דר עפר צדוק
New member
פסק הלכה המתיר עיקורים
הוראה הלכתית מאת הרב אבינר אודות עיקור כלבות תשובה: 1. נפסק "המסרס את הנקבה בין באדם בין בשאר מינים פטור אבל אסור" (1). מה שלכאורה כסותר מה שנפסק: "האישה מותרה לשתוח עיקרין כדי לסרסה שלא תלד" (2). הבש תירץ שסירוס על ידי מעשה בידיים אסור, וסירוס בלי מעשה ישיר אלא על ידי השקאת סם מותר (3). והב"ח תירץ שמותר לצורך רפואה או משום צער לידה אבל ללא צורך, אסור. לכן עיקור נקבה על ידי ניתוח אסורה לפי הב"ש. אך מותרת לפי הב"ח אם יש בזה צורך של צער לידה או צורך רפואי אחר. 2. אך יש לדון אם בכלל יש אסור בנקבות של בעלי חיים אמנם כך סובר המגיד משנה (4) והמנחת חינוך (5): אבל הס"ז סובר שאין כלל דין סירוס בנקבה אלא שטעם האיסור הוא מפני שמסרס אותה על ידי מעשה כגון הכאה או בעיטה ואפילו בבהמה אסור משום צער בעלי חיים (6). אך כאן יהיה מותר כיון שהנתוח נעשה בהרדמה ואין צער בעל חיים. ויותר מזה כתב הנתיבות לשבת שטעם האיסור הוא משום חבלה. שאפילו חובל בעצמו פטור אבל אסור, וזה הטעם שמותר כוס של עיקרין ולפי זה אין איסור אלא באדם (7). 3. אם כן, יש לנו ספק ספקא, שמא הלכה הב"ח שסירוס מותר לצורך רפואי וזה נחשב צורך רפואי, ושמא הלכה כמ"ז שאין האיסור אלא משום צער בעלי חיים ובנדון שלנו יש הרדמה. הרי שיש כאן ספק ספקא באסור דרבנן, והדבר חוסך מבעל החיים צער חוזר ונשנה, לכן ודאי המקל יש לו על מה לסמוך. (1) שו"ע אח"ע ה יא. (5) שאלת שלמה (הרב אבינר) חלק ו' עמוד 80 (2) שם יב. (6) שם מ"ק ו. (3) שם ס"ק יד. (7) שם ס"ק ה. (4) רמב"ם איסורי ביאה טז יא. חתימה: שלמה אבינר לשאלתי הבהיר הרב אבינר שפסק הלכה זה תופס גם לגבי חתולות.
הוראה הלכתית מאת הרב אבינר אודות עיקור כלבות תשובה: 1. נפסק "המסרס את הנקבה בין באדם בין בשאר מינים פטור אבל אסור" (1). מה שלכאורה כסותר מה שנפסק: "האישה מותרה לשתוח עיקרין כדי לסרסה שלא תלד" (2). הבש תירץ שסירוס על ידי מעשה בידיים אסור, וסירוס בלי מעשה ישיר אלא על ידי השקאת סם מותר (3). והב"ח תירץ שמותר לצורך רפואה או משום צער לידה אבל ללא צורך, אסור. לכן עיקור נקבה על ידי ניתוח אסורה לפי הב"ש. אך מותרת לפי הב"ח אם יש בזה צורך של צער לידה או צורך רפואי אחר. 2. אך יש לדון אם בכלל יש אסור בנקבות של בעלי חיים אמנם כך סובר המגיד משנה (4) והמנחת חינוך (5): אבל הס"ז סובר שאין כלל דין סירוס בנקבה אלא שטעם האיסור הוא מפני שמסרס אותה על ידי מעשה כגון הכאה או בעיטה ואפילו בבהמה אסור משום צער בעלי חיים (6). אך כאן יהיה מותר כיון שהנתוח נעשה בהרדמה ואין צער בעל חיים. ויותר מזה כתב הנתיבות לשבת שטעם האיסור הוא משום חבלה. שאפילו חובל בעצמו פטור אבל אסור, וזה הטעם שמותר כוס של עיקרין ולפי זה אין איסור אלא באדם (7). 3. אם כן, יש לנו ספק ספקא, שמא הלכה הב"ח שסירוס מותר לצורך רפואי וזה נחשב צורך רפואי, ושמא הלכה כמ"ז שאין האיסור אלא משום צער בעלי חיים ובנדון שלנו יש הרדמה. הרי שיש כאן ספק ספקא באסור דרבנן, והדבר חוסך מבעל החיים צער חוזר ונשנה, לכן ודאי המקל יש לו על מה לסמוך. (1) שו"ע אח"ע ה יא. (5) שאלת שלמה (הרב אבינר) חלק ו' עמוד 80 (2) שם יב. (6) שם מ"ק ו. (3) שם ס"ק יד. (7) שם ס"ק ה. (4) רמב"ם איסורי ביאה טז יא. חתימה: שלמה אבינר לשאלתי הבהיר הרב אבינר שפסק הלכה זה תופס גם לגבי חתולות.
