הפורום פעיל מאוד
ולא הייתי כאן כל השבוע שעבר, ולכן רק במקרה נתקלתי בשאלה שנשאלתי מה הבדל בין מזון פרימיום לסופר פרימיום, אז נכון כי אין הגדרה מחייבת, אך מקובל להגדיר מזון מובחר,כסופר פרימיום,ומזון טוב כפרימיום, אך כאמור אין זה מחייב יצרנים, ויש מזון גרוע שמוגדר בחוצפה כפרימיום ואולי אף כסופר פרימיום. אתייחס אם כך להבדלים בין מזון מובחר למזון טוב, אחד ההבדלים הבולטים וזה שעליו נסב הדיון בשבוע שעבר, היה לגבי רמת הנעכלות של המזון, שבמזונות סופר פרימיום (מובחרים) הינה גבוהה יותר מאשר במזונות פרימיום למרות שרמת החלבונים, הפחיממות והשומנים יכולה להיות שווה בשני סוגי המזון. כך שמספיקה כמות מזון קטנה יותר של סופר פרימיום כדי לספק לכלב את האנרגיה, ואבות המזון הדרושים לו. בצד היתרון הזה ישנו גם חיסרון, היות וישנם ני סוגי שובע כימי ומכני, וכמות מזון קטנה מספקת פחות את השובע המיכני, בהיותה מפעילה פחות לחץ על הרצפטורים שבקיבה. מנסים להתגבר על כך במזון מובחר על ידי תוספת סיבים, אך עדיין הבעייה קיימת. הצואה הנוצרת כתוצאה ממזון מובחר הינה קשה יותר מאשר זו הנוצרת ממזון פרימיום. כתוצאה מכך, יש פחות לחץ על בלוטות הריח האנאליות, והן נשארות מלאות יותר. על כך הותקפתי ונאמר לי כי צואת המזון המובחר הינה קשה כבטון ולכן יש יותר לחץ על הבלוטות. איני שש לנהל ויכוח על כך, אך מה לעשות, צואה קשה, אחידה, ומגובשת יוצאת במקשה אחת, בעוד שצואה רכה, הינה קשה יותר להוצאה, ודורשת יותר התאמצות וככתוצאה מכך יותר לחץ על הבלוטות. ומה לעשות? נכחתי די הרבה זמן בכלביות שנתנו מזון טוב, אך לא מובחר והכלבים התאמצו הרבה יותר להוציא את כל הצואה, ולקח להם הרבה יותר זמן, והרבה יותר פליטות לעשות זאת מאשר כלבים שקיבלו מזון סופר פרימיום. איני בא לטעון כי מזון טוב עדיף על מובחר, אלא ציינתי מגרעות של מזון מובחר שאינן ידועות, אולי כדי שאלה מאיתנו הנותנים מזון מובחר לכלביהם, יקפידו יותר על בדיקה וטרינרית של בלוטות הריח. אגב, הידע הנ"ל מבוסס על חומר לימודי המועבר בקורס מאלפים במכון וינגייט.
ולא הייתי כאן כל השבוע שעבר, ולכן רק במקרה נתקלתי בשאלה שנשאלתי מה הבדל בין מזון פרימיום לסופר פרימיום, אז נכון כי אין הגדרה מחייבת, אך מקובל להגדיר מזון מובחר,כסופר פרימיום,ומזון טוב כפרימיום, אך כאמור אין זה מחייב יצרנים, ויש מזון גרוע שמוגדר בחוצפה כפרימיום ואולי אף כסופר פרימיום. אתייחס אם כך להבדלים בין מזון מובחר למזון טוב, אחד ההבדלים הבולטים וזה שעליו נסב הדיון בשבוע שעבר, היה לגבי רמת הנעכלות של המזון, שבמזונות סופר פרימיום (מובחרים) הינה גבוהה יותר מאשר במזונות פרימיום למרות שרמת החלבונים, הפחיממות והשומנים יכולה להיות שווה בשני סוגי המזון. כך שמספיקה כמות מזון קטנה יותר של סופר פרימיום כדי לספק לכלב את האנרגיה, ואבות המזון הדרושים לו. בצד היתרון הזה ישנו גם חיסרון, היות וישנם ני סוגי שובע כימי ומכני, וכמות מזון קטנה מספקת פחות את השובע המיכני, בהיותה מפעילה פחות לחץ על הרצפטורים שבקיבה. מנסים להתגבר על כך במזון מובחר על ידי תוספת סיבים, אך עדיין הבעייה קיימת. הצואה הנוצרת כתוצאה ממזון מובחר הינה קשה יותר מאשר זו הנוצרת ממזון פרימיום. כתוצאה מכך, יש פחות לחץ על בלוטות הריח האנאליות, והן נשארות מלאות יותר. על כך הותקפתי ונאמר לי כי צואת המזון המובחר הינה קשה כבטון ולכן יש יותר לחץ על הבלוטות. איני שש לנהל ויכוח על כך, אך מה לעשות, צואה קשה, אחידה, ומגובשת יוצאת במקשה אחת, בעוד שצואה רכה, הינה קשה יותר להוצאה, ודורשת יותר התאמצות וככתוצאה מכך יותר לחץ על הבלוטות. ומה לעשות? נכחתי די הרבה זמן בכלביות שנתנו מזון טוב, אך לא מובחר והכלבים התאמצו הרבה יותר להוציא את כל הצואה, ולקח להם הרבה יותר זמן, והרבה יותר פליטות לעשות זאת מאשר כלבים שקיבלו מזון סופר פרימיום. איני בא לטעון כי מזון טוב עדיף על מובחר, אלא ציינתי מגרעות של מזון מובחר שאינן ידועות, אולי כדי שאלה מאיתנו הנותנים מזון מובחר לכלביהם, יקפידו יותר על בדיקה וטרינרית של בלוטות הריח. אגב, הידע הנ"ל מבוסס על חומר לימודי המועבר בקורס מאלפים במכון וינגייט.
