אוהב כלבים2
New member
הגיבור שלנו
פיללתי שלא אגיע לרגע הזה אבל זה הגיע וכמובן עם דמעות בעיניי אני מרגיש צורך לשתף. היום קברתי את כלבי האהוב. כמעט בן 16 היה. 3 שנים התמודדת עם מחלת כליות ארורה. כבר בבדיקה הראשונה שהיה ספק אם זה כרוני או אקוטי לא חשבתי בכלל בכיון שלילי.ואז אחרי חודש גילינו שהקריאטינין ממשיך לעלות. אחרי האולטרסאונד גילינו שזה "רק" מחלת כליות כרונית . מה לא עברת ב-3 שנים הללו.דלקות לבלב , אשפוזים , עירויים ,הקאות ותמיד התגברת והיה שמח ומלא מרץ ונתת לנו אור בבית. ואז לפני שנה בוקר אחד לא הבנתי למה אתה לא רוצה גרגרים . ואז ראיתי את ההליכה שלך. חשבתי שאולי קצת כאבי גב שוב - זכר לפריצת דיסק שעברת לפני מספר שנים וגם מזה יצאת כמו גיבור. כשהבנו שזה לא כאב גב קל אלא בעיה במפרקים התחלנו גם עם הכדורים. נכון שלא אהבת אותם אבל בזכותם המשכת ללכת -אפילו אם לא כמו קודם- אבל עם המון שמחת חיים.בחצי שנה אחרונה ראינו שלאט לאט הרעלים משתלטים על גופך הקטן . ניסינו להמשיך עוד ועוד עם האוכל המיוחד לכליות שלא תמיד אהבת אבל החזיק אותך איתן כל הזמן הזה.ואז לפני חודש ראינו שהמדדי דם ממש מדרדרים ובהתיעצות עם הוטרינר נתתי לך כל מה שפעם אהבת- חטיפים, קציצות , שניצל , פשטידה.עד השבוע האחרון שהתחלת ללכת ממש קשה ושכבת רוב הזמן.סירבתי להאמין שהקץ הגיע.ניסינו עוד עירוי קטן שטיפה עזר לך להתאושש אבל בימים האחרונים המצב רק הלך ודעך.לא רצית לאכול , לא לשתות , בקושי יכולת ללכת , לא כשכשת כשמישהו בא. אבל המשכת להיות עירני ולהסתכל על כל מי שבא לבקר וללטף אותך. לקחתי אותך והשכבתי אותך עלי , ליטפתי אותך ובכיתי הרבה.לא כל אחד זוכה לכלב כל כך טוב ומחונך כמוך.אפילו ביומך האחרון בכית בלילה כי רצית לעשות צרכים ועד ששמעתי אותך וקמתי לא הספקת. תמיד אמרנו שזכינו במפעל הפיס. שאתה אוצר יקר. ידענו שנגאל אותך מהייסורים אם נבצע את הנורא מכל. או כמו שהוטרינר אמר לי - הנורא מכל כמובן עבורנו - עבורו עשינו חסד.כי גאלנו אותו אחרי שנתנו לו את הטיפול הכי טוב שיכולנו עם כל האמצעים שברשותינו. אני מתנחם שנכנסתי איתך היום למרפאה בשקט שנוכל להפרד רק שנינו.בלי אנשים מסביב.חיבקתי אותך חזק ובכיתי בלי סוף.אני מקוה שהרגשת את חיבוקי האחרון.קברנו אותך בחלקה מסודרת שאדע שאוכל להגיע לבקר אותך מתי שרק ארצה.מקוה שגם אתה שמחת לגדול אצלנו.אני די בטוח מזה מבקשר המיוחד שהיה לנו.לכל מקום לקחתי אותך.ובכל מקום תמיד רצית בקרבתי.ואני בקרבתך.נוח בשלום טיקי קטן שלנו . לעולם לא נשכח אותך ותמיד נתגעגע אליך אוצר יקר.
פיללתי שלא אגיע לרגע הזה אבל זה הגיע וכמובן עם דמעות בעיניי אני מרגיש צורך לשתף. היום קברתי את כלבי האהוב. כמעט בן 16 היה. 3 שנים התמודדת עם מחלת כליות ארורה. כבר בבדיקה הראשונה שהיה ספק אם זה כרוני או אקוטי לא חשבתי בכלל בכיון שלילי.ואז אחרי חודש גילינו שהקריאטינין ממשיך לעלות. אחרי האולטרסאונד גילינו שזה "רק" מחלת כליות כרונית . מה לא עברת ב-3 שנים הללו.דלקות לבלב , אשפוזים , עירויים ,הקאות ותמיד התגברת והיה שמח ומלא מרץ ונתת לנו אור בבית. ואז לפני שנה בוקר אחד לא הבנתי למה אתה לא רוצה גרגרים . ואז ראיתי את ההליכה שלך. חשבתי שאולי קצת כאבי גב שוב - זכר לפריצת דיסק שעברת לפני מספר שנים וגם מזה יצאת כמו גיבור. כשהבנו שזה לא כאב גב קל אלא בעיה במפרקים התחלנו גם עם הכדורים. נכון שלא אהבת אותם אבל בזכותם המשכת ללכת -אפילו אם לא כמו קודם- אבל עם המון שמחת חיים.בחצי שנה אחרונה ראינו שלאט לאט הרעלים משתלטים על גופך הקטן . ניסינו להמשיך עוד ועוד עם האוכל המיוחד לכליות שלא תמיד אהבת אבל החזיק אותך איתן כל הזמן הזה.ואז לפני חודש ראינו שהמדדי דם ממש מדרדרים ובהתיעצות עם הוטרינר נתתי לך כל מה שפעם אהבת- חטיפים, קציצות , שניצל , פשטידה.עד השבוע האחרון שהתחלת ללכת ממש קשה ושכבת רוב הזמן.סירבתי להאמין שהקץ הגיע.ניסינו עוד עירוי קטן שטיפה עזר לך להתאושש אבל בימים האחרונים המצב רק הלך ודעך.לא רצית לאכול , לא לשתות , בקושי יכולת ללכת , לא כשכשת כשמישהו בא. אבל המשכת להיות עירני ולהסתכל על כל מי שבא לבקר וללטף אותך. לקחתי אותך והשכבתי אותך עלי , ליטפתי אותך ובכיתי הרבה.לא כל אחד זוכה לכלב כל כך טוב ומחונך כמוך.אפילו ביומך האחרון בכית בלילה כי רצית לעשות צרכים ועד ששמעתי אותך וקמתי לא הספקת. תמיד אמרנו שזכינו במפעל הפיס. שאתה אוצר יקר. ידענו שנגאל אותך מהייסורים אם נבצע את הנורא מכל. או כמו שהוטרינר אמר לי - הנורא מכל כמובן עבורנו - עבורו עשינו חסד.כי גאלנו אותו אחרי שנתנו לו את הטיפול הכי טוב שיכולנו עם כל האמצעים שברשותינו. אני מתנחם שנכנסתי איתך היום למרפאה בשקט שנוכל להפרד רק שנינו.בלי אנשים מסביב.חיבקתי אותך חזק ובכיתי בלי סוף.אני מקוה שהרגשת את חיבוקי האחרון.קברנו אותך בחלקה מסודרת שאדע שאוכל להגיע לבקר אותך מתי שרק ארצה.מקוה שגם אתה שמחת לגדול אצלנו.אני די בטוח מזה מבקשר המיוחד שהיה לנו.לכל מקום לקחתי אותך.ובכל מקום תמיד רצית בקרבתי.ואני בקרבתך.נוח בשלום טיקי קטן שלנו . לעולם לא נשכח אותך ותמיד נתגעגע אליך אוצר יקר.
