מתייאשים מהגור
קיבלנו גור לברדור בן 8.5 שבועות לפני 3 ימים. הוא חמוד מאוד אבל פשוט סיוט איתו. בלילות שמנו אותו בחדר השינה, הוא ישן שעה ומתעורר ומשתין ומחרבן מיד בחדר. אחרי שאנחנו מנקים ומתכוננים לחזור לישון הוא מיילל בלי סוף. כבר 3 לילות אנחנו לא ישנים. במשך היום, הכנו לו איזור מגודר בסלון, שישן שם ויהיה שם בזמן שאנחנו לא יכולים להתפנות להשגיח עליו. לישון שם הוא מוכן רק אם מישהו מאיתנו שם איתו עד שהוא נרדם. ברגע שהוא קם היללות מתחילות ולא נגמרות עד שמוציאים אותו. כשרוצים לשים אותו שם כדי שנתפנה למשהו, הוא שואג בלי סוף. היום החלטתי לא להכנע ליללות כדי שלא יצא מצב שהוא שולט בנו באמצעות היללות. יצא שבמשך 2.5 שעות *בלי הפסקה* הוא ילל ויבב וזעק בקולי קולות. בסוף לא עמדתי בזה והוצאתי אותו.
אנחנו לא משאירים אותו כלל לבד עדיין כמובן, מרעיפים עליו אהבה, משחקים איתו, נמצאים איתו הרבה בחצר.
היה לנו כבר גור בעבר ולא היה קשה כל כך. זה נשמע מצב קיצוני, או שהיה לנו מזל גדול עם הגור הקודם? איך אפשר לשפר את איכות החיים בבית? העייפות גורמת לנו לחשוב שאולי כדאי למסור אותו.
קיבלנו גור לברדור בן 8.5 שבועות לפני 3 ימים. הוא חמוד מאוד אבל פשוט סיוט איתו. בלילות שמנו אותו בחדר השינה, הוא ישן שעה ומתעורר ומשתין ומחרבן מיד בחדר. אחרי שאנחנו מנקים ומתכוננים לחזור לישון הוא מיילל בלי סוף. כבר 3 לילות אנחנו לא ישנים. במשך היום, הכנו לו איזור מגודר בסלון, שישן שם ויהיה שם בזמן שאנחנו לא יכולים להתפנות להשגיח עליו. לישון שם הוא מוכן רק אם מישהו מאיתנו שם איתו עד שהוא נרדם. ברגע שהוא קם היללות מתחילות ולא נגמרות עד שמוציאים אותו. כשרוצים לשים אותו שם כדי שנתפנה למשהו, הוא שואג בלי סוף. היום החלטתי לא להכנע ליללות כדי שלא יצא מצב שהוא שולט בנו באמצעות היללות. יצא שבמשך 2.5 שעות *בלי הפסקה* הוא ילל ויבב וזעק בקולי קולות. בסוף לא עמדתי בזה והוצאתי אותו.
אנחנו לא משאירים אותו כלל לבד עדיין כמובן, מרעיפים עליו אהבה, משחקים איתו, נמצאים איתו הרבה בחצר.
היה לנו כבר גור בעבר ולא היה קשה כל כך. זה נשמע מצב קיצוני, או שהיה לנו מזל גדול עם הגור הקודם? איך אפשר לשפר את איכות החיים בבית? העייפות גורמת לנו לחשוב שאולי כדאי למסור אותו.