כריתת רגל אחורית לג׳ו הפירנאי:)

DanaElise

New member
כריתת רגל אחורית לג׳ו הפירנאי:)

היי חברים,
אשמח לקבל ייעוץ, לשמוע סיפורים דומים או כל מידע שיש לכם בנושא,

ג׳ו הפירנאי המעורב שלנו בן 10, בעקבות צליעה ברגל שמאל אחורית התגלה אצלו סרטן עצמות. ההתלבטות שלנו אם לנתח ולכרות את הרגל בשלב זה, היא לא פשוטה בגלל גילו והאופי של הסרטן האגרסיבי הזה על פי הרופאים.

חשוב לי לציין שמהחיים המשותפים שלנו, נראה כי ג׳ו מלא שמחת חיים, הוא לא נראה זקן בכלל או עייף מהחיים, וכבר מתנהג כאילו אין לו רגל אחורית ורץ בלעדיה. רק שהסבל מהרגל אכן ניכר והוא נעצר הרבה בטיולים הקצרצרים שלנו כדי לנוח.

מעניין אותי אם יש כאן אנשים שחוו מקרים דומים
כמה זמן אורכת גסיסה מסרטן כזה?
אם לא נכרות לו את הרגל, הרופאים אומרים שיש לו גג שלושה חודשים
אבל איך שאני רואה את זה, הוא מתנהג די רגיל וקשה לי לחזות הדרדרות כל כך דרסטית בזמן כה קצר
קשה לחשוב שהוא יסבול עם הרגל הזאת במצב הזה עוד שלושה חודשים.. ואולי יותר?

התקווה היא שהניתוח יעבור בקלות ויעזור לו להמשיך את מה שנותר מחייו ללא סבל מיותר. אבל בגלל הגיל והמשקל שלו, קשה לדעת.

האם יש מישהו שמכיר או מגדל כלב גדול בעל שלוש רגליים? איך ההסתגלות, כמה קשה אחרי הניתוח? למה לצפות? במיוחד כשמדובר בהחלמה של כלב ענק בן 10. כבר בנינו לו רמפה ירידה לחצר כדי שלא יצטרך להתאמץ במדרגות:)

אשמח לשיתופי ליבכם, ותובנות מנסיונכם
דנה.

 

KallaGLP

New member
מה הצפי של הרופאים לתוחלת ולרמת החיים שלו

אחרי הניתוח? האם זה יאריך וישפר אותם משמעותית? אם כן, הייתי עושה את הניתוח.
 

KallaGLP

New member
התכוונתי לאיכות חיים ולא לרמת חיים, כמובן, אף על פי שיש קשר.

 

DanaElise

New member
וצריך לקחת בחשבון גם שבועיים של שיקום מניתוח

אנחנו ערוכים לשיקום ופנויים לטיפול בו ומאמינים וגם הרופאים אומרים שזה יתן לו בסופו של דבר חודשים אחרונים של חיים טובים
 

DanaElise

New member
אף פעם לא מדובר בהארכת חיים בסרטן מהסוג הזה

רק בהפחתת הסבל לחודשים האחרונים שנותרו לו. הסטטיסטיקה לסרטן זה היא 3 - 4 חודשים מרגע האבחון.
אני מדובר בהפחתת הכאב ברגל פשוט. הסרטן כנראה כבר מתפשט בגוף למרות שלא נצפו גרורות בריאות עדיין
 

מיההס

New member
אני מתייחסת לכלב

כמו לבן משפחה. לדעתי, יש לעשות את המקסימום על מנת להקל עליו. הכלב שלי חי שנה מעבר למה שהרופאים צפו. היה לוסרטן ממאיר מתחת לארובת העין. עשיתי כל מה שניתן היה כולל כימו והוא זכה לשנה נוספת.
 

haych

New member
הכלבה של אחותי עברה את זה

סרטן העצמות ברגל ימין קדמית בגיל 13.5. סבלה מאוד, אחותי החליטה להסיר את הרגל. ההחלמה הייתה נוראית ברמה שהיא כבר התחרטה שהיא העבירה אותה את הסבל הזה... אבל לאט לאט היא החלימה ושמחת החיים שלה חזרה. הסתדרה בקלות על 3 רגליים, נהנתה מטיולים, הייתה נינוחה ונראתה חיונית הרבה יותר. זה היה לפני 5 חודשים בערך.
בשבועיים האחרונים היא התחילה להתדרדר, קשה לה כבר לעמוד, לפעמים בורח לה שתן, יש לה ימים יותר טובים וימים פחות טובים. אי אפשר לדעת מה לייחס לסרטן ומה לייחס לזה שהכלבה עוד שניה בת 14. אבל אין ספק שהניתוח שיפר לה את איכות החיים לחודשים האלו.
(הכלבה שוקלת כ 20 ק"ג).
 

קרמיט524

New member
עברנו סיפור דומה

דינה הכלבה המדהימה שלנו, עברה כריתה מלאה של רגל קדמית ימנית בעקבות גילוי של סרטן העצמות.
היא הייתה איתנו עוד 10 חדשים אחר כך. עד לבוקר היום האחרון לחייה הייתה חיונית, ונהדרת. עד הרגע האחרון היא רצתה לחיות, ואני שמחה שזרמנו איתה ואפשרנו לה להשאר בחיים כמה שאפשר, גם במחיר של כריתת רגל וכל ההוצאות הכספיות הנלוות.
הכריתה עצמה עברה יחסית בקלות. יום אחרי זה כבר עלתה במדרגות (!!). אחר כך התחילו סיבוכים שהיו קשורים לניתוח, כשל בכליות, הגדלה של הוושט, ועוד סיבוכים שבגללם היא הייתה מאושפזת 5 ימים וכמעט נפטרה - זאת הייתה תקופה מאד מאד קשה, אבל אפילו אז היא נלחמה לחיות, ובסופו של דבר היא יצאה מזה לגמרי.
מהרגע הזה היא הייתה כלבה בריאה לחלוטין. לאחר 8 חדשים הסרטן חזר ותקף אותה בריאות. מהרגע הזה זה היה רק לתת לה את איכות החיים הטובה ביותר, תרופות משככות כאבים, אוכל שהיא אוהבת והמון אהבה.
חשוב לציין שאם היינו נותנים לה כימותרפיה כנראה שאפשר היה להאריך את החיים שלה עוד קצת, אבל בעקבות הסיבוכים אחרי הניתוח היא לא הייתה חזקה מספיק ולכן איבדנו את חלון ההזדמנויות בשביל להתחיל. אבל בעקרון זה גם יכול לעזור מאד - וכימו לכלבים לפי מה שאומרים, היא הרבה פחות טראומטית, והם לא סובלים מזה כמו בני אדם.
בקיצור, אם תשאלי אותי בעקבות הנסיון שלנו - ולפי מה שאת מתארת את הכלב - כמובן, בהנתן שאתם יכולים להרשות את זה לעצמכם מבחינה כלכלית (זאת הוצאה לא קטנה), אז כן, הייתי הולכת על זה. אבל זה רק בהתבסס על המקרה הפרטי שלנו. אתם צריכים להחליט בעצמכם. בכל מקרה, קחו בחשבון שזאת אפשרות שיכולה לעבוד בשבילכם. אנחנו לא מתחרטים על זה לרגע. כל דקה שהייתה לנו עם דינה, הייתה שווה את זה גם בשבילנו, ואני מאד מאמינה שגם בשבילה.
אני מצרפת תמונות של דינה - התמונה באוטו היא כשנסענו לביקורת אצל הוטרינרית, שבועיים אחרי הניתוח (היא עדיין קצת חוורת - אבל את יכולה לראות כמה היא חיונית). התמונה השניה היא בימים טובים יותר. רק שתקבלי מושג על "הטיפוס".
ובכל מקרה מה שלא תעשו - רק בריאות והמון אושר!




 
למעלה