שני הגרושים שלי בעיניין הזה
לדעתי פחות חשוב שאתה תהיה מחוץ לבית 5-7 שעות ביום, לכל כלב שגמול מצרכים מספיקים 3 טיולים ביום כשמתוכם אחד הטיולים זה טיול ארוך שמוציא מרץ, אבל הבעיה היותר גדולה שלי, בהודעה שלך, היא זה שאתה בן 25. כלב חי בין 12-16 שנים (הגזעים הגדולים חיים פחות או יותר 12-14 והגזעים הקטנים יכולים להגיע ל-16 שנים) זאת אומרת שאתה לוקח על עצמך מחוייבות שתלווה אותך עד גיל 40 בערך... אתה מוכן לזה? בדרך יצטרפו לחיים שלך אשה וילדים, האם גם להם יתאים הכלב שתבחר עכשיו?
בתור אחת מוותיקי הפורום הזה, אנחנו נתקלים כאן בהרבה הודעות נטישה של בחורים צעירים כמוך שאימצו כלב בגיל 25 אבל כשהחברה הפכה לאישה או כשנולדו הילדים לכלב לא היה יותר מקום בבית.
גם אני כמוך נורא רציתי כלב בגיל 25, הורי לא הרשו לי לגדל חיות בבית וכשעזבתי את הבית הדבר הראשון שרציתי היה כלב... אבל חיכיתי עד שהתחתנתי (עם איש שגם אוהב כלבים) ונולדו הילדים (שלא היו אלרגים לכלבים) ואז כשבני הצעיר היה כבר ילד קטן ולא תינוק, אימצתי את הכלבה הראשונה שלי, תוך ידיעה שאני מסוגלת לגדל אותה עד סוף חייה. נונה (כלבת הלברדור שאימצנו) הגיע אלינו בת 4 ולא גורה כי לא יכולתי לעמוד במחוייבות של לחנך גור, לגמול אותו מצרכים, ולחשוף אותו נכון לעולם, עם סדר היום של אמא עובדת עם שני ילדים קטנים. נונה הייתה איתנו 8 שנים ונפטרה בקיץ האחרון בגיל 12 מסרטן
. רק עכשיו, כשבני הצעיר בן 15, הגשמתי סוף סוף את החלום הישן, ולקחתי גור, תוך ידיעה שאני מחוייבת אליו ב--14-12 השנים הבאות, וגם אם יקרה לי משהו אז הסובבים אותי יוכלו להמשיך לדאוג לכלב הזה.
ולמה המחוייבות הזאת כל כך חשובה? כי רוב הכלבים שננטשים ע"י המשפחה המקורית שלקחה אותם בתור גורים, מסיימים את חייהם ע"י זריקת הרדמה ולא מוצאים משפחה חדשה. כולם, כמוך וכמוני, רוצים גורים, אבל לחנך נכון גור זה המון עבודה וחלק מהאנשים שלוקחים גורים לא מצליחים להגיע איתם לקו הסיום.
מה שאני מציעה לך זה או לחכות, עד שתצטרף אליך אשה שתאהב חיות כמוך ותרצה לגדל כלב בבית (גם כשהוא מלכלך את הספה החדשה שרק קניתם), ושיגיעו התינוקות ותוודעו שהם לא אלרגים לחיות, ואז תאצמו יחד כלב כמשפחה. אם אתה לא רוצה לחכות, אז אני מציעה לך להיות מאלה שנותנים הזדמנות שניה לכלב שננטש ומאמצים כלב בוגר. אתה יכול למצא בעמותות כלב שכבר גמול מצרכים וכבר מחונך לחיים בבית וכך יהיה לך יותר קל עם מסגרת השעות שאתה בבית והמחוייבות שלך אל הכלב הזה תהיה יותר קצרה (כמובן תלוי באיזה כלב תיקח ובן כמה הוא יהיה). אני מצרפת לך לינק למאמר על סיפורי הצלת כלבים של משתתפים בפורום... קרא אותם (הם גם סיפורים נפלאים וגם מלמדים מה זה להיות בעל כלב ובמיוחד על המחוייבות שאתה לוקח על עצמך כשאתה מאמץ גור כלבים... תהנה...)
[URL]http://www.tapuz.co.il/forums/articles/category/708/4548[/URL]
ולשאלה ששאלת, אני ממליצה על כלב ממשפחת כלבי הספורט, כל הרטריברים (לברדור, גולדן רטריבר, לברדודל, גולדנדודל, פודל וכ"ו). אלה כלבים ספורטיבים שמחחברים יפה לבעלים שלהם והם נוחים לאילוף וגידול. הייתי מתרחקת, כמו ששירן כתבה, ממשפחת כלבי העבודה ובמיוחד ממשפחת כלבי הרועים כמו הרועה הגרמני, הרועה האוסטרלי וכ"ו - אלה כלבים מאוד חכמים, מלאי אנרגיה, ואם לא מספקים להם דרכים להוציא את האנרגיה הזאת בצורה חיובית אז הם מוציאים אותה בצורה שלילית ויש איתם המון בעיות התנהגות.
אימוץ שמח