יש הרבה הבדלים בין כלב לחתול
אבל ההבדל העיקרי הוא שכלב קם בבוקר ושואל את עצמו 'איך אני אשמח היום את הבעלים שלי?' החתול קם בבוקר ושואל את עצמו 'איך הבעלים שלי ישמח אותי היום?'
ההבדל הכי גדול זה שחתול חי 100% מהזמן בבית בלי לצאת ממנו בכלל, והוא יהיה חתול מאושר, (הרבה יותר מאושר מחתול שיוצא החוצה ומאיימות עליו כל מיני סכנות כמו כבישים, מריבות עם חתולים אחרים, הרעלות של העיריה וכ"ו.). הוא עושה את הצרכים בארגז חול שצריך לנקות, ומעבר לזה הוא צריך לקבל אוכל פעם או פעמיים ביום.
כלב צריך יותר מזה... הוא צריך 3 טיולים ביום, כשאחד מהם צריך להיות טיול יותר ארוך שבו תינתן לכלב הזדמנות להוציא מרץ ולהתעייף - כלב עייף = כלב טוב שמתנהג יפה בבית... חתול יעסיק את עצמו, הוא צריך פחות אינטרקציה עם הבעלים. אם לדוגמא המשפחה תצא לכמה ימים לחופשה, לחתול יפסיק אם תבוא קט-סיטר פעם ביום, תאכיל ותחליף את החול וזהו זה... החתול לא צריך הרבה יותר מזה... כלב יהיה מאוד בודד אם ישאר לבד לכמה ימים בבית, אפילו אם יבוא דוג-ווקר להוציא אותו לעשות צרכים ויאכיל אותו.
מעבר לזה שתי החיות די דומות בעינייני הגידול שלהם, שתיהן עלולות לא להתנהג יפה (עשיית צרכים בבית וכ"ו) ובשני המקרים תצטרכו לאלף את חיית המחמד, ההוצאות הכספיות די דומות (וטרינר, סרוס/עיקור, אילוף, אוכל וכ"ו).
בכל מקרה כמו שאמרו לפני... לפני הכל תעצור ותחשוב אם אתה רוצה חיית מחמד ואם אתה מוכן למחוייבות - חתול חי בערך 20 שנים, כלב מהזנים הקטנים חי בערך 15-16 שנים, כלב מהגזעים הגדולים (לברדור, גולדן, רועה גרמני) חי 12-14 שנים... לא מביאים חיה כי הילדים מבקשים כלב או חתול, וכשהילדים, כמו רוב הילדים, מאבדים עיניין, אז מוסרים את הכלב. קח בחשבון שילדים בדרך כלל מאוד עסוקים (ביה"ס, שעורי בית, חוגים, חברים), כשהחיה תהיה חידוש הם יטפלו בה אבל בהמשך אתה תמצא את עצמך צריך להזכיר לילד לקחת את הכלב לטיול כי זה התפקיד שלו בבית... אני אמא ואני מכירה היטב את הסיפור הזה...
בכל מקרה הילדים עוזבים את הבית בשלב הזה, אז בכל מקרה ההורים ישארו לבד בבית לטפל בכלב... אצלנו למשל, הכלב בן שנה, והילדים יעזבו את הבית בטווח חמש השנים הקרובות (צבא, אוניברסיטה), במקרה שלנו הכלב יהפוך מכלב משפחתי לכלב שיהיה שלי ושל בעלי, כי מגיל 5 ועד סוף חייו אנחנו נהיה אלה שנטפל בו.
חוץ מזה אני ממליצה לקחת כלב בוגר (מעל גיל שנה) כי לעבור גמילה מצרכים עם גור זה דבר מאוד אינטנסיבי, וגם החשיפה הנכונה, הלעסנות והשובבות של גור זה לא דבר קל - גור זה כמו תינוק. אם תיקחו כלב בוגר שכבר רגיל לחיים בבית, אז יהיה לכם הרבה יותר קל. רק תוודאו שהכלב שאתם מאמצים לא סובל מבעיות התנהגות.
ולסיום, הכנסנו את הכלבה הראשונה שלנו הביתה כשהילדים היו קטנים והיה צריך לשמור עליהם כל הזמן שלא יציקו לכלב, ושהכלב לא יציק להם... הבן שהיה אז בן 6 מאוד הציק לכלבה והיינו צריכים "לאלף" את הילד
שורה תחתונה כלב זה יקר, זאת מחוייבות אבל זה כיף אם באמת אוהבים את זה.