אימוץ כלב, ותינוק בן חודשיים

Didi0089

New member
אימוץ כלב, ותינוק בן חודשיים

שלום לכולם,
אנחנו מחפשים כלב המון זמן , עוד לפני שהקטנצ'יק נולד, אנחנו מאוד רוצים כלב קטן ושקט שמתאים לגידול בסביבת תינוק.
שמעתי ממספר אנשים שמאוד חכם לגדל כלב ביחד עם תינוקות משום שזה נותן המון להתפתחות התינוק כמו כן, להתפתחות הרגישות של הכלב.

אנחנו גרים בדירה ולכן חשוב מאוד שהכלב יתאים לחיים בדירה.

השאלות שלי הן:
האם כדאי לי להמתין עם אימוץ גור כלבים לעוד שנה שנתיים שהילד יגדל קצת?
מה סוג הכלב המועדף לאימוץ ? הכוונה לדירה ורגישות לילדים קטנים ?

אשמח לשמע מניסיונכם האישי

תודה מראש, עדי
 

קרמיט524

New member
קודם כל לפי כל מה שאני יודעת - זה רעיון מצויין


מעבר לזה - לא הייתי פוסלת אימוץ דווקא של כלב בוגר ובגודל בינוני.
הכלבים הקטנים בד"כ יותר אנרגטים ועם יותר נטיה לעצבנות ופחות סבלנות.
כלב גדול בד"כ יותר שלו ויותר סבלני.
אין בעיה לגדל כלב יותר גדול בדירה, כי למרות שהם "תופסים יותר מקום" ברוב המקרים הם יותר שקטים ויש להם מזג נח.
הייתי מחפשת כלב בוגר, ולא גור, שכבר יכול לשמש בתפקיד "אח גדול"
. יש לו יותר סבלנות והוא יותר שקט ונח.
בעמותות השונות יוכלו לייעץ לכם על כלב ספציפי, כי הם מכירים את הכלבים ובטוח יוכלו למצוא עבורכם את הכלב עם האופי המתאים.
המון הצלחה!
 
בתור אמא שמאוד אוהבת כלבים

אני מציעה לחכות כמה חודשים או אפילו שנים עד שהילדים יעמדו על הרגליים ויהיו עצמאיים (גיל 3-4).

אם היה לך כלב לפני בואו של התינוק, לא הייתי ממליצה לך "להפטר" ממנו, כמו הרבה הורים שמגיעים לכאן לקבל עיצה איך למסור את הכלב כי כלב ותינוק קשים להם מידי. אבל כמי שעברה לידות ותינוקות רכים פעמיים, אני יכולה להגיד לך שכלב ותינוק זה לא תמיד אידיליה. מעבר למצבים מעצבנים כמו כשברגע שהתינוק סוגר את העיניים ונרדם סוף סוף, אז עובר בחוץ כלב אחר והכלב שלך פותח בסדרת נביחות רמות שמעירה את התינוק... או ביום גשם קר, עדיין צריך להוציא את הכלב לעשות את צרכיו ואין לך ברירה ואת צריכה לסחוב גם את התינוק לטיולים האלה... אבל מעבר לזה, לא כל הכלבים מגיעים מחונכים, חלקם דורשים די הרבה עבודה עד שהם מתרגלים לבית החדש, ועד שאתם הבעלים מתרגלים אליהם, אם מדובר בלהרגיל אותם לעשות צרכים בחוץ, או לא לכרסם רהיטים, או אפילו לוודא שאת בוטחת בכלב שלא ינשך את התינוק ברגע שתסובבי את הגב. תאמיני לי, תינוק קטן יכול להיות יצור מאוד מעצבן מבחינתו של הכלב, ולא כל הכלבים יקבלו בהבנה תינוק בן חצי שני שסוחב להם את האוזן ומושך בזנב. אני לא יודעת אם היה לך אי פעם כלב ואם את יודעת עד כמה אינטנסיבי כלב חדש יכול להיות, וזה בלי להכנס בכלל לדיון על גור שדורש הרבה יותר עבודה מכלב בוגר.
שוב, הרבה בעלי כלבים, שהיו מאוד מחוייבים לכלבם, החליטו למסור אותו בגלל תינוק חדש שהגיע למשפחה. כלב זאת מחוייבות, עבודה השקעה ובאלגן, זה לא צעצוע אינטראקטיבי לתינוק, גשי לשילב יש שם צעצועים נהדרים שמעודדים זחילה והם לא מסוכנים לתינוק ולא דורשים אוכל...
ממליצה לך לצפות בסרט מארלי ואני כדי להבין איך חיים עם תינוקות וכלבים יכולים להראות.

לי באופן אישי, היו שתי חתולות כשהילדים נולדו, זה גם אינטראקטיבי וגם דורש הרבה פחות השקעה ולפחות לא צריך להוציא חתול לטיול (הן היו איתנו 6 שנים לפני שהבת הבכורה נולדה), ואת כלבתינו הראשונה אימצנו כשהגדולה היתה בת 8 והקטן בן 6. (היום הגדולה בת 17 והקטן בן 15).

לגבי מה לאמץ? אם את בכל זאת מחליטה לאמץ... אז הייתי הולכת לעמותה (תוכלי לקבל כאן המצלות מחברים בפורום הזה שמכירים את העמותות) ומוודאה שהכלב שאת לוקחת רגיל לתינוקות ויהיה טוב איתם, חשוב מאוד לברר על איזה רקע הוא נמסר לעמותה (מאוד לא נעים כשהתינוק הקטן חוטף ביס מהכלב וזה עלול להיות גם מאוד מסוכן). לא הייתי מאמצת במקומך גור, כי בגורים צריך להשקיע הרבה יותר עבודה בחינוך שלהם, ואת אף פעם לא יודעת מה יצא בסוף ואיך הכלב יתנהג כשהוא יהיה בוגר, כלב שהוא כבר בוגר הרבה יותר צפוי ואפשר לסמוך עליו.

ודבר אחרון, אף פעם אסור להשאיר תינוק זוחל עם כלב לבד. ברגע שיהיה לכם כלב לא תוכלו להשאיר את הכלב והתינוק ללא השגחה אפילו לשניה, גם אם תרצי ללכת לשרותים תצטרכי להפריד בין הכלב והתינוק...

אני לא מנסה להפחיד, אני פשוט לא בטוחה אם זה העיתוי הנכון. תאמיני לי כלבים וילדים זה מקסים ויש לי רק דברים טובים להגיד על זה, אבל כלבים ותינוקות זה הרבה יותר מסובך.

בהצלחה
 
ואם את מחליטה שאת בכל זאת רוצה לאמץ

הייתי מאמצת כלב/ה ממשפחת אומנה ולא ישירות מעמותה, יש הבדל בין כלב ששהה בכלוב לבין כלב שכבר רגיל לחוקים של בית. משפחת אומנה עם ילדים קטנים יהיה הכי טוב מבחינתך. דרך העמותות תוכלי להגיע למשפחות כאלה.
 

nikita5s1

New member
אני ממליצה בחום להביא גם לתינוק בן יומו

לי יש שתי כלבות קטנות וילדה בת 3 שגדלה איתם מיומה הראשון.
לדעתי זה מאוד תרם להתפתחות שלה. תמיד כששואלים אותה על המשפחה שלנו היא מזכירה אותן ואוהבת מאוד לשחק איתן. זה גם בעיקר עניין של חינוך. אני חושבת דווקא שאם מביאים כלב כשהילד ממש תינוק הוא גודל לתוך זה ולומד להתייחס אליהם בכבוד גם כשהוא כבר קצת יותר גדול, אבל אם מביאים כלב כשהילד כבר פעוט שובב אז הוא רואה בו סוג של צעצוע והרבה יותר קשה לחנך אותו לכבד ולהיות סבלן ולא להציק.
לי מעולם לא היו בשום גיל בעיות שהילדה הציקה לכלבות כי מראש חינכנו למצב הזה.
הכלבות גם מעולם לא עשו לה משהו. להפך, רק שמרו עליה והיו באות לקרוא לי כשהיא הייתה בוכה ומנחמות אותה.
אם אני כועסת וצועקת עליהן (למשל כשהופכות את הפח) הילדה מייד אומרת לי שלא צועקים על המשפחה שלנו :)
&nbsp
ההסתייגות היחידה שיש לי היא שתינוק זה המון עבודה, וגם גור, וצריך לקחת את זה בחשבון שתהיו מסוגלים לעמוד בזה. בשנה הראשונה לחיים שלה בעלי היה מוריד אותן בבוקר ובלילה ואחרי הצהריים הייתי מורידה את הכלבות כשהיא עליי עם מנשא.
&nbsp
לגביי סוגי כלבים, כל הכלבים הם משפחתיים בעיניי. יש לי ג'ק ראסלית ועוד אחת מעורבת. שתיהן לא מסתדרות עם כלבים אחרים ולא אוהבות זרים, אבל לתינוקת התייחסו מייד כחלק מהמשפחה ורק מגוננות עליה.
באופן כללי אני מאוד מאוד אוהבת ג'ק ראסלים והם מאוד מתאימים לילדים בעיקר כי יש להם אנרגיות מטורפות ממש כמו של ילד והן זורמות איתו במשחקי כדור וכו'. הכלבה שלי כבר בת 6 ועדיין עם מרץ של גור. גם בגלל שהם קטנים לא חייבים להוציא אותם לשעות של ריצות בחוץ אלא אפשר גם לשחק איתם בכדור ומשיכות בבית וזה מוציא המון מרץ.
&nbsp
ועוד נקודה - הכלבות שלי ליקקו את התינוקת, גם בפנים, מהיום הראשון שהבאנו אותה הביתה. אי אפשר להלחם בזה, ברגע שמניחים שניה בטרפולינה או אוניברסיטה הן מייד מלקקות :) אני יודעת שלחלק מהאנשים זה מפריע, לי ממש לא. הן גם ישנו איתה באותה מיטה והיא הייתה מכבדת אותן באוכל מהכפית שלה. אני יכולה להגיד לך שטפו טפו זה יוצר מערכת חיסון עמידה בטירוף (יש לנו עוד חיות בבית). הבת שלי הייתה חולה חודש אחד בכל שלושת שנותיה החיים שלה וזה היה ביום שעברה ממשפחתון לגן עם 30 ילדים (ככה שהמחלות היו מבני אדם לא כלבים), וגם זה היה שלשולים ודלקות עיניים ולא משהו רציני. אני שומעת על ילדים שחולים כל חודש. אני בטוחה במאה אחוז שזה קשור לבעלי החיים.
&nbsp
בשורה התחתונה - אם תוכלו להסתדר עם העומס - לכו על זה.
&nbsp
&nbsp
 
דווקא על ג'ק ראסל ממש לא הייתי ממליצה להם

זה גזע מאוד פעיל ומאוד קשה לחינוך, אם לא מוציאים לו מספיק מרץ ולא מאלפים אותו כמו שצריך הוא כלב שיכול ממש להרוס את הבית.
אם אני מבינה נכון, מדובר על משפחה עם תינוק ובלי נסיון בגידול כלבים, ג'ק ראסל זה כלב למתקדמים.
אני הייתי מאמצת במקומכם, מאחת העמותות, לברדור או גולדן רטריבר בוגר (גיל שנה ומעלה), אם הכלב מאוזן מבחינה נפשית ולא נמסר לעמותה על רקע בעיות התנהגות, אז הוא כלב מדהים למשפחה עם ילדים קטנים.
 

nikita5s1

New member
חולקת על דעתך

הכלבה שלי לא עברה אילוף, ולא הרסה מעולם דבר בבית כולל בתור גורה.
אפילו יודעת להבחים בין הצעצועים הפרוותייים שלה לבין של הילדה ולא נוגעת בהם.
&nbsp
להפך, ג'ק ראסלים הם כלבי עבודה ממושמעים שצמאים לרצות את הבעלים שלהם ובתור כלב קטן קל להוציא להם מרץ בבית במיוחד עם משחקי כדור ועם ילדים פעילים.
&nbsp
אני אישית חושבת שכלב גדול בדירה עירונית הוא דבר לא פשוט ובמיוחד עם תינוקות רכים מצריך זהירות (לא כי חלילה הכלב ירצה לפגוע, אלא בגלל הגודל, הכובד והמגושמות בסביבה צפופה).
&nbsp
בלי קשר לילדים, לדעתי האישית דווקא לברדור וגולדן מתאפיינים בנשירת שיער מטורפת שמצריכה המון ניקיון של הבית, ומעבר לזה בריח גוף מאוד חזק כשהם מגיעים לבגרות.
בכל בית שיש בו כלב כזה כשנכנסים מייד מריחים. אבל זו כאמור דעתי האישית.
 
הנה מה שכתוב בויקיפידיה

ג'ק ראסל:
הג'ק ראסל טרייר ידוע בתור כלב שאם תתנו לו אצבע, הוא ירצה את כל היד, על כן חשוב ביותר שבעלי הכלב יהיו המנהיגים שלו וילמדו אותו את מקומו. לג'קים מוסר עבודה גבוה מאד והם עובדים על מנת לעבוד. הם גזע כלבים קל, נוח ומתאים לאילוף, צייתן, כל עוד האימונים נוקשים ועקביים. הג'ק ראסל ידוע בכישוריו לבצע פעלולים ועל כך גזע זה מככב בתוכניות טלוויזיה וסרטים. חשוב להיות מנהיג עבור הכלב ולתת לו חוקים ברורים לגבי מה מותר ומה אסור, שמא עלול להיות לא מחונך, להפגין שליטה, ולפתח בעיות התנהגות כמו התפרעויות, נזק, נביחות בלתי פוסקות ועלול לתקוף כלבים אחרים. על כן חובה להיות נוקשים, עקביים וקשוחים. כלבים אלו חופרים, מטפסים וקופצים ולא רצוי לשחרר אותם מן הרצועה אלא אם הם מאולפים מאד.

ולגבי לברדור כתוב:

לברדור רטריבר
הלברדור רטריבר הינו הכלב הפופולארי ביותר בעולם. בני אדם רבים מחזיקים לברדור בבתיהם לא לחינם. הכלב הזה ידוע באופיו העדין ובאינטליגנציה הגבוהה שלו. הלברדור פופולארי ביותר בקרב כלבי הנחייה והוא משמש ברוב המקרים ככלב משטרה וכלב עזר עם גופים אחרים. תפקידו המקורי של הלברדור הוא לשמש ככלב מביא, הנספח לצייד או דייג. אם וכאשר מצליח האדם לתפוס ניצוד, חברו הלברדור רץ ומביא אותו חזרה בים או ביבשה.... כלב חכם במיוחד, עדין מאד, נאמן, אוהב ללמוד ולעזור, טוב עם ילדים ומגונן כלפי משפחתו. הלברדור מסתדר עם כלבים אחרים כמו עם בני אדם, אוהב מאד לשחק ומטבעו אוהב מאד לשחות. הלברדור קל לאילוף ותמיד רוצה וצריך להרגיש שהוא חלק מן המשפחה.

אין לי נסיון עם ג'ק ראסל אבל גידלתי לברדורית מקסימה עם שני ילדים קטנים.
 

nikita5s1

New member
שימי לב שלא התייחסתי לתכונות האופי של לברדור

אלא לחסרונות אחרים - ריח ונשירת שיער.
&nbsp
לגביי ג'ק ראסל, הצלחתי "להדביק" דיי הרבה מהסובבים אותי בחיידק ואני מכירה לפחות 7 שהם בעלים שמחים של ג'ק ראסלים, כולם עם ילדים בגילאים שונים, כולם לא עברו אילוף בשום צורה (אם כי שניים הולכים לאג'יליטי) ולאף אחד מהם אין בעיה של הרס רכוש או תוקפנות כלפיי ילדים. רובם חיים בדירה, אחד בבית פרטי, ולא מוציאים אנרגיה באופן חריג.
לכל גזע יש את החסרונות שלו, בעיניי החסרונות של החזקת כלב גדול בדירה צפופה עם משפחה עולים כמה וכמה על אלה של כלב קטן. מה גם שהיופי בג'ק ראסל זה שהוא פעיל, שמח וחובב משחקים גם בגילאים בהם גזעים אחרים מגיעים לגילאים מתקדמים כמו 7 הם הופכים להיות מאוד מאוד לא פעילים וילדים דווקא מציקים להם (למשל הכלבה השניה שלי כזו).
&nbsp
לגביי מעורבת או לא, קשה מאוד שלא לזהות באופן מובהק את כדור האנרגיה הזה :)
&nbsp
בסופו של דבר זה גם הרבה פעמים כימיה של סוג הכלב עם הבעלים. ברשותך, אני עומדת מאחורי ההמלצה שלי ונסכים שלא להסכים
 

KallaGLP

New member
בלי קשר להמלצה על גזע כלב כזה או אחר בהקשר הנוכחי,

לדעתי דווקא לרוב כלבים גדולים מאוד נוח להחזיק בדירה צפופה, כי הם מאוד רגועים ושקטים, יותר ממרבית הכלבים הקטנים.
 

שירן ל11

New member
ההתנהגות שלה מאד לא אופיינית

ג'ק ראסל הוא אכן כלב עבודה, וככזה הוא אנרגטי מאד, חותר למטרה ובעל אינסטינקטים ויצרים מאד חזקים. שג'ק ראסל מחליט שהוא רוצה לצוד משהו או רואה משהו מעניין, הוא לא יקשיב לבעלים כל כך. יש להם רצונות מאד חזקים ואופי עיקש- מה שמשרת עבודות ציד. הוא צריך המון אתגר מנטלי, משחקים, ספורט ואילוף כדי להיות שמח ומאוזן. אחרת, הם ימצאו דרכים הרסניות להעסיק את עצמם. כמובן שהם גם מתוקים וכלבי משפחה טובים, אבל דורשים הרבה השקעה.
בכל גזע יש יוצאי דופן, ואולי הכלבה שלך מעורבת עם גזע יותר נינוח :)

אני ממליצה להגיע עם ראש פתוח ליום אימוץ ולהתמקד בתכונות שמתאימות למשפחה- רמת אנרגיה, דרישות טיפוח, גודל וכו'..
 
למעלה