חרדת נטישה אצל כלב

METOKA27

New member
חרדת נטישה אצל כלב

שלום לכולם! אנחנו זוג עם 2 ילדות , אימצנו לראשונה כלב גור מתוק בן חודשיים. העניין הוא כזה. שאנחנו שנינו עובדים 8 שעות ויוצא שהוא נשאר לבד:( אני משאירה לו משחקים מים ואוכל ,כואב לי הלב, תמיד שאני באה מהעבודה הוא מלקק אותי בוכה ומתרגש זה נורמלי? מתי השלב הזה עובר? ועוד שאלה תמיד הוא עושה קקי דווקא בחדר של הבנות האם זה נובע מקנאה?
 
גור בן חודשיים לא יכול להתאפק 8 שעות

גור בן חודשיים יכול להתאפק בערך שעתיים או אולי 3 שעות. אתם צריכים לדאוג לזה שמשהו יוציא אותו לפחות לטיול בצהריים, הוא לא עושה את זה מתוך קינאה... אלא מצורך פיזי... לקחתם תינוק, גם תינוק לא יכול להתאפק 8 שעות.
 

שירן ל11

New member
בגיל הזה זו לא חרדת נטישה, התנאים לא מתאימים לגידול גור

בנות כמה הבנות? אם הן מספיק גדולות, יש אפשרות שיטיילו איתו אחרי הלימודים?
אם לא, הייתי מביאה דוגווקר או תיכוניסט אחראי ומנוסה שיטיילו עם הגור בצהריים כשהוא יתחסן. בנוגע לקקי- אתם תוחמים אותו בבית?
הייתי ממליצה ללמוד עוד על גידול גורים כדי לא ליצור בעיות התנהגות שיקשו עליכם בעתיד.
 

KallaGLP

New member
הוא עדיין ממש קטן, הוא נשאר לבד ליותר מדי זמן.

עד שיתבגר הוא צריך שיוציאו אותו החוצה כל 3 שעות בערך. כבר קיבלת עצה מצוינת לקחת מישהו שיוציא אותו בתשלום לפחות פעם אחת במהלך אותן 8 שעות שהוא נשאר לבד. אפשר גם לתחום אותו בתוך גדר גורים, זה יעזור בעניין הצרכים, אבל כדי שהוא יתרגל לעשות בחוץ חייבים לטייל איתו יותר.
 

METOKA27

New member
תודה על התגובות

כשהוא בבית 8 שעות הוא כבר למד לעשות את הצרכים שלו על פד . אין לי בעיה עם זה. שאלתי למה הוא עושה קקי רק בחדר של הבנות . בדרכ אני מורידה אותו לטיול ב6 בבוקר ב4 וחצי ב9 בערב
 
כלבים בוחרים מקום מסויים וחוזרים לעשות בו שוב ושוב

חוץ מזה, כלבים אמורים לא לרצות לעשות צרכים בתוך ה"מערה"מ אז כניראה שהוא מרגיש שהחדר של הבנות זה "בחוץ" מבחינתו.

אבל ראבק, מ-6 בבוקר ועד 4 וחצי זה ה-ר-ב-ה יותר מידי בשביל גור כזה קטן. תוסיפי טיול בצהרים, אפשר לשלם לשכן או לתיכוניסט בסביבה שיוציא אותו לעוד טיול... בעוד חודשיים שלושה זה כבר יהיה מספיק בישבילו, אבל כרגע הוא צריך לפחות עוד טיול אחד.
 

METOKA27

New member
תודה אאמץ את הרעיון של עוד טיול בתשלום

חשבתי כרגע בגלל שהוא גור אז כמות הטיולים ושההשיה לבד בבית זה בסדר כרגע. אחפש לו כבר מישהו שיסכים להוציא אותו לטיול בסביבות 12-13
ומה לגבי סירוס? מתלבטת מאוד האם לסרס או לא. יש בעד ונגד?
 
סרוס כלבים וחתולים

סרוס כלבים וחתולים
מאת: ד"ר ארז אבן חן פורסם: 03/05/2008 עדכון אחרון: 04/05/2008

- "האם הכלבה מעוקרת?"
- "כמובן"
- "האם הכלב מסורס?"
- "מה פתאום – אני לא אעשה לו את זה"


מסיבות לא ברורות לחלוטין, הרעיון של סרוס הכלב או החתול גורם לאנשים רבים לאסוציאציות בלתי נעימות. למעשה, אין לכך הצדקה והניתוח רק משפר את איכות החיים שלהם ושלכם.
ניתוח סרוס הוא ניתוח פשוט וקצר בו מוסרים האשכים. באופן זה, מופסקת הפעילות ההורמונלית הגורמת לבעיות שונות אצל כלבים וחתולים. בעקבות התחושות הלא נעימות אצל בעלים, פותחה אפשרות להשתלת "אשכי סיליקון" לשמירה על המראה הטבעי לכאורה, אך בשל הסיכוי לסיבוכים מיותרים שיטה זו לא מיושמת כיום.

היתרונות בסרוס רבים מאד:
מניעת דלקות וגידולים באשכים.
מניעה כמעט מוחלטת של מחלות שונות ודלקות בפרוסטטה
פתרון בעיות התנהגות כגון סימון הבית בשתן (בעיקר בחתולים), התנהגות אגרסיבית ובריחה בעקבות נקבות
מניעת השתתפות ב"קרבות רחוב" ופציעות תכופות סביב נקבות מיוחמות
שליטה ברביה – בארץ קיים מצב של פיצוץ אוכלוסין חמור של כלבים וחתולים. מדי שנה מוצאים את מותם בעלי חיים רבים בתנאים לא סבירים בשל ההתרבות הלא סבירה. ע"י סרוס נעזור למנוע רביה לא מבוקרת של כלבים וחתולים.

קיימות דעות מוטעות רבות בקרב האוכלוסיה בנוגע להשפעות שליליות של סרוס על אופי הכלב והחתול:

כלבים וחתולים לא משמינים בגלל סרוס. הם עשויים להשמין אם הם אוכלים יותר מדי
כלבים וחתולים לא הופכים להיות מדוכאים אחרי סרוס. הם ממשיכים להיות חמודים, שמחים ואוהבים כמו לפני כן
לכלבים וחתולים אין צורך "לעשות את זה לפחות פעם בחיים". המודעות שלהם לא מגיעה לרמה הזאת, והזכרון שלהם לא שומר את זה יותר מכמה דקות

לסיכום – לסרוס יש יתרונות רבים לטובת הכלב והחתול. קבעו תור בהקדם לביצוע הניתוח.
 
עיקור וסירוס כלבים בגיל צעיר

עיקור וסירוס כלבים בגיל צעיר
מאת: דר` דגנית בן דב פורסם: 16/08/2004 עדכון אחרון: 01/11/2008

ניתוחי עיקור וסירוס הם מהניתוחים הקדומים ביותר שביצעו אנשים בבעלי חיים מבויתים. כבר במקורות עתיקים כמו כתובות היגרוליפים מצריות והתנ"ך ניתן למצוא התייחסות לבעלי חיים מסורסים.
בעבר, ניתוחי עיקור וסירוס של חיות מחמד בוצעו משתי סיבות עיקריות:
הראשונה, חיות עבודה כמו שוורים וסוסים, שעברו סירוס, הן רגועות יותר ונוח יותר לעבוד איתן. השניה, בעלי חיים שגודלו למאכל ועברו פיטום גדלו מהר יותר לאחר סירוס.
בימינו מקובל לעקר ולסרס חיות מחמד - בעיקר כלבים וחתולים, כיוון שהבעיה העיקרית איתה מתמודדים כל העוסקים ברווחת בעלי חיים היא ריבוי היתר של חיות מחמד. כלבה או חתולה אחת, המתרבה באופן לא מבוקר, יכולה להמליט פעמיים בשנה. תוך מספר שנים, ימליטו היא וצאצאיה עשרות אלפי גורים! המודעות ליתרונות הרבים שבגידול חיות מחמד הולכת וגדלה. אך עדיין מספר הבתים והמשפחות המעונינים לאמץ כלב או חתול אינו מתקרב למספר בעלי החיים הזקוקים לבית. בלי פיקוח על התרבות חיות המחמד, אגודות לרווחת בעלי חיים בארץ ובעולם ייאלצו להמשיך ולהמית מיליוני כלבים וחתולים בכל שנה. עיקור וסירוס בעלי חיים אלה הם הדרך היעילה ביותר להקטין את מספר בעלי החיים המתים מחוסר בית וטיפול.
היום כמעט כולם מודעים לחשיבות העיקור והסירוס. מלבד צמצום ריבוי היתר, ניתוחים אלה משפרים את בריאות חיות המחמד ומאריכות את תוחלת החיים שלהן. בנוסף הם מקלים על הבעלים, שאינם צריכים להתמודד עם בעיות הייחום ועם מציאת (או אי מציאת) בתים מאמצים לגורים.
רוב האגודות לרווחת בעלי החיים מקפידות על עיקור החיות הנמסרות לאימוץ. יש אגודות בהן מבוצעים הניתוחים במקום ויש המפנות את המאמצים לעיקור במרפאות וטרינריות שונות. בארצות הברית\באגודות שמסרו חיות לאימוץ והחתימו את המאמצים על התחייבות להביא אותן לניתוח עיקור, בוצע מעקב שגילה כי כשליש מהבעלים אינם חוזרים כדי לבצע את הניתוח. כלבה או חתולה אחת, שלא עוקרה, יכולה תוך שנים ספורות להמליט גורים שימלאו את המכלאות.
כתוצאה מכך יותר ויותר עמותות עוברות למדיניות של עיקור וסירוס כל חיית מחמד לפני מסירתה למשפחתה החדשה. רק אגודות לרווחת בעלי חיים הנוקטות במדיניות של עיקור וסירוס כל בעל חיים לפני מסירתו לאימוץ יכולות להיות בטוחות שלא יתרמו לריבוי היתר של חיות המחמד.
מתי כדאי לבצע את הניתוח? יש החושבים שעדיף לאפשר לכלבה או לחתולה להמליט פעם אחת לפני ביצוע עיקור. זו הייתה הדיעה המקובלת עד לפני כמה עשורים. מאוחר יותר נמצא שעיקור לפני הבגרות המינית תורם לבריאות בעלי החיים המנותחים ומאריך את חייהם, והגיל המומלץ לניתוח היה קרוב לבגרות\ גיל 6-8 חודשים. במקרים רבים הבגרות מוקדמת יותר, בעיקר בחתלתולות היכולות להתעבר כבר בגיל 4 חודשים. בעיה זו הביאה לכך שבשנות השמונים החלו לבצע ניתוחי עיקור וסירוס כבר בגיל 6-8 שבועות. רופאים שונים העלו חשש מפני השפעות ארוכות טווח של עיקור בגיל צעיר. חשש זה הוביל לביצוע מחקרים רבים בהם נבדקו עשרות אלפי כלבים וחתולים שנותחו בגיל צעיר. מחקרים אלה חיזקו את הידע לגבי התרומה של עיקור וסירוס לפני הבגרות לבריאות בעלי החיים. הם הראו שאין הבדלים בין עיקור בגיל 6-8 חודשים לבין עיקור בגיל 6-8 שבועות. ממצא נוסף התייחס לניתוח עצמו. עיקור גורים צעירים קל יותר למנתח, וחשוב מזה, לגור עצמו - הניתוח קצר יותר וההתאוששות מהירה בהרבה. שעה קלה לאחר סיום ניתוח של חתלתולה בת 8 שבועות - היא כבר אוכלת ומשחקת.
תוצאות המחקרים הביאו לכך שמאז 1991 ארגונים לרווחת בעלי חיים וכן ארגונים וטרינריים שונים ממליצים על עיקור וסירוס בגיל צעיר. במקומות בהם הנהיגו את העיקור בגיל צעיר, ירד מספר הכלבים והחתולים שהומתו.
עיקור בגיל צעיר, לפני הבגרות המינית, נותן לאגודות לרווחת בעלי חיים יתרון משמעותי באפשרות לעקר לפני מסירה לאימוץ ובכך להקטין את הצורך בהתמודדות עם ריבוי היתר של חיות מחמד.
הקטנת ריבוי היתר חוסכת חיים ומשאבים. יש המציעים לכלול את העיקורים בתכנון הטיפול לגור, עם החיסונים, לפני הבגרות המינית. פעולה זו תמנע הריונות לא רצויים וכן תקטין את הסיכוי לסרטן בלוטות החלב או מחלות הערמונית בעתיד. עד כה אימצו אגודות רבות את הטכניקה של עיקור וסירוס מוקדמים, על כל יתרונותיה: איגוד הרופאים הוטרינרים באמריקה, הארגון הוטרינרי הקנדי, האגודה ההומנית באמריקה, אגודת צער בעלי חיים בישראל, תל-אביב ועוד. המתנגדים העיקרים לטכניקה זו הם אלה שלא ניסו אותה. רופאים וטרינרים וארגונים שהתנסו בביצוע ניתוחי עיקור וסירוס של כלבים וחתולים בגיל צעיר מעדיפים להמשיך במדיניות זו בזכות היתרונות הרבים לפרטים המנותחים ולאוכלוסיית חיות המחמד כולה. בעלי חיות מחמד ורופאים וטרינרים המעונינים לקבל פרטים נוספים מוזמנים לפנות אל אגודת צער בעלי חיים בישראל - תל אביב שמיישמת שיטה זו בהצלחה כבר 5 שנים.
כתבה: ד"ר דגנית בן דב- בתקופה בה הייתה יועצת חינוכית של האגודה.
 
סרוס

מאת: דר. דורון נרי, וטרינר

אנו מאד ממליצים על סירוס מהסיבות הבאות:

1.כלבים מסורסים מתקוטטים הרבה פחות עם כלבים אחרים, ולא ננשכים ונפצעים! - תוקפנות בכלבים

2.כלבים מסורסים לא בורחים מהבית על מנת להזדווג עם נקבות מיוחמות בשכונה - דבר אשר מקטין מאד את סיכוים להיפגע בתאונות דרכים!

3.כלבים מסורסים לא מסמנים בשתן את הבית והסביבה!

4.סרוס כלב מונע בעיות הנובעות מגדילה טבעית של בלוטת הערמונית (פרוסטטה), כולל זיהומים, דלקות קשות, וחסימות בדרכי השתן!

5.סרוס כלב מפחית את ההפרשות המוגלתיות מקצה אבר המין שלו!

6.סרוס כלב מונע גידולי אשכים וכן מפחית את הסיכוי לגידולים סביב פי הטבעת בגיל מבוגר.


ניתוח סירוס הוא ניתוח פשוט, ההתאוששות ממנו מהירה מאד - והכלב חוזר הביתה באותו יום של הניתוח! ככל שעושים את הניתוח בגיל צעיר יותר, השפעת הניתוח יותר חזקה. ובניגוד לדעה הרווחת סירוס לא מקטין את החשק של כלבים לשחק, ולא גורם לשינוי התנהגות.

התבגרות התנהגות וסרוס כלבים

תהליך ההתבגרות שקורה לרוב בין 7-12 חודשים בכלבים ברובו מלווה בשינויים התנהגותיים. אחד הדברים שניתן לראות הוא הרמת הרגל בזמן מתן שתן – התנהגות שמופיעה לאחר תחילת עליית הורמון הטסטסטורון (ההורמון ה"גברי" – גם בכלבים וגם באנשים). ככל שרמת הטסטסטורון תעלה כך הכלב יתעניין יותר ברחרוח כלבים וכלבות אחרות, סימון טריטוריאלי, כמו כן הכלב ישאף פחות להיות בסביבה שלך, יהפוך לפחות ממושמע ופחות תלוי בך. רוב הכלבים עוברים את השינויים ההורמונליים ללא בעיות מיוחדות וגדלים להיות כלבים עם התנהגות נורמלית גם עם כלבים אחרים וגם עם אנשים. אבל ישנם כלבים שההתנהגות הופכת אגרסיבית והופכת אותם מ"במבי" ל"רמבו" תוך זמן קצר. חלק גדול מהבעיות הנ"ל ניתן לפתור ע"י סירוס. בעיות פוטנציאליות:

בעיות משמעת – הגור שעד עכשיו נשמע לכם מתחיל להיות בלתי ניתן לשליטה בטיולים. עליכם לסרס את הכלב במהירות האפשרית כיוון שככל שיעבור הזמן כך ישתרשו אצלו הרגלים מגונים ויהיה קשה יותר לחנכו.
תסריט מיני – קפיצות על אנשים, כלבים ואפילו חפצים – יכולה לנבוע ממספר סיבות. במידה והתנהגות זו הופיע בזמן בו הכלב מגיע לבגרות מינית, סביר שזה קשור לעלית ההורמונים הזכריים וסירוס ישפר במידה ניכרת את ההתנהגות הנ"ל.
סימון שתן בתוך הבית ובחוץ – אם כלבך התחיל לסמן בשתן בתוך הבית – סירוס יכול לפתור בעיה זו, אך עליך למהר ולסרסו על מנת שההרגלים הרעים לא ישתרשו.

וטרינר רמת השרון
וטרינרים

אל תתנו לכלבכם לגרור אתכם עם הרצועה מכר דשא אחד לשני על מנת לסמן בטיולים, עליכם לשמור על הכלב קרוב אליכם ולאפשר לו לרחרח את הסביבה ולעשות צרכים בקרבה אליכם.

התנהגות דומיננטית או אגרסיבית – כלבים מתבגרים יכולים להפוך פתאום ל"מאצ'ו" ולהפוך אגרסיביים נגד זכרים אחרים ולפעמים אפילו כלפי בני אדם. גם כאן סביר שסירוס יעזור, אבל גם כאן עליכם להזדרז על מנת שההתנהגות לא תשתרש.
אשכים תמירים – כאשר אחד האשכים (או במקרים נדירים יותר – שניהם) לא ירדו לשק האשכים. האשך שלא ירד יכול להימצא באזור המפשעה או בבטן. במידה והאשכים לא ירדו עד גיל 4 חודשים לא סביר שהם ירדו. כלבים עם אשך תמיר קשים יותר לאילוף והם נוטים יותר לבעיות התנהגות. בנוסף, אשכים תמירים הינם בסיכון גבוה יותר לפתח גידולים. לכן חשוב להוציא את האשך השני. בנוסף, בעיה זו גנטית וכלבים אלו לא טובים לזיווגים.

וטרינר רמת השרון
וטרינרים
סירוס כירורגי: הסירוס מוריד בצורה ניכרת רמות טסטוסטרון, מה שהופך את הכלבים לקלים יותר מבחינה התנהגותית.
- כלבים מסורסים פחות נוטים לאגרסיביות כלפי אנשים ולכלבים אחרים, יש סיכוי נמוך יותר כי יתעלמו מהוראותיכם בזמן הטיולים, והכלבים קלים הרבה יותר לאילוף.
סירוס הכלב מפחית/מונע את ההפרשות המוגלתיות מקצה אבר המין שלהם.
כלבים מסורסים פחות יחפשו ריחות בחוץ ובתוך הבית, פחות אובססיביים ברחרוח הסביבה שלהם. בנוסף סירוס מונע זיווגים לא רצויים וגורים שאין להם בית.
כלבים מסורסים בורחים פחות מהבית ע"מ להזדווג עם נקבות מיוחמות בשכונה, דבר אשר מקטין מאוד את סיכוייהם להיפגע בתאונת דרכים ולהיקלע לקרבות כלבים.
כלבים מסורסים הינם בריאים יותר – לא יפתחו סרטן אשכים, דלקות בפרוסטטה וגידולים מסויימים.
כלבים מסורסים לא מסמנים בשתן את הבית.

וטרינר רמת השרון
וטרינרים

הניתוח הינו ניתוח פשוט יחסית וקצר המבוצע בהרדמה כללית. בניתוח האשכים מוצאים מהגוף דרך חתך קטן קרוב לשק האשכים, חתך זה נסגר במספר תפרים. בדרך כלל הכלבים הולכים הביתה מספר שעות לאחר הניתוח ולמחרת כבר נראים כמו חדשים. לאחר הניתוח צריך לוודא כי הכלב לא יוכל להוציא את התפרים, יתכן ויצטרך השגחה יותר צמודה עד להסרת התפרים (10 ימים לאחר הניתוח) או לחבוש כובע הגנה מיוחד.

סירוס מוקדם, בגיל 6 חודשים, יוכל למנוע את הבעיות שהוזכרו. לא כדאי לדחות את הסירוס כיוון שבעיות התנהגותיות יכולות להשתרש וכך הסירוס פחות אפקטיבי. בכלבים מבוגרים לעיתים רואים את השפעתו המיטיבה של הסירוס רק 3-8 חודשים שלאחריו כיוון שלוקח זמן להורמונים הזכריים עד שהם נעלמים מהגוף. במקרים אלו ניתן לתת זריקה נוגדת הורמונים עד שהסירוס מתחיל להשפיע. סירוס הוא לא פתרון קסם לכל הבעיות אך יכול להיות מאוד אפקטיבי בטיפול בבעיות התנהגות הקשורות להורמוני מין. לבעיות התנהגות רבות כדאי לשלב בין אילוף אצל מאלף אמין וסירוס.

יש אנשים החוששים שאישיות הכלב תשתנה לאחר הסירוס. זהו חשש לא מוצדק – אין צורך בזוג אשכים על מנת להיות בעלי אופי נהדר.עוד דעה רווחת ולא נכונה היא שכלבים משמינים לאחר סירוס. הסיבה האמיתית להשמנה היא כמות גדולה מידי של אוכל או כמות פחותה של פעילות. הורדת 10% מכמות האוכל או עליה בפעילות יפתרו בעיות השמנה.
זכרו כי כל כלבי הנחייה מסורסים עקב הסיבות שהוזכרו.
וטרינר רמת השרון
וטרינרים
 
סרוס

סירוס- בעד, נגד, ומיתוסים
אנשים רבים תוהים האם לסרס את כלבם. מצאנו, כי הנושא שנוי במחלוקת בעיני אנשים רבים, וקיימות טענות רבות בעד ונגד התהליך!

מאמר זה מחולק ל- 3 חלקים: מיתוסים הקשורים בסירוס, טענות נגד סירוס וטענות בעד סירוס. אנו מקווים, כי באמצעות מאמר זה נוכל לסייע בהחלטה בנושא...
מיתוסים הקשורים בסירוס
[paw] "סירוס עלול לגרום לכלב להיות רגיש יותר לסרטן הערמונית": לא, אין הדבר נכון! אין הבדל משמעותי בין מקרי סרטן הערמונית בכלבים מסורסים לעומת אלה שאינם מסורסים. רוב מחלות הפרוסטטה, כאמור לעיל, נמנעות בעקבות הסירוס.
[paw] "כלבים מאבדים את שמחת החיים לאחר סירוס": כלבים אינם אנשים קטנים! הם אינם מצפים לגדל את צאצאיהם ואינם מחכים לנכדים, הם אינם דואגים מה יקרה לצאצאיהם בגיל 18, כלב זכר, כפי הנראה, אינו יודע שייצר את צאצאיו- הוא פועל ע"פ דחפים והורמונים. כאשר מוסרים הורמונים אלה, אין הכלב מרגיש חuסר וחסך.
[paw] "כלבים מסורסים אינם בעלי אופי יציב, והינם בעלי יותר בעיות התנהגות מכלבים לא מסורסים": אין שום עדות לנכונות מיתוס זה! כלבים, שמסורסים בגיל צעיר, הינם, לעתים, יותר פעילים מאלה שאינם מסורסים בגיל צעיר. סירוס כלב, ע"פ המחקרים והעדויות, תורם לפתרון משמעותי בבעיות התנהגות. כמו כן, קחו בחשבון: כלבי נחייה וכלבי שירות שונים כמעט תמיד מסורסים לפני בגרות מינית. כלב נחייה חייב להיות בוגר ויציב באופיו ע"מ לשרת בתפקידים אלה, והניתוח מעלה את רמת יציבותם, ומסיר גורמים מסיחי דעת, כדוגמת מעגלי ייחום.
[paw] "בעיות התנהגות יכולות להמנע ע"י אילוף נכון וסוציאליזציה, ולכן אין צורך בסירוס": אילוף נכון וסוציאליזציה בהחלט הכרחיים לחיים בריאים ושמחים. אולם, גם לכלב המאולף ביותר בעולם עלולות להיות בעיות התנהגות.
זכרו! הורמוני מין פועלים ברמה הבסיסית ביותר, דבר הגובר על כל אימון. בשל ההשפעות של הורמוני המין, בייחוד טסטוסטורון, זכרים לא מסורסים הינם בסיכון גבוה מכל הכלבים לפיתוח בעיות הקשורות לאגרסיביות.
[paw] "אם אסרס את כלבי- הוא לא יגן עליי יותר": זכרים מסורסים הינם, למעשה, יותר מגוננים, משום שדעתם אינה מוסחת לכיוון הרבעות. במקום לברוח אל נקבות בזמן ייחום, או לריב עם זכרים אחרים, הם שמים לב אלייך, ואלייך בלבד! למעשה, מחקרים שנעשו לאחרונה מצאו, כי לסירוס אין השפעה על אגרסיביות כלפי זרים.
[paw] "רק הזכר הדומיננטי בין זאבים מזדווג, כך שלזכרים לא מסורסים בבית אין תסכול באם אינם מזדווגים": ומה עושים זאבים מתבגרים? עוזבים את הלהקה, מקימים להקה משלהם, מתגרים בזכרים הדומיננטים על השליטה, או עוזרים להוריהם לגדל אחים לעתיד. האם אנו רוצים שחיית המחמד שלנו תעזוב או תקרא תיגר עלינו? האם אנו מתעתדים להרביע גורים נוספים, רק ע"מ שלזכר שלנו יהיו קרובי משפחה לגדל? אנו רוצים שכלבנו יחיה עמנו, ולא ינסה לשלוט בנו! כמו כן, כלבים אינם זאבים. הם שונים מאוד מזאבים באופנים רבים, ולכן אין אנו יכולים להסיק מהתנהגות זאבים לגבי התנהגות כלבים.
[paw] "הרבעת כלבים הינה דרך טובה לעשות כסף": האנשים היחידים שעושים כסף מהרבעת כלבים הינם אלו שלא אכפת להם מבריאותם או מאיכות הגורים שהם מייצרים. הרבעה אחראית דורשת טיפול רפואי ובדיקות בריאות, וכן התחשבות בשושלת הורים, הטמפרמנט שלהם, והאם הגורים אכן משפרים את הגזע או האם יגיעו לצער בעלי חיים בסופו של דבר...? חשוב לדעת, כי בדיקות גנטיות הינן יקרות, כמו גם רישום תעודות, תערוכות, הריונות וכו'.
[paw] "לכלב שלי יהיו גורים נהדרים" או "אני רוצה כלב בדיוק כמו כלבי, ולכן ארביע אותו!": כ- 25%-30% מכלל הכלבים בצער בעלי חיים ובעמותות הינם כלבים גזעיים. אפילו אם לכלבך עיטורים ואותות, והינו רשום בהתאחדויות שונות, אין הדבר אומר שעלייך להרביע אותו. כמו כן, כלבך הינו יחיד במינו! אין כל ערובה לכך שהגורים יידמו להוריהם במראה או באישיות, בייחוד באם ההורים מעורבים.
[paw] "ילדיי צריכים לראות את פלא ההמלטה": ראשית, כלבים ממליטים בדרך כלל באמצע הלילה, כאשר הילדים אינם בסביבה, ומעדיפים שקט ופרטיות בזמן ההמלטה. כמו כן, זכרים אינם נוכחים בדרך כלל בהמלטה. שנית, אם אתם רוצים ללמד את ילדכם אחריות לטיפול בגור- ישנם מספיק גורים שמשוועים לבתים בצער בעלי חיים, ובהמלטות ניתן לצפות שם, או בוידאו.
[paw] "אנו יכולים למצוא בתים טובים לגורים!": לכל גור שתמצאו בית חדש- יומת גור בצער בעלי חיים, משום שלא אומץ. אין פשוט מספיק בתים לכולם. ואפילו אם מצאתם בית טוב- כיצד תדעו כי שם אכן יישאר...?
[paw] "אנחנו צריכים להשאיר את כלבנו כפי שהטבע התכוון שיחיו...": אין שום דבר "טבעי" בדרך בה גדלים כלבים היום! הם נוצרו ע"י דורות רבים של הרבעות בידי בני האדם. אנו הכנסנו כלבים לבתינו ואנו אחראים לטובתם! הם חיים שנים ארוכות יותר, ולכן בדרכים רבות ומגוונות, הסירוס שומר על בריאותם!
טענות אשר מתנגדות לסירוס
[paw] עלולה להיות עלייה במשקל לאחר סירוס: לחיית מחמד קיימת נטייה לעלייה במשקל לאחר הסירוס. הסרת הורמוני המין נוטה להאט את המטבוליזם של בעל החיים במעט, למרות שמחקרים לא הוכיחו הבדלים גדולים בין בעלי חיים מסורסים ובעלי חיים לא מסורסים. מכל מקום, כלבים רבים עוברים את ניתוח הסירוס בזמן שאך זה הגיעו לבגרות. בזמן זה בחייהם, גם כלבים שלא סורסו מתחילים להעלות במשקל ולהרגע מעט, ולכן, כל שינוי בחיית המחמד לא בהכרח קשור לסירוס. באם אתם מבחינים בעלייה במשקל הכלב לאחר הסירוס, פשוט הפחיתו את כמות המזון שהוא מקבל, והגבירו את כמות ההתעמלות היומית שלו.
[paw] כלבים מסורסים עלולים להיות גבוהים יותר מכלבים לא מסורסים: כלבים שסורסו לפני הגיעם לבגרות מלאה עלולים להיות גבוהים מעט יותר מאשר אילולא סורסו. הורמוני המין משפיעים על סיום צמיחת העצמות בכלבים צעירים. מכיוון שהורמוני המין לעולם לא מצויים בכלב שסורס בגיל צעיר, יש לעצמות נטייה לצמוח יותר מאשר בכלבים לא מסורסים. ההבדל אינו גדול בסך הכל, ומכיוון שכלבים מסורסים אינם כלבי תערוכות, אין לעניין משמעות רבה. כאשר מסרסים לאחר הבגרות המינית, לא מתעוררת בעיית צמיחת יתר של עצמות.
[paw] כלבים מסורסים עלולים לחוות קשיים בשליטה על מתן שתן: חלק מהכלבים מפתחים בעייה זו לאחר שסורסו. הבעייה נפוצה בעיקר בכלבות, אולם עלולה לקרות גם אצל זכרים. ההנחה היא, כי הבעייה נובעת מכך, שלהורמוני המין יש תפקיד בחיזוק שלפוחית השתן, ובהעדרם- עד כ- 20% מהכלבות חוות קשיים בשליטה על מתן השתן. למזלנו, בדרך כלל הבעייה לא משמעותית בחיי היומיום, ולרוב, ניתן לפתור אותה בעזרת תרופות (כדוגמת: פנילפרופנולאמין). כדאי לזכור, כי כלבים רבים נוטים לפתח בעיות אי שליטה במתן שתן גם באם אינם מסורסים.
[paw] כלבים מסורסים נוטים לפתח בעיות עם בלוטת התריס: כלבים אחדים, בייחוד כלבות, מפתחים נטייה לירידה בתפקוד בלוטת התריס לאחר עיקור או סירוס. למרבה המזל, הטיפול בבעיה פשוט, באמצעות כדורים, ואינו יקר. כמו כן, גם כלבים רבים, שאינם מסורסים, נוטים ללקות בבעיות עם בלוטת התריס, וקיימת גם נטייה גנטית לתופעה, למשל אצל כלבים מגזע לברדור.
[paw] סירוס הינו תהליך פולשני: קיימים סיכונים בכל ניתוח, גם בשל הניתוח עצמו, וגם בשל ההרדמה. למרות הנאמר, אחוזי הסיכון בבעלי חיים בריאים נמוך ביותר, בעיקר בשימוש בחמרי הרדמה מתקדמים ולאחר בדיקות טרום ניתוחיות, כגון בדיקת דם.
[paw] סירוס הינו יקר: עלותו של ניתוח סירוס הינו כמה מאות שקלים, וכיום- גם מי שאין תקציב זה בידו יכול לסרס דרך עמותות או צער בעלי חיים, בעלויות מוזלות מאוד.
[paw] גודל איבר המין בכלבים שסורסו לפני גיל הבגרות עלול להיות קטן מאשר בכלבים שלא סורסו: בכלבים שסורסו לפני גיל הבגרות נכון הדבר לפעמים, אך אינו משמעותי, אלא באם יש נטייה גנטית לבעיות רפואיות בשלפוחית השתן.
טענות אשר תומכות בסירוס
[paw] בעל חיים מסורס לא מייצר המלטות מיותרות: בעולם בכלל, ובישראל בפרט, משמידים בכל שנה מיליוני בעלי חיים, אשר לא נמצאו להם בתים ובשל ריבוי אוכלוסין. סירוס ועיקור תורמים לפתרון בעיית ריבוי האוכלוסין בחיות מחמד! למרות שאנו בדרך כלל שומרים היטב על חיית המחמד שלנו, תאונות עלולות לקרות, ומסיבה זו- כמובן שהסירוס מומלץ.
[paw] סירוס מונע את רוב מחלות הערמונית בשלבים: בלוטת הערמונית- הפרוסטטה- הופכת למוגדלת ומודלקת ברוב הכלבים הלא מסורסים עקב השפעות הורמונליות. מחלות, כדוגמת פרוסטטיטיס, היפרפלזיה של הפרוסטטה, אדנומות פרינאליות ואבצסים בפרוסטטה, נפוצות ביותר בכלבי
 
המשך

טענות אשר תומכות בסירוס
[paw] בעל חיים מסורס לא מייצר המלטות מיותרות: בעולם בכלל, ובישראל בפרט, משמידים בכל שנה מיליוני בעלי חיים, אשר לא נמצאו להם בתים ובשל ריבוי אוכלוסין. סירוס ועיקור תורמים לפתרון בעיית ריבוי האוכלוסין בחיות מחמד! למרות שאנו בדרך כלל שומרים היטב על חיית המחמד שלנו, תאונות עלולות לקרות, ומסיבה זו- כמובן שהסירוס מומלץ.
[paw] סירוס מונע את רוב מחלות הערמונית בשלבים: בלוטת הערמונית- הפרוסטטה- הופכת למוגדלת ומודלקת ברוב הכלבים הלא מסורסים עקב השפעות הורמונליות. מחלות, כדוגמת פרוסטטיטיס, היפרפלזיה של הפרוסטטה, אדנומות פרינאליות ואבצסים בפרוסטטה, נפוצות ביותר בכלבים זכרים. רוב המחלות הנ"ל לא קיימות או נרפאות עקב סירוס.
[paw] סירוס מפחית בעיות אגרסיביות: בעיות אגרסיביות נפוצות ביותר בכלבים זכרים, כולל אגרסיביות דומיננטיות, אגרסיביות כתוצאה מפחד, אגרסיביות בין זכרים וסוגים אחרים של אגרסיביות. סירוס הינו חלק בלתי נפרד מהטיפול בסוגי האגרסיה השונים, ועוזר במניעת הופעתם מלכתחילה. כ- 50%-70% מהכלבים שסורסו בשל אגרסיביות מראים שיפור רב בהתנהגות או העלמותה, אף ללא אילוף מתקן! כמובן, שאילוף תמיד חשוב בהעלמת הבעייה או מניעתה, במקביל לסירוס.
[paw] זכרים מסורסים נוטים הרבה פחות לבעיות התנהגות כדוגמת שוטטות, בריחה מהבית, סימון רהיטים או התנהגויות מיניות אחרות לא רצויות, כגון אוננות.
[paw] סירוס מונע לחלוטין סרטן אשכים בכלבים זכרים: סרטן האשכים הינו הסרטן הנפוץ ביותר במערכת המין הזכרית, ומהווה אחד הגורמים הנפוצים ביותר בזכרים לא מסורסים בכלל. כאשר מוסרים האשכים בזמן הסירוס, הכלב הופך לחופשי מסיכון זה.
[paw] סירוס עוזר במניעת מחלות שונות, מדבקות, ולא מדבקות: כלבים זכרים עלולים לעבור תהליך "סינדרום נשיות", אשר הינו קשור ליצירת הורמוני מין. המחלה אינה מופיעה בכלבים שסורסו בגיל צעיר! לכלבים לא מסורסים מבוגרים יש נטייה להרניות פרינאליות, שנמנעות לגמרי ע"י סירוס. בגזעים מסויימים, סירוס פותר או מונע לחלוטין בעיות עור ומחלות מדבקות חמורות שונות, כמו גם קיימת ירידה ברגישות לטפילים שונים.
 
סירוס כלבים

נכתב ע"י המרכז הווטרינרי האוס – 08-8673666
מהו סירוס?

סירוס כלב הוא ניתוח אלקטיבי (ניתוח הנקבע מראש), המתבצע בחדר ניתוח סטרילי.
לאחר שהכלב מורדם, מסירים את שני אשכיו ומשאירים את שק האשכים שלם (אך ריק מהאשכים עצמם). הסירוס נעשה תחת הרדמה כללית מלאה, אשר כמו בכל ניתוח יש את הסיכון בהרדמה הכללית בו אחוז קטן מבעלי החיים הבריאים ( 1 מתוך 10,000) עלול להגיב לחומרי ההרדמה. התגובה יכולה להיות קלה, עד קשה מאוד ואף עלולה לגרום למוות.

האם הסירוס מסוכן?
הניתוח נחשב להליך כירורגי פשוט וקצר, אך יש לקיימו כאשר הכלב בריא ומחוסן ולאחר שבוצעה ספירת דם המאשרת ספירת טסיות תקינה (הטסיות חשובות למניעת דימומים).
אנו משתמשים בציוד ובחומרים מודרניים, אשר מקטינים משמעותית את הסיכונים הקיימים בהרדמה, אך יש לקחת בחשבון כי קיימת רמת סיכון מסוימת, כמו בכל התערבות כירורגית (ניתוח).
תופעה המתרחשת לעיתים בעקבות סירוס הכלב, היא השמנה, אותה ניתן למנוע ע"י מניעת אכילת יתר וע"י עידוד לפעילות גופנית (משחקים וטיולים).

למה מסרסים כלבים?
כלב מסורס לרוב נוח יותר לטיפול, הוא פחות תוקפני לכלבים אחרים ואינו מנסה לברוח מהבית בתקופות הייחום של הכלבות. השוטטות והחיפוש אחר נקבות מיוחמות עלול להיות מסוכן. מריבות עם כלבים אחרים עלולות להיגמר בפציעה ובהדבקות במחלות והכלב המשוטט עלול להיפגע ממכוניות ואף ללכת לאיבוד. יש לציין כי השינוי ההתנהגותי לוקח מספר שבועות ותלוי בירידת רמת הורמון הטסטוסטרון בגוף לאחר הסירוס.</p> <p>
סירוס הכלב מביא לניוון הפרוסטטה ובכך מוריד את הסיכוי לבעיות פרוסטטה.
גורים....גורים...גורים... כלב לא מסורס יכול להיות אבא לגורים אשר לא תמיד הינם רצויים, דבר הגורם לסבל מיותר לגורים אשר לא מקבלים את הטיפול לו הם זקוקים.

מתי?
מומלץ לסרס את הכלב מגיל חצי שנה. יש לוודא כי הושלמה ירידת האשכים לשק האשכים ובמידה ולא הושלמה, יש לשקול האם לחכות או לבצע פרוצדורה מתאימה לאיתור וסירוס האשך "התמיר" (הנסתר).


הכנות לסירוס כלבים
יש לתאם תור מראש במרפאה (לתיאום תור – מס' טלפון או קישור).
על כלב להיות בצום מאוכל החל מהשעה 24:00 בלילה שלפני מועד הסירוס.
לאחר הסירוס הכלב משוחרר לביתו עם אנטיביוטיקה ושיכוך כאבים לימים הקרובים, בהתאם להנחיות הרופא המטפל.
 
סרוס

סירוס כלבים

מדוע לסרס?
לסירוס יש כמה יתרונות רפואיים משמעותיים – והמשמעותי שבהם קשור לבלוטת הערמונית (פרוסטטה). הפרוסטטה הולכת וגדלה עם הזמן, בעקבות ההשפעה של הורמון הטסטוסטרון. בגיל מבוגר עלול הדבר לגרום לאי-נוחות רבה, לבעיה במעבר צואה ולקושי בהתמודדות עם זיהומים.
הסירוס מפחית משמעותית גם סיכון לדלקות פרוסטטה, לגידולים לא-סרטניים וכן לסוגי סרטן שונים המושפעים מנוכחות טסטוסטרון.
חשוב לזכור כי לצד היתרונות הרפואיים, הסירוס מסייע גם בהפחתה או במניעה של בעיות התנהגות שונות.

אילו שינויים התנהגותיים צפויים לאחר סירוס?
לסירוס אין שום השפעה על שובבות, חביבות או אינטראקציה עם בני אדם.
ההתנהגויות היחידות שמשתנות הן אלה הקשורות להורמוני המין. הסירוס מסייע להפחית במידה משמעותית אוננות על כלבים אחרים, על חפצים או בני אדם; אגרסיביות כלפי זכרים אחרים; וסימון בשתן. הוא מסייע גם להפחית ואף למנוע שוטטות במטרה למצוא נקבות (יש לזכור שכלבים מסוימים עדיין יכולים להתגרות מנוכחות נקבה מיוחמת אף לאחר שסורסו, גם אם במידה מופחתת).

מהלך הניתוח
הסירוס כולל חתך קצר מעל שק האשכים. דרך חתך זה מוציאים את שני האשכים וקושרים את כלי הדם. אז נתפר החתך בתפרים פנימיים או חיצוניים.

ההתאוששות
אחרי הניתוח מתעורר הכלב בחדר האשפוז, ונמצא שם בהשגחה מלאה, בנוחיות ובחום במשך כמה שעות. אנו מאמינים שלנוחות החיה יש חשיבות עליונה, ומניעת כאב היא חלק בלתי נפרד מהטיפול בה.
בימים הראשונים יכולה להיות נפיחות בשק האשכים, אך הוא מצטמק ונספג בתוך זמן לא רב. אם הכלב סורס בגיל מבוגר יחסית, ייתכן ששק האשכים יישאר כקפל עור קטן.
רוב הכלבים מרגישים מצוין יום לאחר הפרוצדורה, אך מומלץ למנוע מהם פעילות שובבית במשך כמה ימים, עד להחלמת החתך.

באיזה גיל מומלץ לסרס את הכלב?
הגיל המומלץ בדרך כלל הוא שישה חודשים – גיל הבגרות המינית. עם זאת, סירוס יכול להתבצע בכל גיל החל מחודשיים, כל עוד שני האשכים ירדו לשק האשכים. במקרה ששני האשכים לא ירדו לאחר הגיל הרלבנטי ("אשך תמיר") הסירוס מומלץ אף יותר, שכן קיים חשש להתפתחות של גידולים באשך הפנימי.

כמה מיתוסים
"כלב מסורס יהיה יותר קטן מכלב לא מסורס". לא נכון. למעשה, בניגוד לאמונה הרווחת, כלבים אשר סורסו לפני גיל ההתבגרות יהיו בדרך כלל גדולים מעט יותר מכלבים שסורסו בגיל יותר מאוחר. זאת משום שטסטוסטרון אחראי על עצירת גדילת העצמות, ובלעדיו הן מפסיקות לגדול מעט מאוחר יותר.
"הכלב כבר מבוגר, מאוחר מדי לסרס אותו". לא נכון. השינויים ההתנהגותיים והבריאותיים רלבנטיים ומשמעותיים בכל גיל.
"הסירוס משנה את האופי של הכלב". לא נכון. אופיו של הכלב אינו משתנה לאחר סירוס. מקורה של אמונה שגויה זו בכך שלרוב הסירוס מבוצע לפני גיל שנה, ואחריו בעלים מבחינים לפעמים בשינוי התנהגות הקשור לעצם ההתבגרות ולא לסירוס עצמו.
עם זאת, יש לזכור כי הורמוני המין אחראים בין השאר על קצב חילוף החומרים (מטבוליזם), וכלבים מסוימים עלולים להשמין לאחר הסירוס – דבר שניתן למנוע בקלות על ידי שמירה על תזונה נכונה ופעילות גופנית מתאימה.

עיקור כלבות

מדוע לעקר?
העיקור מסייע במניעת בעיות רפואיות קשות, ומונע גם הריונות לא רצויים ותקופות ייחום קשות, המלוות בדרך כלל בדימום וגינאלי, ריח לא נעים והתנהגות מטרידה ולעתים גם אגרסיבית של כלבים זכרים רבים בזמן טיול.
חשוב לדעת שעיקור לפני הייחום הראשון ימנע גידולי עטין לחלוטין. חשוב לדעת גם כי בין הייחום הראשון לשני, הסיכון ללקות בגידולים כאלה הוא כ-7% – ולאחר הייחום השלישי הסיכון ללקות בגידולי עטין עולה ל-25% (אחת מארבע כלבות!). העיקור מומלץ אפילו אם כבר יש גידולי עטין, כיוון שגידול זה מושפע מנוכחות אסטרוגן (ההורמון הנקבי), והעיקור גורם להפסקת ייצור האסטרוגן ועוזר בהקטנת הגידול.
העיקור מסייע גם במניעה של דלקת הרחם (פיומטרה), מצב מסכן חיים הנפוץ בעיקר בקרב כלבות מבוגרות. בכלבות שאינן מעוקרות, ההורמון פרוגסטרון מכין את הרחם לקליטה של הריון עתידי, ובמסגרת זו מחליש את המערכת החיסונית ומעבה את רירית הרחם. הדבר מקל על חיידקים לחדור אל הרחם, והזיהום העלול להתפתח עקב כך יכול להביא לקריעת הרחם ולסכנת חיים.
יתרון משמעותי נוסף של העיקור הוא כאמור מניעה של הריונות לא רצויים. בכל שנה מומתים בישראל עשרות אלפי כלבים שאין די בתים עבורם. עיקור הוא הדרך ההומאנית ביותר להשתלט על פיצוץ האוכלוסין ולמנוע את לידתם של כלבים שחייהם יהיו קצרים ומלאי סבל.

מהלך הניתוח
עיקור הוא ניתוח שגרתי ובטוח. עם זאת מדובר בפרוצדורה משמעותית, הכוללת פתיחה של חלל הבטן ומבוצעת בהרדמה מלאה, בהתאם.
הגיל המומלץ לעיקור הוא שישה חודשים, אם כי ניתן לבצעו החל מגיל חודשיים.
הניתוח כולל ביצוע של חתך בקיר הבטן, בין השרירים, דרכו מוצאים את השחלות, החצוצרות והרחם. כלי הדם וצוואר הרחם נקשרים היטב ושכבות העור נתפרות מחדש.
לפני העיקור מומלץ לעשות בדיקות דם מקדימות, הכוללות ספירה כללית ופאנל ביוכמיה, כדי להעריך את מצב הכבד והכליות ולמנוע סיכונים מיותרים.

החלמה
ההתאוששות מהניתוח מהירה בדרך כלל, והכלבה יכולה להשתחרר לביתה לאחר מעקב של כמה שעות במרפאה. ב-24 עד 36 השעות הבאות מומלץ להקפיד על מנוחה, והכלבה עלולה להפגין בהן תופעות לוואי של ההרדמה (חולשה, בלבול והקאות). לכן מומלץ להימנע ממזון ולתת תרופה לשיכוך הכאבים ביום הניתוח. חשוב להשתמש בתרופות במתן וטרינר בלבד! תרופות המיועדות לבני אדם עלולות להזיק ואף להרוג בעלי חיים אחרים, וגם מינון לא נכון עלול לסכן חיים.

כמה מיתוסים
"אי-אפשר לעקר כלבה מיוחמת או כלבה בהריון". לא נכון. בזמן ייחום ובזמן הריון מערכת הרבייה, כלי הדם והרקמות גדושים יותר, דבר המגדיל אמנם את הסיכון לדימומים, אך בהחלט אינו מונע את הניתוח.
"האישיות של הכלבה תשתנה בגלל העיקור". לא נכון. המקור לאמונה שגויה זו הוא העובדה כי אישיותן של כלבות מגיעה לבגרות לקראת גיל שנתיים, ובעלים רבים מבחינים בשינויים התנהגותיים הקשורים לגיל, אך אין להם כל קשר לעיקור. השינוי ההתנהגותי היחיד הוא היעלמות ההתנהגות האופיינית לתקופת הייחום עצמה. בהקשר זה חשוב לזכור כי כלבות עוברות ייחום מדי כשמונה חודשים, ובשאר הזמן מערכת הרבייה שלהן אינה פעילה – כלומר, במשך רוב השנה הן מתנהגות ככלבות מעוקרות לכל דבר ועניין.
עם זאת, ייתכן כי לאחר הניתוח תחווה הכלבה תיאבון מוגבר וחילוף חומרים מופחת על רקע השינוי ההורמונלי. לכן מומלץ להקפיד על תזונה נכונה לכלבות המפגינות נטייה להשמנה לאחר הניתוח.
 
אני יכולה להביא עוד המון מאמרים בעד סרוס...

לא נראה לי שיש מישהו שכתב מאמר נגד סרוס...
כל המאמרים שהבאתי נכתבו עי וטרינרים ואנשים מתחום הכלבנות...

ניתוח סירוס לכלב
מהם היתרונות הרפואיים לסירוס?
ישנם כמה יתרונות רפואיים לסירוס והראשון והמשמעותי ביותר קשור לבלוטת הערמונית (פרוסטטה). הפרוססטה, בעקבות ההשפעה של הורמון הטוסטסטרון, הולכת וגדלה עם הזמן. בגיל מבוגר יותר, גדילה זו עלולה לגרום לאי נוחות רבה ואף לבעיה במעבר צואה. כמו כן זיהומים בפרוסטטה הנם קשים מאוד לטיפול. סירוס גורם להקטנה של הפרוסטטה – ומכאן שהבעיות הפוטנציאליות נמנעות – דלקות בפרוסטטה וגידול לא על רקע סרטני(benign hyperplesia).
כמו כן הסיכוי לסוגי סרטן שונים (באשכים ופי הטבעת והרניה פאריאנלית) המושפעים מהורמוני המין (טוסטסטרון) פוחתים בצורה משמעותית.
מהם השינויים ההתנהגותים הצפויים לאחר סירוס?
ההתנהגויות היחידות שמשתנות הן אלו הקשורות להורמוני המין. שובבות, חביבות ואינטראקציה עם בני אדם לא משתנים כלל. שוטטות (במטרה למצוא נקבות) מופחתת ב- 90%. אוננות על כלבים אחרים/חפצים או בני אדם פוחתת בכ-.70%, אגרסיביות כלפי זכרים אחרים יורדת בכ-60% וסימון בשתן פוחת בכ-50%
כיצד מבוצע הניתוח?
מבוצע חתך קצת מעל שק האשכים, דרכו מוצאים לחלוטין את שני האשכים. קושרים את כלי הדם והחתך נתפר בתפרים פנימיים או חיצוניים.
למה לצפות לאחר שחרור המהרפאה?
לאחר הניתוח הכלב מתעורר בחדר האשפוז שם יהיה תחת השגחה מלאה בנוחיות ובחום למשך כמה שעות. אנו מאמינים שלנוחות החיה יש חשיבות עליונה ומניעת כאב היא חלק בלתי נפרד מהטיפול בה. בימים הראשונים יכולה להיות נפיחות בשק האשכים, אך במהרה שק האשכים מצטמק ונספג. במידה והכלב סורס בגיל מבוגר יתכן ששק האשכים ישאר כקפל עור קטן. רוב הכלבים מרגישים מצוין יום לאחר הפרוצדורה, אך מומלץ למנוע מהם במשך כמה ימים פעילות שובבית עד להחלמת החתך.
באיזה גיל כדי לסרס את הכלב?
הגיל המומלץ בדרך כלל הינו 6 חודשיים – גיל הבגרות המינית. סירוס יכול להתבצע בכל גיל החל מגיל חודשיים, כל עוד שני האשכים ירדו לשק האשכים. במידה ולא – זהו מצב הנקרא אשך תמיר ואז הסירוס עוד יותר מומלץ, עקב חשש להפיכת האשך הפנימי לגידולי עם הזמן – ניתן לקרוא כאן על אשך תמיר
כלבים אשר סורסו לפני גיל ההתבגרות (6 חודשים) יהיו בדרך כלל קצת יותר גדולים מכלבים שסורסו בגיל יותר מאוחר (טוסטסטרון אחרי גם על עצירת גדילת העצמות, כך שללא טוסטסטרון העצמות מפסיקות לגדול יותר מאוחר)
אותם שינויים התנהגותיים ובריאותיים רלוונטיים בכל גיל, כך שאף פעם לא "מאוחר מדי" לבצע סירוס.
האם הכלב יהפוך להיות שמן או "רדום"
אופייו של הכלב והתאבון אינם משתנים לאחר סירוס. אולם יש לזכור שברוב המקרים הסירוס מבוצע לפני גיל שנה, כך שבהחלט יתכן ששינוי התנהגות הקשור להתבגרות ולא לסירוס עצמו. כמו כן יש לדעת, כי הורמוני המין אחראים בין השאר על קצב חילוף החומרים (מטבוליזם), כך שיתכן בכלבים מסוימים תהיה השמנה עקב "המחסור" בהורמונים. שמירה על תזונה נכונה ופעילות גופנית מתאימה תמנע השמנה זו.
האם הוא עדיין יתעניין בנקבות?
העניין של הכלב בנקבות יפחת בצורה משמעותית, אך אם תהיה לידו נקבה מיוחמת הוא עדיין יכול להתגרות מאוד ממנה. עליה על כלבים אחרים בדרך כלל קשורה יותר לדומיננטיות, וגם כלב מסורס יכול לנהוג כך בסיטואציות שונות.
למידע אודות מחלות רבות נוספות ניתן לקרוא ב-אינדקס המחלות הוטרינרי.
 

שירן ל11

New member
לדעתי לסירוס יש רק יתרונות

אני גידלתי כלב לא מסורס בעבר, ועכשיו סירסתי את הכלב שלי ואני מאד מרוצה! כלב לא מסורס הוא למעשה מיוחם כל ימי חייו. אם יש נקבה מיוחמת בשכונה, הוא ינסה לברוח ולהגיע אליה תוך סיכון של עצמו (ריצה בכביש למשל). הוא יכול לפתח דומיננטיות ואגרסיביות זכרית והתנהגות מאד רכושנית. הוא יכול להיות תוקפני כלפי זכרים אחרים, וגם אם לא- זכרים אחרים יתקפו אותו. הוא יאונן על כל הכריות בבית ועל רגליים של אורחים- זה לא נעים. היצר להרביע הוא חזק מאד ומשפיע על ההתנהגות. עכשיו כשהכלב שלי מסורס, הוא לא עולה לאורחים על הרגל, הוא משחק חופשי עם כלבים וכלבות אחרים בגינה (עולה עליהם והם עולים עליו ולא צריך לחשוש מהרבעה לא מתוכננת של נקבות). האופי שלו לא השתנה כלל, הוא נשאר כלב ידידותי ומתוק ושכל היום רוצה לשחק. המינוס היחידי זה שמדובר בניתוח, והכלב יהיה קצת מעוך כמה ימים. אבל זה ניתוח פשוט מאד ולדעתי שווה את זה.
 

djal

New member
אני מאוד חששתי מהסירוס

את הכלבה הקודמת שלי ז"ל אימצתי כבר אחרי העיקור אז לא היה לי את שלב ההתלבטות.
מאוד חששתי עכשיו לגור המתוק שלי, בעיקר בגלל כל מיני סטיגמות של תופעות לוואי.
גם לא התפתחו לו התנהגויות תוקפניות או מיניות עדיין ולכן לכאורה זה נראה קצת מיותר.
מאוד פחדתי שהוא יהיה פחות שמח ועליז, יאבד אנרגיה וכדו'.
בפועל הכלב שקיבלתי אחרי הניתוח זהה לחלוטין מכל הבחינות. ממש שום שינוי ושום כלום, הכל אגדות.
אני מניח שאם הייתי מחכה עוד כמה חודשים הייתי רואה גם פעולות תוקפניות או מיניות, אבל לא הגעתי וגם לא אגיע לשלב הזה.
בקיצור-אין סיבה לדאגה ורצוי מאוד לסרס.
 

danielnir1983

New member
זה שהגור מתרגש ומלקק לך את הפנים זו לא חרדה

חלק מהסיבות שהחיה הזו כל כך מדהימה היא כי היא תמיד מתרגשת לראות אותנו ותמיד תמיד אוהבת, זה אגב לא ישתנה גם כשהוא יגדל כי אתם הלהקה שלו :)
את יכולה להגיד שלום קצת יותר בסלואו מושן כי הטונים הגבוהים של ההתרגשות שלו מכניסים אותם לעוד יותר התרגשות.
יפה לכם שהוא התחיל כבר לעשות על הפד בגיל כל כך צעיר זה מצויין שיש לו מקום לעשות בבית בין הטיולים.
וכל עוד הגור עם הצעצועים שלו וכיף לו והוא לא הורס את הבית או מיילל בלי סוף זה טוב לו העצמאות.
שלא כמו ילד שבשלב מסויים נהיה עצמאי את הכלבים צריך ללמד כשהם גורים שגם כשהוא קצת לבד הכל בסדר אנחנו חוזרים ונשחק אז.
רק ככה אתה מקבל כלב שלא סובל ובחרדה מזה שהוא לא איתך כל היום.
לגבי הקקי זה תלוי במתי זה קורה ואיפה... סתם אני זורק יש מצב שהוא ישן עם הילדות אז הוא עושה שם כי הוא לא מגיע לפד בלילה?
אין לי מספיק פירוט כדי לנתח את הלמה שם :)

דניאל ניר אילוף כלבים
dogologist | דוגולוג
[URL='http://www.facebook.com/danieldogolog']www.facebook.com/danieldogolog[/URL]

[URL='http://www.dogolog.co']www.dogolog.co[/URL]
 

METOKA27

New member
הוא כבר לא עושה קקי בחדר הבנות

שמתי לב שעשה שם רק בשבועיים הראשונים כי הן היו מציקות לו... הן בכל זאת קטנות 3 ו4.5 . הגדולה היא עם בעיות רגשיות איך ניתן לעזור לה להתחבר לכלב יותר?
ועוד דבר קקי הוא עדין לא למד לעשות בחוץ בזמן טיול. איך מלמדים אותו לא לעשות קקי בבית? אין לי ספק שהוא עוד קטן ולא יכול לשלוט בצרכיו 9 שעות כשאנחנו לא בבית. מעבר לזה הוא מקסים סקרן ושובב, מנסה לאכול ולהרוס ספות ונעליים ,
כל בוקר אני מטאטאת את הבית סוגרת חדרים והוא נשאר בסלון עד שאנחנו מגיעים. כמובן עם מים אוכל וצעצועים.... ואני רק מחכה לרגע שאני פותחת את הדלת והוא קופץ עליי ומתרגש זה שווה את כל ההשקעה והטיפול בכלב המתוק
 
למעלה