סרוס
סירוס- בעד, נגד, ומיתוסים
אנשים רבים תוהים האם לסרס את כלבם. מצאנו, כי הנושא שנוי במחלוקת בעיני אנשים רבים, וקיימות טענות רבות בעד ונגד התהליך!
מאמר זה מחולק ל- 3 חלקים: מיתוסים הקשורים בסירוס, טענות נגד סירוס וטענות בעד סירוס. אנו מקווים, כי באמצעות מאמר זה נוכל לסייע בהחלטה בנושא...
מיתוסים הקשורים בסירוס
[paw] "סירוס עלול לגרום לכלב להיות רגיש יותר לסרטן הערמונית": לא, אין הדבר נכון! אין הבדל משמעותי בין מקרי סרטן הערמונית בכלבים מסורסים לעומת אלה שאינם מסורסים. רוב מחלות הפרוסטטה, כאמור לעיל, נמנעות בעקבות הסירוס.
[paw] "כלבים מאבדים את שמחת החיים לאחר סירוס": כלבים אינם אנשים קטנים! הם אינם מצפים לגדל את צאצאיהם ואינם מחכים לנכדים, הם אינם דואגים מה יקרה לצאצאיהם בגיל 18, כלב זכר, כפי הנראה, אינו יודע שייצר את צאצאיו- הוא פועל ע"פ דחפים והורמונים. כאשר מוסרים הורמונים אלה, אין הכלב מרגיש חuסר וחסך.
[paw] "כלבים מסורסים אינם בעלי אופי יציב, והינם בעלי יותר בעיות התנהגות מכלבים לא מסורסים": אין שום עדות לנכונות מיתוס זה! כלבים, שמסורסים בגיל צעיר, הינם, לעתים, יותר פעילים מאלה שאינם מסורסים בגיל צעיר. סירוס כלב, ע"פ המחקרים והעדויות, תורם לפתרון משמעותי בבעיות התנהגות. כמו כן, קחו בחשבון: כלבי נחייה וכלבי שירות שונים כמעט תמיד מסורסים לפני בגרות מינית. כלב נחייה חייב להיות בוגר ויציב באופיו ע"מ לשרת בתפקידים אלה, והניתוח מעלה את רמת יציבותם, ומסיר גורמים מסיחי דעת, כדוגמת מעגלי ייחום.
[paw] "בעיות התנהגות יכולות להמנע ע"י אילוף נכון וסוציאליזציה, ולכן אין צורך בסירוס": אילוף נכון וסוציאליזציה בהחלט הכרחיים לחיים בריאים ושמחים. אולם, גם לכלב המאולף ביותר בעולם עלולות להיות בעיות התנהגות.
זכרו! הורמוני מין פועלים ברמה הבסיסית ביותר, דבר הגובר על כל אימון. בשל ההשפעות של הורמוני המין, בייחוד טסטוסטורון, זכרים לא מסורסים הינם בסיכון גבוה מכל הכלבים לפיתוח בעיות הקשורות לאגרסיביות.
[paw] "אם אסרס את כלבי- הוא לא יגן עליי יותר": זכרים מסורסים הינם, למעשה, יותר מגוננים, משום שדעתם אינה מוסחת לכיוון הרבעות. במקום לברוח אל נקבות בזמן ייחום, או לריב עם זכרים אחרים, הם שמים לב אלייך, ואלייך בלבד! למעשה, מחקרים שנעשו לאחרונה מצאו, כי לסירוס אין השפעה על אגרסיביות כלפי זרים.
[paw] "רק הזכר הדומיננטי בין זאבים מזדווג, כך שלזכרים לא מסורסים בבית אין תסכול באם אינם מזדווגים": ומה עושים זאבים מתבגרים? עוזבים את הלהקה, מקימים להקה משלהם, מתגרים בזכרים הדומיננטים על השליטה, או עוזרים להוריהם לגדל אחים לעתיד. האם אנו רוצים שחיית המחמד שלנו תעזוב או תקרא תיגר עלינו? האם אנו מתעתדים להרביע גורים נוספים, רק ע"מ שלזכר שלנו יהיו קרובי משפחה לגדל? אנו רוצים שכלבנו יחיה עמנו, ולא ינסה לשלוט בנו! כמו כן, כלבים אינם זאבים. הם שונים מאוד מזאבים באופנים רבים, ולכן אין אנו יכולים להסיק מהתנהגות זאבים לגבי התנהגות כלבים.
[paw] "הרבעת כלבים הינה דרך טובה לעשות כסף": האנשים היחידים שעושים כסף מהרבעת כלבים הינם אלו שלא אכפת להם מבריאותם או מאיכות הגורים שהם מייצרים. הרבעה אחראית דורשת טיפול רפואי ובדיקות בריאות, וכן התחשבות בשושלת הורים, הטמפרמנט שלהם, והאם הגורים אכן משפרים את הגזע או האם יגיעו לצער בעלי חיים בסופו של דבר...? חשוב לדעת, כי בדיקות גנטיות הינן יקרות, כמו גם רישום תעודות, תערוכות, הריונות וכו'.
[paw] "לכלב שלי יהיו גורים נהדרים" או "אני רוצה כלב בדיוק כמו כלבי, ולכן ארביע אותו!": כ- 25%-30% מכלל הכלבים בצער בעלי חיים ובעמותות הינם כלבים גזעיים. אפילו אם לכלבך עיטורים ואותות, והינו רשום בהתאחדויות שונות, אין הדבר אומר שעלייך להרביע אותו. כמו כן, כלבך הינו יחיד במינו! אין כל ערובה לכך שהגורים יידמו להוריהם במראה או באישיות, בייחוד באם ההורים מעורבים.
[paw] "ילדיי צריכים לראות את פלא ההמלטה": ראשית, כלבים ממליטים בדרך כלל באמצע הלילה, כאשר הילדים אינם בסביבה, ומעדיפים שקט ופרטיות בזמן ההמלטה. כמו כן, זכרים אינם נוכחים בדרך כלל בהמלטה. שנית, אם אתם רוצים ללמד את ילדכם אחריות לטיפול בגור- ישנם מספיק גורים שמשוועים לבתים בצער בעלי חיים, ובהמלטות ניתן לצפות שם, או בוידאו.
[paw] "אנו יכולים למצוא בתים טובים לגורים!": לכל גור שתמצאו בית חדש- יומת גור בצער בעלי חיים, משום שלא אומץ. אין פשוט מספיק בתים לכולם. ואפילו אם מצאתם בית טוב- כיצד תדעו כי שם אכן יישאר...?
[paw] "אנחנו צריכים להשאיר את כלבנו כפי שהטבע התכוון שיחיו...": אין שום דבר "טבעי" בדרך בה גדלים כלבים היום! הם נוצרו ע"י דורות רבים של הרבעות בידי בני האדם. אנו הכנסנו כלבים לבתינו ואנו אחראים לטובתם! הם חיים שנים ארוכות יותר, ולכן בדרכים רבות ומגוונות, הסירוס שומר על בריאותם!
טענות אשר מתנגדות לסירוס
[paw] עלולה להיות עלייה במשקל לאחר סירוס: לחיית מחמד קיימת נטייה לעלייה במשקל לאחר הסירוס. הסרת הורמוני המין נוטה להאט את המטבוליזם של בעל החיים במעט, למרות שמחקרים לא הוכיחו הבדלים גדולים בין בעלי חיים מסורסים ובעלי חיים לא מסורסים. מכל מקום, כלבים רבים עוברים את ניתוח הסירוס בזמן שאך זה הגיעו לבגרות. בזמן זה בחייהם, גם כלבים שלא סורסו מתחילים להעלות במשקל ולהרגע מעט, ולכן, כל שינוי בחיית המחמד לא בהכרח קשור לסירוס. באם אתם מבחינים בעלייה במשקל הכלב לאחר הסירוס, פשוט הפחיתו את כמות המזון שהוא מקבל, והגבירו את כמות ההתעמלות היומית שלו.
[paw] כלבים מסורסים עלולים להיות גבוהים יותר מכלבים לא מסורסים: כלבים שסורסו לפני הגיעם לבגרות מלאה עלולים להיות גבוהים מעט יותר מאשר אילולא סורסו. הורמוני המין משפיעים על סיום צמיחת העצמות בכלבים צעירים. מכיוון שהורמוני המין לעולם לא מצויים בכלב שסורס בגיל צעיר, יש לעצמות נטייה לצמוח יותר מאשר בכלבים לא מסורסים. ההבדל אינו גדול בסך הכל, ומכיוון שכלבים מסורסים אינם כלבי תערוכות, אין לעניין משמעות רבה. כאשר מסרסים לאחר הבגרות המינית, לא מתעוררת בעיית צמיחת יתר של עצמות.
[paw] כלבים מסורסים עלולים לחוות קשיים בשליטה על מתן שתן: חלק מהכלבים מפתחים בעייה זו לאחר שסורסו. הבעייה נפוצה בעיקר בכלבות, אולם עלולה לקרות גם אצל זכרים. ההנחה היא, כי הבעייה נובעת מכך, שלהורמוני המין יש תפקיד בחיזוק שלפוחית השתן, ובהעדרם- עד כ- 20% מהכלבות חוות קשיים בשליטה על מתן השתן. למזלנו, בדרך כלל הבעייה לא משמעותית בחיי היומיום, ולרוב, ניתן לפתור אותה בעזרת תרופות (כדוגמת: פנילפרופנולאמין). כדאי לזכור, כי כלבים רבים נוטים לפתח בעיות אי שליטה במתן שתן גם באם אינם מסורסים.
[paw] כלבים מסורסים נוטים לפתח בעיות עם בלוטת התריס: כלבים אחדים, בייחוד כלבות, מפתחים נטייה לירידה בתפקוד בלוטת התריס לאחר עיקור או סירוס. למרבה המזל, הטיפול בבעיה פשוט, באמצעות כדורים, ואינו יקר. כמו כן, גם כלבים רבים, שאינם מסורסים, נוטים ללקות בבעיות עם בלוטת התריס, וקיימת גם נטייה גנטית לתופעה, למשל אצל כלבים מגזע לברדור.
[paw] סירוס הינו תהליך פולשני: קיימים סיכונים בכל ניתוח, גם בשל הניתוח עצמו, וגם בשל ההרדמה. למרות הנאמר, אחוזי הסיכון בבעלי חיים בריאים נמוך ביותר, בעיקר בשימוש בחמרי הרדמה מתקדמים ולאחר בדיקות טרום ניתוחיות, כגון בדיקת דם.
[paw] סירוס הינו יקר: עלותו של ניתוח סירוס הינו כמה מאות שקלים, וכיום- גם מי שאין תקציב זה בידו יכול לסרס דרך עמותות או צער בעלי חיים, בעלויות מוזלות מאוד.
[paw] גודל איבר המין בכלבים שסורסו לפני גיל הבגרות עלול להיות קטן מאשר בכלבים שלא סורסו: בכלבים שסורסו לפני גיל הבגרות נכון הדבר לפעמים, אך אינו משמעותי, אלא באם יש נטייה גנטית לבעיות רפואיות בשלפוחית השתן.
טענות אשר תומכות בסירוס
[paw] בעל חיים מסורס לא מייצר המלטות מיותרות: בעולם בכלל, ובישראל בפרט, משמידים בכל שנה מיליוני בעלי חיים, אשר לא נמצאו להם בתים ובשל ריבוי אוכלוסין. סירוס ועיקור תורמים לפתרון בעיית ריבוי האוכלוסין בחיות מחמד! למרות שאנו בדרך כלל שומרים היטב על חיית המחמד שלנו, תאונות עלולות לקרות, ומסיבה זו- כמובן שהסירוס מומלץ.
[paw] סירוס מונע את רוב מחלות הערמונית בשלבים: בלוטת הערמונית- הפרוסטטה- הופכת למוגדלת ומודלקת ברוב הכלבים הלא מסורסים עקב השפעות הורמונליות. מחלות, כדוגמת פרוסטטיטיס, היפרפלזיה של הפרוסטטה, אדנומות פרינאליות ואבצסים בפרוסטטה, נפוצות ביותר בכלבי