התלבטות קשה

התלבטות קשה

אז ככה... מצאו שללברדורית שלנו, בת ה-12, יש מחלה שנקראת Laryngeal Paralysis, שזה שיתוק בגרון. במצב נורמאלי השסתום בגרון נפתח בשביל להכניס אויר כשנושמים ונסגר כשבולעים בשביל שהאוכל לא ישאף לריאות. במקרה שלה, השסתום סגור כל הזמן ומשאיר רק חריץ די צר שמאפשר למעט מידי אויר להכנס פנימה. כשהיא במנוחה אז נכנס מספיק אויר, אבל כל מאמץ הכי קטן גורר אחריו התנשפויות רציניות. מקריאה באינטרנט, מדובר על זה שזה מצב נירולוגי ושזה קשור גם להחלשות הפלג האחורי של גוף הכלב (האגן והרגלים האחוריות).
היו לנו חשדות בחודש האחרון שהיא סובלת מהבעיה הזאת, אבל השבוע כשנכנסה לטיפול שיניים בהרדמה מלאה, הוטרינר בדק גם את זה וקבע שזה אכן המצב. מצד שני כשחושבים עכשיו על התקופה האחרונה, אז בעצם זה המצב כבר די הרבה זמן וכרגע יש לזה שם, עד עכשיו פשוט קראנו לזה הזדקנות.
ההתלבטות שלנו היא שיש ניתוח שיכול לפתור את הבעיה של הנשימה, בניתוח פותחים באופן קבוע צד אחד של השסתום, ותאורתית זה אמור להאריך לה את החיים... הבעיה היא שתופעת הלוואי השכיחה במקרה של הניתוח הזה היא דלקת ריאות (שנגרמת בד"כ משאיפת גורם זה לריאות). זה לא יפתור כמובן את ההחלשות של פלג הגוף האחורי ולא יעצור את שאר תופעות ההזדקנות שהיא סובלת מהם. אף אחד לא יכול להגיד לנו, כמובן, כמה זמן הניתוח יוסיף לה אם בכלל...
היא כלבה מאושרת כרגע, שמחה לצאת לטיולים, שמחה לאכול, ובשאר הזמן ישנה על כרית נוחה. אנחנו מתלבטים האם לתת לה לסחוב כל עוד יש איכות בחייה וכשתתחיל ממש להלחם על כל נשימה אז נרדים אותה, או האם להכנס עכשיו לפרוצדורה כואבת שכוללת החלמה לא קלה בתקווה שזה יתן לה ולנו עוד קצת זמן.

נשמח לקבל כל פידבק... אנחנו אוהבים אתה מאוד, ולא רוצים להפרד, ואם הניתוח יוסיף זמן אז זה יהיה נפלא... אבל מצד שני לא רוצים להכאיב לה בניתוחים שאולי יגררו אותנו עוד קצת ואולי לא...
 
דעה

הייתה לי גולדנית שעברה היפוך קיבה קשה בגיל 12, וגם התלבטנו בגלל שהניתוח מסובך, קשה ויקר ויכול להיות שלא תצא מזה בגילה. למזלנו שרדה את הניתוח והגיעה לגיל 16!
לדעתי הניתוח יכול לסייע.
 
דעה שונה

קודם כל הייתי הולכת לשמוע דעה של עוד וטרינר...אם אכן המצב כפי שתיאר הייתי מניחה לכלבה להזדקן בכייף עד השלב שבו היא תסבול.
לבע"ח יש רק מעט זכויות בהשוואה לאדם( מדברת באופן גורף , לא על כלבתך האהובה שקוראים כמה היא יקרה לליבך). הזכות למות בכבוד היא אחת מהן.
בכל מקרה, חשוב מאוד שתקשיבי לתחושת הבטן שלך.הבטן יודעת.
&nbsp
&nbsp
 

פלכור

New member
אני

הייתי עושה את הניתוח - החלשות הפלג האחורי יכולה להתארך עוד שנים כך שניתוח מעין זה יתן לה סיכוי מה גם שאת אומרת שהיא שמחה וחיונית
 

marx04

New member
כנראה לא הייתי מבצע את הניתוח

שלום תמי יונועה,

אינני יכול להיכנס לנעליך, ובוודאי שאינני "חי" ומרגיש את הכלבה שלך באופן בלתי אמצעי, אך על פי התיאור שלך נראה לי שלא הייתי מבצע את הניתוח בכלבה.
אם הכלבה אינה סובלת וחיה חיים מאושרים, גם אם לא מלאי פעילות, הייתי נותן לה להמשיך בחייה, עד למועד שבו היתה מתחילה לסבול, ואז מרדים אותה.
אם אינני טועה, לברדור בגיל 12 הוא לברדור זקן, וממילא היא הגיעה לתוחלת החיים ה"רגילה" של הגזע שלה.
על כן אני מצטרף לגולשת שכתבה שזו אחת מזכויות היתר שיש לכלבים לעומת בני אדם - הזכות שלא להתענות מהארכת חיים מלאכותית ומחיי אומללות ממושכים.

בברכה,

אורי.
 

KallaGLP

New member
מצטערת לשמוע, בהחלט התלבטות קשה.

נראה לי שבהנחה שלהערכת הווטרינר יש סיכוי גבוה מ-50% שהניתוח יעזור - הייתי עושה אותו. אם הוא חושש שבמקרה שלה הסיכוי לסיבוכים גבוה במיוחד, כנראה הייתי נמנעת. בכל מקרה, אולי כדאי לקבל דעה שנייה של מומחה וגם להתייעץ בפורום רפואת חיות מחמד.
 
הוטרינר סירב לענות על כל שאלה כמו

מה סיכויי ההחלמה, או האם יש לנו יותר זמן איתה עם הניתוח או בלעדיו...
הוא אמר לנו שכולנו מבינים שמדובר על כלבה זקנה ומאוד שבירה, והוא לא בטוח שהיא תשרוד את הניתוח או את תקופת ההחלמה.
בכל מקרה הוא לא מנתח, וישלח אותנו למומחה. החלטנו ללכת להפגש עם המומחה בכל מקרה בשביל לשמוע את דעתו. בפורום חיות מחמד הוטרינרית העלתה רעיון מאוד מעניין לגבי סטרואידים, בהחלט נדבר גם על האפשרות הזאת עם המומחה.

עצוב, חשבנו שמצבה הרבה יותר טוב, קיבלנו סתירה מהאבחנה הזאת.
תודה
 

רזאי

New member
מצטערת לשמוע.

אני חושבת שאין תשובה מוחלטת, ואף אחד לא יוכל להגיד לכם מהי הדרך "הנכונה" לנהוג לפיה. כל מה שתעשו, יגרום לכם לחשוב אח"כ שאולי הדרך השניה היתה מביאה לתוצאות טובות יותר.
כנראה שאני אישית לא הייתי הולכת לניתוח, ואני מקווה שבאמת יש דרך ביניים מוצלחת.
עדכני אותנו מה אמר המומחה.
 
עידכון מהפגישה עם המומחה

אז נפגשנו היום עם המומחה (מנתח) והוא באופן חד משמעי לא ממליץ לנתח אותה. הוא אומר שבמקרה כמו שלנו הניתוח יזיק הרבה יותר מהתועלת שהוא יכול להביא.
הוא אומר שאת הניתוח הזה מבצעים במצבי חרום, כשהכלב נחנק, כדרך להצלת חיים. אנחנו ממש לא במקום הזה (אפילו לא באיזור) ולא ברור לו בכלל אם נגיע לשם. ההמלצות שלו הן בעיקר למניעה ותואמות את מה שקראנו באינטרנט והתחלנו כבר לבצע... הוא ממליץ לקרר את הבית עד כמה שאפשר בקיץ הזה (במקום לשלם לניתוח נשלם לחברת החשמל
), לצאת איתה לטיולים בשעות הפחות חמות (בצהרים לצאת לטיול קצקצר לצרכים ולחזור מהר הביתה), להשתדל לא לתת לה להתאמץ יותר מידי... להרים את האוכל שלה לגובה שבו לא תצטרך להתכופף בשביל לאכול (כדי למנוע שאיפה של אוכל לריאות), ולהאכיל אותה באוכל שדומה בצורה, בגודל ובמרקם לכדורי בשר (זה פחות מסוכן מבחינת השאיפה) - משהו מכיר אוכל כזה לכלבים סיניור?
המון תודה לכל התשובות התומכות שהיו כאן... אני מרגישה הקלה עצומה
 
למעלה