גור שיצו חדש

[eliza2001]

גור שיצו חדש

היום קיבלתי גור שיצו חדש בן חודשיים והוא עדיין בלי חיסונים. הוא עושה הרבה צרכים בבית ואני לא יכולה עדיין ללמד אותו לעשות צרכים מחוץ לבית כי הוא לא מחוסן.יש לי שבועיים חופש פסח וארי זה אני לומדת חמש פעמים בשבוע עד חמש ואין לי כל כך זמן ללמד אותו מה לעשות?

 

[עומר TT]

לא לקחת כלב שאין לך את התנאים לגדל?

גור בגיל כזה לא יכול להתאפק כל כך הרבה שעות, גם אם היה לך זמן עכשיו לעבוד איתו על חינוך לצרכים.
את צריכה א' לקחת דוגווקר שיוציא אותו באמצע היום וב' לקבל על עצמך את זה שיקח זמן עד שהוא יהיה מחונך לצרכים לחלוטין.
בינתיים מותר ורצוי לצאת איתו החוצה, כך שיחשף לכמה שיותר דברים ולא יפחד מהם בבגרותו, רק צריך לשמור לא ללכת איתו למקום שיש בו צרכים של כלבים אחרים שעשויים להיות לא מחוסנים, ולהפגיש אותו רק עם כלבים מחוסנים.

 

[תמי יונועה2]

חשוב להוציא את הגור החוצה בשביל חשיפה נכונה

יש לי גור בן 14 שבועות, ומהיום שהוא הגיע אלינו הוצאתי אותו החוצה.
הוא הגיע אלינו בגיל 10 שבועות, אחרי שכבר קיבל את החיסון הראשון - את החיסון הראשון צריך לתת בגיל 8 שבועות אז לכי לוטרינר וחסני אותו. (הגור שלי קיבל השבוע את החיסון השלישי מתוך ארבעה חיסונים), עד לאחרונה הקפדתי מאוד שהוא לא יעלה על דשא או חול, כי שם עלולה להיות צואה של כלבים חולים, והוא עלול לאכול אותה ולחלות בפרוו, אבל טיילתי איתו על המדרכה והסתכלתי כל הזמן שהוא לא אוכל שטויות מהרצפה. הפגשתי אותו עם המון כלבים וגורים בריאים (מצאתי קבוצה של גורים שבה יש גם אילוף - קצת חינוך לפקודות בסיסיות, וגם משחק חופשי בין הגורים שנותן לכלבלב חשיפה לכלבים אחרים מכל הגזעים וכל הגדלים - חפשי קבוצה כזאת כי זה מאוד עוזר גם בחשיפה וגם בטיפים מהמאלפת על הטיפול והחינוך של הגור).
בעיקרון, יש ויכוח בין מאלפים לוטרינרים בעיניין הזה, מצד אחד באמת מסוכן להוציא גורים לפני שנותנים להם את כל החיסונים כי הם עלולים לחלות בפרוו, אבל מצד שני חשוב מאוד לחשוף את הגור לכל מיני דברים שהוא יפגוש בחייו, ובמיוחד לכלבים אחרים, כי אם הוא לא יחשף אליהם בגיל הגורות הוא יפחד מהם בעתיד. פחד אצל כלבים עלול להתבטא בחרדות נטישה, הרסנות, תוקפנות, ובעיות התנהגותיות אחרות. יש חלון הזדמנויות מאוד קצר שבו חשוב מאוד לחשוף את הגור, וכן, חלון ההזדמנויות הזה נופל בדיוק על התקופה שבה הגור עדיין לא מחוסן בכל החיסונים. העובדה היא שהרבה יותר כלבים מוצאים את מותם בהרדמה בגלל בעיות התנהגות מאשר גורים שמתים מפרוו, ולכן, היום גם הוטרינרים מסכימים שחשוב לחשוף בזהירות.
לגבי הצרכים, גור יכול להתאפק מספר שעות ששווה לגיל שלו, כלומר, גור בן חודשים מסוגל להתאפק שעתיים... מה שהייתי עושה במקומך זה תוחמת אותו עם גדר גורים, כדי שלא יעשה צרכים בכל הבית, ויסמן לעצמו מקומות שבהם הוא מרשה לעצמו לעשות צרכים (כלבים חוזרים לעשות צרכים במקומות שבהם הם עשו צרכים קודם), בתוך התיחום הייתי שמה פינה עם עיתונים שבהם הוא יכול לעשות צרכים (כי אין סיכוי שהוא יתאפק כל כך הרבה שעות). כשאת מגיעה הביתה תוציאי אותו וקחי חתיכת עיתון שעליו הוא עשה צרכים ושימי אותה בחוץ כדי שהוא יעשה גם שם... עם הזמן הוא יבין שמותר לו לעשות על העיתונים וגם בחוץ ובשאיפה הוא יגדיל את הפער בשעות שהוא עושה בפנים ועם הזמן יעשה רק בחוץ. השיטה הזאת לוקחת יותר זמן מהשיטה שבה הגור עושה רק בחוץ, אבל השיטה השניה כרוכה בלהוציא את הגור כל שעתיים או שלוש שעות לצרכים. אם יש מצב להביא דוגווקר שיוציא אותו כל שעתיים או שלוש זה עדיף כמובן, אבל אם אין ברירה אז תעבדי עם שיטת העיתונים.
אני מעתיקה לך כמה מאמרים על חשיפה וגמילה, יש עוד המון מאמרים תחת הכפתור "כלים ומידע" בתפריט למעלה וגם באתר חיי כלב. (שהוא אתר מצויין ושווה לך ולקרא בו)

בהצלחה

 

[תמי יונועה2]

חינוך לצרכים

חינוך לצרכים
מאת: נעמה - מאלפת כלבים פורסם: 27/04/2010 עדכון אחרון: 27/04/2010

בעקבות ריבוי שאלות בנושא צרכים (בפורום ומחוץ לו) כתבתי מאמר בנושא. מקווה שיעזור להרבה בעלי גורים, וימנע נסיונות חינוך אלימים ומזיקים.

חינוך לצרכים
מה לעשות על מנת שהגור/כלב ילמד לעשות צרכים בחוץ / יפסיק לעשות צרכים בבית? ולא פחות חשוב – מה לא לעשות.

ככל שננתב את הגור לעשות צרכים במקום הנכון ונמנע ממנו מלעשות בבית – כך תהליך הלימוד יהיה מהיר וברור יותר.
זה דורש סבלנות, במיוחד עם גור צעיר, ובעיקר, כדי ללמד גור ביעילות ובמהירות, יש לדעת מה לעשות להבין את הסיבות לכך.

פעם כל מורה בבה"ס היה מצוייד בסרגל רציני, להכות את ידי התלמידים לצורך "חינוכם". היום יודעים שהכאה או ענישה אינה מלמדת (מלבד לימוד פחד מאדם/יד/אובייקט מסויים).
פעם מאלפים היו מנחים "לדחוף את האף לצרכים", לכעוס ולהכות כלב (ביד או עם עיתון מגולגל...) משום מה, רעיון בלתי מוצלח בעליל זה "נתפס" חזק, וכמעט כל בעלים של גור שאני פוגשת ניסה ללמד את הגור בדרך זו. וזה בעיקר מאוד מאוד עצוב בעיני.

גור אשר התנסה ב"שיטת" ההכאה לא יאמר לעצמו "הבנתי! עשיתי צרכים בתוך הבית, בין הקירות, על הרצפה, ולכן כועסים/מכים אותי! מעתה אעשה רק בחוץ"
כלבים קושרים בין שני גירויים הסמוכים זה לזה, מה שהגור ילמד הוא אדם+צרכים=כאב/חוסר נעימות.
ז"א, מעכשיו הוא ימנע מלעשות צרכים בנוכחות בעליו.

במקרים רבים, הבעלים יוציאו את הגור לטיול ארוך, ימתינו בסבלנות, ישירו לו שירים, והקטן ימנע מלעשות צרכים כל עוד הם בסביבה. אך כשיגיעו הביתה וישחררו אותו – הוא ימהר ללכת לחדר אחד, לפינה נסתרת (מאחורי הספה למשל) וייתרוקן שם ללא הפרעה.

אז מה כן לעשות?
אם הגור החדש והמדהים שלכם עשה/עושה צרכים בבית לידכם – להתעלם.
גורים עושים צרכים במצבים הבאים (וכמובן, לא רק!)
כשמתעוררים משינה.
לאחר אכילה / שתיה
לאחר השתוללות, משחק, התרגשות.
כאשר גור מרחרח את הרצפה – סימן שתכף הוא ייתרוקן.

גורים כמו ילדים קטנים לא יודעים ולא יכולים להתאפק זמן רב, מבחינה פיסית ומנטלית (אפשר וצריך ללמד אותם – ועל כך, בהמשך) לכן יש להוציא גורים צעירים לעשיית צרכים בתדירות גבוהה.
באופן כללי גור כבן שלושה חודשים מסוגל פיסית להתאפק כארבע שעות, בגיל ארבעה חודשים כחמש שעות וכן הלאה (גיל הגור בחודשים+1=סדר גודל זמן בשעות שיכול ללמוד להתאפק בו), כמובן רק לאחר שלמד להתאפק.

הלמידה היא הדרגתית, וכמובן שיש להתחשב במצבים השונים שתארתי כאן למעלה (ז"א, גור יכול להשתולל/להתרגש וכו' ולעשות שוב צרכים רבע שעה אחרי שעשה).

לכלב בוגר עדיף מבחינה בריאותית לא להתאפק יותר מ 8-10 שעות במשך היום, אך כלבים עומדים גם בהרבה יותר בהתאם לאילוצי בעליהם...
גורים יכולים לא לעשות צרכים גם לילה שלם, הטוב ביותר הוא להוציא אותם במיוחד בימים הראשונים מספר פעמים גם במהלך הלילה.

יש להוציא את הגור החוצה, למקום שקט סמוך לבית, עם אדמה או דשא, גור באופן טבעי יעדיף מצע רך. יש ללכת בקביעות לאותו המקום, עד שיהפוך למקום מוכר ובטוח עבור הגור. אם נעזרים בעיתונים, (אפרט בהמשך) ניתן לקחת עיתון עם ריח הצרכים (מעט לח גם עובד, לא חייבים עיתון ספוג היטב...), ולהניח במקום המיועד.
כשהגור עושה צרכים כמובן שיש לשבח אותו, ולצ'פר בחטיף.

שני טיפים יעילים-
הראשון, אם בזמן עשיית הצרכים תקפידו לומר מילה מסויימת "פיפי/תעשה/טרקטור..." (כלבים לא מבינים עברית, פשוט בחרו במה שנוח לכם), ניתן יהיה להשתמש בהמשך במילה זו בכדי לעודד את הכלב לעשות צרכים בהתאם ללוח הזמנים שלכם, למשל לפני נסיעה ארוכה.

והשני, הצרכים צרכים להעשות מייד עם היציאה מהבית, ז"א לפני הטיול. וכן לפני החזרה לבית (אך לא להכנס הביתה מייד כשהגור סיים לעשות צרכים).

הערה לגבי הוצאת גורים לפני שסיימו את סדרת החיסונים-
וטרינרים רבים מזהירים מפני יציאה עם הגור מהבית לפני שסיים את סדרת החיסונים.
גור שלא ייחשף לעולם האורבני שלנו בצורה נכונה, בגיל צעיר, עד גיל 2.5-3 חודשים, לאנשים רבים/כלי רכב שונים ורועשים/כלבים וכו' וכו' סבירות גבוה מאוד שיהיה חסר ביטחון או בחרדה מפניהם.
זהו חלון הזדמנויות חד פעמי לחשוף ולהכיר לגור את נפלאות העולם כך שייקבל את הסובב אותו באופן טבעי וייתפתח לכלב בריא בנפשו.
ובנושא הצרכים – כמובן שככל שהגור יעשה צרכים בבית לאורך יותר זמן, הגמילה תיהיה ארוכה ומאתגרת יותר.

הרבה יותר גורים מתים/מורדמים כתוצאה מחשיפה לא נכונה בזמן הגורות מאשר מהדבקות במחלות גורים. נכון, יש כאן סיכון מסויים, אך בעיני הוא זניח. עם פלא, הגורה שלי, נהגתי כפי שמייד אסביר מגיל שישה שבועות.

אז איך מוציאים גור החוצה?
בזהירות..
מסתכלים על הגור כל הזמן, שלא ירחרח / יאכל צואה או כל דבר אחר בחוץ. יוצאים למקומות שאינם מלאים בכלבים ובצואה, ואם עוברים במקום כזה, מרימים את הגור על הידיים. מפגישים רק עם כלבים מחוסנים המסתדרים היטב עם גורים.

מה זה תיחום? למה הוא טוב, ואיך עושים אותו? (+הסתייגות)
אפתח דווקא בהסתייגות –
תיחום הוא כלי מעולה כאשר יש את הידע הנכון לשימוש בו. הדרך הנכונה לשימוש בתיחום, במיוחד בתא הטסה הוא לימוד באופן פרטני עם מאלף/מטפל התנהגותי בכלבים ובהתאם לגור הספציפי.
במאמר הזה אציג כללי מפתח כלליים בלבד לשימוש נכון בתיחום, אבל הוא אינו יכול להחליף לימוד נכון ופרטני של הבעלים והגור (שיעור אחד או שניים של כשעה עד שעתיים בד"כ).

תיחום הוא הגבלת השטח בו משחררים את הגור. יש לו ייתרונות רבים כגון מניעת תלותיות בבעלים, מניעת "הסתבכות בצרות" של הגור- הרס ולעיסת חפצים/רהיטים למשל ועוד
בחינוך לצרכים יש באופן כללי שתי דרכים מומלצות לתיחום, בהתאם לגיל וגודל הכלב, ולזמנים בהם הבעלים נמצאים בבית. תיחום בגדר גורים או בכלוב הטסה, הטוב ביותר ברוב המקרים אצל גור צעיר הוא שילוב של שניהם.

"גדר גורים"- ניתן לרכוש גדרות יעודיות או לאלתר. שטח הגדר צריך להיות 1-2 מטר רבוע בהתאם לגודלו של הגור.
כללי מפתח בתיחום:
להכניס את הגור כאשר הוא עייף לזמנים קצרים ההולכים ומתארכים
להוציא את הגור רק כשהוא שקט ורגוע וביוזמתכם.

כאמור, כלב קושר בין שני גירויים. אם הגור ינבח/יילל/יקפוץ/ינסה לצאת ובתגובה יזכה ליחס/מבטים או ישוחרר– הוא יאמץ לעצמו את ההתנהגות הבלתי רצויה לנו ובפעם הבאה ינהג בה ביתר מוטיביציה.

למקם את הגדר במקום מרכזי בבית, הבעיה העיקרית בשימוש בתיחום בשרותים/מקלחת וכו' היא הבידוד החברתי אותו אנו כופים על הכלב (אך אם אין כל אפשרות לשימוש בגדר, כמובן שזה עדיף מכלום).

בתיחום יש לשים צעצוע או שניים שהגור מאוד אוהב להתעסק בהם, עצם ללעיסה, קונג או צעצוע אחר ממולא כל טוב (טחינה גולמית/שימורים+בסקוויטים לכלבים למשל, ניתן להקפיא להארכת זמן הפירוק).
מיטה (או הטוב ביותר את כלוב ההטסה פתוח – יעזור מאוד לשימוש עתידי).
מים – בהתאם לזמן בו הגור סגור, כמובן שאם יצאתם למספר שעות יש להשאיר מים טריים ולא לצפות שגור צעיר יתאפק.

בתיחום בגדר גורים הגור יעשה צרכים בזמנים בהם אינם יכולים להוציאו, אך כמובן שככל שימעיט בכך – עדיף. אם תקדימו את הגור ותוציאו אותו לעשות צרכים בחוץ, בזמנים בהם אתם יכולים, כך תקצרו את התהליך.

תחילה יש לפזר שכבה עבה של עיתונים על שטח גדול יחסית בתיחום, לאחר שהגור עשה את צרכיו, יש לצמצם את שטח העיתונים בהדרגה לפינה הרחוקה ביותר מהמיטה/כלוב, ולהשאיר את אחד מהעיתונים מהשכבה הפחות רטובה הלח מעט משתן. כן, יש גורים שיפרקו וייפזרו אותם לכל עבר, רק עם הגורים הללו, ניתן לבדוק שימוש דומה בחתיכת קרטון.

כלוב הטסה
בשימוש נכון, למי שנמצא רוב הזמן בבית בתקופת הגורות, באמצעות כלוב ההטסה אפשר לחנך לצרכים ללא הגדר. אך שוב – יש ללמוד קודם בדיוק כיצד.

כלבים ובמיוחד גורים, אוהבים מקומות סגורים, מוגנים, רוב הגורים באופן טבעי ייכנסו מתחת שולחן, ספה או מקום סגור ומוגן אחר שישמש להם "מאורה". לכלוב תפקידים רבים בחינוך הגור ובראש ובראשונה הוא צריך להוות מקום אהוב ובטוח.

השלב הראשון בשימוש בכלוב צריך להעשות במשך כשבוע, ראשית יש להסיר את דלת הכלוב, לשים בתוכו כרית/שמיכה מפנקת.
יש להאכיל בפיזור בתוך הכלוב (להוציא את המצע הרך בזמן האכלה למניעת לעיסתו), להכניס פנימה משחקים/עצמות לעיסה.
אין להכריח את הכלב להכנס לכלוב! או לסגור אותו בפנים, לא בדחיפה ולא במשיכה, על מנת לא ליצור

 

[תמי יונועה2]

התקופות הקריטיות בהתפתחות הגור

התקופות הקריטיות בהתפתחות הגור
מאת: אבנר רז ``הלוחש לכלבים``-מומחה להתנהגות כלבים. פורסם: 06/09/2005 עדכון אחרון: 06/09/2005


התקופה הראשונה
מיום ההמלטה ועד היום ה- 21, סיום תקופה זו יכול לנוע מהיום ה- 19 עד היום ה- 21, ותלוי בכל גור. בתקופה זו הכלב עדיין חסר חושים מפותחים, אינו רואה ושומע, תנועותיו מוגבלות וכל תפקידו הוא לקיים את עצמו בחיים. בתקופה זו תלוי הגור לחלוטין באמו, היא המספקת לו את המזון, ניקיון, טפול בכאבי הבטן, שמירה, והחשוב- חמימות האם. במשך תקופה זו מתפתחים החושים כשחוש הראיה מתחיל בימים בין ה- 9 וה- 13. לקראת סוף התקופה מגיעים גם חוש השמיעה והריח להתפתחותם המלאה.

התקופה השניה
משתרעת מהיום ה- 21 עד היום ה- 49, כלומר עד לגיל של 7 שבועות בערך. זוהי אחת התקופות החשובות ביותר בהתפתחות הגור, משום שאז מתחילה תקופת הסוציאליזציה של הגור – ההסתגלות החברתית שלו. בתקופה זו יוצר הגור את הקשר עם בני מינו הכלבים, הוא מתרגל לחברת כלבים, לחיים בחברתם ולכללי החיים הקשורים בכך. כלב שיחסר חברת כלבים בתקופה זו לא יזהה את עצמו עם חברת הכלבים. אם יופרד גור מהשגר בגיל 3 שבועות ויגדל בחברת בני אדם בלבד, הוא יזהה את עצמו כאחד מחברת בני האדם וכל התייחסותו החברתית, כולל ההתייחסות המינית, תהיה כלפי אנשים. המדענים קוראים לתופעה זו החתמה על בני אדם. כלב מוחתם על אנשים, אינו מגלה עניין בכלבים אחרים, הוא אפילו דוחה את חברתם. גם הכלבים האחרים מרגישים בכלב כזה ואינם מוכנים לקבלו לתוכם. בכלב כזה עלולות להתעורר בעיות בקשר להרבעה משום שהוא עלול להיות משולל כל זיקה מינית כלפי כלבות.
בתקופה השניה מתפתחים כאמור היחסים בין הכלבים בתוך השגר. הגורים משחקים זה עם זה, נלחמים זה בזה ונוצרת כבר ההיררכיה המעמדית בתוך השגר כשבד"כ הזכר הגדול ביותר מבין הגורים הוא השליט, ובאם השגר מורכב מנקבות בלבד, השליט היא הנקבה הערנית ביותר. במשך תקופה זו הגור חסר עדיין את הביטחון העצמי לצאת לעולם הרחב והוא זקוק להגנה של אמו. בד בבד עם התפתחותו החברתית, מתפתחת בתקופה זו מערכת העצבים של הגור, כך שבגיל 7 שבועות הגור הוא בעל יכולת שכלית זהה לכלב המבוגר והי הוא מוכן לעמוד במצבים חדשים כראוי. גיל 7 שבועות הוא הגיל הטוב ביותר כדי להפריד את הגור מאמו. גור שלא יבלה את מלוא התקופה של 7 שבועות בחברת האם עלול לסבול מחוסר יציבות בהתפתחותו הנפשית. יש לקחת עובדה זו בחשבון בשעה שמוסרים את הגורים הצעירים לקונים.

התקופה השלישית
נמשכת מגיל 7 שבועות עד 12 שבועות. זוהי התקופה המתאימה ביותר ליצירת הקשר בין האדם והכלב. הניסיון שירכוש הגור ביחסיו עם בני האדם בתקופה זו יקבע את כל צורת ההתייחסות שלו לבני אדם, למשך כל חייו. בתקופה זו יש להניח את הבסיס לחינוכו של הכלב, יש להרגיל את הכלב לשיתוף פעולה בעבודה בינו לבין האדם. בגיל זה כל מוחו של הגור פתוח ללמוד דברים חדשים, יש להרגילו ללמוד תרגילים קלים. גור שהיה בעל ניסיון למידה בתקופה זו לא ישכח את הדברים שלמד במשך כל ימי חייו, אם לטוב ואם לרע. לכן יש להיזהר ביותר כדי לא להשאיר השפעות שליליות על הגור בתקופה זו.


התקופה הרביעית
נמשכת מגיל 12 שבועות עד 4 חודשים. זוהי תקופה של התפתחות גופנית מואצת, הגור מתחיל לקבל אופי מעוצב יותר. הוא מוכן לחיים עצמאיים. בגורי שגר הממשיכים לחיות יחד קיים בתקופה זו מאבק של המנהיגות. מאבק דומה מנהל הגור שהופרד מהשגר עם בעליו. חשוב ביותר בתקופה זו להבהיר לכלב באופן חד וברור כי הבעלים הוא המנהיג אשר להוראותיו יש להישמע. במקרים רבים בהם בעלי הכלב מוכנים למלא את כל דרישותיו, נוצר מצב בו הכלב תופס למעשה את המנהיגות, דבר היוצר בעיות מרובות, בייחוד לאחר התבגרות הגור כשהוא מגיע לגודל וכוח פיזי עצום. בתקופה זו ממשיך הגור לפתח את חשיבותו העצמית ויש להיזהר כדי לא לשבור את מעמדו של הגור בפני עצמו. כלב בעל חשיבות עצמית יהיה מוכן, לאחר התבגרותו, לבצע עבודות הדורשות אחריות ותושייה. גם בתקופה זו אפשר עדיין להרגיל את הגור לאימון ע"י הקניית מספר תרגילים שמפתחים בגור את הרצון לבצע שרות עבור בעליו. גור שלא יצור קשר עם בני אדם עד לאחר גיל 4 חודשים לא יוכל יותר, לעולם, לרכוש בגיל מאוחר יותר את הניסיון הדרוש לו כדי לפתח מערכת יחסים נכונה עם בני האדם וכושר יחסיו עמם יהיה תמיד לוקה בחסר.


• יש להבין כי לא תמיד התקופה מוגדרת בדיוק לפי ימים ויש הבדלים של יומיים-שלושה לכאן או לכאן. דבר נוסף שצריך לדעת הוא כי התקופות אינן רודפות אחת את השניה, אלא החל מהתקופה השנייה קיימת חפיפה של כשבוע בין תקופה לתקופה. לדוגמא אם הזכרנו שבתקופה השנייה מתרחשת הסוציאליזציה הכלבית ובתקופה השלישית בגיל 7 שבועות מתרחשת הסוציאליזציה עם בני אדם, הרי למעשה יכולה הסוציאליזציה עם בני אדם להתחיל כבר בשבוע ה- 6 בחיי הגור ולהמשיך בתוך תקופה שלישית.

התקופות הנ"ל הן החשובות והקריטיות בהתפתחות הגור. שלבי ההתפתחות שלו יהיו כדלקמן:

5-6 חודשים – תקופת התהוות המעמד בלהקה
בתקופה זו לומד הגור לחיות בעדר. בגיל זה מתפתחות תכונות הציד (ציד חיות גדולות נעשה בקבוצה ונקבעים יחסי מעמדות בתוך הקבוצה). בתקופה זו יש לשחק הרבה עם הגור, ללמד אותו להביא חפצים, ללכת בעקבות וכו'. זהו הגיל שבו הכלב צריך לקבל את בעליו הקבוע.

7-12 חודשים – גיל ההתבגרות
בחודשים אלה מנסה הכלב לקבוע שוב מיהו האדון. יש להיות חזק ועקבי במיוחד בחינוכו. אפשר אפילו להכאיב לו מעט (בטבע יש מלחמות רבות בין כלבים צעירים). זוהי תקופה של מצבי רוח וחוסר יציבות.
רק אחרי גיל שנה נעשה הכלב יציב באופיו, הוא מקבל את ביטחונו העצמי, מסוגל לשמור על בעליו ועל ביתו ולבצע באמינות את הנדרש ממנו.

• הכרת התקופות הקריטיות מלמדת אותנו מהם הזמנים הטובים ביותר לחינוכו של הגור. אנו רואים כי בתקופה הראשונה הגור למעשה כמעט ואינו לומד כלום מגירויי הסביבה ואילו בתקופות אחרות קליטתו יעילה ביותר. ע"י הקניית הניסיון הנכון בתקופה המתאימה נוכל להגיע למלוא ההתפתחות של הגור. ברור הוא ששום כלב לא יוכל לפתח תכונות שאינן קיימות במטען התורשתי שלו, ומובן מאליו שאין להזניח את הצד התורשתי בגידול הכלבים.

• אך במחקרו של סקוט הוכח כי גם כלב בעל מטען תורשתי מעולה לא יוכל להגיע למלוא כושרו אם לא יירכש את הניסיון המתאים עוד בהיותו גור. ויותר מכך, ניסיון גרוע באחת התקופות הקריטיות של הלמידה יכול להרוס כלב כזה לגמרי.
אבנר רז.

 

[תמי יונועה2]

פאנל מומחים העוסק בסוגייה: מתי להוציא גור לראשונה!

http://www.dogslife.org.il/293-2/541-2

 

[תמי יונועה2]

חשיבות תהליכי חשיפה וחיברות בחיי הגור

חשיבות תהליכי חשיפה וחיברות בחיי הגור
מרגע הגיחם לאוויר העולם, גורים זקוקים לחשיפה בריאה ונכונה לגירויים שונים ומשתנים.
השקעה מוקדמת ככל הניתן בתהליכי חיברות, חשיפה ואילוף חיובי, תיטיב עד מאוד עם כלבנו ועמנו.
לתהליכים אלו השפעה ישירה על התנהלותו העתידית של הכלב.
שלושת החודשים הראשונים בחייו של הגור הם התקופה המשמעותית ביותר- חודשים אלו הם ”חלון הזדמנויות” אולטימטיבי עבור תהליך חשיפה יעיל ואיכותי. בתקופה זו מעצב הגור את תפיסת וחוויית העולם הגדול על כל מרכיביו. בחודשים אלו יעוצבו יכולות התקשורת הכלבית, אופן האינטראקציה עמנו – בני האדם, מידת הביטחון העצמי ויכולת הסתגלות לשינויים.
שימו לב, יש וטרינרים שמורים לכם לא להוציא את הגור הקטן לטיולים מחוץ לבית, בטרם קיבל את שלושת חיסוני המשושה, בגלל סכנת הדבקות במחלות.
אנחנו מרגישים חובה להפנות אתכם לפאנל שקיימנו עם וטרינרים, מאלפים ומטפלים התנהגותיים, בנושא זה, ואשר שוללים כולם עמדה זו. את החשיפה והטיולים בתקופה שלפני סיום פרוטוקול החיסונים צריך לעשות בצורה מבוקרת וזהירה. כלבים רבים יותר מתים בבגרותם כתוצאה מאי חשיפה, מאשר גורים שנדבקו במחלות בזמן חשיפה נכונה וזהירה.
לפניכם נייר העמדה של ארגון הוטרינרים האמריקאים AVSAB ביחס לחיברות וחשיפת גורים צעירים מחוץ לבית:
המקור (באנגלית)
התרגום לעברית

חשוב שנזכור כי גם גור בוגר יותר, שלא זכה לחשיפה וחיברות בשלושת החודשים הראשונים לחייו, יוכל ליהנות מיתרונותיה של חשיפה אינטנסיבית המגובה בחיזוקים חיוביים, אם כי זה מצריך עבודה והשקעה רבה ועקבית.
[כלב מרחרח גור קטן בגינה] מומלץ לא להפריד גור כלבים מאמו ומאחיו לפני גיל חודשיים. עד הגיל הזה הגור לומד דברים חשובים מאמו ומהאחים שלו לשגר שקשורים בקוד ההתנהגות בחברת כלבים כמו גם אלמנטים פיזיולוגיים שטרם בשלו בו.
כלב שהופרד בגיל צעיר מדי (פחות מחודשיים) מאמו ומאחיו – עלול לסבול כתוצאה מכך מבעיות התנהגות. כלב שלא מצוי בחברה כלבית בשבועות הראשונים לחייו לא ידע כיצד להתנהג בחברת כלבים.
אם יופרד גור מהשגר בטרם עת ויגדל בחברת בני אדם בלבד, הוא יזהה את עצמו כאחד מבני האדם ויגיב חברתית, מינית ותקשורתית, בעיקר, אם לא רק, כלפי אנשים.
לתופעה זו קוראים החתמה – באופן טבעי, צאצאים של בעלי חיים, לא רק כלבים, מחתימים את המטפל העיקרי שלהם בפקחם עיניים כתוצאה מאינסטינקט הישרדותי.
גור בא אל העולם ומזהה את ההורה האחראי להשרדותו, האב או האם, במקרה שלנו הכלבה.
גור רך שגדל בחברת בני אדם בלבד, יזהה אותם כאובייקט בלעדי לחיקוי וללמידה.
גורים משחקים זה עם זה ונלחמים זה בזה וכך נוצרת התפתחות חברתית, תנועתית ועצבית – פיזיולוגית. זו תקופה בה האם עדיין מניקה את גוריה, מלקקת ומעסה אותם ומעניקה להם חום.
גור שלא יבלה את מלוא התקופה של שבעת השבועות הראשונים לחייו בחברת האם, עלול לסבול מחוסר יציבות רגשית.
כאשר מחליטים מתי למסור גורים צעירים כדאי לזכור את כל הנקודות הללו ולהפריד גור משגר אחיו ומאמו רק בהגיעו לגיל 7 שבועות לפחות.
אנחנו חייבים לציין כי צוות האתר מתנגד נחרצות להרבעות כלבים בלתי מבוקרות, וכמובן להמלטות ביתיות של גורים מעורבים נוספים שעלולים להכנס גם הם למעגל הבלתי נסבל של אלפי כלבים שאינם מוצאים בתים, וכתוצאה מכך ננטשים, משוטטים, נכלאים בהסגרים, ומומתים ע”י הרשויות.
יחד עם זאת, אם כבר יש ברשותכם גורים, טפלו בהם בצורה נכונה ונאותה כדי שלא יצטרפו גם הם לאותו מעגל אימה מחריד.
בכדי שנגדל כלב מאוזן רגשית וחברותי, עלינו לעשות כל מאמץ על מנת לחשוף אותו אל מגוון גירויים רחב: בני אדם, בעלי חיים מאולפים, מקומות שונים, מצבים משתנים, ריחות, צלילים ורעשים.
יש לעודד גור לסקרנות, לחקירת הסביבה ולאינטראקציה עמה.
ניתן להעשיר את הכרות הגור עם סביבה משתנה באמצעות חשיפה לגירויים מגוונים כדוגמת צעצועים ומשחקים אינטראקטיביים, טקסטורות מצע משתנות (כגון דשא, אספלט, חול ומים ועוד), מיקומים וחללים מסוגים שונים (כגון רצפה משופעת, מדרגות, מעברים צרים ועוד).
רצוי שהגור יתלווה אלינו על בסיס קבוע לנסיעות במכונית, ברכבת ובאוטובוס על מנת להרגילו כיאות.
כמו כן, קיימות קבוצות אילוף מודרכות לגורים המסייעות בחשיפה משמעותית למגוון גירויים ותורמות לקליטת פקודות וציות להן מגיל צעיר.
שיעורים מסוג זה מתקיימים בסביבה נקייה ונוחה בכדי למנוע הדבקה במחלות וזיהומים שונים (גינות כלבים ופארקים, אינם מומלצים למטרה זו בגיל גורות, מחשש לנגיעות גבוהה מאוד של גורמים מפיצי מחלות, המסכנים את בריאות הגורים בטרם השלימו את סדרת החיסונים).
יש לבסס את תהליך אילופו של הגור על מתן חיזוקים חיוביים בלבד כגון ליטופים, צעצועים, חטיפים ומילות חיבה. בהשוואה בין כלבים שאולפו בשיטות אילוף חיוביות לבין כלבים שאולפו בשיטות המערבות דומיננטיות מצד הבעלים וענישה, נמצא כי הראשונים הציגו רמת ציות גבוהה יותר ואחוזים נמוכים יותר של בעיות התנהגות.
[גור קטן על שטיח] במקביל לחשיפת הגור לגירויים חיצוניים עלינו לעודדו לפעילות עצמאית ולהעסקת עצמו, זאת כדי להפחית את סיכוייו לפתח בעיות התנהגות הנובעות מתלות מוגזמת בבעליו ומחרדה בהיעדרם.
לשם כך עלינו להקצות עבורו פינה פרטית, מרגיעה ובטוחה בה יוכל לשחק לבדו בצעצועים או לנמנם. ניתן למקם בפינה הייעודית מיטת כלבים, כרית או שטיחון.
תא הטסה יכול גם הוא לשמש לגור פינה אהובה, מוגנת ושקטה למשחק ומנוחה.
במידה ובחרנו באפשרות זו, יש להרגיל את הגור לשהות בתא ההטסה באופן הדרגתי, יש לבצע זאת בהדרכתו של מאלף מקצועי.
לשימוש בתא ההטסה יתרון נוסף – כלבים המורגלים מגיל צעיר לתא הטסה חווים שהייה בתא בעקבות אשפוז, נסיעה או טיסה, באופן רגוע יחסית.
במידה וכלבכם מגלה סימני פחד או אגרסיביות – אל תמתינו! היוועצו עם מאלף מקצועי המומחה בפתרון בעיות התנהגות.

 

[תמי יונועה2]

ועוד טיפ אחרון

להבריש, להבריש להבריש... כל יום גם אם אין ממש צורך אמיתי...
אם לא תרגילי את הגור למברשת עכשיו לא תצליחי להבריש אותו כשהוא יהיה בוגר.