veredtered
New member
איך עושים את זה?
[תקציר למי שלא מכיר - יש לנו 6 כלבים משלנו ובחודשים האחרונים התווספו עוד 3 כלבים שאנחנו מחפשים להם בית - דלמטי בן שנתיים ו-2 גורים שהם כבר לא ממש גורים, בני חמישה וחצי חודשים. הדלמטי הגיע בסביבות ינואר - הבעלים הקודמים שלו מסרו אותו למישהו במושב של בעלי שהזניח אותו (קשר בחצר עם רצועה קצרה) והוא הגיע אלינו מורעב ופצוע. הוא כלב פחדן שעם החודשים התרגל אלינו ולביתנו] זה התקציר. בעקרון אני מאוד רוצה למצוא בית גם לגורים וגם לבובי, הדלמטי - רוצה לחזור ל-6 כלבים שלנו שזה די והותר. אבל בובי ממש מתוק... ונוגע ללב איך שהוא מתחיל רק בחודש חודשיים האחרונים להיות נינוח לידנו בלי לקפוץ מכל דבר. ויש לו גם קצת גירודים שאני מטפלת בהם בקלות (אני וטרינרית) אבל בית 'רגיל' אולי לא ישקיע. לא ממש עשינו מאמצים למצוא לבובי בית. פרסמנו באינטרנט אבל לא לקחנו אותו לימי אימוץ. כל הזמן אמרתי 'אחרי החתונה' (התחתנו לפני חודש). ובחודש האחרון כבר הבנתי שיהיה לי קשה מאוד למסור אותו ושזה יהיה חייב להיות בית ממש מעולה בשביל שאסכים. והיום... במקרה אצל חברה, היתה שם דודה שדיברה על זה שהם מחפשים כלב. ומה מסתבר - שהיו להם כבר 2 דלמטים בעבר, שחיו עד שיבה טובה. שהם מכירים את הגזע, ואוהבים אותו. והם גרים בדירה שמבחינתי זה טוב כי אני נורא מפחדת שבובי ימצא את עצמו בחצר, או קשור, או סתם לבד. והם יבואו מחר לראות. בתמונה הם התלהבו גם מאחד הגורים (שנאוצי) אז יש סיכוי שיבחרו דווקא בו בסוף. יהיה לי מאוד קשה למסור את בובי (הדלמטי). איך אתם עושים את זה... הרי נקשרים לכלבים האלה... ואני יודעת שיהיה לו קשה בהתחלה. אני כל הזמן חושבת על איך זה שלוקחים כלב מהבית שהוא מכיר למקום לגמרי חדש - בד"כ זה עולה לי כשאני חושבת על אנשים שמוסרים את הכלב שלהם שהיה אצלהם שנים - אבל גם בובי כבר אצלנו איזה חמישה חודשים. מה יעבור לו בראש? הוא יהיה מפוחד ומסכן? מבוהל? מבועת?
איך עושים את זה? גם עם הגורים קשה לי ובגלל זה אני כמעט ולא לוקחת אותם לימי אימוץ בשבתות - כדי שאני לא אהיה זו שאצטרך להחליט אם הם הולכים לבית חדש או לא. אני לוקחת אותם כל יום שישי ליום אימוץ של SOS - זה שמשאירים אותם שם והצוות של SOS מחליט אם הבית ראוי או לא. ואז זו לא אני שצריכה ממש למסור. והגורים... הם כל כך אוהבים אחד את השני. אם מפרידים בינהם הם מתחילים לבכות. איך נמסור אחד בלי השני? מה יהיה אם מחר המשפחה הזו תרצה את שנאוצי, בלי גורי (אחיו)? מילא זה שישאר כאן בחבורה - אבל זה שילך לבית חדש... מה הוא יחשוב? מה שברור מכל זה זה שאין מצב בחיים שאני אהיה בית אומן - כי הפרידה הזו פשוט נוראית בעיני. אנסה להתנחם בזה שהגורים צעירים וישכחו מהר, ושבובי הוא דלמטי לא הכי חכם בעולם ואולי גם ישכח מהר... עכשיו רק צריך שגם אני אשכח מהר
. ורד
[תקציר למי שלא מכיר - יש לנו 6 כלבים משלנו ובחודשים האחרונים התווספו עוד 3 כלבים שאנחנו מחפשים להם בית - דלמטי בן שנתיים ו-2 גורים שהם כבר לא ממש גורים, בני חמישה וחצי חודשים. הדלמטי הגיע בסביבות ינואר - הבעלים הקודמים שלו מסרו אותו למישהו במושב של בעלי שהזניח אותו (קשר בחצר עם רצועה קצרה) והוא הגיע אלינו מורעב ופצוע. הוא כלב פחדן שעם החודשים התרגל אלינו ולביתנו] זה התקציר. בעקרון אני מאוד רוצה למצוא בית גם לגורים וגם לבובי, הדלמטי - רוצה לחזור ל-6 כלבים שלנו שזה די והותר. אבל בובי ממש מתוק... ונוגע ללב איך שהוא מתחיל רק בחודש חודשיים האחרונים להיות נינוח לידנו בלי לקפוץ מכל דבר. ויש לו גם קצת גירודים שאני מטפלת בהם בקלות (אני וטרינרית) אבל בית 'רגיל' אולי לא ישקיע. לא ממש עשינו מאמצים למצוא לבובי בית. פרסמנו באינטרנט אבל לא לקחנו אותו לימי אימוץ. כל הזמן אמרתי 'אחרי החתונה' (התחתנו לפני חודש). ובחודש האחרון כבר הבנתי שיהיה לי קשה מאוד למסור אותו ושזה יהיה חייב להיות בית ממש מעולה בשביל שאסכים. והיום... במקרה אצל חברה, היתה שם דודה שדיברה על זה שהם מחפשים כלב. ומה מסתבר - שהיו להם כבר 2 דלמטים בעבר, שחיו עד שיבה טובה. שהם מכירים את הגזע, ואוהבים אותו. והם גרים בדירה שמבחינתי זה טוב כי אני נורא מפחדת שבובי ימצא את עצמו בחצר, או קשור, או סתם לבד. והם יבואו מחר לראות. בתמונה הם התלהבו גם מאחד הגורים (שנאוצי) אז יש סיכוי שיבחרו דווקא בו בסוף. יהיה לי מאוד קשה למסור את בובי (הדלמטי). איך אתם עושים את זה... הרי נקשרים לכלבים האלה... ואני יודעת שיהיה לו קשה בהתחלה. אני כל הזמן חושבת על איך זה שלוקחים כלב מהבית שהוא מכיר למקום לגמרי חדש - בד"כ זה עולה לי כשאני חושבת על אנשים שמוסרים את הכלב שלהם שהיה אצלהם שנים - אבל גם בובי כבר אצלנו איזה חמישה חודשים. מה יעבור לו בראש? הוא יהיה מפוחד ומסכן? מבוהל? מבועת?