רכבת העמק - גשר נחלים. גירסה חדשה

רכבת העמק - גשר נחלים. גירסה חדשה

קבלתי טלפון מידיד שגר במושב נחלים (בשפלה) וברצוני לשתף אתכם בגירסתו.לדעתי יש בה היגיון ושווה לשקול את הדבר ולא להתנפל עלי!!! הבחור אוסף כרגע חומר היסטורי אודות מושב נחלים. הגרעין הראשון התגבש במושבה מנחמיה (1938-9) ואח"כ עלו לקרקע במצודות אוסישקין ב1943 . על אדמותיו הקימו אחרי מלחמת השחרור את קיבוץ הגושרים. הם עברו לווילהלמה ואח"כ לנקודה הנוכחית. במסגרת חיפושיו הגיעה לידיו חומר אודות גשר נחלים למרות שאין קשר בין המושב לגשר והתקופות שונות. ובכן ! בראשית המאה העשרים רכשה חברת יק"א מידי משפחת סורסוק הלבנונית 10000 דונם באל ג'סר (גשר) ובמלחמיה ( מנחמיה) שבעמק הירדן. זו היתה הרכישה הראשונה של קרקע ע"י יהודים בעמק הירדן. בחורף 1901 אנשי העליה הראשונה הקימו את מלחמיה.(שמו הערבי של המקום ) ב1921 הוחלף שם הישוב למנחמיה לכבודו של מנחם סמואל אביו של הנציב העליון. כשרצו לממש את הקרקע בג'סר גילו כי התורכים הפקיעו את השטח . ב- 1904 הניחו התורכיםעל חלק מהאדמות את מסילת הברזל החיג'אזית. על הירדן ניבנה גשר מאבני גזית שחורות עם חמש קשתות לצד הגשר הרומי הקדום שחיבר את א"י עם עבר הירדן. תחנת הרכבת שבנו התורכים מדרום לגשר הייתה בשעתה תחנת הרכבת הנמוכה ביותר בעולם . 247מ מתחת לפני הים התיכון. התחנה שנקראה ג'סר אל מג'מע שמשה את אנשי מלחמיה, אך מושל נפת בית שאן אסר להתיר סלילת דרך בינה לבין המושבה. ב-1920 בוטלה הפקעת האדמות ע"י הבריטים. בקייץ אותה שנה עלתה למקום קבוצה של חלוצים, שהורכבה מחיילים משוחררים ששרתו בגדודים העבריים ב צבא הבריטי. הם היו מאנשי גדוד העבודה. הם הקימו נקודת ישוב בשם : " גשר נחלים " בהנהגתו של מאיר ברנר, אחיו של הסופר יוסף חיים ברנר. הם היו הישוב הדרומי ביותר בעמק הירדן ובבקעת בית שאן. המתיישבים סבלו מאוד מהבדידות וממזג האויר הקיצוני.בעיקר לא הצליחו להגיע להסכמה בינהם לבין עצמם בדבר אופי היישוב שהקימו - קיבוץ או מושב. לאחר שלש שנים התפרקה הקבוצה ובמקומה עלתה קבוצת " אחדות " משכונת בית וגן בי-ם והגדירו עצמם כקיבוץ. הם נתנו למקום שם חדש " משק גשר ". כוון שמשק גשר ששטחו היה 27 דונם בלבד,לא יכול היה להכיל את כל האוכלוסיה שגדלה מיום ליום, באוקטובר 1934 עברו החברים לנקודה צפונית יותר על אדמות " דלהמיה " וקראו לישובם החדש " אשדות יעקב ". ב-1939 במסגרת חומה ומגדל עלו בוגרי עליית הנוער מגרמניה והקימו את קיבוץ גשר שקיים עד עצם היום הזה. אני מבקשת סליחה על אורך הכתבה אבל אני חושבת שיש צדק בדברי ידידי כי יתכן - בדגש יתכן !! שהשם גשר נחלים הודבק לגשר אחרי שאותה קבוצת חלוצים עלתה על הקרקע בסמוך אליו. מעניין ???
 
בורזוסטו יקירתי

על פניו נראה שה"טענות" שהעלית, הגיוניות. אך האם שאלת את עצמך: "למה החברים קראו למקום 'גשר הנחלים'?". כלומר: מה קדם למה, הביצה לתרנגולת, או התרנגולת לביצה? אך בואי נמתין מעט לכרישי הפורום, שיתנו תשובה חד-משמעית שלא תהיה עליה עוררין!!! בנוסף, בואי תרשמי לטיול יומולדת של רכבת העיימק, ותאמיני לי שהסוגיה הזו ונספות , תגענה לפתרונן, "ובא לציון גואל".
 
אין ויכוח . ראשית בנו את הגשר

ואילו הישוב , עלה על הקרקע ב-1920 . כתבתי בסיום כי יתכן והשם הודבק מאוחר יותר ונראה לי סביר שהסיבה לכך היא הישוב " גשר נחלים " שהוקם בסמוך לגשר. יש פה משחק מילים. שם הגשר : גשר נחלים שם הישוב: גשר נחלים הביצה והתרנגולת ? שהו בלול בישוב עצמו! תודה על ההזמנה לסיור ליום הולדתה של רכבת העמק. לצערי אני טסה במפתיע בהתראה קצרה ,בימים הקרובים למדבר נבדה לתקופה לא מוגדרת, אבל בשליחות חשובה ביותר למדינתנו הקטנטנה והאהובה. אני בטוחה שאמצע שם מסלולים ו"טרקים" מענינים , כי הטבע מחזר אחרי בכל מקום אליו אפנה.
 

pinzo01

New member
הייתי רוצה לדעת מאיפה לקוחה

התיישבות בשנות ה-20 בגשר ? את כותבת שיוצאי הגדודים העבריים בנו את הישוב ? בכל המקומות שבהם עיינתי בשעתיים האחרונות לא ראיתי ולו פסיק אחד קטן המתייחס ליוצאי הגדודים בגשר אשמח לקבל סימוכין ומקורות נכון שקבוצת נחלים הקימה ישוב ליד בית הלל אך זה היה בשנת 43 (י"ב חשון תש"ז ) אמנם שייכים למבצע מצודת אוסישקין שהיה בשנת 39(ט"ו אייר תרצ"ט)
 
התישבות בגשר בשנות העשרים

האדמות, יחד עם אדמות מנחמיה נקנו בראשית המאה ע"י יק"א ממשפחת סורסוק (החבר'ה של מאיר מהבתים ביפו). את מנחמיה ישבו כבר ב- 1902, כמו שכתבו לפני, אך החלק הדרומי הופקע כאדמת ג'יפטליק, כנראה מתוך תכנון של מסילת הברזל ותחנותיה. שבתאי לוי מיק"א, שניסה לארגן עיבוד האדמה הזו, קיבל איומים ממושל בית שאן. לאחר הכיבוש הבריטי הצליח לוי להשיג את ביטול הג'יפטליק במקום, בעזרת תשלום לממשלת המנדט. בקיץ 1920 התחילה קבוצה של משוררי "הגדודים העבריים" (לא ידוע לי מאיזה גדוד) לעבד את האדמה. הם כונו "הבשקירים", על שם מקום מוצאם - אזור בשקיריה ברוסיה. רובם התגוררו אצל איכרים במנחמיה ועבדו אצלם. קבוצת חלוץ שלהם שכללה 5 אנשים הקימה שני אוהלים על "גבעת הכיבוש" באדמות גשר ומחפורת לבהמות. באביב 1921, בשל גשמים מרובים, עברו להתגורר בשרידי החאן, לאחר ששיפצו כמה מבנים. קשיי החיים והתנכלויות השכנים הערבים לרכוש, בנוסף לויכוח שלא נסגר אז: "קיבוץ או מושב", הקשו מאוד על החיים. תוך שלוש שנים התפרקה הקבוצה והמקום הוחזק זמנית על ידי חברים מגויסים מעין חרוד. כל זאת היה ב- 1924, שאז הגיע קבוצת "אחדות" מירושלים. הם קראו למקום גשר ונשארו בו עד 1936, ואז הקימו את קיבוצם - אשדות יעקב - מעט צפונה מגשר. ב- 1939 במסגרת הקמת ישובי חומה ומגדל באזור - ביניהם בית יוסף - עלתה למקום קבוצת הנוער העובד שקיבלה אחריות על הישוב. אלה מייסדי גשר של היום.
 

pinzo01

New member
יעל , אשמח באם תפני אותי למאמרים /

ספרים בנושא גשר או לחילופין על קבוצת "אחדות" כי מה שקיים ברשת זה ממשלת אחדות או מאפיית לחם ............
 

pinzo01

New member
יעל אני אמור לקבל חומר על הבשקירים

ברגע שיגיע אחלוק איתך את המידע
 

pinzo01

New member
יעל הגיע איזה דף אומלל מגשר

שכל מה שכתוב שם זה ביוגרפיה בכמה שורות של מאיר ברנר אני עדיין מחפש את הבשקירים הללו
 
עכשיו אני .

ובכן, המאמר מענין, אבל הבעיה בהיסטוריה שהיא איננה מדע מדוייק, ומספיק מנהל קטע שיחליט לקרוא לגשר חארתיה "דרך ג'נין", וזה ישאר לעולם. לכן, ישנה בהחלט חשיבות לכל מי שידו בדבר, להיזהר מקביעות. הקבוצה שלא ידעה להחליט על אופי הישוב, לא מדובר בעליה על הקרקע של ישוב כיוון שהם כלל לא היו מגובשים אלא היו קבוצת עבודה (כמו פועלי הכבישים) מאנשי גדוד העבודה שהגיעו למקום כדי לעבד את אדמות פיק"א כדי למנוע השתלטות על האדמה , כיוון שעל פי חוקי המג'אללה אדמה שאיננה מעובדת תקופה מסויימת היא הפקר או הופכת לג'יפטליק (אדמת הסולטאן). לא יכלו להחליט על אופי הקבוצה וגם לא על השם, זה לסמן את העיגולים מסביב לחץ התקוע..... לא ידוע אם היו במקום חצי שנה או שלוש שנים ואין שום מידע מוחלט שהם אלו שהקימו את נחלים או אולי חלק מהם או לא, הדברים היו מאוד נזילים פעם, וכאשר הגיעה לשם הקבוצה להתיישבות זמנית ב-1924, לא היה במקום איש . הקבוצה קראה לעצמה "משק גשר" ע"פ השם הנכון של המקום "אל-ג'יסר" שהיה שם הכינוי של המקום כאשר השם המקומי המקורי של השטח היה בכלל "באלט-אל-מחאטה" (רוב השמות היו של איזורי שטחי הבדואים). "ג'יסר אל מגמאעייה" הינו הכינוי המאוחר יותר ומתייחס לשלושת הגשרים שהיו "מעבר הכרחי" ולמעשה כל מי שעבר במקום נפגש שם, ומכאן בעצם תרגום השם ל-"גשר החברים". אנשי אשדות יעקב שראו את עצמם ב-"משק גשר" כמקום ישוב זמני, ידעו שהם הולכים לעבור לאדמות דלהמייה , חיברו לשמם כבר את השם "גשר נחלים" על שם "ג'יסר-אל-מג'מע" הוא גשר הנחלים הנמצא על אדמות דלהמייה במפגש הירדן והירמוך עד היום, ומכאן "גשר נחלים", ובטעות אנשים שייכו את "גשר נחלים" למקום במקום לקבוצת האנשים. יש להתייחס בתשומת לב לשמות דומים. הדוגמא: "תל-אל-שמאם" או "אל-שמאם" יודעים שהכוונה היא לתחנת כפר יהושע. אבל ישנה עוד תחנה שנקראת "אל-שמאמיה", וזה בהחלט לא אותו מקום, כיוון ששמאמיה היא בכלל תחנת "ג'למי-אל-עתיקה" בק"מ 12.150 . אם נסכם את הנושא: 1. אנשי גדוד העבודה באו לעבוד ולא להקים יישוב ונעו הלאה 2. תחנת הרכבת דרומית למשטרת גשר נקראת "אל-ג'יסר" 3. שלושת הגשרים על הירדן הם "ג'יסר אל מג'מעייה" (גשר החברים) ליד קבוץ גשר 4. הגשרים במפגש הנחלים הירדן והירמון נקראים "גשר הירמוך מספר 1","גשר דלהמייה","ג'יסר אל מג'מע" (גשר המפגש, או אם תרצו, גשר נחלים). 5. ב-1935 נפתחה תחנת רכבת 50 מטר צפונית לכניסה לאשדות יעקב ונקראה בתחילה דלהמייה, ואחר כך אשדות יעקב או מנחמיה. אני מקוה שעשיתי קצת סדר בדברים. השורה התחתונה: אנשי אשדות יעקב בשאיפתם לעבור לישוב הקבע שלהם ליד גשר-הנחלים, קבעו את השם גשר נחלים לעצמם, והשם בטעות השתרש במקום הלא נכון, למקום במקום לאנשים, והם "אשמים" בכך שבטעות המקום נקרא גשר נחלים, ולא שום אנשים לפנייהם, אלא אם יש למישהו ראיה אחרת.
 
מקורות המאמר.

תאמינו לי , יש לי כבר מספר טיסה ויש לי לארוז חצי עולם. התקשרתי בהול כדי לא להשאיר את הדברים פתוחים, ממש הקרבה. ישנו ביטאון לחברי אגד בשם "חופשי חודשי". מנהל ארכיון אגד הינו כותב המאמר.שמו דני גולדשמיט. הדברים מבוססים ובחלקם מצוטטים ממאמרו : "חצר גשר הישנה-אתר שלושת הגשרים. נכתב בגליון שיצא בנובמבר 2003 גליון מ'ס 71 חשוון תשס'ד. המדור " היו זמנים" עיקר המאמר נוגע לתחבורה הציבורית באוטובוסים, אך לא פוסח על רכבת העמק. אני מקווה שהגענו למנוחה בנושא זה וכמו שמאיר כנראה מסכים, היסטוריה איננה מדע מדוייק. אני עוד אשוב. להתראות.
 
מאיר, תודה על הסיכום הברור

אבל לגבי הקבוצה בשנות העשרים, ככל שאני יודעת הם יוצאי הגדוד העברי ואין להם קשר לגדוד העבודה. אנסה לבדוק ברצינות יותר לגביהם.
 
היי סמוכה ובטוחה שכל מילה הנכתבת

ע"י דני גולדשמידט, הינה מדוייקת ונבחרה לאחר מחקר מקיף על כל תולדות התחבורה הציבורית בארץ ובמדינת ישראל בין השנים 1924 ועד ספטמבר 2005. אנחנו בונים מסד נתונים עצום בגודלו על כל אוטובוס ואוטובוס שאי פעם היה בארץ הזו. יש לנו רשימות עצומות, קטלוגים ולוחות ארועים ופיגועים על כל אוטובוס ואוטובוס בכל חברה וחברה. מדובר בלמעלה מ- 35,000 אוטובוסים בארצנו. מאירק'ה שפירא עובד איתנו. אם יש לך שאלות אוטובוסיאליות, ניתן לפנות בשמחה למר שפירא או אלי ישירות בפורום תחבורה ציבורית (פורום מס' 394) כאן בתפוז. אנחנו נשמח לעזור ולסייע ככל יכולתנו מעומק ה-
!!! יום נהדר וקריר. שלך, ד"ר אביתר רייטר, ירושלים.
 
כעת אני יכול לגלות

ברגע שראיתי שמצוטט מקור שהוא דני גולדשמידט, הזעקתי את מורי ורבי בעינייני תחבורה ציבורית דר' אביתר רייטר להתרשם מהשירשור.
 
למעלה