שפירא מאיר
New member
ה-"טייגרים" - שאלת עמית
לא טעיתי, לא התכוונתי לאוטובוסים. כך נקראו מצודות המשטרה האימתניות בפי אנשי הישוב העברי. כאשר החלו מאורעות 1936-39 התעוררה בעיה קשה בגבול הצפון בגלל חדירת כנופיות לצרכי חפש-השמד. הבריטים חיפשו פתרון, ואמנם נבנו חמש עמדות הגנה לחסימת הגבול, כאשר כל עמדה כזו היתה בעצם צריף ארוך שחציו התחתון תוגבר בקיר אבן. עם התגברות גל הטרור הערבי, מסתבר כי הגנת הצריף איננה מספקת בלשון המעטה. לנושא הוזעק סיר צ'ארלס טיגארט, מי שהיה מפכ"ל כלכותא בהודו ואחר כך חבר במועצה המייעצת להודו. הוא הגיע ארצה ב-1937 לבקשת שר המושבות אורמסבי, טגארט שמע את בקשתו של מפקד הצבא הבריטי בארץ ישראל רוברט היינינג לבנות מבצרים, ועקב נסיונו בהקמת משטרות מבצרים בואדי ראם. בין ההצעה לכוחות פטרול ניידים לבים מבצרים, ההחלטה נפלה על הקמת מבצרים בעמדות מגן לשלטון המנדט הבריטי, ובמקומות מסויימים גם על סיורים. צארלס טגארט הציע להקים 77 מבצרים בארץ ישראל ובסך הכל 154 מצודות שונות בתחום המזרח התיכון המערבי. בשלב הראשון הוקמו חמש תחנות משטרה לאורך גבול הצפון במקום העמדות המסוכנות: בסה (יערה) תרביחה (שומרה) סאסא סאלחה (אביבים) נבי יושע עין-תינה (נחל עמוד) אום-טולעה (מטולה) (אמרתי חמש ואתם סופרים שבע? זה ההבדל בין סיפורים לעובדות). את התיכנון הכתיב טיגארט, ועל הביצוע הופקדה לא אחרת מאשר "סולל בונה". מצודת הטיגארט ("טייגר" בפי אנשי הישוב) היתה מיועדת לשמש מצודת מיגון ואמורה לכלול בה את כל האלמנטים שזקוקים להם. למצודה כניסה אחת בלבד משוריינת בשערי פלדה, חלון בעלי תריסי פלדה, בכל צד היה "תא-לחימה" אחד (ארגז פלדה מלבני המולבש סביב החלון ומאפשר הצצה החוצה לכל הכיוונים ולהיות מוגן) במצודות הקטנות היה מגדל אחד ובו צופה עם זרקור, בתחנות הגדולות שני מגדלים. במבצרים נבנו בקירות בעובי נרחב ביותר שכלל : בטון ושלוש רשתות פלדה עבות), החלונות היו צרים ומסורגים, ואילו דלתות הכניסה היו מפלדה ובעלי אפשרות שליטה על ידי היומנאי לנעילתם בשעת חירום. בהמשך הסתבר שזה איננו מספיק ובלילה ניתן בקלות לעבור בין היחידות, ולכן המציאו את המיצדיות "פילבוקס", עמדה בעלת מיגון טוב ומאויישת בלילה בלבד. על הפילבוקסים מסופר, שלא ידעו מה לעשות כדי לווקא שהחיילים לא ירדמו בשמירה. צץ רעיון: ישימו ביחד= אחד בריטי, אחד ערבי, אחד יהודי...... אף אחד לא יישן בלילה....... כאשר הסתבר שהשיטה מצליחה, הוחלט לבנות 55 מצודות לפי עצת טיגארט, בחמישה גדלים שונים: 1. משטרת המדבר (אום-דראג', ממשית...) מקום סגור ונעול ומכיל אספקה, מיועד לפטרולים מדבריים שיהיה להם היכן לישון בלילה ולהצטייד באספקה ולהתמגן בשעת הצורך. 2. תחנה כפרית (יערה, מג'ד-אל-כרום...) מבצר המיועד למחלקה (יערה,מג'ד-אל-כרום) לצרכי שליטה ושיטור קרובים למצודה 3. תחנה פלוגתית (נבי יושע)על ציודה. מיועדת לשמירה על איזור נרחב כולל סיורים ופטרולי גבול 4.תחנה בינעירונית (צפת...) בצמתי דרכים חשובים, מתוגברת כוחות צבא ומשטרה עם נשק רב וכן ארוות סוסים ומוסכים לכלי הרכב. 5. תחנה עירונית (רמת גן, טבריה...) תחנות גדולות להכללת כל מוסדות השלטון החל מבצבא ומשטרה, מגורים, בית המשפט ומוסכים והבולשת הבריטים כמובן. התחנות האחרונות (גשר, צמח...) נבנו בשנים 41-43 . אחרי מלחמת העצמאות נערכה חלוקה בין הצבא למשטרה מי מקבל את המצודות, ויש כאלו ששיכנו את שתיהן (באר-שבע). בניית מצודות הטיגארט החזיר לבריטים את השליטה על ארץ ישראל.
לא טעיתי, לא התכוונתי לאוטובוסים. כך נקראו מצודות המשטרה האימתניות בפי אנשי הישוב העברי. כאשר החלו מאורעות 1936-39 התעוררה בעיה קשה בגבול הצפון בגלל חדירת כנופיות לצרכי חפש-השמד. הבריטים חיפשו פתרון, ואמנם נבנו חמש עמדות הגנה לחסימת הגבול, כאשר כל עמדה כזו היתה בעצם צריף ארוך שחציו התחתון תוגבר בקיר אבן. עם התגברות גל הטרור הערבי, מסתבר כי הגנת הצריף איננה מספקת בלשון המעטה. לנושא הוזעק סיר צ'ארלס טיגארט, מי שהיה מפכ"ל כלכותא בהודו ואחר כך חבר במועצה המייעצת להודו. הוא הגיע ארצה ב-1937 לבקשת שר המושבות אורמסבי, טגארט שמע את בקשתו של מפקד הצבא הבריטי בארץ ישראל רוברט היינינג לבנות מבצרים, ועקב נסיונו בהקמת משטרות מבצרים בואדי ראם. בין ההצעה לכוחות פטרול ניידים לבים מבצרים, ההחלטה נפלה על הקמת מבצרים בעמדות מגן לשלטון המנדט הבריטי, ובמקומות מסויימים גם על סיורים. צארלס טגארט הציע להקים 77 מבצרים בארץ ישראל ובסך הכל 154 מצודות שונות בתחום המזרח התיכון המערבי. בשלב הראשון הוקמו חמש תחנות משטרה לאורך גבול הצפון במקום העמדות המסוכנות: בסה (יערה) תרביחה (שומרה) סאסא סאלחה (אביבים) נבי יושע עין-תינה (נחל עמוד) אום-טולעה (מטולה) (אמרתי חמש ואתם סופרים שבע? זה ההבדל בין סיפורים לעובדות). את התיכנון הכתיב טיגארט, ועל הביצוע הופקדה לא אחרת מאשר "סולל בונה". מצודת הטיגארט ("טייגר" בפי אנשי הישוב) היתה מיועדת לשמש מצודת מיגון ואמורה לכלול בה את כל האלמנטים שזקוקים להם. למצודה כניסה אחת בלבד משוריינת בשערי פלדה, חלון בעלי תריסי פלדה, בכל צד היה "תא-לחימה" אחד (ארגז פלדה מלבני המולבש סביב החלון ומאפשר הצצה החוצה לכל הכיוונים ולהיות מוגן) במצודות הקטנות היה מגדל אחד ובו צופה עם זרקור, בתחנות הגדולות שני מגדלים. במבצרים נבנו בקירות בעובי נרחב ביותר שכלל : בטון ושלוש רשתות פלדה עבות), החלונות היו צרים ומסורגים, ואילו דלתות הכניסה היו מפלדה ובעלי אפשרות שליטה על ידי היומנאי לנעילתם בשעת חירום. בהמשך הסתבר שזה איננו מספיק ובלילה ניתן בקלות לעבור בין היחידות, ולכן המציאו את המיצדיות "פילבוקס", עמדה בעלת מיגון טוב ומאויישת בלילה בלבד. על הפילבוקסים מסופר, שלא ידעו מה לעשות כדי לווקא שהחיילים לא ירדמו בשמירה. צץ רעיון: ישימו ביחד= אחד בריטי, אחד ערבי, אחד יהודי...... אף אחד לא יישן בלילה....... כאשר הסתבר שהשיטה מצליחה, הוחלט לבנות 55 מצודות לפי עצת טיגארט, בחמישה גדלים שונים: 1. משטרת המדבר (אום-דראג', ממשית...) מקום סגור ונעול ומכיל אספקה, מיועד לפטרולים מדבריים שיהיה להם היכן לישון בלילה ולהצטייד באספקה ולהתמגן בשעת הצורך. 2. תחנה כפרית (יערה, מג'ד-אל-כרום...) מבצר המיועד למחלקה (יערה,מג'ד-אל-כרום) לצרכי שליטה ושיטור קרובים למצודה 3. תחנה פלוגתית (נבי יושע)על ציודה. מיועדת לשמירה על איזור נרחב כולל סיורים ופטרולי גבול 4.תחנה בינעירונית (צפת...) בצמתי דרכים חשובים, מתוגברת כוחות צבא ומשטרה עם נשק רב וכן ארוות סוסים ומוסכים לכלי הרכב. 5. תחנה עירונית (רמת גן, טבריה...) תחנות גדולות להכללת כל מוסדות השלטון החל מבצבא ומשטרה, מגורים, בית המשפט ומוסכים והבולשת הבריטים כמובן. התחנות האחרונות (גשר, צמח...) נבנו בשנים 41-43 . אחרי מלחמת העצמאות נערכה חלוקה בין הצבא למשטרה מי מקבל את המצודות, ויש כאלו ששיכנו את שתיהן (באר-שבע). בניית מצודות הטיגארט החזיר לבריטים את השליטה על ארץ ישראל.
