מה מחרפן אותי ב"מומחים מטעם עצמם"
אני רוצה להעלות לפה רגע את הדיון שהיה למטה, ולנסות להסביר לעצמי ואולי גם לכם מה מחרפן אותי במומחים מטעם עצמם. על פניו, הפרסום האגרסיבי מייצר אנטגוניזם, אשר במבט הראשוני אינו נפרט לפרוטות, אבל ככל שאני מנסה לפרוט את תחושת החרפון מ"מומחים מטעם עצמם" לפרוטות, זה מה שעולה:
א. הצהרות בומבסטיות. במקרה של ארז ברטל, הוא מציג את עצמו כ"מומחה מס' 1 בארץ להפרעת קשב וריכוז" או "אחד המומחים". למה? סתם לידיעה, בתחומים כגון רפואה או משפטים ישנה אתיקה מקצועית האוסרת על עורך דין או רופא להציג את עצמו כ"מומחה מספר אחד" או "מומחה". דברי שבח עצמי אסורים בפרסומת של עורכי דין, פסיכולוגים או רופאים. ולא בכדי. יש משהו שמייצר המון אנטגוניזם בדברי שבח עצמי.
המון אנשים הלכו לפסיכיאטר שנתן להם ריטלין, וחייהם השתנו לטובה. עם זאת, לא זכור לי שראיתי ביוטיוב פסיכיאטר [שבכל זאת למד איזה 10 שנים רפואה כולל התמחות] שמספר כמה הוא שינה לאנשים את החיים מקצה לקצה ו"בואו, בואו אלי". איך שהוא לאנשים שלמדו רפואה, ובאמצעות יכולת אבחון ורישום תרופות יכולים לסייע לאנשים לשנות את חייהם מקצה לקצה, אין את ה"חוצפה" לשבח את עצמם בסרטון יוטיוב, למרות שגם הם סייעו לאנשים לשנות את חייהם מקצה לקצה לטובה.
ב. סנדרום הגורו. העולם שלנו מתאפיין בכל מיני אנשים שהפכו לגורואים. בין אם אלו מנהיגי כתות, במקרה הקיצוני, ובין אם אלו מנהיגים כריזמטיים של סדנאות רוחניות למיניהן. כל מי שיש לו אימיל, או אינטרנט, נתקל בכל מיני פרסומות של "מנטורים" "גורואים" מתחום הרוחניקיות בגרוש, שמכנים עצמם בשמות כגון "מלווה בתהליכי חיים וקבלות החלטות". העניין הוא שישנם "מומחים" מטעם עצמם בתחום הפרעות הקשב והריכוז, שמחקים את התנהלות הגורואים, בייחוס כוחות לעצמם, בניכוס "שיטה" לשמם וכו'. מכאן נגזרים שני חסרונות:
ב1. ברגע שאדם מכתיר את עצמו ל"מומחה" להפרעות קשב וריכוז, תוך שהוא מאמץ דפוסי התנהלות של גורו כריזמטי, הוא מתחיל להתמקד באגו שלו, בו ובעצמו, ולא ב"מטופל" [אם נניח לרגע שהוא "מטפל"]. בהתנסות אישית אצל אחד ה"מומחים" מטעם עצמם, ברגע שהוא ננעל על האגו שלו ועל השיטה "שלו", זה גלש ממש למתן הוראות מה לעשות [התנהגות היררכית שאופיינית לכת או לסדנא רוחנית ולא לקשר שאמור להיות מיטיב ומועיל], וכשהעלתי פתרון מתחום הנסיון והידע שצברתי, הוא שלל זאת מיד. למה? כי השמש זורחת מהתחת שלו, ועלי ללכת בשיטה "שלו".
באופן אישי נתקלתי בשני מקרים שבהם "מומחים" מטעם עצמם שביקרתי אצלם + הוצאתי ממיטב כספי, וסיפרתי להם על אמצעי שמסייע לי, שללו אותו מניה וביה, וזאת מדוע? כי זה לא "שלהם".
במקרה אחד הייתי אצל מומחית בשיטת "טומטיס", לצורך התגברות על רגישות יתר לרעשים. באותה תקופה התחלתי לגלוש בפורום של אנשים הסובלים מרגישות יתר לרעש, ולמדתי שרעש לבן מסייע בהתגברות על רגישות יתר לרעש. כשהצגתי זאת בפניה היא עשתה מן פרצוף של "אל תעשי את זה זה לא השיטה שלי" ו"אל תערבבי את זה עם הדברים שאני יוזמת עבורך". בפועל, האזנה מתמשכת לרעש לבן הצילה אותי מרגישות לרעש. גם ציפרלקס עזר לי מאד, וגם זה לא מצא חן בעיני אותה "מומחית" שהחליטה שהשיטה שלה, והשיטה שלה, ורק בשיטה שלה.
במילים אחרות, האגו מונע מאותם "מומחים" לפרגן לך כשאתה עושה משהו שמועיל לך. כי יכולת שלך לאתר פתרונות לעצמך עומדת בסתירה לבסיס קיומם הכלכלי, ובסתירה ל"מוניטין" שהם יצרו לעצמם כ"מומחים". אני חייבת לציין כי שיטת טומטיס עצמה כמעט ולא סייעה לי להתגבר על רגישות לרעש. ורעש לבן, דווקא כן. למרות שרעש לבן זה הדבר שאותה "מומחית" טומטיס מאד מאד התנגדה לו, כי זה "לא השיטה שלה".
סיטואציה דומה הייתה לי אצל איתי אלטשולר, כאשר הוא דחה כל דבר שעשיתי כדי לצמצם את תסמיני ההק"ר שלא תואם את ה"שיטה שלו" והמליץ לי לדבוק ב"שיטה שלו", ולא בשום דבר אחר. אבל דווקא הדברים האחרים היו מועילים יותר.
במילים אחרות, כששיטה מסוימות נסובה על האגו של מי ש"המציא" אותה או מיישם אותה, רוב הסיכויים שכשתגיע ל"טיפול" בשיטה, תפגוש אדם שמרוכז בעצמו ובהילול ושיבוח השיטה שלו ולא בך כמטופל או בצרכים שלך או במה שעושה לך טוב ויעיל.
ב2. ברגע ש"מומחה" מטעם עצמו מתמקד באגו של עצמו כממציא השיטה, כ"מומחה מס' אחד" וכו', הוא ילמד אותך טכניקות, שכנראה מבוססות על ידע קיים, אבל לא יפנה אותך לידע הקיים באופן שיאפשר לך להרחיב ידע, או לדוג ממאגר הידע האינסופי הקיים בתחום את מה שמתאים לך. כך תיחשף לשיטה או לטכניקה באופן צר מאד, כפי שה"מומחה" לימד אותך, מבלי להכיר את מגוון האפשרויות לרבות התאמה אישית לך.
כשהגעתי ל"מומחה" איתי אלטשולר הוא לימד אותי "הליכה איטית" כדרך להגביר את הריכוז, מבלי לידע אותי שמדובר במדיטצית הליכה. 3 שנים מאוחר יותר נחשפתי לסדנת מדיטציה עם הפניה ללינקים באינטרנט, מאמרים וסרטוני הדרכה למדיטציה, כמו גם הדרכות במספר סוגי מדיטציה ואת הידע שעליו מבוססת המדיטציה [בודהיזם ישומי, אם נקרא לזה כך] - רק כדי לצאת נשכרת פי כמה.
ב3. מסנדרום הגורו נגזרת מגרעה נוספת: פטרוניות, כל העולם על כף ידך. כך לדוגמא ארז ברטל פרסם באתר הפייסבוק שלו את הסטטוס הבא:
הפרעת קשב וריכוז למבוגרים – ספונטני בלי כללי התנהגות.
לאחרונה התיידדתי עם אדם נחמד באיזה טיול ושוחחנו על הפרעת קשב וריכוז. הציע לי חברות, ולמחרת הוא שם סטטוס פרסומי של העסק שלו בדף הפרטי שלי בפייסבוק בלי לבקש רשות. כשניסיתי להסביר לו שזה כמו להיכנס אלי הביתה בלי רשות ולקחת לי את הארנק הוא אמר "אתה מזה כבד".
אחד הקשיים של מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז הוא שהם לא פועלים לפי כללי התנהגות. מה שמרגש אותם זה ספונטניות. הבעיה שהם משלמים מחיר כבד. לדוגמה קשה להם להתמיד במקום עבודה אחד.
מה אתם אומרים על ספונטניות?
במילים אחרות, הוא פגש אדם בטיול. האדם הזה לא מטופל שלו. ובכל זאת הוא מתייחס אליו בפטרונות כמו אל מטופל. הוא מחליט שאותו אדם שהניח סטטוס פרסומי שלו בפייס של ארז, הוא "בעל הפרעת קשב וריכוז". הנטייה לאבחן את כל העולם בכלים של ה"שיטה" זו פטרונות לשמה. עכשיו תארו לכם שאני פוגשת רופא באירוע חברתי, והוא מבקש ממני להוריד חולצה ותוקע לי סטטוסקופ בבית החזה.
יש משהו צורם מאד באדם שאמור לעסוק במקצוע טיפולי בד' אמות הקליניקה שלו, ועורך אבחון לזר גמור מעל דפי הפייסבוק. מי אתה שתחליט שאותו זר גמור שהכרת הכרות שטחית ו"הדביק" על הפייס שלך את הפרסומת שלו, הוא "בעל הפרעת קשב וריכוז"? זה נובע מהאגו - אני פיתחתי שיטה להבין את האנשים בעולם הזה, כולם מונחים על כף ידי, אני מרשה לעצמי לאבחן אנשים באינטראקציה מקרית איתם ברחוב או בפייס.
אני חושבת שאם יש משהו גרוע יותר מלהדביק פרסומת על הקיר של אדם בפייס, משהו שהרבה עושים [לי כל הזמן מדביקים, שיהיו בריאים אינשללה] זה לאבחן אדם שאתה לא מכיר, ועוד בפומבי [מדהים אותי כיצד אנשים מתיימרים להדמות לרופאים ככל שזה נוגע ל"מומחיות" אבל שוכחים את האתיקה]
*****
השורה התחתונה שלי היא כזו:
אין ספק שריטלין זה לא הכל. וכל התפתחות של ידע בדבר טכניקות לשיפור הריכוז, הוא מבורך. כמופרעת קשב יש לי דרך ארוכה לעשות.
הייתי שמחה ללמוד ולדעת עוד ולהשתפר [אני כבר משתפרת, הזכרון שלי לדוגמא השתפר פלאים].
אבל כשעל כל זה מאפיל האגו, ה"אני מומחה מס' 1", הידע החשוב מוסת לטובת האגו של ה"מומחים" מטעם עצמם, בין אם הם מעלימים ידע הסותר את הצגתם כ"מומחים", בין אם הם דורסים את האגו שלהם את ההקשבה לצרכי הלקוח, כי הוא מונח על כף ידם.
אני רוצה להעלות לפה רגע את הדיון שהיה למטה, ולנסות להסביר לעצמי ואולי גם לכם מה מחרפן אותי במומחים מטעם עצמם. על פניו, הפרסום האגרסיבי מייצר אנטגוניזם, אשר במבט הראשוני אינו נפרט לפרוטות, אבל ככל שאני מנסה לפרוט את תחושת החרפון מ"מומחים מטעם עצמם" לפרוטות, זה מה שעולה:
א. הצהרות בומבסטיות. במקרה של ארז ברטל, הוא מציג את עצמו כ"מומחה מס' 1 בארץ להפרעת קשב וריכוז" או "אחד המומחים". למה? סתם לידיעה, בתחומים כגון רפואה או משפטים ישנה אתיקה מקצועית האוסרת על עורך דין או רופא להציג את עצמו כ"מומחה מספר אחד" או "מומחה". דברי שבח עצמי אסורים בפרסומת של עורכי דין, פסיכולוגים או רופאים. ולא בכדי. יש משהו שמייצר המון אנטגוניזם בדברי שבח עצמי.
המון אנשים הלכו לפסיכיאטר שנתן להם ריטלין, וחייהם השתנו לטובה. עם זאת, לא זכור לי שראיתי ביוטיוב פסיכיאטר [שבכל זאת למד איזה 10 שנים רפואה כולל התמחות] שמספר כמה הוא שינה לאנשים את החיים מקצה לקצה ו"בואו, בואו אלי". איך שהוא לאנשים שלמדו רפואה, ובאמצעות יכולת אבחון ורישום תרופות יכולים לסייע לאנשים לשנות את חייהם מקצה לקצה, אין את ה"חוצפה" לשבח את עצמם בסרטון יוטיוב, למרות שגם הם סייעו לאנשים לשנות את חייהם מקצה לקצה לטובה.
ב. סנדרום הגורו. העולם שלנו מתאפיין בכל מיני אנשים שהפכו לגורואים. בין אם אלו מנהיגי כתות, במקרה הקיצוני, ובין אם אלו מנהיגים כריזמטיים של סדנאות רוחניות למיניהן. כל מי שיש לו אימיל, או אינטרנט, נתקל בכל מיני פרסומות של "מנטורים" "גורואים" מתחום הרוחניקיות בגרוש, שמכנים עצמם בשמות כגון "מלווה בתהליכי חיים וקבלות החלטות". העניין הוא שישנם "מומחים" מטעם עצמם בתחום הפרעות הקשב והריכוז, שמחקים את התנהלות הגורואים, בייחוס כוחות לעצמם, בניכוס "שיטה" לשמם וכו'. מכאן נגזרים שני חסרונות:
ב1. ברגע שאדם מכתיר את עצמו ל"מומחה" להפרעות קשב וריכוז, תוך שהוא מאמץ דפוסי התנהלות של גורו כריזמטי, הוא מתחיל להתמקד באגו שלו, בו ובעצמו, ולא ב"מטופל" [אם נניח לרגע שהוא "מטפל"]. בהתנסות אישית אצל אחד ה"מומחים" מטעם עצמם, ברגע שהוא ננעל על האגו שלו ועל השיטה "שלו", זה גלש ממש למתן הוראות מה לעשות [התנהגות היררכית שאופיינית לכת או לסדנא רוחנית ולא לקשר שאמור להיות מיטיב ומועיל], וכשהעלתי פתרון מתחום הנסיון והידע שצברתי, הוא שלל זאת מיד. למה? כי השמש זורחת מהתחת שלו, ועלי ללכת בשיטה "שלו".
באופן אישי נתקלתי בשני מקרים שבהם "מומחים" מטעם עצמם שביקרתי אצלם + הוצאתי ממיטב כספי, וסיפרתי להם על אמצעי שמסייע לי, שללו אותו מניה וביה, וזאת מדוע? כי זה לא "שלהם".
במקרה אחד הייתי אצל מומחית בשיטת "טומטיס", לצורך התגברות על רגישות יתר לרעשים. באותה תקופה התחלתי לגלוש בפורום של אנשים הסובלים מרגישות יתר לרעש, ולמדתי שרעש לבן מסייע בהתגברות על רגישות יתר לרעש. כשהצגתי זאת בפניה היא עשתה מן פרצוף של "אל תעשי את זה זה לא השיטה שלי" ו"אל תערבבי את זה עם הדברים שאני יוזמת עבורך". בפועל, האזנה מתמשכת לרעש לבן הצילה אותי מרגישות לרעש. גם ציפרלקס עזר לי מאד, וגם זה לא מצא חן בעיני אותה "מומחית" שהחליטה שהשיטה שלה, והשיטה שלה, ורק בשיטה שלה.
במילים אחרות, האגו מונע מאותם "מומחים" לפרגן לך כשאתה עושה משהו שמועיל לך. כי יכולת שלך לאתר פתרונות לעצמך עומדת בסתירה לבסיס קיומם הכלכלי, ובסתירה ל"מוניטין" שהם יצרו לעצמם כ"מומחים". אני חייבת לציין כי שיטת טומטיס עצמה כמעט ולא סייעה לי להתגבר על רגישות לרעש. ורעש לבן, דווקא כן. למרות שרעש לבן זה הדבר שאותה "מומחית" טומטיס מאד מאד התנגדה לו, כי זה "לא השיטה שלה".
סיטואציה דומה הייתה לי אצל איתי אלטשולר, כאשר הוא דחה כל דבר שעשיתי כדי לצמצם את תסמיני ההק"ר שלא תואם את ה"שיטה שלו" והמליץ לי לדבוק ב"שיטה שלו", ולא בשום דבר אחר. אבל דווקא הדברים האחרים היו מועילים יותר.
במילים אחרות, כששיטה מסוימות נסובה על האגו של מי ש"המציא" אותה או מיישם אותה, רוב הסיכויים שכשתגיע ל"טיפול" בשיטה, תפגוש אדם שמרוכז בעצמו ובהילול ושיבוח השיטה שלו ולא בך כמטופל או בצרכים שלך או במה שעושה לך טוב ויעיל.
ב2. ברגע ש"מומחה" מטעם עצמו מתמקד באגו של עצמו כממציא השיטה, כ"מומחה מס' אחד" וכו', הוא ילמד אותך טכניקות, שכנראה מבוססות על ידע קיים, אבל לא יפנה אותך לידע הקיים באופן שיאפשר לך להרחיב ידע, או לדוג ממאגר הידע האינסופי הקיים בתחום את מה שמתאים לך. כך תיחשף לשיטה או לטכניקה באופן צר מאד, כפי שה"מומחה" לימד אותך, מבלי להכיר את מגוון האפשרויות לרבות התאמה אישית לך.
כשהגעתי ל"מומחה" איתי אלטשולר הוא לימד אותי "הליכה איטית" כדרך להגביר את הריכוז, מבלי לידע אותי שמדובר במדיטצית הליכה. 3 שנים מאוחר יותר נחשפתי לסדנת מדיטציה עם הפניה ללינקים באינטרנט, מאמרים וסרטוני הדרכה למדיטציה, כמו גם הדרכות במספר סוגי מדיטציה ואת הידע שעליו מבוססת המדיטציה [בודהיזם ישומי, אם נקרא לזה כך] - רק כדי לצאת נשכרת פי כמה.
ב3. מסנדרום הגורו נגזרת מגרעה נוספת: פטרוניות, כל העולם על כף ידך. כך לדוגמא ארז ברטל פרסם באתר הפייסבוק שלו את הסטטוס הבא:
הפרעת קשב וריכוז למבוגרים – ספונטני בלי כללי התנהגות.
לאחרונה התיידדתי עם אדם נחמד באיזה טיול ושוחחנו על הפרעת קשב וריכוז. הציע לי חברות, ולמחרת הוא שם סטטוס פרסומי של העסק שלו בדף הפרטי שלי בפייסבוק בלי לבקש רשות. כשניסיתי להסביר לו שזה כמו להיכנס אלי הביתה בלי רשות ולקחת לי את הארנק הוא אמר "אתה מזה כבד".
אחד הקשיים של מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז הוא שהם לא פועלים לפי כללי התנהגות. מה שמרגש אותם זה ספונטניות. הבעיה שהם משלמים מחיר כבד. לדוגמה קשה להם להתמיד במקום עבודה אחד.
מה אתם אומרים על ספונטניות?
במילים אחרות, הוא פגש אדם בטיול. האדם הזה לא מטופל שלו. ובכל זאת הוא מתייחס אליו בפטרונות כמו אל מטופל. הוא מחליט שאותו אדם שהניח סטטוס פרסומי שלו בפייס של ארז, הוא "בעל הפרעת קשב וריכוז". הנטייה לאבחן את כל העולם בכלים של ה"שיטה" זו פטרונות לשמה. עכשיו תארו לכם שאני פוגשת רופא באירוע חברתי, והוא מבקש ממני להוריד חולצה ותוקע לי סטטוסקופ בבית החזה.
יש משהו צורם מאד באדם שאמור לעסוק במקצוע טיפולי בד' אמות הקליניקה שלו, ועורך אבחון לזר גמור מעל דפי הפייסבוק. מי אתה שתחליט שאותו זר גמור שהכרת הכרות שטחית ו"הדביק" על הפייס שלך את הפרסומת שלו, הוא "בעל הפרעת קשב וריכוז"? זה נובע מהאגו - אני פיתחתי שיטה להבין את האנשים בעולם הזה, כולם מונחים על כף ידי, אני מרשה לעצמי לאבחן אנשים באינטראקציה מקרית איתם ברחוב או בפייס.
אני חושבת שאם יש משהו גרוע יותר מלהדביק פרסומת על הקיר של אדם בפייס, משהו שהרבה עושים [לי כל הזמן מדביקים, שיהיו בריאים אינשללה] זה לאבחן אדם שאתה לא מכיר, ועוד בפומבי [מדהים אותי כיצד אנשים מתיימרים להדמות לרופאים ככל שזה נוגע ל"מומחיות" אבל שוכחים את האתיקה]
*****
השורה התחתונה שלי היא כזו:
אין ספק שריטלין זה לא הכל. וכל התפתחות של ידע בדבר טכניקות לשיפור הריכוז, הוא מבורך. כמופרעת קשב יש לי דרך ארוכה לעשות.
הייתי שמחה ללמוד ולדעת עוד ולהשתפר [אני כבר משתפרת, הזכרון שלי לדוגמא השתפר פלאים].
אבל כשעל כל זה מאפיל האגו, ה"אני מומחה מס' 1", הידע החשוב מוסת לטובת האגו של ה"מומחים" מטעם עצמם, בין אם הם מעלימים ידע הסותר את הצגתם כ"מומחים", בין אם הם דורסים את האגו שלהם את ההקשבה לצרכי הלקוח, כי הוא מונח על כף ידם.