הילדים שלו...זקוקה בדחיפות לעיצות ולטיפים

מה שאת שומעת

לצערי התייאשתי כבר מלדבר איתו על דברים שמציקים לי כי הוא לא מקשיב גם ככה, הוא תמיד מאשים אותי שאני לא בסדר, שאני לא יודעת איך לדבר איתו, הוא אדם כזה שאני שמה לב שגם עם אחרים הוא לא יודע איך לדבר ולפתור בעיות, הוא פשוט שיחק אותה יפה מאד לפני שהתחתנו שאנחנו באמת עם תקשורת טובה, אז הוא ידע יופי להקשיב, כעת האחריות נופלת עליי ואין לי מה לעשות עם זה. הוא לא משתתף באחריות וגם אם אני מדברת איתו הוא אומר שהוא עושה מה שיכול וגם עינייני פרנסה מפרנס מה שיכול(שזה בערך גג 1500 שח שזה כלום!!!!!כל השאר עליי)
 
הוא היה שונה לגמרי ב180 מעלות

לפני שילדתי את המשותף הוא צייר לי תמונה שהוא זה שמוציא מהמסגרות וקם בלילות ועוזר המון, אחרי הלידה ממש אני רואה ששום דר ממה שאמר לא נכון, הוא טען שככה היה עם בנותיו, הוא גידל אותן והגרושה לא עשתה כלום...
יותר חשובה לי עזרה עם הילד אחה"צ(לפחות פעם בשבוע) ועזרה כלכלית, סכמנו בתחילת הנישואין מי משלם מה ועד היום(כבר כמה שנים)הוא לא משתתף בהוצאות המשותפות(אני לא כוללת פה הוצאות על הילדים שלי או מזונות שיש לו לשלם(שהם לא גבוהים בכלל)
אני מרגישה שהוא רימא אותי בקטעים האלו ואין ממש עם מי לדבר כפי שהזכרתי...הוא אומר שאם לא טוב לי אני מוזמנת ללכת וגם הכי מגעיל שטוען שאני רודפת בצע רק בגלל שאני מבקשת(יותר נכון כבר מתחננת)שיתחיל לשלם...
חיזורים ודייטים כבר מזמן הפסקתי לצפות, למרות שגם זה הוא טען שהוא אדם שאף פעם לא יוותר על בליוי פעם בשבוע וחיזורים ומתנות...בקיצור סתם "פקה פקה", נפלתי...עכשיו רק השאלה של האם להמשיך לסבול או להתגרש..
 

ornme1

New member
קצת למעלה, היא כתבה כמה דברים שכנראה

נשמטו מעינייך...
היא ניסתה לדבר איתו.
התגובה הייתה "את מוזמנת ללכת"
את באמת חושבת שיש טעם בניסיונות נוספים?
 
בטח שדברתי, הפסקתי לספור את הפעמים...

הוא אדם שלא לוקח אחריות על השיתוף בבית
רק אם "יש לו" הוא משלם משהו...וגם לא סכומים גדולים
זה קורה פעם בכמה חודשים...
הוא יודע איך אני מרגישה אבל תמיד יומר שאני זאת שאשמה באיך שאני נותנת ביקורת, למרות שניסיתי גם בצורות עדינות לפנות אליו, אני גם רואה מי מבין שנינו שלרוב נכנס לויכוחים עם אנשים וזה הוא...
 
הילדים שלו...זקוקה בדחיפות לעיצות ולטיפים


אני נשואה בשנית כבר 4 שנים ויש לנו כבר ילד משותף, לי יש מהנישואין הקודמים ילדים וגם לאיש יש 2 בנות מנישואין קודמים..מה שכואב לי בכל הסיפור הזה, שלפעמים אני גם רוצה שהבעל ישקיע בי או במשותף זמן איכות, יוצא מצב שהבנות של בעלי זוכות לכמה שעות טובות איתו פעמיים בשבוע ואני אפילו את זה לא מקבלת, תמיד חוזר מאוחר או עייף מהעבודה...אפילו בשבתות שאנחנו רק עם המשותף הוא נרדם רוב השבת,אבל בשבת שבנותיו אצלנו הוא נשאר ערני ומבלה איתן...אני מרגישה שיש לי קנאה כלפי הילדים שלו, זה מוזר, אני יודעת, אבל בגלל זה ממש קשה לי לקבל אותם...הייתי רוצה שהם ינתקו איתו קשר כי זה כל כך לא פייר שתמיד הן החשובות, בשבילן הוא ייצא מוקדם מהעבודה ולא משנה מה הבוס יגיד, בשבילן יישאר עירני, להם הוא מקשיב ומנהל איתם שיחות מעניינות, שאני לא זוכה לאף אחד מהם!!!גם אם פתאום אני לא מרגישה טוב הוא לא מגיע מוקדם ומשאיר לי להתמודד לבד.אני באמת בחורה נעימה וחברותית, כל מטלות הבית ועול הפרנסה נפל על הכתפיים שלי וכעת גם טיפול בילד המשותף. אני מרגישה לבד לבד לבד!!!שואלת את עצמי למה הכנסתי את עצמי למערכת נישואין עם נשוי בשנית, היה עדיף רווק...חברותיי התחתנו עם רווק וחבל שהכנסתי את עצמי למצב כזה): רציתי לדעת אם גם אצלכם זה קורה? ואם כן, כיצד מתמודדים? ואל תגידו לי "דברי איתו על זה" כי יש לי בעל שאי אפשר לדבר איתו על כלום, הוא כזה...
 
לפי מה שאת כותבת, הבעיה היא לא הזמן שהוא מבלה עם בנותיו- שזה

בזה"כ כמה שעות בודדות בשבוע, אלה העובדה שהוא לא מבלה איתך.
&nbsp
ההשוואה שלך לבנותיו ממש לא במקום לדעתי...הם הבנות שלו והוא גם ככה לא רואה אותן כמעט.
לדעתי את צריכה להפנים שמדובר בעסקת חבילה: הוא ובנותיו. זה לא אומר שאת אמא שלהן אבל אני לא חושבת שאת צריכה להיות בתחרות איתן..
&nbsp
בקשר לבחירה ברווק...
לא בטוחה שזה יעזור כי בעצם מדובר בסדר עדיפויות ו/או ניהול זמן.
מי מבטיח לך שהרווק לא יבחר לצאת עם חברים או לצפות בטלוויזיה ולשחק במחשב במקום?
&nbsp
מציעה לך לנסות לדבר איתו ואולי לפנות לייעוץ זוגי...
יכול להיות שבאמת אין בעיה והוא פשוט עייף
 

kisslali

New member
נשמע שהמורכבות אינה הבעיה

ואת סתם מתמקדת בעניין הבנות שלו בגלל שאת חסר אונים ומתוסכלת מהמצב הכללי.
כלל הזהב הוא שכולם שותפים/אחראים לבעיות, גם את. אם את לא מצליחה לגרום לו לבוא לטיפול או שיחות, גשי לבד, תבדקי מול גורם חיצוני איפה הקו האדום שלך, מה את יכולה ו/או צריכה לעשות כדי לשנות את המצב.
שאלה: האם פרק א׳ שלך, לא היה דומה? למה התגרשת בסיבוב ראשון? האם יכול להיות שחזרת על אותו דפוס התנהגות?

בהצלחה, ללי
 

ornme1

New member
זה ממש לא הילדים שלו...

מכל הכתוב בשירשור הזה, המסקנה היא שהאיש התאמץ למצוא לעצמו סידור, ועכשיו לדעתו את כבולה מכדי להתקומם ולכן הוא מתנהג איך שבא לו...
כגרושה יהיה לך קל יותר כלכלית כי דמי המזונות שהוא ישלם יהיו גבוהים מסכום השתתפותו בכלכלת הבית, כפי שציינת.
אם להתייחס לדברים שכתבת, כולל התגובות שלו, אין לך הרבה ברירות רק ללכת משם.
ואגב, זה לא קשור לרווק או גרוש, עם או בלי ילדים, זה קשור אך ורק לאופי שלו.

שימי לב, הוא עובד ומרוויח. סביר מאוד שהוא צובר חסכונות בעוד את מכלה את שלך.
לא מאמינה שהאיש ישתתף בעלות ייעוץ זוגי...
לו הייתי במצבך הייתי עוזבת אותו ודואגת שישלם מזונות ראויים.
 
הבעיה היא בכלל לא עם הילדים שלו

הבעיה היא בזוגיות שלכם, ביחס שלו כלפיך ובזה שאת מוכנה לספוג את היחס הזה.
אני חושבת שכדאי לך ללכת לטיפול אישי שלך, כדי להבין מה קורה לך במשפחה הזו ובזוגיות הזו
כדי שתביני איך יכול להיות שהוא לא רוצה להיות איתך, שהוא לא רואה את הקשיים שלך, שאת לא יכולה לדבר איתו על כלום. אני חושבת שבטיפול את תקבלי כלים גם כדי להבין את המצב שאת נמצאת בו וגם כדי להחליט איך את מתמודדת.
הבנות שלו לא אשמות, זה ברור שהבעיה אצלו, ואני אומרת לך שאת תלכי לטיפול כי אני מבינה שאין מצב לטיפול זוגי, אז לפחות בעצמך תטפלי ואת נפשך תצילי.
 
כולכן כל כך צודקות!!!

ממש קלעתן בול למה שאני מרגישה...הבעיה בטיפול אישי שזה ממש ממש יקר!!!אם באמת הולכים על משהו טוב,זה יוצא יקר): וכעת אין ממש את היכולת לכלכל את זה... אני חושבת לתת לזה כמה חודשים, אסתכל על זה, אבחן את המצב ובאמת אחליט לכאן או לכאן...אני לא ממש ודעת איך לגרום לעצמי לשמוח בכל המצב הזה, זה מצב כל כך לא פשוט!!!כל כך מרתיח גם...יש לכן עיצות כיצד עליי לפעול בתקופה הזו?והאם יש אפשרות לטיפול זול בדרך כלשהי,אבל זול וטוב?
 

ornme1

New member
טיפולים.

קצת לפשט את הדברים, על פי תפיסתי וניסיוני,
כי, אמנם אין לי שום הכשרה בנושא, אבל יש לי ניסיון. בעבר יצאתי מזוגיות.
ואצלי, החלק הקשה ביותר היה להגיע למסקנה שאני חייבת ללכת.

טיפול זוגי מומלץ מאוד כאשר יש סיכוי לזוגיות, כאשר נראה שיהיה אפשרי ליצור שיח, כאשר יש רצון של שני הצדדים לשיתוף פעולה אבל צריך למצוא את הדרך.

טיפול אישי, בך, יאפשר לך לבחון אם באמת קיימת התלבטות, אם באמת יש מצב שאת רואה סיכוי להישאר בקשר ולהיות מאושרת.
והכי חשוב: טיפול אישי עשוי לחזק אותך מאוד במצב בו תחליטי לעזוב את הקשר הזוגי, והעזיבה הזו היא תהליך לא פשוט. כמה נקודות משבר יש בדרך, וכמה נפשות טובות רוצות לסחוף אותך בחזרה לגיהינום הזה שאת מנסה לעזוב...

אז תבחני את עצמך, בינך לבין עצמך.
אל תאיימי על האיש בעזיבה. איומי עזיבה נתפסים על ידי חלק גדול מהגברים כשטויות, כי מאיים מי שלא מסוגל לבצע.
כלומר, איומי עזיבה נתפסים כחולשה וליתר דיוק, פרובוקציות מעמדת חולשה, וזה לא טוב.
בררי את הדברים לעצמך באופן שקול,
למשל: כאשר את זקוקה לעזרה ממנו, בקשי ממנו עזרה בשקט ובעדינות, בלי להתלהם,
כאשר את מעוניינת בנוכחותו בשבתות, שאלי אותו, בשקט, אם הוא מעוניין להצטרף לבילוי כלשהו עם ילדכם המשותף.
רשמי לעצמך את התגובות שלו, שימי לב אם את זוכה להיענות. מהר מאוד תראי את הדברים באופן גרפי...

אל תראי בכתוב כאן המלצה שלא ללכת לטיפול. זו לא כוונתי.
אבל, אם את בטוחה שאת רוצה לעזוב את הקשר הזוגי ומשאבייך מוגבלים, עדיף שתנתבי אותם לעורך/כת דין משובח.
כי עורך דין טוב יוכל לדאוג למצבך הכלכלי בעתיד, על מנת שאז, אם תזדקקי, תוכלי באמת לטפל בעצמך. ובילדייך.
 
קופת חולים מאפשרת טיפול פסיכולוגי במחיר הגיוני

כנ"ל שרותי הרווחה
וכנ"ל כל תכנית הכשרה לפסיכולוגים או פסיכיאטרים.
&nbsp
אני לא מאמינה שיש דבר כזה "מטפל טוב", אלא שיש מטפל שמתאים לך.
קשה לי להאמין שמבין כל ההיצע בקופ"ח, לדוגמא, לא תמצאי מישהו שיבין לליבך ושתרגישי איתו נוח ותוכלי לעבוד איתו יחד בכדי למצוא את המסלול הטוב ביותר עבורך.
* כל הכתוב מעלה מופיע בלשון זכר מסיבות של נוחות בלבד, ומתייחס לשני המינים
&nbsp
&nbsp
 
למעלה