הייתם מאפשרים לבן 6 לרכוב על אופנוע עם אחיו בן ה 17?

[mamaK1]

הייתם מאפשרים לבן 6 לרכוב על אופנוע עם אחיו בן ה 17?

בזמן האחרון בני "מזמר" ומספר לי איך אבא שלו רוצה לקנות אופנוע ולהרכיב אותו "אבל לא מדברים על זה איתי", ואיך האח למחצה בן ה17 רוצה להוציא רשיון ולהרכיב אותו...
למיטב ידיעתי עדיין אין שם אופנוע, אבל אני כולי רותחת מראש... לא מוכנה שמי מהם ירכיב אותו באופנוע... לא סומכת עליהם. מעדיפה להסיע בעצמי לכל מקום רק שלא יהיה על אופנוע
האם בכלל אני בכלל יכולה למנוע ואם כן אז איך?
כזכור לכם, אין לנו הסכם כתוב... מה בעצם אני יכולה לעשות כדי למנוע את זה?

 

[סתם מבקרת]

לפי החוק אסור למי שלא מלאו לו 18 להרכיב נוסע על האופנוע

(ג) בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 176 או 177, לא ירכיב על אופנוע או תלת אופנוע כמתואר בתקנות האמורות אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רישיון הנהיגה האמור שמונה עשרה שנים או אם הוא בעל רישיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות, לפי המאוחר.
&nbsp
בנוסף, אסור להרכיב מאחור ילד שרגליו אינן מגיעות לתומכים, עליהם מניחים את הרגלים.
משרד התחבורה מזכיר: החל מאתמול אסור להרכיב ילד קטן על אופנוע או קטנוע, כמחויב בתקנה שתיקן המשרד. התנאי לנסיעה על אופנוע - להגיע עם הרגליים לתומכים
ynetפורסם: 15.05.06 , 11:11

 

[mamaK1]

שיט, הבן שלי גבוה...

 

[kisslali]

אסור להרכיב ילד על אופנוע

וזה לא משנה מי נוהג, בן 17 או מבוגר. וזה גם לא משנה אם את סומכת עליהם או לא. זה לא חוקי נקודה. אני הייתי אומרת את זה בשקט לאביו של הילד, בלי דרמות, פשוט מודיעה לו שזה לא חוקי.

קודם לא הגבתי ועכשיו אגיב כי לדעתי יש קשר בין הדברים.

בשביל שלילד יהיה אבא איפשרת לו גישה לילד בלי הסכם כתוב ביניכם. אני לא חושבת שהבעיה היא שאין הסכם, אני גם לא חושבת שהבעיה היא שויתרת על מזונות. הבעיה היא שאת לא סומכת על האב ומאמינה שהוא מסוגל להיות שותף לחינוך ילדכם המשותף.
קשה לי להביע דיעה, יש לכם ילד משותף ויש לך שתי ברירות, או לנתק את הילד מהאב ולפגוע בילד או לאפשר לאב להיות נוכח למרות שאת לא סומכת עליו.
אין משהו שיציעו לך כאן שישנה את היחס שלך לאבי בנך.
יש לך את האפשרות הטכנית למנוע מהאב קשר עם הילד (תדרשי מזונות והוא יעלם) אבל האם זה מה שאת רוצה? מה בדיוק ההסם הכתוב משנה?
בואי נניח שהאב היה משלם מזונות, שהיה לכם הסכם חתום, ושהוא היה מרכיב את הילד על אופנוע (מה שמנוגד לחוק), מה היית עושה?
תעשי בדיוק אותו דבר - תגידי לו שזה לא יקרה נקודה. אם זה קורה, תאיימי בדווח למשטרה, ואם זה עדיין קורה - תדווחי למשטרה.
נניח שהשכן היה מרכיב את הילד על האופנוע, גם איתו אין לך הסכם חתום, אז? מה היית עושה?

ללי

 

[מ י ר י 2 2]

לא מסכימה עם המשפט

"יש לך שתי ברירות, או לנתק את הילד מהאב ולפגוע בילד או לאפשר לאב להיות נוכח למרות שאת לא סומכת עליו."
לדעתי יש מגוון של אפשרויות כאן ולא רק שתיים
בין היתר, בהחלט להיות עם היד על הדופק במקרים כמו זה שיש סיכוי שיסכנו את הילד, ולדבר על זה עם האבא. ואם האבא בכל זאת יעשה את זה, בהחלט להגיש תלונה במשטרה (וזה לא ניתוק של הילד מהאבא)
&nbsp

 

[מנסה ומתנסה]

מסכימה ומוסיפה...

למרות השם הרע שיצא לפקידות הסעד,
בהחלט אפשר גם לערב את הרווחה במקרה
והאמא חושבת שנעשים מעשים שלא ייעשו ע"י
האב. ולא - הם לא יוציאו ילד מחזקת אביו בגלל
שיש רק חדר אחד בדירה, כמו שלא יקבעו שהילד
לא יכול לישון אצל האב, בגלל שלאמו זה מרגיש לא נעים.
אז אם באמת יש קשיים אמיתיים ואובייקטיביים שלדעת
האם דורשים התערבות - אז בהחלט יש כתובת.

 

[ב לפני השינה]

היכולות של פקידות הסעד מוגבלות

בהקשר הזה. הן יכולות למנוע פגישה של האב עם הילד, (באמצעות בית משפט), יכולות לקבוע שפגישות יתקיימו במרכז קשר בלבד. וזה בערך זה.

 

[מנסה ומתנסה]

זו בדיוק המשמעות של...

להיות עם יד על הדופק -

לוודא שהקשר בין האב לילד הוא תקין. לקיים שיחות עם
המשפחה ולוודא שהאב (והאם, כמובן) פועלים
למען טובת הילד.
לפי התאור של האם המובא פה, ההתנהגות של האב
היא אולי פחות נורמטיבית אבל בהחלט מיטיבה עם הבן
שלו. ייתכן והוא זקוק להדרכה וכיוון, ואפשר לדאוג לכך
אם נחוץ בעזרת פקידת הסעד.

 

[mamaK1]

פקידות סעד

מאוד מאוד הייתי רוצה שיבוא אדם נייטרלי ויחליט עלינו. שלא אהיה הרעה שדורשת, או מונעת, פשוט מישהו/י שיבחן אותנו , את חיינו, ויקבע את הסידור ביננו כולל הכל.
אבל בשביל שדבר כזה יקרה כן צריך לפתוח תביעה בבית משפט, וכן זה מלא בלאגן ביני לבין האבא, שחי בלי עבודה קבועה, מלא חובות, בבית הזוי, בלי בת זוג קבועה, ילדותי, לא אחראי, שנים לא משלם...והוא ייכתש לדעתי... זה כמעט לא כוחות. נכון שאני לוקחת אחריות עליו, אבל אחרת מי יפגע? הבן שלנו

 

[מנסה ומתנסה]

אני באמת חושבת, נוכח התאורים שלך

שאת צריכה לקחת החלטה ולהתייעץ עם איש מקצוע.

אף אחד לא הולך לפגוע בגרוש שלך, ומכאן בבנך ישירות או
בעקיפין, אלא אם את מאוד תרצי זאת ומאוד תתבעי זאת
(וגם אז - לא בטוח).
את יכולה למצוא מישהו שאת מאוד סומכת עליו, בין אם
עורך דין, עובד סוציאלי או פסיכולוג ולהתחיל לעשות סדר בחייך.
זה לא יפגע באיש, ואת לא צריכה להרגיש שאת קורבן של אף
אחד.
תבדקי את הדברים מבחינה פיננסית, מבחינת אחריות על הילד,
ומבחינת טובת הילד. ייתכן שבעקבות כך תצרי הסכם, ייתכן שבעקבות
כך תרגישי רגועה יותר ללא הסכם. המצב שעולה מהתאור שלך כיום,
הוא מצב בו את מרגישה שאם תזיזי קיסם במערכת - המערכת כולה
תקרוס עלייך ועל בנך. לא כך הוא. יהיה המצב עם הגרוש שלך אשר יהיה.

 

[mamaK1]

כמובן שהתייעצתי

כל איש מקצוע מושך לכיוון שלו. עורכי דין מושכים להסכם, מגשרים לגישור וכך הלאה...
ואני גם מתייעצת עם פסיכולוגית.
יתכן ואת צודקת בהערכה שאני חוששת מעימותים ומשינויים, אבל זה כי אני מכירה את הנפשות הפועלות. הכל מאוד מאוד עדין

 

[מנסה ומתנסה]

הבנתי...

אם כך, אז כדאי אולי באמת ללכת
עם הלב שלך, בעזרת הפסיכולוגית,
ואולי גם בעזרת עובדת סוציאלית
שמכירה טוב את החוקים והמערכת.
בהצלחה.

 

[mamaK1]

ראי תגובתי למטה

המחיר של עירוב משטרה הוא כ"כ כבד, אני לא אעשה את זה

 

[mamaK1]

הטרגדיה שלי

לגבי החלק השני של דבריך, המשמעותי יותר: זו אכן הטרגדיה שלי, אם להפריז טיפה, שאני לא מתכוונת להכנס למלחמות עולם איתו, לא כי אני צדיקה גדולה או משהו, אלא כי אני מכירה מקרוב כמה נזק זה גורם לילד, עצם הקונפליקט. (ממש מקרוב, מכירה ילדה שעצרו מול עיניה את אביה לגמרי בצדק, זכרה את זה כעוול נוראי לו, וכפגיעה אנושה בה, אז נראה לך שאקרא למשטרה כשבני בסביבה? )
לגבי היחס לאב, את צודקת וזה מורכב, כי מצד אחד אני מאוד מעריכה אותו שהוא נוכח ואהוב, זה לא מובן מאליו ואפילו נדמה לי שיש לי קרדיט בדבר הזה - תמיד עודדתי לקשר טוב. מצד שני, הוא אחד הלוזרים, אם לא ה.
ההסכם החתום, בפנטזיות שלי, מעגן את הויתור הכספי שאני עושה (וזה אפילו לא ויתור אלא יותר מילויו חובותיו הכלכליות לילד) ומתווה ביננו סדר ברור שלא יהיו בו זליגות... אבל זה בפנטזיות, כאמור.
&nbsp
&nbsp
לגבי חוקיות ההרכבה באופנוע... יש לך ציטוט או מקור שאוכל להשתמש בהם בעת הצורך?
&nbsp
&nbsp
תודה על התגובות החכמות , זה פותח את הראש

 

[סתם מבקרת]

ללי, לצערי את טועה. מותר להרכיב ילד על אופנוע, במגבלות

שציינתי.
למה לצערי? כי אני באמת חושבת שאופנוע הוא כלי רכב מסוכן בכלל ומסוכן מאד להרכיב עליו ילד, גם אם רגליו מגיעות לתומכים. לא מאמינה שילד אכן יכול לאחוז במרכיב בחוזקה, מבלי שידיו תרפנה אחיזה כשהאופנוע "קופץ" או עושה פניות חדות ובכלל, לא בטוחה שלילד בגיל 6-7 יש שיקול דעת שמאפשר בטיחות כשהוא מורכב על אופנוע.

 

[מנסה ומתנסה]

שלא לדבר על עניין הקסדה

 

[mamaK1]

מתחשק לי לפרוץ בבכי! את צודקת!!

 

[kisslali]

את צודקת ואני טעיתי

ואני מתנצלת שהטעיתי.
יכולה להגיד שאת הילד שלי אף אחד לא היה מרכיב, בשום מצב ובכל מחיר...

ללי

 

[מ י ר י 2 2]

אחרי התלבטות החלטתי לכתוב את זה

תראי, אני לא מכירה אותך, ולא את כל המערכת המשפחתית שלכם, אז יכול להיות שאני טועה, ובכל זאת:
מהדברים שכתבת כאן ובפוסט הקודם נשמע שהמניע הכי חזק שלך הוא הפחד מעימות. אני ממש יכולה להזדהות עם זה, גם אצלי זה היה מניע מאוד חזק בעבר. זה אמנם בא במידה מסויימת ממקום טוב, כמו שאת אומרת שאת חוששת להפריע ליחסים בין הבן ואביו, אבל באופן עמוק יותר המניע הזה יותר קשור אליך ואל הקושי שלך להתמודד עם עימות.
אני חושבת שגם בעמדה הזו יש מסר בעייתי לבן שלך, ואפילו יותר מאחד כזה. הוא מקבל תמונה לא נכונה על מה בסדר ומה לא בסדר. לא, זה לא בסדר שכל האחים ישנים במיטה אחת. לפעמים אין ברירה, אבל צריך להגיד בקול רם שזה לא בסדר. לא, זה לא תקין שמישהו ירכיב אותו על אופנוע, ולא משנה אם החוק מתיר את זה.
הבן שלך צריך לדעת שאת שומרת עליו. בתוך ליבו הוא יודע שאבא שלו לא שומר עליו, ואם הוא עדיין צעיר אז ממש בקרוב הוא יבין את זה. אבל הוא צריך להבין שאת שומרת עליו, שהוא בטוח. הוא צריך להבין שאם יש משהו שהוא לא תקין, גם אם זה בא מאבא שלו, מותר לו להגיד לא.
אין סיבה שיעצרו את אבא שלו, אין סיבה לנתק ביניהם. העובדה שאת קושרת בין הדברים היא כדי לתרץ לעצמך למה את לא עומדת על טובת הבן שלך ומעדיפה להמנע מעימות (סליחה על הבוטות).
&nbsp
בעיני זו עבודה שלך עם עצמך. לנקות את הכעס על האבא, ולהתמקד בטובת הילד. לדעת שאם יש משהו שהוא נכון, אז הוא נכון, ושאת יכולה לעמוד על זה שהוא יקרה, בלי להבהל אם זה מרגיז את האבא. להבין שגם אם יש סערות, הן עוברות, ופעמים רבות אחריהן דברים נקיים יותר. שהמנעות מעימותים מביאה איתה מחיר שגם את משלמת וגם הבן שלך משלם, שאולי את מעדיפה לא לראות. שיש כאן גם מסר לבן שלך: מי שמאמין לא מפחד. אם הדרך שלך נכונה, אתה יכול לדבוק בה. אתה לא צריך להיות פנאט ולריב עם כל העולם, אבל אל תפחד מלדבוק בה רק בגלל שהיא לא נוחה או מתאימה למישהו אחר. ואמא שומרת עליך גם אם היא נדרשת לעימותים בשביל זה.

 

[mamaK1]

קראתי כמה פעמים

ונדמה לי שעלית על נקודה ועוד אצטרך לחשוב על הדברים והמשמעות שלהם לגבי ההחלטות בעתיד...
&nbsp
מודה ויודעת שאני פוסט טראומטית מגירושים מאוד מכוערים שהייתי עדה להם מקרוב, וחוששת עמוק בפנים שלשם זה עלול ללכת, ואולי הטראומה שלי צובעת את המצב בהפרזות וחרדות.
&nbsp
וגם יש את העניין שעלי לקבל את העובדה שיש פצע, שלבן שלי יש פצע והוא הפרידה ביננו והמציאות המורכבת שלו.. ולא לנסות להעמיד פנים שהכל כל הזמן בסדר בשבילו, אלא להכיר בכאב ולהיות יותר נוכחת במקום לפחד כל הזמן לאבד אותו
&nbsp
אני בימים סוערים רגשית וגם טיפה הורמונלית.. הכל בפול ווליום.. זה אמור להרגע בקרוב, לא? בינתיים ממש שמחה לכתוב כאן, ולגלות אנשים חכמים ורגישים
&nbsp
תודה