משפחה מורכבת
שלום לכולם.
יש לי בעיה עם המשפחה שלי,שקשה לי להסביר/להכיל/להדגים.
אני בת 26,גרה מחוץ לבית קרוב לשש שנים.פעם בשבועיים אני באה לבקר את המשפחה שנמצאת בצפון.
אני מרגישה הרבה דברים,אבל בעיקר שאני פשוט לא מצליחה לתקשר איתם כמו שצריך.לכל אחד מבני המשפחה,כך מסתבר-יש בעיה לא קטנה של שליטה וזה פשוט מפריע למערכת יחסים הזו לתפקד ולעבוד כמו שצריך.
הקטע הוא שבכל משפחה נורמלית בה אוהבים אחד את השני-הבעיות אופי הללו אמורים להתגמד.אבל זה לא קורה בגלל שאני לא חושבת שיש אהבה אמיתית בין כולם,או לפחות שלי כלפיהם.
אני באמת מרגישה שקשה לי עם ההורים שלי ושהם נותנים לי את כל הסיבות בעולם לא לאהוב אותם.מרוב שהם חשים חוסר שליטה על עצמם הם מנסים לשלוט (מבלי לשים לב אפילו כיוון וזה הפך להרגל) על כל שיחה שמתנהלת ביני לבינם.ככה לא אמורה להתנהל מע' יחסים.מרוב שהם חלשים אין להם במה להאחז,אז הם מנסים להאחז בשליטה.שיחה בין בני אדם,כמו שאני מכירה לפחות-אמורה להיות כמו פינג פונג-אחד מדבר והשני מקשיב ולהפך,אבל איתם מה שקורה זה שכשאני מדברת הם פשוט לא מקשיבים,או שהם מקשיבים בכאילו(לא בכוונה),בגלל שהם נמצאים כל הזמן תחת מגננה ותחת הלחץ הזה של הרצון להיות בשליטה-אז התשומת לב שלהם מופנת החוצה ולא פנימה(למגננות ולא להקשבה אמיתית).
אני לא ממש יודעת מה לעשות במצב כזה,להתרחק מהם?זה בסופו של דבר פוגע בי, כיוון ואני מרגישה שזה משפיע עליי וגורם גם לי לאבד שליטה.
עזרה/עצה כלשהי?
שלום לכולם.
יש לי בעיה עם המשפחה שלי,שקשה לי להסביר/להכיל/להדגים.
אני בת 26,גרה מחוץ לבית קרוב לשש שנים.פעם בשבועיים אני באה לבקר את המשפחה שנמצאת בצפון.
אני מרגישה הרבה דברים,אבל בעיקר שאני פשוט לא מצליחה לתקשר איתם כמו שצריך.לכל אחד מבני המשפחה,כך מסתבר-יש בעיה לא קטנה של שליטה וזה פשוט מפריע למערכת יחסים הזו לתפקד ולעבוד כמו שצריך.
הקטע הוא שבכל משפחה נורמלית בה אוהבים אחד את השני-הבעיות אופי הללו אמורים להתגמד.אבל זה לא קורה בגלל שאני לא חושבת שיש אהבה אמיתית בין כולם,או לפחות שלי כלפיהם.
אני באמת מרגישה שקשה לי עם ההורים שלי ושהם נותנים לי את כל הסיבות בעולם לא לאהוב אותם.מרוב שהם חשים חוסר שליטה על עצמם הם מנסים לשלוט (מבלי לשים לב אפילו כיוון וזה הפך להרגל) על כל שיחה שמתנהלת ביני לבינם.ככה לא אמורה להתנהל מע' יחסים.מרוב שהם חלשים אין להם במה להאחז,אז הם מנסים להאחז בשליטה.שיחה בין בני אדם,כמו שאני מכירה לפחות-אמורה להיות כמו פינג פונג-אחד מדבר והשני מקשיב ולהפך,אבל איתם מה שקורה זה שכשאני מדברת הם פשוט לא מקשיבים,או שהם מקשיבים בכאילו(לא בכוונה),בגלל שהם נמצאים כל הזמן תחת מגננה ותחת הלחץ הזה של הרצון להיות בשליטה-אז התשומת לב שלהם מופנת החוצה ולא פנימה(למגננות ולא להקשבה אמיתית).
אני לא ממש יודעת מה לעשות במצב כזה,להתרחק מהם?זה בסופו של דבר פוגע בי, כיוון ואני מרגישה שזה משפיע עליי וגורם גם לי לאבד שליטה.
עזרה/עצה כלשהי?