אם תעמדו לפני דילמה

Henry0

Well-known member
אם תעמדו לפני דילמה

אם תאלצו לבחור, בין בגידה בחבר, לבין בגידה במולדת.
במה תבחרו?
 

ה כ ל

New member
אקבע

תור לדיגניטאס
 

Henry0

Well-known member
אני מקווה

אני מקווה שאבחר לא לבגוד בחבר.

מדינה היא עבורי לא ערך (אני לא פאשיסט).
מדינה היא כלי להשגת הערכים שלי.

לעומת שבירת כלי, אני אמור לשבור ערך?
ניראה לי לא מוסרי.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
והחבר שלך הוא לא כלי להשגת הערכים שלך?

באופן תיאורטי גם מדינה היא סוג של קבוצה גדולה של "חברים".
&nbsp
 

Henry0

Well-known member
בהחלט לא

"חברות היא עבורי "ערך",
שלדעתי צריכה לעמוד במבחן גם אם היא לא מביאה תועלת, ואפילו עלולה להביא נזק.
"חברות" לעניות דעתי, חייבת לעמוד בכל מבחן (לפחות, כך אני רוצה להאמין, שאתנהג ברגע מבחן).

אני מתאר לעצמי שיש אנשים אחרים, עם ערכים אחרים.
 

Henry0

Well-known member
ערך הוא כל דבר שאתה מוכן לשלם עבורו.

אם אתה מוכן לשלם (לאו דווקה כסף) כדי שיהיה צדק, אזי הצדק הוא "ערך" עבורך. (צדק הוא כל מה שלדעתך "ראוי שיהיה")
אם אתה מוכן לשלם עבור עוגת קצפת, אזי כרגע עוגת הקצפת מהווה עבורך "ערך".
(אני יודע שזה לא המושג המקובל בדיבור היומיומי, לפיו למושג "ערך" יש יסוד של רצון נעלה, אך זו ההגדרה המדוקדקת של התורה, כי מה שנעלה לאחד יכול להחשב מגונה לאחר).

המוכנות שלך לשלם (לאו דווקא בכסף) עבור המשהוא, היא שמקנה לו את מושג ה"ערך".
-----
יש הנוהגים לבנות "סולם ערכים", כאשר מנסים להשוות ערך אחד מול ערך אחר, במקרה של התנגשות בין הערכים, איזה ערך יגבר.
על אף שזה סולם מקובל, הוא מאד בעייתי, כי לבסוף הוא גם מוביל לסתירות.

ערך א' יכול לגבור על ערך ב'
ערך ב' יכול לגבור על ערך ג'
אבל זה לא אומר בהכרח שערך א' יגבור על ערך ג'
מתמטית זה יוגדר שבין ה"ערכים" אין טרנסיטיביות.

מכאן, שהמדייקים בתורת ההיגיון לא בונים הירארכיה של ערכים, שלפעמים באים לידי סתירה,
אלא מדברים על "ערך עליון", שמפניו כל שאר הערכים מתבטלים.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
ואיך יודעים שאותו ערך עליון קיים?

האם אתה מוכן להקריב את החיים שלך בשביל האחר?

אני לא, החיים שלי יותר חשובים לי.
 

Henry0

Well-known member
החיים שלך בהחלט יכולים להוות עבורך "ערך עליון"

אבל אנו יודעים, שאנשים רבים מוכנים להקריב את חייהם עבור למשל "חרות לאומית". (תלוי כמובן במצב, בגודלה של החרות הזו, לעומת המצב הנוכחי).

אני חושב שתצליח למצוא עוד "ערכים" שלמענם אנשים מסוימים מוכנים להקריב את חייהם.
אחרת לא היו לנו כל כך הרבה מלחמות.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
נדמה לי כמו אמתלה לצאת למלחמה, ה"ערכים" הללו.

אבל כפי שכבר אמרתי להכל כל אחד והמזיקים שלו...
&nbsp
 

ה כ ל

New member
מולדת היא לא מנגנון המדינה

נראה לי שמולדת היא בראש ובראשונה אתוס שמחבר בין אדם ועם לארץ, סיפור, נרטיב.
 

Henry0

Well-known member
עניין של הגדרה

אנו מאד ערים להבדלים הללו, כי היהודים היו עם ללא מדינה וללא מקום.
עם קום הציונות, ישראל היא עבורינו "מולדת",
מקום שפתאום אנו מרגישים שנולדנו בו.
מקום בו האמא למדה את שפת האם מהילדים שלה.

במדינות שהתפתחו באופן יותר נורמלי אין את ההבדלה החדה הזו.
הנאצים דיברו על Heimat, והכוונה היתה למדינה הגרמנית.
כשהאמריקאים מדברים על homeland הכוונה לארה"ב.
 
לכל המעוניין:

דיון מעמיק בדילמה דומה פרוש בחיבורו של סארטר "האקסיסטנציאליזם הוא הומניזם", תרגום יעקב גולומב הוצאת כרמל, עמ' 22ואילך. הוא מספר על צעיר צרפתי בעיצומה של מלחמת העולם השנייה שהתלבט אם להשאר לצד אימו הגלמודה ולסעדה, או לנוטשה ולהצטרף לצבא צרפת החופשית. סארטר מנתח את הדילמה מול תורת המוסר הקאנטיאנית ומול הגישה האמוטיבית, ודן את הצעיר לחרות. קריאה נעימה
 

Henry0

Well-known member
אני לא חושב שאתה רציני

ניקח דוגמא
חבר שלך (חבר, לא סתם ידיד), מתדפק על פתח דלתך באמצע הלילה, ומבקש מקלט לכמה שעות, אוכל וכסף עד שיוכל להמלט מהחוק.
מה קרה אתה שואל.
"העברתי לאויב ידע צבאי סודי, השב"כ עלה על זה, והם מחפשים אותי".

מה תעשה?
תודיע למשטרה, או תעזור לחבר לחמוק, וכך השב"כ לא ידע במדויק מה הועבר לאויב.
 

רגלים

New member
אוקי, הבחור מניאק

אולי אהרוג אותו בעצמי?
אני אשאל את עצמי איך הסתבכתי עם טיפוס כזה.
להסגיר לשב"כ? יכול להיות שכן.
אבל לא בגלל נאמנות למולדת....
 
למעלה