Benny Marks
New member
אני מסכים עם קביעתך, שפה מאפשרת שכלול החשיבה ולהיפך
ומשער שגם אתה מסכים עימי שהמחשבה היא שקדמה לשפה, וזאת על פי דבריך: ״כמעט ואין לי מחשבות, שלא ניתנות בדיעבד להיות ממוללות״, וכן ״גם קודם לכך, הסכמתי שיש מחשבות שהן מעבר לשפה״.
שני טעמים מחזקים את נכונות הטענה לפיה מחשבה קדמה לשפה:
1. כל אורגניזם הקולט מידע מן המציאות הגורם להחלטתו על תגובה/פעולה יזומה מעביר את אותו מידע תהליך של עיבוד והבנה - יהא הפשוט והבסיסי ביותר, אשר בסופו ייצר את אותה תגובה/פעולה. אותו תהליך עיבוד המידע ו״הבנתו״, גם אם הוא פשוט ביותר, ואפילו אוטומטי, אלגוריתמי וגנטי (ואולי כל חשיבתנו כזו?) הוא חשיבתי. לצורך ההבהרה - אין מדובר בתהליכים פיזיקליים כגון דיפוזיית מים במעלה גזעו של העץ, תכונה פיזיקלית אותה מנצל העץ לשרידותו (אם כי ניתן לרדת גם לרזולוציות אלו בדיון), אלא לתגובות יזומות של העץ להתגוננות בפני מזיקים - למשל. המשך קיומו של כל אורגניזם נשען בבסיסו על ״חשיבה״ מסוג זה, והיא ההבדל בינו לבין הדומם - מעין הישרדות אקטיבית. חשיבה מסוג זה אינה מחייבת שפה לשם קיומה. בעוד חשיבה היא תנאי הכרחי לקיומו של האורגניזם, שפה אינה כזו - וברמה הבסיסית של החשיבה - אף אינה קיימת.
2. אם נסכים על שתי מטרותיה של השפה - יצירת בסיס ידע אפיסטמולוגי, ויצירת מכנה משותף להעברת רעיונות ומידע בקבוצה, הרי שבהיעדר שני צרכים אלו, שוב ניווכח כי אין בשפה צורך, בעוד שחיוניות והכרח קיומה של החשיבה בעינו עומד.
לפיכך נוכל לסכם כי מחשבה, ואפילו בהתגלמותה הבסיסית ביותר כאלגוריתם מובנה המוטמע גנטית, הינה כלי אבולוציוני אשר נוצר עם יצירתו של האורגניזם הראשון, בעוד השפה - גם היא כלי אבולוציוני כשלעצמה, נוצרה מאוחר יותר, עם התפתחות הצורך בחיים בקבוצה, והצורך ביצירת בסיס מידע מציאות חוויתי - שניהם כמובן, למען שיפור סיכויי הישרדותו של האורגניזם.
ומשער שגם אתה מסכים עימי שהמחשבה היא שקדמה לשפה, וזאת על פי דבריך: ״כמעט ואין לי מחשבות, שלא ניתנות בדיעבד להיות ממוללות״, וכן ״גם קודם לכך, הסכמתי שיש מחשבות שהן מעבר לשפה״.
שני טעמים מחזקים את נכונות הטענה לפיה מחשבה קדמה לשפה:
1. כל אורגניזם הקולט מידע מן המציאות הגורם להחלטתו על תגובה/פעולה יזומה מעביר את אותו מידע תהליך של עיבוד והבנה - יהא הפשוט והבסיסי ביותר, אשר בסופו ייצר את אותה תגובה/פעולה. אותו תהליך עיבוד המידע ו״הבנתו״, גם אם הוא פשוט ביותר, ואפילו אוטומטי, אלגוריתמי וגנטי (ואולי כל חשיבתנו כזו?) הוא חשיבתי. לצורך ההבהרה - אין מדובר בתהליכים פיזיקליים כגון דיפוזיית מים במעלה גזעו של העץ, תכונה פיזיקלית אותה מנצל העץ לשרידותו (אם כי ניתן לרדת גם לרזולוציות אלו בדיון), אלא לתגובות יזומות של העץ להתגוננות בפני מזיקים - למשל. המשך קיומו של כל אורגניזם נשען בבסיסו על ״חשיבה״ מסוג זה, והיא ההבדל בינו לבין הדומם - מעין הישרדות אקטיבית. חשיבה מסוג זה אינה מחייבת שפה לשם קיומה. בעוד חשיבה היא תנאי הכרחי לקיומו של האורגניזם, שפה אינה כזו - וברמה הבסיסית של החשיבה - אף אינה קיימת.
2. אם נסכים על שתי מטרותיה של השפה - יצירת בסיס ידע אפיסטמולוגי, ויצירת מכנה משותף להעברת רעיונות ומידע בקבוצה, הרי שבהיעדר שני צרכים אלו, שוב ניווכח כי אין בשפה צורך, בעוד שחיוניות והכרח קיומה של החשיבה בעינו עומד.
לפיכך נוכל לסכם כי מחשבה, ואפילו בהתגלמותה הבסיסית ביותר כאלגוריתם מובנה המוטמע גנטית, הינה כלי אבולוציוני אשר נוצר עם יצירתו של האורגניזם הראשון, בעוד השפה - גם היא כלי אבולוציוני כשלעצמה, נוצרה מאוחר יותר, עם התפתחות הצורך בחיים בקבוצה, והצורך ביצירת בסיס מידע מציאות חוויתי - שניהם כמובן, למען שיפור סיכויי הישרדותו של האורגניזם.
