מהי פילוסופיה - חלק 2 - התכנסות

Benny Marks

New member
מהי פילוסופיה - חלק 2 - התכנסות

לכאורה מונחים לפנינו שפע רב של דעות, תפיסות והערכות שונות לגבי טיבה של הפילוסופיה, שניתנו בידי טובי הפילוסופים ואף בידינו אנו, כל אחד על פי הבנתו הנובעת מנקודת ההשקה שלו עצמו עם התחום הענק הזה, עד שנדמה כי לא ניתן יהיה לגשר בין כולן, וליצור מסגרת אחת כוללת ובהירה.

על הקושי בהגדרתה של הפילוסופיה שמקורו ברוחב היריעה של התחום - עוד נשוב ונרחיב, ועם זאת - במבט בוחן נוכל נמצא כמה קווי דמיון משותפים העוברים חידוד ושיכלול החל בתפיסותיהם של הראשונים (אפלטון, סוקרטס ואריסטו) ועד להבנתם של הפילוסופים של ימינו.

ננסה כאן למיין את ההצהרות השונות על פי נושאי משנה.
 

Benny Marks

New member
אופן פעילות הפילוסופיה

אופן פעילות הפילוסופיה:

1. הפילוסופיה איננה תורה אלא פעילות (ויטגנשטיין - הכל)
2. הפילוסופיה מתאפיינת בחתירה לאמת באמצעות שימוש בכלים לוגיים ובהם ביקורת סתירה וויכוח (נחמדה חכמה)
3. לפילוסופיה יש מתודה המבטיחה את תוקף מסקנותיה (אפלטון)
4. הפילוסופיה היא דיון ביקורתי (אפלטון)
6. המבדיל את הפילוסופים מהעוסקים בתחומי הגות אחרים הינה העלאת משנתם לביקורת (סוקרטס)
7. האמצעי ליצירת פילוסופיה הוא המוח, וכי הפילוסופיה היא פרי החשיבה (וילהלם ירוזלם)

ואם נסכם: הפילוסופיה היא פעילות חשיבתית אישית ובין אישית המבוצעת באופן לוגי ומתודי ועם שימוש בכלי שיח לוגיים כגון ביקורת, סתירה וויכוח.
 

Benny Marks

New member
מהות הפילוסופיה

מהות הפילוסופיה:

1. ידיעת המציאות האמיתית (אפלטון)
2. הפילוסופיה מציבה את האדם במרכז, ומפנה מבטה אל פנימיותו מחד, ואל כל הסובב אותו מאידך (רגלים)
3. הפילוסופיה חוקרת בשאלה: האדם מהו? (אפלטון)
4. הפילוסופיה עוסקת בכל (אריסטו)
5. המדעים עוסקים בהיבטים חלקיים של המציאות והקיום (אריסטו)
6. המדעים עוסקים בהיבט החומרי של היקום ובטיבו (לוק, ברקלי ויום)
7. עניינה של הפילוסופיה היא ברוח ובשכל האדם (mind) (לוק, ברקלי ויום)
8. הפילוסופיה היא ידיעת המציאות האמתית העכשיוית (הגל)
9. מה אני יכול לדעת (קאנט)
10. האדם מהו (קאנט)
11. הידיעה עצמה איננה בהכרח העולם כפי שהוא, אלא עיבוד תבוני של הנתונים (קאנט)
12. דבר זה הפך את ההכרה, התודעה והתבונה לעיסוק המרכזי של הפילוסופיה (קאנט)
13. המדע והיצירה הרוחנית-תרבותית של האדם בכללותה ניצבים במרכז העניין הפילוסופי (ניאו-קאנטינים)
14. מגמת הסתעפות ופיצול תחומי המחקר הביאה למצב בו כל ענף מדעי מתמקד בהיבטים ספציפיים של המציאות. כל מדען מכיר פיסת מציאות קטנה בלבד (הנרי סידג'ויק ואלפרד וויטהד)
15. תפקידה של הפילוסופיה הוא לאחד בין הפיסות הזעירות לכדי תמונה כוללת ושלמה (הנרי סידג'ויק ואלפרד וויטהד)
16. הפילוסופיה היא ענף מחקרי מאגד, מחבר, המוצא נקודות משותפות בין כולם - בסיס מאחד לכל (הנרי סידג'ויק ואלפרד וויטהד)
17. הגעה לתפיסת עולם אחת מאוחדת על ידי חיבור החוויה היומיומית והמחקר המדעי (ירוזלם)

להוציא הפוגה זמנית אשר אירעה בעקבות התפצלותם של ענפי המדע המדוייקים (המאה ה-17) ושל מדעי הרוח וההתנהגות (המאה ה-19) מן הפילוסופיה, הרי שמשני קצוות אירועים אלה (טרם ההתפצלות מחד, והשאיפה הנוכחית הגוברת למולטי-דיסיפלינריות מאידך) ישנה הסכמה המתפתחת עם הזמן, על פיה הפילוסופיה מבקשת ליצר תמונה מאוחדת של המציאות כפי שהיא מתוארת על ידי המדע, ביחד עם ״מהות האדם״, כפי שזו מוסברת על ידי מדעי הרוח וההתנהגות, כל זאת בהציבה את האדם ונקודת מבטו במרכז הניתוח הפילוסופי.

כאן המקום לציין כי התפצלות המדעים מן הפילוסופיה הביא לתוצאת לוואי של ניתוקם מן המטרות אשר לשמן אנו עושים בהם שימוש ומן הצדקות לקיומם. ניתוק זה הוא הגורם לכל אותן קונספציות שגויות וויכוחים מרים באשר למעמדו של המדע אל מול האלוהות, האמונה והדת. בנוסף ניתוק זה מעורר שאלות ודיונים באשר ליכולת המדע להראות את הנכון לעשותו, ולעסוק במוסר. התשובות לשאלות אלו היו טריוויאליות טרם התפצלות המדעים מן הפילוסופיה וכשלו לעבור אל מקומן בצמוד למדעים המשוייכים להן, ערב הפיצול.

נוכל על נקלה למצוא דוגמאות רבות לוויכוח המר והשגוי (לעניות דעתי) ״מדע מול דת״, או ״מדע ואלוהים״. הנה דוגמה מייצגת אחת בעלת ניחוח שונה בכך שהיא מציגה וויכוח פנימי בין בעלי שיח חילוניים בתהייה לגבי מיקום המדע כמדריך לניהול חיינו ומגבלותיו. אולי תחילתו של מסע התפכחות מהאמון העיוור במדע כמחליף האמונה של אלו המסורים לו.

זהירות, גבולות הכוח לפנינו
אחרי שקרה מה שקרה לרעיונותיו של מרקס ,יש המאמינים שהגיע הזמן לשים קץ גם לאמונה בכוחו של המדע לפתור את בעיותיו של המין האנושי

יבשם עזגדפורסם: 22.06.19 , 17:14

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5531744,00.html

ואם נסכם פרק זה: הפילוסופיה מבקשת לאחד את הידוע לנו באשר למציאות שסביבנו, עם אופן פעולתנו אנו, לכדי תמונה כוללת המאפשרת לנו לבחון את משמעויותיה עלינו בני האנוש - זו מהותה.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
למין האנושי אין בעיות הוא פשוט קיים.

למה לחפש בעיות?
&nbsp
המין האנושי ייכחד או יישאר נצחי זה ממש לא חשוב, מה שחשוב זה כיצד כל פרט רוצה להעביר את זמנו עד מותו הבלתי נמנע (?).
&nbsp
פילוסופיה זה נחמד, אבל בסוף צריך לחשב משהו... להיות פרקטי.
&nbsp
זה למה ארכימדס המתמטיקאי הוביל לניצחון יוון על גרמניה, היה צריך מישהו שלא חושב יותר מידי ולא עושה כלום...
&nbsp

 

Benny Marks

New member
אתה מקדים את המאוחר -


שתי שאלות עולות מתהייתך שכאן:

1. מהי מטרת הפילוסופיה - ולשם מה היא נחוצה לנו? - אנסה להתמודד עם שאלה זו בפרק הבא (ככל הנראה מחר).

2. מהי בעצם משמעות חיינו? - שאלה חשובה החורגת מן הדיון הזה, ומצדיקה דיון מעמיק נפרד.
 

Benny Marks

New member
כיוון שבפילוסופיה עסקינן

וזו מניחה את האדם במרכז (מסיבותינו האנוכיות כמובן) ולא את היקום, משמעותם של חיינו חשובים מאוד, אם לא ה…
 
טוב , נו ................ גם לזה יש תשובה ריאלית .

האדם חשוב לעצמו ולא חשוב לזולתו .
כל סוגי הייחס החיובי/מועיל/מסייע לזולת הוא באופן מעגלי
נועד לסייע לסייען עצמו .
מה שאינו כך הוא פגם כמו פגמים מולדים אחרים .
יש מי שקוראים לזה - אלטרואיזם .
 

Benny Marks

New member
אני נוטה להסכים כאן עימך, עם דוקינס וגם עם פרייס

אם כי אין בכך סתירה לערכים אלטרואיסטים כגון ״טוב לב״, ״רחמנות״, ״נתינה לזולת״, ״חיבה״, ״עזרה הדדית״ ועוד ועוד ערכים הניתן לאגדם תחת תחום המוסר האנושי.

למעשה - כולם נובעים מאותו ציווי הישרדותי, בכך שתועלתם לפרט (החלט אתה לאיזה פרט אנו מכוונים) מצדיקה את קיומם, ממש כשם שערכים ואופני התנהגות אחרים משמשים אותנו לאותה מטרה, ערכים כמו צדק, כעס, רתיעה וגועל, פחד, שנאה, אהבה, וכל תחושה ודחף אחר המדריך את חיינו ומשמש אבני הבניין לחשיבה וקבלת ההחלטות של מערכת חשיבה 1 שלנו - המערכת האינטואיטיבית.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
בהיעדר הגדרה מתאימה לנורמליות

הפגם של אחד בראות האחר הוא היתרון של אותו סובייקט על פניו.
&nbsp
עולם ללא "פגמים" הוא עולם סטרילי מידי וקר מאוד...
אפילו רובוטי...
&nbsp
אפילו הייתי אומר מרוב שעולם ללא פגמים הוא משעמם, טוב שהוא לא קיים.
&nbsp
 
אתה אני אנחנו לא מופתעים משורה ארוכה ארוכה של עובדות .

זוג עינים , זוג ידים , ראש אחד , שמש במרום .........................
כל אלה פגמים
אתה רק רגיל אליהם .
זו הנורמליות .
 

Benny Marks

New member
מטרת הפילוסופיה

מטרת הפילוסופיה:

1. הפילוסופיה היא ידיעת הטוב ומכאן שהיא מדריכת התנהגות (אפלטון)
2. הפילוסופיה מורה לאדם את הדרך המוסרית הנכונה עבורו, וזהו המניע לעיסוק בה (סוקרטס)
3. שלושת השאלות העיקריות של הפילוסופיה (קאנט)
1. מה אני יכול לדעת
2. מה אני רשאי לעשות
3. למה אני רשאי לקוות
4. וכסיכומן: האדם מהו?
4. התנהגות האדם מוסרית כל עוד הוא מציית לחוקי תבונתו (קאנט)
5. הבסיס של התרבות הינו הערכים, והם מעניקים משמעות לאדם (הניאו-קאנטיאנים)
6. כיוון שהערכים בבסיסם שונים, המשמעות שהם מעניקים שונה, ולפיכך השיטה העומדת בבסיס מדעי הטבע שונה מהשיטה העומדת בבסיס מדעי הרוח (הניאו-קאנטיאנים)
7. ההכרה היא תחום העיסוק העיקרי של הפילוסופיה - העיסוק במוסר הוא חלק שולי בה (אדמונד הוסרל)
8. הפילוסופיה - שם כולל לשאלות שונות אשר לטענת השואלים - לא ניתנה עליהן עדיין תשובה מספקת (ויליאם ג׳יימס)
9. המטרה הכללית של הפילוסופיה היא הגעה לתפיסת עולם אחת מאוחדת שעונה על כל השאלות של האדם (הן הרגשיות והן השכליות) ללא סתירות פנימיות (וילהלם ירוזלם)
10. עבודתו של הפילוסוף היא לענות על שאלות המעסיקות את האדם במהלך חייו אך המדע אינו עונה עליהן תשובה מספקת. כל זה: תוך התייחסות למחקר המדעי (וילהלם ירוזלם)
11. "כל פילוסופיה היא תורת השקפת-עולם", משמע - סובייקטיבית (וילהלם ירוזלם)
12. הפילוסופיה מנסה להגיע לתפיסת עולם אחת שלמה (וילהלם ירוזלם)

כאן נוכל למצוא חוסר אחדות, חוסר בהירות ואף הססנות בין ההוגים השונים בנסיון להגדיר את מטרת העיסוק (שלהם ובכלל) בפילוסופיה.

כמה מן הסיבות האפשריות לכישלון להגיע להגדרה מוסכמת ובהירה יכולות להיות:
1. תהליך פיצול הפילוסופיה לאוסף תחומי מדע ספציפיים שונים, גרם כתוצר נלווה לאיבוד היכולת להגדיר את מקומו של כל מדע ביחס לכלל האפיסטמולוגיה האנושית, היכולת לאחד את פיסות המדע השונות לכדי תמונה משמעותית אחת, ולפיכך גם את היכולת להגדיר מהי אותה משמעות.
2. לאורך ההיסטוריה האנושית, משמעותה המרומזת של מטרת הפילוסופיה לאותם אשר עסקו בה היוותה איום על התפיסה ההגמונית לפיה הדת היא המספקת את משמעות החיים. האפשרות כי הפילוסופיה יכולה לספק דרך חליפית לניהול חיינו, יכולה הייתה להתפרש ככפירה באל, אשר היווה משענת ומקור תיקווה טובים יותר אל מול הלא נודע, בעיתות בהם הידע האנושי היה מצומצם הרבה יותר. אותה מטרה משתמעת נתפסה כיומרנית, מערערת יסודות עולם ואף מסוכנת, הן למוניטין של הפילוסוף בעל התעוזה והן לחייו עצמו, כפי שאף הוכח בעבר. בעוד הממסד הדתי היווה עד לעת האחרונה את האיום העיקרי על תפיסת העולם הפילוסופית ומטרתה, הרי שהיום הממסד המדעי הוא זה המבטל בזלזול את נסיונה להגדיר עצמה, ואת משמעות העיסוק בה בכלל.
3. עם העשרת הידע האנושי וגיוונו, והיחשפות הפילוסופים לתרבויות אחרות (ובמיוחד תרבויות ערב והמזרח הרחוק) המהוות השקפות עולם פילוסופיות מוצלחות אלטרנטיביות (שהרי האוחזים בהן חיים ומשגשגים), נתערערה עוד ההנחה בדבר נכונותה הבלבדית של ההגות הפילוסופית המערבית, וכך נתערער לו גם הצידוק שביחודה ויחוד מטרתה. נסיונם הרפה ממילא של הפילוסופים להבין את מטרת העיסוק בפילוסופיה, וכך גם נחישותם נתקלו במכשול נוסף.

חוסר הידע המספיק, ערעור והקטנת מעמדה של הפילוסופיה אל מול שאר המדעים, ערעור נכונותה הבלבדית אל מול תורות פילוסופיות מתחרות, והאיום המתמיד מפני הממסד הדתי והמדעי הביאו לכך שהנסיונות למציאת ההגדרה הנכונה של מטרת הפילוסופיה (כמו גם מהותה ומקומה בשדה המחקר) פחתו עד הסכמה שבחידלון ה״מאשרת״ כי הפילוסופיה קשה להגדרה, ותו לא.

מכאן קלה הדרך לחזרה למקורות הפילוסופיה ולהגדרתה כ-״אהבת החוכמה״ (על פי מובנה הלשוני), כלי לעיסוק בשאלות אשר אין להן מענה מספק (ויליאם ג׳יימס), ״השקפת עולם״ (וילהלם ירוזלם), ואפילו ״מהו האדם״ הכה כוללני (קאנט), ועוד כהנה וכהנה הגדרות אמורפיות ובלתי מחייבות. על אף היות כולן חלק נכון מתיאור הפילוסופיה, הרי שהן אינן מתקרבות לכדי הגדרה בת קיימא חדה ובהירה של מטרתה ומהותה.

עם זאת - נוכל לזהות משלל הנסיונות מכנה משותף - קו מחשבה מעורפל סביבו מתקבצות להן דעותיהם של ההוגים השונים. קו זה נהיר יותר דווקא בהגותם של הפילוסופים הראשונים, טרום התפצלות המדעים מן הפילוסופיה - אפלטון וסוקרטס.
״הפילוסופיה היא ידיעת הטוב ומכאן שהיא מדריכת התנהגות״ (אפלטון) ו-״הפילוסופיה מורה לאדם את הדרך המוסרית הנכונה עבורו״ (סוקרטס), מטווים מטרה על פיה הפילוסופיה היא כלי שבעזרתו נוכל להבין ״מה הנכון לעשותו״ - Ought to do.

קאנט - בניסוחו העקיף, מחדד מעט את אותה הגדרה עצמה באומרו: ״התנהגות האדם מוסרית כל עוד הוא מציית לחוקי תבונתו״. ״חוקי תבונתו״ על פי קאנט הן המסקנות אליהן הגיע האדם בדיוניו הפילוסופיים תוך ניתוח תפיסתו ופרשנותו את המציאות מחד ואת עצמו מאידך, והם המדריכים את התנהגותו המוסרית, כלפי עצמו וסביבתו.

לתחושה זו של מטרת הפילוסופיה, תוך סטיה או התקרבות הנובעות מהקושיות והקשיים השונים לאורך הדרך (התפצלות המדעים, חשיפה למזרח וכדומה…) שותפים לכאורה גם הפילוסופים האחרים שבכאן. גם אם ניסוחיהם של נעשים מעורפלים יותר, הרי שתמציתם מצביעה על ההכרה כי שאיפתה של הפילוסופיה היא ליתן בידינו תשובות באשר לדרך בה עלינו לנהוג ולפעול.

ולסיכום: מטרת עיסוקנו בפילוסופיה הינה יצור של תמונה כוללת מן הידע האנושי הנצבר, אשר על בסיסה נוכל להפיק כללי חיים שבעזרתם נשפר את חיינו וחיי הסמוכים לנו ונאריכם. דרך מסובכת ויומרנית - עוקפת גיליוטינת יום, להגיע מן הקיים והנחוץ, אל הנכון לעשותו.
 

Benny Marks

New member
תודה, נחמדה, הערכתך תמיד משמחת


אני תקווה שתמצא חן בעינייך גם המשך הדרך, ואולי אף סופה.
 
תודה!


לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵך וְהִתְפַּלֵּל
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,
עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,
לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.


לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל
בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.

(לאה גולדברג)
 
ללא היסוס, וביודעי כי ילעיגו עלי,

אני חושף פה את עמדתי כי הפילוסופיה אחראית להגדרה של המדעים השונים. היא מלכת המדעים. פיסיקה לא חוקרת את הפיסיקה אלא את הפיזיות וכן הלאה. רק המלכה גלמודה - אין מי שיאמר לה מהי.
 
למעלה