מהי פילוסופיה?
- פותח הנושא Benny Marks
- פורסם בתאריך
Benny Marks
New member
אם כך - אולי צדק קיקרו, כל שנותר לנו הוא לחשב קיצנו לאחור …
ואולי גם כאן נטעה?
אגב כך - אני תוהה, האם הסמארטפון הוא טעות?
אולי זה נושא לדיון אחר.
ואולי גם כאן נטעה?
אגב כך - אני תוהה, האם הסמארטפון הוא טעות?
אולי זה נושא לדיון אחר.
Benny Marks
New member
השאלה: ״מדוע האפיסטמולוגיה מתאפיינת בהתקדמות מטעות לטעות?״
היא נושא מעניין לדיון.
מדוע צבירת הידע שלנו אינה ישירה?
ישנה אנלוגיה מתחום המחשבים לשתי שיטות חשיבה תוך יצירה ושימוש בידע, אשר יכולה לשפוך אור על הסיבות להיות האפיסטמולוגיה האנושית כפי שהיא, ואגב כך מתקרבת קירבה מסוכנת (בידי הרוצים בכך) להוכחת קיומו של אלוהים.
מכל מקום - גם אם צבירת הידע שלנו נעשית תוך הליכה מטעות לטעות, קיימת התקדמות מתמדת (תוך סיכון להתרחשותה של טעות שאינה ברת תיקון), והטכנולוגיה היא פן אחד של התגלמותה.
כך גם באשר להגדרות המושגים המשמשים אותנו לתיאור הידע שצברנו, אשר עוברים שכלול וחידוד בכל איטרציה שמתרחשת בתהליך הלימוד (טעות-תיקון-טעות-תיקון…). יתכן שלא נגיע לאמת האבסולוטית, אך אנו מקטינים באופן מתמיד את המרחק ממנה ומגדילים את רמת הדיוק.
המוזר כאן הוא שלפי הטיעונים הללו - אין בהעשרת הידע שלנו משום החלשת הטיעון בדבר קיומו של אלוהים, כיוון שהחיזוק לה (כפי שנובע מהדיון שכאן) נעוץ באופן בו אנו צוברים את הידע עצמו ולא בכמות הגדלה של הידע שבידינו - וזה לא משתנה…
אגב - בשאלתי כיוונתי דווקא לסמארטפון ולשינוי החד שעשה באורח חיינו.
היא נושא מעניין לדיון.
מדוע צבירת הידע שלנו אינה ישירה?
ישנה אנלוגיה מתחום המחשבים לשתי שיטות חשיבה תוך יצירה ושימוש בידע, אשר יכולה לשפוך אור על הסיבות להיות האפיסטמולוגיה האנושית כפי שהיא, ואגב כך מתקרבת קירבה מסוכנת (בידי הרוצים בכך) להוכחת קיומו של אלוהים.
מכל מקום - גם אם צבירת הידע שלנו נעשית תוך הליכה מטעות לטעות, קיימת התקדמות מתמדת (תוך סיכון להתרחשותה של טעות שאינה ברת תיקון), והטכנולוגיה היא פן אחד של התגלמותה.
כך גם באשר להגדרות המושגים המשמשים אותנו לתיאור הידע שצברנו, אשר עוברים שכלול וחידוד בכל איטרציה שמתרחשת בתהליך הלימוד (טעות-תיקון-טעות-תיקון…). יתכן שלא נגיע לאמת האבסולוטית, אך אנו מקטינים באופן מתמיד את המרחק ממנה ומגדילים את רמת הדיוק.
המוזר כאן הוא שלפי הטיעונים הללו - אין בהעשרת הידע שלנו משום החלשת הטיעון בדבר קיומו של אלוהים, כיוון שהחיזוק לה (כפי שנובע מהדיון שכאן) נעוץ באופן בו אנו צוברים את הידע עצמו ולא בכמות הגדלה של הידע שבידינו - וזה לא משתנה…
אגב - בשאלתי כיוונתי דווקא לסמארטפון ולשינוי החד שעשה באורח חיינו.
אני לא מפחד מקיום הזוועה הנקראית אלהים, לא זה מה שמדריך אותי
לצדד באפיסטמולוגיה זו או אחרת. אני לא זורק *** לכיוונו, ובין אם הוא קיים ובין אם לאו הוא יכול לקפוץ לי. מי שהמציא את הרעיונות הזוועתיים על ייבום וחליצה אינו ראוי לשם אלהים או דווקא כן. ולענייננו, המדע נתון לבחינת הפילוסופיה בשני תחומים: אפיסטמולוגיה ומטפיסיקה. אני יודע שהעמדה הראציונאליסטית באפיסטמולוגיה (אנסלם, דקארט, ושטייניץ החביב) סומכת את עצמה על אלהים וטובו אבל לא בשל כך אני דוחה אותה. מי שסיפר על ההתקדמות מטעות לטעות הוא פופר והוא אופטימיסט. במשפט שלו קיימת המלה "התקדמות". הוא מתאר מעין התקרבות של המדע לאמת בקצב אסימפטוטי. לאמת לא נוכל להגיע כי תמיד נמתין להפרכה, אבל נתקדם. זוהי אמירה אפיסטמולוגית. הסמרטפון בהקשר זה נדון מצידו הטכנולוגי שכן מצידו החברתי הוא אינו מועד לטעויות.
לצדד באפיסטמולוגיה זו או אחרת. אני לא זורק *** לכיוונו, ובין אם הוא קיים ובין אם לאו הוא יכול לקפוץ לי. מי שהמציא את הרעיונות הזוועתיים על ייבום וחליצה אינו ראוי לשם אלהים או דווקא כן. ולענייננו, המדע נתון לבחינת הפילוסופיה בשני תחומים: אפיסטמולוגיה ומטפיסיקה. אני יודע שהעמדה הראציונאליסטית באפיסטמולוגיה (אנסלם, דקארט, ושטייניץ החביב) סומכת את עצמה על אלהים וטובו אבל לא בשל כך אני דוחה אותה. מי שסיפר על ההתקדמות מטעות לטעות הוא פופר והוא אופטימיסט. במשפט שלו קיימת המלה "התקדמות". הוא מתאר מעין התקרבות של המדע לאמת בקצב אסימפטוטי. לאמת לא נוכל להגיע כי תמיד נמתין להפרכה, אבל נתקדם. זוהי אמירה אפיסטמולוגית. הסמרטפון בהקשר זה נדון מצידו הטכנולוגי שכן מצידו החברתי הוא אינו מועד לטעויות.
Benny Marks
New member
אני מוצא שאני מגיע לאותן מסקנות, אם כי עם הסתייגויות
תוך שאני משתמש באותה אנלוגיה מעולם המחשב.
המתכנת ימלא לסירוגין אחד משני תפקידים שונים:
1. מתכנת הכותב תכנית - הוא זה אשר יוצר את מערכת החוקים על פיהם יפעל המחשב כשהתכנית תרוץ.
2. מתכנת המנסה לפתור בעיה (לדבג) בהרצת תכנית על פי הסימפטומים המתרחשים.
למתכנת השני קשה מאוד להתחקות אחר כל החוקים אשר התכנית מכילה, בהתבסס על תצפיותיו על הפלט שהיא מפיקה בלבד, גם אם יערוך נסיונות הרצה של התכנית עם קלט מסויים, או יבקש לעצור אותה בנקודות נבחרות ויבדוק את תוכן הזיכרון בו היא משתמשת באותן נקודות.
גם ההכרח בבדיקת התכנית ונסיון להעמידה במצבים שאולי יכשילו אותה (עקרון ההפרכה), הם שלבי יסוד בתהליך יצירת התכנית, מכתיבתה ועד הכנסתה לשימוש.
עם זאת אינני חושב שלא נוכל אף פעם להגיע לאמת כיוון שתמיד נגיע להפרכה, ולמען האמת - איני חושב שלכך כיוון פופר עצמו. רעיון הוא מדעי אם ניתן לחשוב על דרך להפריכו ובכך להעמידו במבחן. אין באמור הכרח בכך שיגיע יומו של כל רעיון להיות מופרך, אלא רק שאותו רעיון חייב לאפשר בדיקתו באופן אובייקטיבי.
על כן יתכן שבמקרים מסויימים נגיע אכן לאמת, אלא שלעולם לא נדע זאת בוודאות.
תוך שאני משתמש באותה אנלוגיה מעולם המחשב.
המתכנת ימלא לסירוגין אחד משני תפקידים שונים:
1. מתכנת הכותב תכנית - הוא זה אשר יוצר את מערכת החוקים על פיהם יפעל המחשב כשהתכנית תרוץ.
2. מתכנת המנסה לפתור בעיה (לדבג) בהרצת תכנית על פי הסימפטומים המתרחשים.
למתכנת השני קשה מאוד להתחקות אחר כל החוקים אשר התכנית מכילה, בהתבסס על תצפיותיו על הפלט שהיא מפיקה בלבד, גם אם יערוך נסיונות הרצה של התכנית עם קלט מסויים, או יבקש לעצור אותה בנקודות נבחרות ויבדוק את תוכן הזיכרון בו היא משתמשת באותן נקודות.
גם ההכרח בבדיקת התכנית ונסיון להעמידה במצבים שאולי יכשילו אותה (עקרון ההפרכה), הם שלבי יסוד בתהליך יצירת התכנית, מכתיבתה ועד הכנסתה לשימוש.
עם זאת אינני חושב שלא נוכל אף פעם להגיע לאמת כיוון שתמיד נגיע להפרכה, ולמען האמת - איני חושב שלכך כיוון פופר עצמו. רעיון הוא מדעי אם ניתן לחשוב על דרך להפריכו ובכך להעמידו במבחן. אין באמור הכרח בכך שיגיע יומו של כל רעיון להיות מופרך, אלא רק שאותו רעיון חייב לאפשר בדיקתו באופן אובייקטיבי.
על כן יתכן שבמקרים מסויימים נגיע אכן לאמת, אלא שלעולם לא נדע זאת בוודאות.
אני מסכים איתך ש...:
"אין באמור הכרח בכך שיגיע יומו של כל רעיון להיות מופרך," אבל כל תיאוריה ממתינה להפרכה, ודי בזאת כדי להבין שהיא אינה אמת, כי כמו שאתה אומר שיתכן שנגיע לאמת אלא שלעולם לא נדע זאת בוודאות. למצב כזה מתאים הדימוי של פופר על התקדמות מטעות לטעות. כי האמת - להבדיל מן הטעות - טעונה וודאות.
"אין באמור הכרח בכך שיגיע יומו של כל רעיון להיות מופרך," אבל כל תיאוריה ממתינה להפרכה, ודי בזאת כדי להבין שהיא אינה אמת, כי כמו שאתה אומר שיתכן שנגיע לאמת אלא שלעולם לא נדע זאת בוודאות. למצב כזה מתאים הדימוי של פופר על התקדמות מטעות לטעות. כי האמת - להבדיל מן הטעות - טעונה וודאות.
Benny Marks
New member
וודאות אשר אינה אפשרית על פי דרכה של האפיסטמולוגיה האנושית.
ובאנו אל המנוחה ואל הנחלה.
ובאנו אל המנוחה ואל הנחלה.
פילוסוף רוחני333
New member
בזה אני לא כל כך מסכים אתך
מלה מסמלת משמעות, מושג. מושג דבר קבוע. רק אם כולם יודעים את משמעות המלה ולאיזה מושג היא מכוונת, יודעים לתקשר בה.
מלה מסמלת משמעות, מושג. מושג דבר קבוע. רק אם כולם יודעים את משמעות המלה ולאיזה מושג היא מכוונת, יודעים לתקשר בה.
Benny Marks
New member
כלומר פילוסופיה היא התבוננות של האדם פנימה, אל מהותו שלו?
זה מרגיש נכון ככל שהאדם מוצב כמרכז ההגות הפילוסופית, אך באותה מידה מבצבצת לה התחושה שמשהו חסר…
גם אם האדם הוא מרכז הוויתה של הפילוסופיה (ואני כשלעצמי בהחלט מסכים עם כך), כיוון מבטה לא צריך להיות מוגבל פנימה, אלה מופנה לכל עבר. כבר אפלטון עמד על כך ש״ידיעת המציאות האמיתית״ הינה נדבך חשוב בפילוסופיה לצד הכרת האדם.
האין זה כך?
זה מרגיש נכון ככל שהאדם מוצב כמרכז ההגות הפילוסופית, אך באותה מידה מבצבצת לה התחושה שמשהו חסר…
גם אם האדם הוא מרכז הוויתה של הפילוסופיה (ואני כשלעצמי בהחלט מסכים עם כך), כיוון מבטה לא צריך להיות מוגבל פנימה, אלה מופנה לכל עבר. כבר אפלטון עמד על כך ש״ידיעת המציאות האמיתית״ הינה נדבך חשוב בפילוסופיה לצד הכרת האדם.
האין זה כך?
Benny Marks
New member
זה נכון …
ברשותך אסכם למטה את שהגענו אליו עד עתה
ברשותך אסכם למטה את שהגענו אליו עד עתה
Benny Marks
New member
״מהי פילוסופיה? על פי הגותם של פילוסופים נבחרים״ שוהם רייכמן
http://gifted.telhai.ac.il/loadedFiles/shoham-raychman-2018.pdf
עבודת חקר שמצאתי בשיטוטי באינטרנט ,המדגימה את ריבוי הדעות והקושי בניסוח הגדרת מהותה של הפילוסופיה.
המאמר נכתב על ידי שוהם רייכמן - תלמידת תיכון !
כל הכבוד - לקרוא ולהתמוגג.
http://gifted.telhai.ac.il/loadedFiles/shoham-raychman-2018.pdf
עבודת חקר שמצאתי בשיטוטי באינטרנט ,המדגימה את ריבוי הדעות והקושי בניסוח הגדרת מהותה של הפילוסופיה.
המאמר נכתב על ידי שוהם רייכמן - תלמידת תיכון !
כל הכבוד - לקרוא ולהתמוגג.
Benny Marks
New member
מהי פילוסופיה - סיכום ביניים
אנא קבלו התנצלותי על אורך הפוסט, ניסיתי לתמצת ככל יכולתי.
תקציר דיוננו עד כאן:
1. הפילוסופיה קשה להגדרה.
2. הפילוסופיה חובקת את (או לכל הפחות מתכתבת עם) כל תחומי הדעת האחרים, והיא למעשה מקורם (AnarchistPhilosopher)
3. הפילוסופיה איננה תורה אלא פעילות (ויטגנשטיין - הכל)
4. הפילוסופיה מתאפיינת בחתירה לאמת באמצעות שימוש בכלים לוגיים ובהם ביקורת סתירה וויכוח (נחמדה חכמה)
5. הפילוסופיה מציבה את האדם במרכז, ומפנה מבטה אל פנימיותו מחד, ואל כל הסובב אותו מאידך (רגלים)
תפיסתם של פילוסופים נבחרים
אפלטון:
1. "ידיעת המציאות האמיתית. לאמור, הפילוסופיה מוגדרת לפי מושאיה המיוחדים.
2. הפילוסופיה חוקרת בשאלה: האדם מהו?
3. לפילוסופיה יש ראייה כוללת
4. לפילוסופיה יש מתודה המבטיחה את תוקף מסקנותיה
5. הפילוסופיה היא דיון ביקורתי
6. הפילוסופיה היא ידיעת הטוב ומכאן שהיא מדריכת התנהגות".
סוקרטס:
1. "לחיות את חיי בשאיפה-לחכמה ולבדוק את עצמי ואת זולתי"
2. המבדיל את הפילוסופים מהעוסקים בתחומי הגות אחרים הינה העלאת משנתם לביקורת.
3. הפילוסופיה מורה לאדם את הדרך המוסרית הנכונה עבורו, וזהו המניע לעיסוק בה.
אריסטו:
1. הפילוסופיה עוסקת בכל
2. הפילוסופיה הראשונית עוסקת בדברים קבועים ולא גשמיים, ונושאה המרכזי הוא האל.
3. הפילוסופיה הראשונית – ייתכן שהתחום המוגדר כפילוסופיה גם כיום – עוסקת בהווה כשלעצמו.
4. המדעים עוסקים בהיבטים חלקיים של המציאות והקיום: בתחומים ישימים בלבד.
לוק, ברקלי ויום:
1. המדעים עוסקים בהיבט החומרי של היקום ובטיבו.
2. עניינה של הפילוסופיה היא ברוח ובשכל האדם (mind).
הגל:
1. קיימת רק פילוסופיה אחת המתפתחת באופן תדיר.
2. הפילוסופיה העכשווית היא הנכונה ביותר (לעכשיו), אך אין משמעה הנכונה והמוחלטת.
3. הפילוסופיה היא ידיעת המציאות האמתית.
4. האמת שבפילוסופיה העכשיוית מאחדת בתוכה את כל הפילוסופיות הקודמות.
5. הכנסת מימד הזמן מוסיפה להגדרת הפילוסופיה מימד היסטורי.
6. הפילוסופיה היא דינמית במהותה. דבר זה מסביר מדוע ההגדרות לפילוסופיה עצמה משתנות כל הזמן.
קאנט:
1. שלושת השאלות העיקריות של הפילוסופיה הן:
1. מה אני יכול לדעת
2. מה אני רשאי לעשות
3. למה אני רשאי לקוות
4. וכסיכומן: האדם מהו".
2. הידיעה עצמה איננה בהכרח העולם כפי שהוא, אלא עיבוד תבוני של הנתונים החושניים.
3. התנהגות האדם מוסרית כל עוד הוא מציית לחוקי תבונתו.
4. דבר זה הפך את ההכרה, התודעה והתבונה לעיסוק המרכזי של הפילוסופיה.
הפילוסופים הניאו-קאנטיאנים הרמן כהן, פאול נטורפ וארנסט קסירר:
1. כל ההכרה שלנו את העולם היא פרי המחשבה, וכי מכך נובע שהמציאות היחידה היא המדע.
2. התפיסה הזו מציבה אותו (המדע) ואת היצירה הרוחנית של האדם במרכז העניין הפילוסופי.
3. הפילוסופיה בכללותה היא פילוסופיה של המדע, מתודה של מתודות. היא מושפעת מהמדע ומתקדמת יחד איתו.
הניאו-קאנטיאנים היינריך ריקרט ווילהלם וינדלבנד הרחיקו לכת עוד יותר:
1. אם מטרת הפילוסופיה היא מתן מענה על שאלת מהות האדם – על פי קאנט - באמצעות חקר היצירה הרוחנית שלו, אזי עליה לחקור את היצירה הרוחנית-תרבותית בכללותה, ולא את מדעי הטבע בלבד.
2. הבסיס של התרבות הינו הערכים, והם מעניקים משמעות לאדם.
3. כיוון שהערכים בבסיסם שונים, המשמעות שהם מעניקים שונה, ולפיכך השיטה העומדת בבסיס מדעי הטבע שונה מהשיטה העומדת בבסיס מדעי הרוח.
אדמונד הוסרל:
1. הפילוסופיה עוסקת במהות, בהתחלות האמיתיות.
2. מהות הדברים פירושה הצורה בה היא נתפסת בתודעה.
3. המהות כפי שהיא משתקפת בתודעת האדם היא השכבה האחרונה והחיצונית של המציאות, כפי שהיא נשקפת בעינינו.
4. ההכרה היא תחום העיסוק העיקרי של הפילוסופיה.
5. העיסוק במוסר הוא חלק שולי בה.
הזרם הלשוני - רודולף קארנפ, ויטגנשטין וחברי "החוג הווינאי":
1. הפילוסופיה היא חקר התחביר הלוגי של הלשון.
2. הפילוסופיה היא חקר השפה המדוברת.
3. השאלה הבסיסית של הפילוסופיה היא אילו ביטויים הם בעלי משמעות ואילו חסרים אותה. ביטויים שלא ניתן לבחון אותם באופן ניסיוני – הם חסרי משמעות.
4. לא ניתן לקיים דיון אמיתי על העולם, כיוון שהשפה מוגבלת בעצמה ואי אפשר לחרוג מתחום המושגים שהיא מגדירה לנו.
5. שאלות על מושגים ומהויות בעלות אופי לא מוגדר הן שאלות חסרות מענה.
ויליאם ג'יימס:
1. הפילוסופיה - שם כולל לשאלות שונות אשר לטענת השואלים - לא ניתנה עליהן עדיין תשובה מספקת.
2. הפילוסופיה אינה יחודית, וכל תשובה מספקת שייכת כבר למדע.
3. בפילוסופיה לא קיימת ולא תתקיים תשובה אמיתית לעולם, שכן אם יהיה מענה מספק לשאלה פילוסופית כלשהי, היא לא תוגדר עוד כפילוסופית.
הנרי סידג'ויק ואלפרד וויטהד:
1. הפילוסופיה כונתה על ידיהם: "מדע המדעים".
2. מגמת הסתעפות ופיצול תחומי המחקר הביאה למצב בו כל ענף מדעי מתמקד בהיבטים ספציפיים של המציאות. כל מדען מכיר פיסת מציאות קטנה בלבד.
3. תפקידה של הפילוסופיה הוא לאחד בין הפיסות הזעירות לכדי תמונה כוללת ושלמה.
4. הפילוסופיה היא ענף מחקרי מאגד, מחבר, המוצא נקודות משותפות בין כולם - בסיס מאחד לכל.
וילהלם ירוזלם:
1. "הפילוסופיה היא עבודת המחשבה המ ֻכוונת ל ַאחד את הידיעות של הניסיון היומי ואת התוצאות של החקירה המדעית להשקפת-עולם אחת שלמה מבלי כל סתירות וניגודים, המסוגלת לתת ספוק גמור לדרישות השכל ומשאלות הלב."
2. האמצעי ליצירת פילוסופיה הוא המוח, וכי הפילוסופיה היא פרי החשיבה.
3. המטרה הכללית של הפילוסופיה היא הגעה לתפיסת עולם אחת מאוחדת שעונה על כל השאלות של האדם (הן הרגשיות והן השכליות) ללא סתירות פנימיות.
4. התפיסה הזו תגיע על ידי חיבור החוויה היומיומית והמחקר המדעי
5. עבודתו של הפילוסוף היא לענות על שאלות המעסיקות את האדם במהלך חייו אך המדע אינו עונה עליהן תשובה מספקת. כל זה: תוך התייחסות למחקר המדעי.
6. "כל פילוסופיה היא תורת השקפת-עולם", משמע - סובייקטיבית.
7. עם זאת הפילוסופיה מנסה להגיע לתפיסת עולם אחת שלמה.
אנא קבלו התנצלותי על אורך הפוסט, ניסיתי לתמצת ככל יכולתי.
תקציר דיוננו עד כאן:
1. הפילוסופיה קשה להגדרה.
2. הפילוסופיה חובקת את (או לכל הפחות מתכתבת עם) כל תחומי הדעת האחרים, והיא למעשה מקורם (AnarchistPhilosopher)
3. הפילוסופיה איננה תורה אלא פעילות (ויטגנשטיין - הכל)
4. הפילוסופיה מתאפיינת בחתירה לאמת באמצעות שימוש בכלים לוגיים ובהם ביקורת סתירה וויכוח (נחמדה חכמה)
5. הפילוסופיה מציבה את האדם במרכז, ומפנה מבטה אל פנימיותו מחד, ואל כל הסובב אותו מאידך (רגלים)
תפיסתם של פילוסופים נבחרים
אפלטון:
1. "ידיעת המציאות האמיתית. לאמור, הפילוסופיה מוגדרת לפי מושאיה המיוחדים.
2. הפילוסופיה חוקרת בשאלה: האדם מהו?
3. לפילוסופיה יש ראייה כוללת
4. לפילוסופיה יש מתודה המבטיחה את תוקף מסקנותיה
5. הפילוסופיה היא דיון ביקורתי
6. הפילוסופיה היא ידיעת הטוב ומכאן שהיא מדריכת התנהגות".
סוקרטס:
1. "לחיות את חיי בשאיפה-לחכמה ולבדוק את עצמי ואת זולתי"
2. המבדיל את הפילוסופים מהעוסקים בתחומי הגות אחרים הינה העלאת משנתם לביקורת.
3. הפילוסופיה מורה לאדם את הדרך המוסרית הנכונה עבורו, וזהו המניע לעיסוק בה.
אריסטו:
1. הפילוסופיה עוסקת בכל
2. הפילוסופיה הראשונית עוסקת בדברים קבועים ולא גשמיים, ונושאה המרכזי הוא האל.
3. הפילוסופיה הראשונית – ייתכן שהתחום המוגדר כפילוסופיה גם כיום – עוסקת בהווה כשלעצמו.
4. המדעים עוסקים בהיבטים חלקיים של המציאות והקיום: בתחומים ישימים בלבד.
לוק, ברקלי ויום:
1. המדעים עוסקים בהיבט החומרי של היקום ובטיבו.
2. עניינה של הפילוסופיה היא ברוח ובשכל האדם (mind).
הגל:
1. קיימת רק פילוסופיה אחת המתפתחת באופן תדיר.
2. הפילוסופיה העכשווית היא הנכונה ביותר (לעכשיו), אך אין משמעה הנכונה והמוחלטת.
3. הפילוסופיה היא ידיעת המציאות האמתית.
4. האמת שבפילוסופיה העכשיוית מאחדת בתוכה את כל הפילוסופיות הקודמות.
5. הכנסת מימד הזמן מוסיפה להגדרת הפילוסופיה מימד היסטורי.
6. הפילוסופיה היא דינמית במהותה. דבר זה מסביר מדוע ההגדרות לפילוסופיה עצמה משתנות כל הזמן.
קאנט:
1. שלושת השאלות העיקריות של הפילוסופיה הן:
1. מה אני יכול לדעת
2. מה אני רשאי לעשות
3. למה אני רשאי לקוות
4. וכסיכומן: האדם מהו".
2. הידיעה עצמה איננה בהכרח העולם כפי שהוא, אלא עיבוד תבוני של הנתונים החושניים.
3. התנהגות האדם מוסרית כל עוד הוא מציית לחוקי תבונתו.
4. דבר זה הפך את ההכרה, התודעה והתבונה לעיסוק המרכזי של הפילוסופיה.
הפילוסופים הניאו-קאנטיאנים הרמן כהן, פאול נטורפ וארנסט קסירר:
1. כל ההכרה שלנו את העולם היא פרי המחשבה, וכי מכך נובע שהמציאות היחידה היא המדע.
2. התפיסה הזו מציבה אותו (המדע) ואת היצירה הרוחנית של האדם במרכז העניין הפילוסופי.
3. הפילוסופיה בכללותה היא פילוסופיה של המדע, מתודה של מתודות. היא מושפעת מהמדע ומתקדמת יחד איתו.
הניאו-קאנטיאנים היינריך ריקרט ווילהלם וינדלבנד הרחיקו לכת עוד יותר:
1. אם מטרת הפילוסופיה היא מתן מענה על שאלת מהות האדם – על פי קאנט - באמצעות חקר היצירה הרוחנית שלו, אזי עליה לחקור את היצירה הרוחנית-תרבותית בכללותה, ולא את מדעי הטבע בלבד.
2. הבסיס של התרבות הינו הערכים, והם מעניקים משמעות לאדם.
3. כיוון שהערכים בבסיסם שונים, המשמעות שהם מעניקים שונה, ולפיכך השיטה העומדת בבסיס מדעי הטבע שונה מהשיטה העומדת בבסיס מדעי הרוח.
אדמונד הוסרל:
1. הפילוסופיה עוסקת במהות, בהתחלות האמיתיות.
2. מהות הדברים פירושה הצורה בה היא נתפסת בתודעה.
3. המהות כפי שהיא משתקפת בתודעת האדם היא השכבה האחרונה והחיצונית של המציאות, כפי שהיא נשקפת בעינינו.
4. ההכרה היא תחום העיסוק העיקרי של הפילוסופיה.
5. העיסוק במוסר הוא חלק שולי בה.
הזרם הלשוני - רודולף קארנפ, ויטגנשטין וחברי "החוג הווינאי":
1. הפילוסופיה היא חקר התחביר הלוגי של הלשון.
2. הפילוסופיה היא חקר השפה המדוברת.
3. השאלה הבסיסית של הפילוסופיה היא אילו ביטויים הם בעלי משמעות ואילו חסרים אותה. ביטויים שלא ניתן לבחון אותם באופן ניסיוני – הם חסרי משמעות.
4. לא ניתן לקיים דיון אמיתי על העולם, כיוון שהשפה מוגבלת בעצמה ואי אפשר לחרוג מתחום המושגים שהיא מגדירה לנו.
5. שאלות על מושגים ומהויות בעלות אופי לא מוגדר הן שאלות חסרות מענה.
ויליאם ג'יימס:
1. הפילוסופיה - שם כולל לשאלות שונות אשר לטענת השואלים - לא ניתנה עליהן עדיין תשובה מספקת.
2. הפילוסופיה אינה יחודית, וכל תשובה מספקת שייכת כבר למדע.
3. בפילוסופיה לא קיימת ולא תתקיים תשובה אמיתית לעולם, שכן אם יהיה מענה מספק לשאלה פילוסופית כלשהי, היא לא תוגדר עוד כפילוסופית.
הנרי סידג'ויק ואלפרד וויטהד:
1. הפילוסופיה כונתה על ידיהם: "מדע המדעים".
2. מגמת הסתעפות ופיצול תחומי המחקר הביאה למצב בו כל ענף מדעי מתמקד בהיבטים ספציפיים של המציאות. כל מדען מכיר פיסת מציאות קטנה בלבד.
3. תפקידה של הפילוסופיה הוא לאחד בין הפיסות הזעירות לכדי תמונה כוללת ושלמה.
4. הפילוסופיה היא ענף מחקרי מאגד, מחבר, המוצא נקודות משותפות בין כולם - בסיס מאחד לכל.
וילהלם ירוזלם:
1. "הפילוסופיה היא עבודת המחשבה המ ֻכוונת ל ַאחד את הידיעות של הניסיון היומי ואת התוצאות של החקירה המדעית להשקפת-עולם אחת שלמה מבלי כל סתירות וניגודים, המסוגלת לתת ספוק גמור לדרישות השכל ומשאלות הלב."
2. האמצעי ליצירת פילוסופיה הוא המוח, וכי הפילוסופיה היא פרי החשיבה.
3. המטרה הכללית של הפילוסופיה היא הגעה לתפיסת עולם אחת מאוחדת שעונה על כל השאלות של האדם (הן הרגשיות והן השכליות) ללא סתירות פנימיות.
4. התפיסה הזו תגיע על ידי חיבור החוויה היומיומית והמחקר המדעי
5. עבודתו של הפילוסוף היא לענות על שאלות המעסיקות את האדם במהלך חייו אך המדע אינו עונה עליהן תשובה מספקת. כל זה: תוך התייחסות למחקר המדעי.
6. "כל פילוסופיה היא תורת השקפת-עולם", משמע - סובייקטיבית.
7. עם זאת הפילוסופיה מנסה להגיע לתפיסת עולם אחת שלמה.
Benny Marks
New member
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.