מהי פילוסופיה?

Benny Marks

New member
מהי פילוסופיה?

אני יודע - בפורום שלנו זו שאלה נדושה, כמעט כמו ״אלוהים - כן או לא״. ובכל זאת - ובמיוחד בזה הפורום, העיסוק בחיפוש תשובה לשאלה הזו נדמית כרצויה, אם לא חיונית…

חיפוש אחר הגדרה נאותה, או אפילו תיאור מספק לשאלה מה היא בעצם פילוסופיה חושף תהיות רבות וחוסר יכולת תמוה, גם של גדולי העוסקים בתחום, להסביר או להגדיר את מהותה, את הנושאים הנידונים בה ושייכים לה, ואת תכליתה.

בניגוד לתחומי מדע אחרים, אשר הגדרתם קלה לנו הרבה יותר, ואף אם אינה מדוייקת, תחום פעולתם מובן לנו ומוסכם על ידינו, הפילוסופיה - אימם הורתם של המדעים בהם אנו עוסקים היום, נותרה עלומה ואמורפית בתוכנה, באופן העיסוק בה, ובמטרתה. מדוע?

הנה דוגמה להגדרות פשטניות (יתכן ויתר על המידה) של כמה מתחומי המדע הבסיסיים השונים (נשענים למען הנוחות על וויקיפדיה):

* מתימטיקה - חקר המספרים (כמות, מבנה, מרחב ושינוי).
* פיסיקה - חקר חוקי היסוד של הטבע / חקר הגופים האנרגיה והזמן.
* כימיה - חקר מבנה החומר.
* ביולוגיה - תורת החי.
* פסיכולוגיה - תורת נפש האדם כפרט.
* סוציולוגיה - תורת החברה (חברת בני אדם).
* אנתרופולוגיה - תורת התפתחות האדם כמין, חקר התרבות האנושית.

אבקש את סליחתם של אלו העוסקים בכל תחום, ואת הארותיהם.
ההגדרות הללו הן כמובן פשטניות למדי, וברור שניתן לעדנן ולהרחיבן, אך הן מספיקות כדי לתאר באופן ברור ומוסכם על ידי רובנו את תחומי העיסוק של כל מדע ואת המבדיל בינו לבין האחרים.

מדוע הפילוסופיה שונה?

מה מקומה בין שאר תחומי החשיבה האנושית?
האם הפילוסופיה היא תחום מדע?
האם אפשר לסווגה כאחד מתחומי המדעים המדוייקים?
האם טבעה של הפילוסופיה להיות אמורפית, וכך טבעם של הנושאים הנידונים בה?
האם היא תחומה אך ורק לנו בני האנוש?
מה מטרת הפילוסופיה ולשם מה אנו עוסקים בה?

למה כל כך קשה לתת לה הגדרה פשוטה?
 

Benny Marks

New member
מה הכוונה ב-״חובקת כל״? כמו ״אלוהים״?

נשמע כוללני משהו…
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
אני לא יודע מה זה "אלוהים". זו מילה חסרת משמעות.

פשוט תביט בכל תחומי הדעת שעליהם אפשר להתפלסף.
&nbsp
היש משהו שהפילוסופיה לא נוגעת בו?
&nbsp
 

Benny Marks

New member
אהה. חובקת את כל תחומי הדעת.

אני נוטה להסכים, אם כי קל היה יותר להזדהות עם הקביעה הזו בזמן הפילוסופים הגדולים הראשונים, כשתחומי הדעת האחרים היו כלולים כמקשה אחת בתוך תחום הפילוסופיה.

בעקבות היפרדותם ממנה (המתימטיקה על נגזרותיה במאה ה-17, והפסיכולוגיה ושאר ״מדעי הרוח״ במהלך המאה ה-19), יש היאמרו כי הם אינם חלק אינטגרלי של הפילוסופיה יותר, והקשר היחיד בינה לבין תחומי המדע האחרים מתבטא בדיון העוטף את שטח המדע הנידון, הלא היא הפילוסופיה של המדע, ולפיכך קטן תחומה של הפילוסופיה עם חלוף העיתים.

כשלעצמי אינני מסכים עם קביעה זו. היפרדותם של המדעים השונים ממקורם כחלק מהפילוסופיה, נעשתה בשל נוחות העיסוק וההעמקה בנתח צר מסוג מסויים של המציאות, ללא הצורך המתמיד לעסוק בתמונה בכללותה. אין בזאת משום התרתו של הקשר החזק אל מקורו של המדע, אל הורתו - הפילוסופיה, כיוון שזו היחידה המספקת - כבעבר, נקודת מבט כללית ורחבה יותר, המשלבת את הידע הנצבר מכל תחומי המדע הספציפיים לכדי תמונה אחת.

פילוסופיה היא אם המדעים גם היום, ואף יותר.


ובאשר להגדרתו של ״אלוהים״ - זו בדיוק הייתה כוונתי.
 

ה כ ל

New member
"הפילוסופיה איננה תורה אלא פעילות." ~ ויטגנשטיין

"העיסוק בפילוסופיה משמעו ללמוד למות." ~ קיקרו
 
הפילוסופיה היא מדע האמת.


יש דבר אחד שאפשר לסמוך על פילוסוף שיעשה -
לסתור את הפילוסופים האחרים.
 

ה כ ל

New member
"בעולמנו אין דבר שניתן לאמר עליו כי הוא וודאי, למעט...

...מיסים ומוות." ~ פרנקלין
&nbsp
 

Benny Marks

New member
שוב - ככל מדע אחר

החתירה ל״אמת״ היא שאיפתנו בכל תחום מדע - לאו דווקא יחודי לפילוסופיה.

מאידך - דרכו של הפילוסוף לבקר ולנסות לסתור - כפי שתיארת, הוא מאפיין חשוב באופן פעולתה של הפילוסופיה.

העמדת דעות שונות ואף מנוגדות כחלק מהדיון הפילוסופי היא הדרך המאפיינת את הפילוסופיה. הביקורת והוויכוח הלוגי הם הכלים החשובים בהם נעשה שימוש לחידודו של כל נושא עליו מנוהל שיח פילוסופי. בעת התפצלותם של המדעים השונים ממנה, הנחילה הפילוסופיה כלים אלו לשימוש כבסיס לאישוש או הפרכה של תיאוריות מדעיות בכל תחום.
 

Benny Marks

New member
כך בעצם כל תחום מדעי אותו אנו חוקרים

אני מסכים גם עם אמרתו של קיקרו - אם כי הוא מתייחס כאן באופן מלאנכולי משהו לחצי הכוס הריקה.

אני מעדיף את הגירסה ההפוכה:

״העיסוק בפילוסופיה משמעו ללמוד איך לא למות״,

או -

״העיסוק בפילוסופיה משמעו ללמוד משמעות״.

כך או כך אין באלה הגדרה מספקת וממצה ועלינו להמשיך ולחפש.
 

ה כ ל

New member
האם אתה חושב שאם תוסיף את המילה ״לא״ למשפט של קיקרו

המציאות תשתנה על פי מאוויך? האם הוספת אותה מילה קטנטנה תמנע את התמוססותך הוודאית באין?
אני סבור שאם תדע באמת מדוע קיקרו נראה *לך* מלנכולי עכשיו, אתה עשוי לגלות דבר מה משמעותי עבורך.
פעם קראתי שהחיפוש עצמו עלול להיות הדבר שמונע מלמצוא..
(ולא, אני לא אביא את הקליפ של הסצנה המפורסמת של החיפוש שעורכים החיילים הרומאים בסרט ההוא של מונטי פייתון

אני לא משוכנע, אבל אולי אם תפסיק לחפש, תמצא.. :)
 

Benny Marks

New member
התשובות לשאלותיך הן כמובן ״לא״ ו-״לא״ - ועדיין…

כבודו של קיקרו במקומו מונח, אך אינני חושב שכל מטרתה ותכליתה של הפילוסופיה היא לחשב קיצנו לאחור.

נהפוך הוא - דעתי היא שכמו כל תחום אחר בו אנו עוסקים, מטרתנו הינה לשפר את חיינו ואת סיכויי הישרדותנו,
וזאת כל אף חוסר האונים אל מול מותנו הבלתי נמנע (בינתיים).

כך או כך - אני חושב שאנחנו יכולים להתאמץ טיפה יותר לפני שנרים ידיים, ונתמכר לעצלות המח המושכת.
 

ה כ ל

New member
״זה היה יפה היום, ואתה מודאג בנוגע למחר..״

״מבחינה תיאורטית קיימת אפשרות אחת בלבד של אושר מושלם: להאמין במה שלא ניתן להיגמר בתוכך ולא להתאמץ להשיגו."

״אל נא תתאמץ כדי ליהנות, אלא מצא את ההנאה במשימה עצמה. זהו סודו של האושר."
 
קיקרו כאילו מטרים את קאמי

שכתב במיתוס של סיזיפוס כי השאלה הפילוסופית החשובה ביותר היא למה לא להתאבד.
 

Benny Marks

New member
ובכך אנו מאיינים כל שיח וכל ידע שצברנו …

והנה אנו כאן.

אין בידינו אמת מוחלטת, אך נוכל ליקרב אליה עוד ועוד.
 
למעלה