על פי הממצאים שיש בינינו היקום נוצר במפץ הגדול.

על פי הממצאים שיש בינינו היקום נוצר במפץ הגדול.

אנחנו לא יודעים מדוע קרה המפץ הגדול ומה היה לפניכן .
למעשה ההבנה שלנו שהיה המפץ הגדול מבוססת על שני דברים מרכזיים .
העובדה שגילינו שיש התרחקות מתמדת של היקום באופן יחסי לעצמו.
כל הגלקסיות מתרחקות מכל הגלקסיות האחרות במהירות הולכת וגדלה .
כמוכן בכל החיפושים לא מצאנו תופעה של שינוי מגמה בזמן עבר .
כלומר ההתרחקות היא ברצף בלתי פוסק ובלתי משתנה .

משני אלה הסקנו בחשיבה לאחור שהיקום היה פעם נקודה חסרת גודל . זו קיבלה את הכינוי "סינגולריות" .

כשאנחנו מקבלים תיאוריה זו ומבססים את החשיבה עליה
הרי שהמפץ הגדול היה פיזור עצום של חומר , ארנרגיה , זמן ומרחב
.
להמחשה פשוטה ואנושית ניתן לדמות כל יחידה ביקום לכדור על שולחן ביליארד תלת מימדי או רב מימדי . את המפץ עצמו ניתן לדמות למכה מן המרכז לכל הכיוונים שפיזרה את כל הכדורים .

באופן דומה למה שקורה על שולחן ביליארד כדורים מתנגשים בכדורים אחרים , לא רק במישור אחד אלא בכל הכוונים ביקום .

לכל התנגשות כזו יש תוצאות . כשכדור מימן פוגש כדור מימן אחר הם נעשים זוג . כשזוג מימנים פוגש כדור חמצן התוצאה היא מים .

כך מיליוני , מיליארדי וזיליוני פגישות יצרו את החומרים שבטבלת מנדלייב . החומרים הללו יצרו ריכוזי חומר הנקראים כוכבים , ערפיליות וכל דבר אחר שאנו רואים ביקום .

חלק מההתנגשויות הללו יצרו חומר חי . גם בתוך גושי חומר חי יש התנגשויות שאנו יודעים לזהות . כמובן שיש התנגשויות שהן מסובכות יותר ממה שהיום יודעים לזהות .

נהיתן לומר על סמך הסבר זה שאין אקראיות . כל מה שקרה הוא תוצאה של ההתנגשויות שהן בגלל התנועה שתחילתה במפץ הגדול . רק בגלל חוסר היכול האנושית לאסוף יחד את כל המידע על כל "כדור" ונתוני תנועתו ובגלל היעדר יכול לחשב את מסלולם של כל "הכדורים" אנו משתמשים בביטוי "אקראיות" שהוא למעשה הודאה במוגבלות יכולתנו לחשב כל תוצאה של תנועת החלקיקים .
 

פרילנסר

New member
"מדוע" קרה המפץ הגדול - זו כבר "כוונה" -

"איך זה ש..." - יותר מתאים,
&nbsp
אלא אם אתה יכול להוכיח "כוונה" ביקום, או ב"מפץ הגדול",
 
סיבה אינה בהכרח כוונה
אלא היא יותר דומה לתנאי, כאשר התנאי משפט אמת ולכן גם התוצאה משפט אמת. היא לוגית. כוונה תכונה מורכבת יותר שקשורה לחשיבה.
&nbsp
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
עוד תיאוריה.

וגם היא תוחלף בעתיד.
או שתשאר הרבה זמן על קרביה כמו התיאוריה של אריסטו.
&nbsp
טיבן של תיאוריות הוא להישכח ולהיות מוחלפות באחרות.
&nbsp
&nbsp
 
לפני המפץ הגדול
לא היה זמן כי לא הייתה תנועה. כשאין זמן, לא צריך לבדוק התחלה. היקום היה מסודר באופן ברור ונוח בתוך נקודה, עם ישויות מינימליות של חומר מוחשי ואנרגיה מופשטת. והמקום שנוצר אחר כך עוד יותר מופשט, כמו במשפטי כן ולא. אני לא מאמין שהיקום יחזור להתחלה כמו שכתוב בקיצור תולדות הזמן. ודאי לא ימשיך להתפשט אבל הזמן שהתחיל מנקודה יימשך לאינסוף ולכן התנועה בו קדימה. לו הייתה אינסופיות גם מאחורה בזמן, לא היינו מגיעים לעולם להווה. יש אקראיות מוגבלת גם בחומרים וגם בהתנהגות של אנשים וקצת גם של חיות. ההבדל שהאקראיות בהתנהגות אנשים מודעת ומכוונת, כי תאי המוח קשורים זה לזה במידע שבהם והבחירה בין ההשפעות ההדדיות האינסופיות אקראית.
 

רגלים

New member
מלכתחילה לא צריך להניח שהמפץ הגדול התחיל כנקודה סינגולרית.

יכול. להיות גם שהיה גדול למדי. העניין הוא שיש יותר מידי אחידות ולכן ההשערה היא שהיקום התחיל בממדים קוונטים. אבל אולי יש הסברים אחרים לכך.
 
את העובדה שחלקים ביקום נמצאים בתנועה לכוונים לא סדירים אנו ר

רואים בתצפיות . תנועה לא סדירה זו גורמת להתנגשויות/מפגשים בין חלקים , חלקיקים , גושים , כוכבים , גלקסיות .
את התנועות הללו אנו מייחסים למפץ הגדול . הוא הדוחף הראשוני לכל התנועות ביקום . בזה הוא דומה למכת המקל בכדור ביליארד שבהמשך מכה בכדור אחר .
אלא שזה נעשה לא ב-15 כדורים אלא בזיליון חלקיקים ולא במישור אחד אלא בכל הכוונים שביקום .
הגודל הסינגולרי לא חשוב לצורך דיון זה .
אלא
העובדה שחלקים מתנגשים ויוצרים ערפיליות , גלקסיות , שמשות , חיים ......................
 
אמנם המילה זיליון היא שם שנתן איזה ילד

למספר שהוא 1 ואחריו מיליון אפסים .
אבל
הרשיתי לעצמי להשתמש במילה זו כדי לתאר את הכמות האדירה של חלקיקים,
מספר עצום ורב, שהתפזרו ביקום כתוצאה של המפץ הגדול .
שאלה -
האם מספרם המדוייק של החלקיקים חשוב להבנת הנושא ?
 
אולי בהתחלה היו רק חומר ואנרגיה מרוכזים
ולא היה זמן ולכן לא הייתה תנועה, וכשהתחיל הזמן האנרגיה התחילה לפשט את החומר וליצור מקום.
&nbsp
 
אני מניח שמספר החלקיקים לא חשוב
אבל אין ספק שהם רבים מאד. רציתי לדעת מה זה זיליון. המספר עשר בחזקת מאה הוא ככל הידוע לי גוגול.
&nbsp
&nbsp
 

רגלים

New member
אני מסתייג מהמונח דוחף ראשוני

המפץ הגדול כפי שהפיזיקאים מתארים אותו הוא ארוע שנמצא בקו הזמן
של כל היקום המוכר לנו. כלומר אם ניקח כל נקודה ביקום וכל חלקיק, וניקח את
המסלול שלו או את המסלול של החלקיקים שיצרו אותו אחורה, אז כל המסלולים הללו
מגיעים לאיזה אירוע מכונן, וזה מה שנקרא המפץ הגדול. אין זה אומר כמובן שום דבר על מה שקדם לכך. ויכול להיות אפילו שנוכל להציץ מעבר לו.
 
מה שאתה כינית "ארוע מכונן"

הוא הזזת חלקיקים באופן שהם מתרחקים מהמקום שבו היו מרוכזים .
האם נראה לך שהם זזו ללא סיבה ?
לסיבה אני קורא דחף/דחיפה . אבל אתה יכול לקרוא לזה "מעדן טורקי"
כמובן שהמילה דחף/דחיפה נותנת הבנה טובה יותר .
 
מה שניוטון מצא והגדיר היה מוגבל לכלים שאיתם חקר את המציאות .

אינשטיין תיקן את החוקים של ניוטון .
אנחנו לא יודעים מדוע קרה מפץ הכדול שדחף הכל הרחק מהנקודה הסינגולרית*
אבל אחרי המפץ הגדול לכל תנועה ניתן למצוא את המניע .
*אינני עוסק בהגדרה של הנקודה הסינגולרית.
 

רגלים

New member
אינשטיין הרחיב את עקרון ההתמדה עוד יותר

הוא לא ביטל אותו.
 

רגלים

New member
אינני יודע איזה הוכחה אתה רוצה

ובכל זאת, יש כמה עקרונות שנמצאים בבסיס התורות הפיזקליות.
למשל, עקרון היחסיות המיוחס כבר לגלילאו גלילי הטוען שאי אפשר לצופה להבדיל
אם הוא נע בקו ישר ובמהירות קבועה או נח. התנועה היא יחסית. אינשטיין שינה
את עקרון היחסיות ודיבר על מערכות אינרציליות בתורת היחסות הפרטית והכללית.
אם התנועה היא יחסית, אפשר ליחס את התנועה למערכת יחוס כזאת או אחרת.
התנועה אינה אלא ביטוי למערכת היחוס שלך.
ומה שאנחנו רואים כאילו הגלקסיות הרחוקות מתרחקות מאיתנו הוא התרחבות
המרחב והזמן, ולאו דווקה איזה חלקים של היקום שנעים מהדף של הפיצוץ הראשוני.
 
למעלה