תאוריה שהמצאתי בגיל עשרים

תאוריה שהמצאתי בגיל עשרים ואולי מסבירה את משמעות החיים והקיום ומאפשרת לחזות במידה רבה התנהגויות ותופעות.
 
שאלה
אני חושב שמבחינה הגיונית תמיד עדיף להגיד דברים נכונים מדברים לא נכונים, כי אפשר לדבר על האמונה של הצד האחר ואז אומרים דבר נכון והוא שאפשר להאמין לנו גם אם הסיפור עצמו שקרי. למשל אפשר להגיד לשופט: אתה יכול להאמין לי (או להבין) שלא גנבתי, אתה אמור להאמין לי כי אני מספר לך את זה, ואם תאמין לי לא אצטרך להמשיך לענות. זה יכול להפחית אי הבנות בין הצדדים השונים, כך שהצד שנגדי יאמין לי ולא יפעל נגדי, והצד שבעדי לא יאמין לי אלא יבין שאני מנסה להטעות את השומע וישתף אתי פעולה נגדו. האם אני צודק?
 
למעלה