למה החרדים בורחים מהמדע?

Henry0

Well-known member
למה החרדים בורחים מהמדע?

הרי שלמה המלך ביקש מאלוהים "חכמה ומדע תן לי"
אז למה החרדים הפנו גבם למדע, והם שקועים רק בלימוד התורה?

זה מתחיל ביוון, כשאריסטו היה האדם הראשון שחשב מחשבה מדעית.
אבל חכמי ישראל סרבו לקבל את "החוכמה היוונית", מטעמים פוליטיים של אז, וכך הרחיקו את עם ישראל מהידע והמדע.

זו הסיבה שעם ישראל הדתי לא הגיע לשום השג מדעי, טכנולוגי או אמנותי.
כאשר מסביבינו המציאו את המתמטיקה, האסטרולוגיה, הרפואה, הגאומטריה, הארכיטקטורה, הטכנולוגיה, ציור, תאטרון, פיסול.... אנו לא יצרנו כלום בעל משמעות עולמית.
עם שלם שהשאיר אחריו וואקום.

ומתי זה השתנה?
כאשר עם ישראל ניפרד מאזיקי הדת, ויצא לחרות של מחשבה.
מייד עם עזיבת הדת, קמו לנו איינשטיין, פרויד, צוקרברג ... יהודים ששינו את העולם.
היהדות החילונית העפילה מיידית לראש הפירמידה העולמית.
איזה עוצמה אדירה יש בעם הזה, עוצמה שהדת הצליחה לחנוק אלפי שניים.

מסקנה
אסור להתנתק ממקורות ידע עולמיים, רק בגלל פוליטיקה.
היטלר לא הגיע לפצצת אטום, אם כי גרמניה היתה אז מרכז הידע העולמי בנושא, רק בגלל שהתנגד ל"פיזיקה היהודית".
מי יודע מה אנחנו והעולם פיספסנו, לו חכמי היהדות לא היו כל כך טיפשים.
 

Henry0

Well-known member
תגובה מעוררת השראה

יותר מדי קורה לנו היום, שאנשים שומעים מכל מיני כוונים, כל מיני דברים, ולא טורחים, או לא מסוגלים, לבדוק בעצמם.
זהו הפתח לפייק-ניוז שמציף אותנו.

הניסיון שלך לברר את הנקודה לעומקה, ולא לסמוך סתם על דברי אחרים, מעורר השראה חיובית.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
צוקרברג הוא יותר עושה רושם של עוד עריץ...

לא היייתי שם אותו באותה רשימה עם איינשטיין, ההפך.
&nbsp
הדרך להתקשר עם אנשים אחרים הייתה עוד לפני פייסבוק, ההבדל היחיד שעכשיו הם מונופול ושולטים בכל חברה, וגורמים לך לחשוב מה שמתאים להם...
&nbsp
צוקרברג גם אמר שהוא מעריץ את יוליוס קיסר... איפה ברוטוס? איכה?!
&nbsp
 

hieroso

New member
הרמב"ם למשל סרב לקבל את החוכמה האריסטוטלית???

תמוה בעיניי...

נראה שללייבוביץ שלנו - שהיה גם איש מדע - יש חשיבה יותר סינקרטית משלך, לא מקוטעת, שרואה המשכיות בדברים, ולא מסתפקת בגנרציות ספונטניות ויותר מדי יש מאין: מה היתה פרשנותו, הסוציולוגית בעיקרה, לאותו "גניוס יהודי" שהיכה בגאוניותו בעולם המערבי המודרני ?

"התופעה ההיסטורית הגדולה של כניסת היהודים ב-150 השנים האחרונות לציוויליזציה של העולם המערבי - שהיא מעבר לכל פרופורציה בתחום האינטלקטואלי - נעוצה בכך שמדובר בקיבוץ אנושי שנכנס לתוך הציוויליזציה המערבית כשהוא כבר משוכלל מבחינה אינטלקטואלית."

אני תמה מה יכול היה לגרום ל"שכלול" הזה... ניתן לנו כיוון רעיוני מסוים, בדמותו של מנדלסון למשל, כאילוסטרציה להטמעתו המוצלחת של היהודי אל תוך הקלחת הנוכרית הנאורה (כביכול):

"כאשר מדברים על פלישה יהודית לתרבות המערבית מצביעים על משה מנדלסון, יהודי שנעשה פתאום סופר גרמני. אבל מי היה מנדלסון? בחור דל שבא מדסאו לברלין, אלא שכבר מילדותו למד ש"ס ופוסקים. לעומת זאת, בנו של איזה רוכל גרמני מדסאו שבא מדסאו לברלין היה יכול לכל היותר להיות שוער או מנקה רחובות... והבחור היהודי הדל הזה בא עם מטען אינטלקטואלי עצום, אף על פי שבילדותו לא למד שירה וספרות גרמנית. אבל הוא היה מסוגל ללמוד את הפילוסופיה הגרמנית ויכול היה מיד לקרוא את לייבניץ ולהבינו, מפני שבילדותו ידע את 'מורה נבוכים'." (ישעיהו ליבוביץ - עולם ומלואו)

וסליחה שני רק מצטט, אבל זה יותר פשוט ולא הייתי יכול לנסח זאת ביתר פשטות.
ובכן אני בדיעה שיש בתיזה הזאת של ליבוביץ משהו, יותר ממשהו, ככלל, ולא הייתי ממהר לנתק את ההישגיות האינטלקטואלית היהודית באופן כללי מן המטריציה היהודית הדתית, שהיוותה גם כשלעצמה במשך דורות מערכת חינוך משומנת שנגעה לכלל הציבור היהודי, כאשר הגויים באותו זמן היו במרביתם אנאלפבתים.
 

Henry0

Well-known member
זה נושא מעניין, אחר, אבל מעניין

השאלה למה פרצו היהודים האשכנזים לתוך הצויליזציה המערבית בכזו איכות אדירה, מעוררת הרבה חוקרים לחקור את הפנומונה הזו, כדי ללמוד איך לחנך דורות חדשים.

הפריצה הראשונה, מייד לאחר הוולד תנועת ההשכלה, נבעה מהבדל קריטי בהשכלה.
בגיל 10 הילד היהודי כבר למד רש"י ותלמוד, והגוי היה אנאלפאבית.
ברור שלילד היהודי היה יתרון אדיר בביה"ס על שכניו הגויים.

הפריצה השנייה נבעה מתרבות. התרבות היהודית של "לימוד תורה" הפכה לתרבות של "לימוד", כל לימוד.
עד היום לא תראה באירופה או בארה"ב אף יהודי אשכנזי שלא למד והרבה. לא תמצא אף זבן בחנות, אף מכונאי, אף שרברב... אך ורק בעלי מקצוע הדורשים לימוד רב.

אבל הזמנים משתנים, הגויים גם לומדים היום, אין ביניהם יותר אנאלפאבתיות, ובתי הספר שלהם לא טובים פחות מבתי הספר של היהודים (אם לא טובים יותר).
איבדנו את יתרון ההשכלה המאד בלעדי שלנו. אבל יש לנו, יחד עם תרבויות אחרות (סינים, הודים, קוראנים...) את תרבות ההשכלה. האמא היהודיה, הסינית, הקוראנית... לא תאפשר לילדיה לא ללמוד.

הייתרון האחרון שלא אוהבים לדבר עליו, מטעמים של פוליטיקלי-קורקט הוא יתרון מנת המישכל.
יצא המזל והיהודי האשכנזי נמצא בקבוצה גנטית שלה יש בממוצע מנת מישכל הגבוהה בכ- 10 נק' ע"פ האמריקאי הממוצע.
יש קושי רב לקבל תקציבים למחקרים כאלה, אבל מעט המחקרים שנעשו, הן בארה"ב והן באירופה, מחזקות את המסקנה הזו.

יחד עם זאת אסור לשכוח שמנת מישכל היא במתאם עם ההשכלה, כאשר כל שנת לימוד גבוה מוסיפה 1-2 נק' IQ, הן בגלל התפתחות המוח, הן בגלל הכרת החומר שנישאלות במבחני IQ.
כך שהשאלה כמה מהיתרון ה-IQ של היהודי האשכנזי הוא גנטי, וכמה הוא תוצר השכלתי? פתוחה עדיין.
 

hieroso

New member
אם לסכם במשפט

אז הסכמנו בסופו של דבר שהחיק היהודי-תרבותי המסורתי היווה מעין סדנת הכנה פנטסטית, אם כי ארוכה, לעת הקריטית בה בני הבית יצאו לעולם הגדול ויוכלו לעשות בו חיל : רק זה היה מצדיק למעשה את קיומו וערכו.

אני רואה אבל בתקופתנו יתרון נוסף למה שאפשר לקרוא לו "חינוך תורני" פרופר על פני כל חינוך עכשווי אחר : הוא משמר את ערך האות, הכתב, והספר : בעידן של ווירטואליות דיגיטלית בה התוכן המשמעי עובר כמעט רק דרך האסוציציה המידית והתמונה, שימור הערך של הכתב והקריאה נראה לי חיוני, כה החשיבה קשורה לשפה, והשפה יכולה להשתכלל רק דרך הפרקטיקה היסודית של הכתב...
 

Henry0

Well-known member
למה אתה קורא חינוך תורני?

אם הכוונה שלך שהילדים-תלמידים ילמדו גם מחשבת ישראל בנוסף ללימודיהם הרגילים, הרי אני מסכים איתך.

אם הכוונה ל"לימודי תורה" בלעדיים, אז המצב הפוך.
אנשים שלומדים רק לימודי תורה (ישיבות), לא לומדים לחשוב אלא לשנן, לא מפתחים עומק מחשבה, רמת הישיבות הגבוהות היא ברמה נמוכה בהרבה מהרמה שהיום מקובלת בכל בתי הספר התיכוניים בעולם, כך שכוח המחשבה שלהם, וכוח הניתוח הלוגי, מתנוון.

הרמה האינטלקטואלית הכל כך נמוכה של בחורי הישיבות אינה מקרית.
זה פועל יוצא הכרחי משיטת השינון, וההישענות על בסיסי מחשבה לא לוגיים.
זה היה מספק כאשר הגויים מסביבם היו אנאלפאביתים,
זה מאד לא מספיק היום, כאשר הלימודים בכל העולם ברמה פי כמה וכמה גבוהה מרמתם.
 

Henry0

Well-known member
גם ניסיון אישי

מפעם לפעם יש "גאונים" בישיבות, שמרוב שכולם חושבים שהם גאונים, הם באים ללמוד גם מדעים (לפעמים אחרי שחוזרים בשאלה).
אף אחד מאלה שבאו למחלקה לפיזיקה, למעט אחד, לא החזיק מעמד מעבר לכמה חודשים.
האחד שכן החזיק מעמד, פשוט לא הצליח לעבור לשנה הבאה.
היכולות המנטליות שלהם היו ברמה מאד לא מספקת, על אף שבישיבה הם נחשבו "גאונים".

ואם תכנס לעומק לחומר שלומדים בישיבה, תווכח בעצמך שהחומר אינו דורש שום מחשבה מעמיקה, שום העמקת הלוגיקה, רמה נמוכה בהרבה ממה שנידרשים היום בבתי ספר תיכוניים בעולם.
- בעולם הישיבות "גאון" הוא אדם שזוכר הרבה, ויודע לקשר מזכרונו דברים ממקורות שונים.
- בעולם המדע "גאון" הוא אדם עם יכולת מחשבה לוגית יוצת דופן ויכולת פיתוח פתרונות מסובכים לוגית.

בעולם הישיבות מספקת מחשבה פשטנית בלא צורך בהיגיון.
בעולם המדע נידרשת מחשבה הכי מתוחכמת, בגישה הכי הגיונית.

כיום אני עובד בחברת פארמה בשוויץ (פיתוח תרופות), ואני חייב להודות שאותה בעייה קיימת גם בין הרופאים.
יש בינינו הרבה חוקרים שהם במקור רופאים, ובסך הכל כושר הניתוח הלוגי שלהם אינו ברמה מספקת (אנו זקוקים להם בגלל הידע והניסיון הרפואי שצברו).
גם הם למדו שנים רבות, אבל לא למדו אלא שיננו.
המוח שלהם, בדומה למוחם של האברכים, פשוט נוון.

רק כדוגמא
כאשר הסטודנטים לרפאוה הולכים למבחן, הן משננים ספרים על ספרים לפני המבחן.
כאשר אנו (בפיזיקה) הלכנו למבחן, לקחנו איתנו ארגז מלא ספרים למבחן.
הסטודנטים לרפואה נבחנו על הידע בספרים, אנו נבחנו על היכולת לפתור בעיות.

יש מקצועות שאפילו אם נולדת אדם מוכשר, הם ינוונו את מחשבתך.
אם אין לך במהלך הלימוד, ואח|כ במהלך חייך, מאמץ אינטלקטואלי עילאי לפתור בעיות לוגיות מסובכות, לא רק שמוחך לא מתפתח יחד עם האתגר, אלא שהוא ממש מתנוון.
 
החרדים בורחים מהמדע כי הם זוכרים

את ההבטחה בהר סיני: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"!
אמונה שלמה וקבלת התורה ללא תנאים.
 

Henry0

Well-known member
זה נחמד, אך לא קשור

האלוהים נתן לעולם מדע.
אז אנא חרדים, עשו ושמעו את דבר אלוהים, לימדו את תורתו, את חוכמתו, ואת מדעו.
לא במקרה שלמה המלך ביקש מהאלוהים את שניהם.

כמובן שאין לבקש מהם שיפסיקו ללמוד תורה,
אך יש לקיים את כל דרישות האלוהים.
 
הנרי, תודה.


 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
הסיבה הפשוטה היא שהמדע הוא גם סוג של "דת", והיא מתחרה

עם הדת שלהם.
&nbsp
אחרת אין הסבר למה לא לקחת ידע מועיל מאחרים?
בעניין של טכנולוגיה, היהודים לא שונים משאר העמים, בעניין המדע זה תמיד ייחשב בתור עוד דת.
&nbsp
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
ד"א אין שום דבר רע בלהיות דתי.

ההפך אם זה נותן לך פרנסה זה רק מגדיל לך את סיכויי ההישרדות.
&nbsp
נשים כיפה על הראש אבל נאכל פיצה עם פפרוני, הרבי מתושלח...
&nbsp
 
הידע מועיל ל"אחרים" לחלום טוב יותר?


הידע מצוי בזמן ומתיחס לזמן.
תוכן החלום תמיד משתנה.
מדע הוא חלום בתוך חלום.
כל הדברים הם בני חלוף.

והתורה?
תורת הידע העצמי?

זה המדע שצריך לעסוק בו.
 

Henry0

Well-known member
מה הקשר בין מדע לדת?

המדע מחפש סיבות של תופעות (לפי הגדרת אריסטו ולייבוביץ')
בדת הסיבה העליונה היא תמיד האל.

בדת יש תמיד סיבות על טבעיות,
במדע כל הסיבות הן טיבעיות.
 
למעלה