הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות

רגלים

New member
הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות

אוקי, כוונות טובות לא מספיקות. צריך גם תבונה שתכוון את המעשים לתוצאות טובות. אבל מה אם טועים? מה שאפשר לתקן, מתקנים.
האם יש לאדם די כוונות טובות, ודי תבונה שתעזור להגיע לתוצאות הטובות,
אפילו אם יש שגיאות בדרך? אני מקווה שכן (אפילו אם אין לי ודאות בדבר).
 

ה כ ל

New member
כולם עוברים שם, כולם חוץ מאליהו הנביא שעלה בסערה השמיימה :)

 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
הוא נשרף באטמוספירה כמו אילן רמון...


&nbsp
 

Benny Marks

New member
הגדרת המטרה היא תנאי קדם לדיון בשאלת הצדקתה את האמצעים

או להיפך.

כך או כך - לדיון תשובות נכונות רבות, כולן תוצאותיהן של אמות מוסר סובייקטיביות.

עם זאת - בהנחה שהגיהנום בפתגם שבפתיח איננו המטרה המוצהרת, ואף לא המוגדרת (אם כי יתכנו מקרים שכן), הרי שהקלישאה והדיון בה נסובים סביב חטאי האדם - היוהרה, האדישות והצביעות.
 
איש לא יכול להלך בדרך למעננו.


כשאתה חווה את הדרך, הרי שבין שאתה טועה ובין שלא,
ניתנת לך ההזדמנות ללמוד.
 

Benny Marks

New member
אבל נוכל להימנע מלהלך בדרכים מוטעות בהסתמך על קודמינו.

ואת שאנו חווים ולומדים לבסוף בהולכינו,
אנו מורישים לבאים אחרינו,
אלו העומדים ותוהים - באותו מקום בו היו רגלינו.
זוהי בעצם תמצית מהותנו, אנושיותנו, יתרוננו.
 
למעלה