״כשכל אחד יבחן מחשבותיו הוא ימצאן עסוקות כולן בעתיד ובעבר.

[ה כ ל]

״כשכל אחד יבחן מחשבותיו הוא ימצאן עסוקות כולן בעתיד ובעבר.

על ההווה אין אנו חושבים כלל, ואם אנו חושבים עליו, זה אינו אלא על מנת להאיר ולערוך את העתיד. לכן, לעולם אין אנו חיים, אך לחיות אנו מקווים; ואנו מוכנים תמיד להיות מאושרים. זה בלתי נמנע שאין אנו מאושרים לעולם."

 

[נחמדה וחכמה]

ערב אחד

נתן מאסטר סונג-סאן הרצאה על כמה חשוב
להיות מרוכזים רק במה שעושים.
למחרת בבוקר נכנס תלמיד למטבח והופתע לראות
אותו קורא עיתון ואוכל ארוחת בוקר.
אמר התלמיד בתלונה:
"אתמול בערב אמרת כשאתה אוכל - רק תאכל,
וכשאתה קורא - רק תקרא, אבל עכשיו אני רואה שאתה
גם אוכל וגם קורא באותו זמן".
המאסטר ענה לו תוך כדי לעיסה:

"כשאתה אוכל וקורא, רק תאכל ותקרא".

שמחה = היכולת להשים לב כל הזמן לרגע ההווה.

 

[AnarchistPhilosopher]

מתי ההווה הזה?

העכשיו שהיה איננו עוד ובעתיד יהיה עכשיו חדש שיהפוך במהרה לעבר.
יוצא שכדי לחיות בהווה זה סתם ממבו ג'מבו של אושו, מה שבלתי אפשר להגשמה.
בין כל רגע למשנהו יש אינסוף שברירי רגעים, כדי להימצא ברגע צריך שהזמן לא יתקדם ויישאר סטטי, ככל הידוע לי זה בלתי אפשרי.
&nbsp

 

[ה כ ל]

אין זמן

״The present is nothing else than the sum of what one perceives, remembers and hopes for.״

 

[AnarchistPhilosopher]

זמן זה יצירה אנושית זה נכון.

אבל זה לא אומר שהוא לא קיים.
&nbsp
איכשהו אנשים שמתאמים שעה תמיד יודעים מתי להיפגש, למרות שיש שעונים שונים אז יהיו כאלה שיאחרו.
&nbsp
כמה זמן אתה מחכה למאחר לפי השעון שלך עד שאתה עוזב?
&nbsp
יש כמובן גם את הנצח, שהזמן לא קיים עבורו...
&nbsp

 

[ה כ ל]

הזמן שאתה מכוון אליו הוא כמו קואורדינטות על מפה

אבל האם כולם מגיעים ליעדם? אתה באמת יודע מה יקרה ברגע הבא?
&nbsp

 

[AnarchistPhilosopher]

זה שאני לא יודע מה יקרה ברגע הבא במאה אחוז לא אומר

שהזמן הזה לא קיים.
&nbsp
בנצח הזמן לא קיים, אבל יצא לך לראות משהו או מישהו שקיים לנצח?
&nbsp
חוץ מאלהים כי הוא לא ניתן להשגה, מה שזה לא יהיה.
&nbsp
&nbsp

 

[ה כ ל]

העובדה שאתה לא יודע מה יקרה ברגע הבא אומרת

שכרגע, עכשיו, הזמן הזה לא קיים בעולמך. לא כל מה שאפשר לחשוב עליו באמת קיים במציאות, מלבד במחשבה שגם היא חלק מהמציאות..

 

[Henry0]

אתה מבין זמן, רק בתנאים שבן אדם רגיל אליהם

אתה לא חי במהירויות גבוהות מאד,
לכן אין לך את אפשרות התחושות של זמן שמהירותו משתנה.

האפס המוחלט
אם תכנס לאיזור שבו הטמ"פ היא האפס המוחלט (מעט פחות מ- 273 מעלות צלסיוס, שזה 0 מעלות קלווין),
הרי שם שום דבר לא זז, הכל עומד במקומו.
השעון לא זז, ושום דבר לא קורה,
אז מה פרוש מושג ה"זמן" במקום הזה?

אנקדוטה
המידע שמגיע לנווט GPS שלך מהלווינים, מגיע ממקום הרחוק יותר מכדה"א מאשר אנו נימצאים בו, לכן הזמן שם איטי יותר מאשר אצלינו.
אם לא יקחו את האפקט הזה בחשבון בתכנת ה- GPS, תהיה טעות של כמה עשרות מטרים במיקום.

מסקנה
אל תניח הנחות, ואל תסיק מסקנות על הטבע, בתנאים שאתה לא רגיל להם.
לאינטואיציה שלך אין שום ערך בתנאים השונים מחיי היום-יום שלך.

 

[AnarchistPhilosopher]

באפס המוחלט של טמפרטורה יש עדיין פלקטואציות קוונטיות

בערך הממוצע של האנרגיה של המערכת.
&nbsp
כך שזה לא שאין שם זמן, אם יש שם אנרגיה אז לפי עיקרון אי הוודאות יש אי וודאות בזמן.
בנוגע לטבע, מכניקת הקוונטים מלאה בהנחות שהפיזיקאים קבעו על סמך התצפיות שהם ביצעו, להגיד לי לא להניח דבר זה מגוחך בזמן שפיזיקאים עושים בדיוק את זה, האם תגיד גם להם לא להניח דבר?
כל הסיפורים שהם מספרים לנו בקורסים מלאים הנחות ושיקולים שלא בהכרח מתקיימים במציאות אבל הם רק קירוב למציאות, אז מה אם לא נניח דבר לא נוכל להסיק דבר.
למעשה אני טועה, אם לא תניח דבר אז בהכרח יש לך את ההסקה הריקה מכלום נובע כלום.
אבל זה לא מעניין במיוחד, אז אנחנו מעדיפים לספר סיפורים מלאים שקרים, שחלקם שימושיים (טרנזיסטור, מחשבים, סמארטפון), אבל תמיד רק מהווים קירוב למקור.
בכל מקרה אם לא נניח הנחות יהיה קשה להסיק משהו שהוא לא ריק מתוכן.
בנוגע לאינטואיציה שלי, יש לה ערך בדיוק לטיב המקרים בהם אני דן שהם מערכות מאקרוסקופיות, עוד לא ראיתי את עצמי נמצא בשני מקומות באותו זמן, למרות שמכניקת הקוונטים טוענת שזה מה שקורה.
כמובן אפשר להגיד שזה ייקח הרבה מאוד זמן עד שזה יקרה, בסדר יש לי את כל הזמן שבעולם בשביל שזה יקרה.
&nbsp

 

[Henry0]

פלוקטואציות קוואנטיות

ברגע שיש פלוקטואציה קוואנטית, נולדים חלקיקים, והם נעים.
שם אין וואקום, יש טמ"פ, ויש למושג זמן מובן.

ברגע שהחלקיקים מתאיידים חזרה, טמ"פ המקום חוזרת לאפס, ואז למושג זמן אין שם יותר משמעות.

למה הדבר דומה?
אם אטען שעם מכונית עומדת אי אפשר למדוד זמנים ומרחקים,
אז תטען שמכונית יכולה לזוז.
זה נכון שמכונית יכולה לזוז, אבל כאשר היא עומדת אי אפשר למדוד איתה זמנים ומרחקים.

 

[Henry0]

הנחות פיזיקליות

זה נכון שבפיזיקה יש הנחות,
למעשה כל הפיזיקה היא אך ורק הנחות.

אך אל תבלבל בין הנחות לבין הגדרות.
הגדרה של טמ"פ היא האנרגיה של דרגות החופש של המערכת, או בגישה אחרת קצב זרימת האנרגיה מגוף אחד לשני.
אם אין גופים שונים, אין טמ"פ, ואין קצב זרימה.
אם אין קצב, אין למושג זמן שום מובן.

 

[Henry0]

סיפורי הפיזיקה

הפיזיקה היא רק סיפורים, ואני מתפלא על כך שאתה מתפלא על כך.

כל ההבדל בין כיפה אדומה לסיפורי הפיזיקה, שבסוף סיפור הפיזיקה צריך ללכת באמת ליער, ולבדוק האם באמת הזאב אכל את הסבתא.

 

[AnarchistPhilosopher]

זה לא מדוייק.

הרי בסוף הפיזיקה היא רק קירוב למציאות, אני מדבר על התיאוריות.
&nbsp
הרי אנחנו לא באמת יודעים את המציאות לכשעצמה, מה שהיא לא תהיה.
&nbsp
&nbsp

 

[Henry0]

הפיזיקה אינה קרוב למציאות

הטבע זה "סיפור". על המציאות אין לנו שום מושג, והמדע כלל לא מתיימר לדעת מהו הטבע.
מה שהפיזיקה מנסה, זה למצוא את הסיפור, שאם נבדוק את סופו, ונלך לטבע לבדוק אותו, יתברר שאכן הזאב אכל את הסבתא.

במונחים מדעיים, הרי מה שהמדע עושה זה בניית "מודלים" (תאוריות).
איש לא מתיימר לאמר שהמודל הוא אכן הטבע,
מודל נחשב כ"מודל" טוב, אם הוא מסביר כמה שיותר תופעות, כמה שיותר קרוב למדידות, ומנבא תופעות עתידיות.

ניקח לדוגמא את מודל כוח המשיכה של ניוטון.
זהו מודל מצוין, עד היום שולחים חלליות לכוכבים לפי חישובים ע"ס המודל הזה.
האם זה הטבע? האם יש בכלל בטבע כוח משיכה?

איינשטיין בא עם מודל אחר, מדויק יותר, ובמודל של איינשטיין אין כוח משיכה, יש רק חלל שמתעקם.
האם זה הטבע? האם החלל באמת מתעקם?
בינתיים זה המודל הטוב ביותר שיש לנו, התוצאות שלנו הכי קרובות לדיוק המדידות שאנו מסוגלים לבצע, והמודל הזה מנבא תופעות שהמודל של ניוטון כשל מלהבהירן.

בקיצור, אין לנו מושג מהו הטבע, ואנו כלל לא מתיימרים לדעת זאת,
הכל רק סיפורים, אלא שהשפה של הסיפורים היא מתמטיקה, ולשפה הזו יש דקדוק לא פשוט.
הפיזיקאים משווים את התוצאה של הסיפור עם התופעות בטבע, ואפילו כשהתוצאות ההשוואה נהדרות, עדיין הטבע הוא טבע, והסיפור הוא רק סיפור, עד לסיפור הבא שיהיה טוב יותר, ויתפוס את מקומו.

 

[AnarchistPhilosopher]

אז הפיזיקה היא בסה"כ עוד סיפור, וכמו כל סיפור אפשר להאמין

לו או אפשר לא להאמין לו.
&nbsp

 

[Henry0]

פיזיקה זה ההפך מאמונה

פיזיקה מספקת הסתברות לתוצאה של הטבע.

למשל, ניסיון הסיפור (המוטעה) של כוח המשיכה של ניוטון, מספר לנו שבמאות מיליארדים הפעמים שמשהוא כבד נישמט, הוא נופל לבסוף על הרצפה.
אז אנו מעריכים, שבפעם הבאה שעצם כבד ישמט, גם הוא ישמט לרצפה.

כך שבניגוד לאמונה, הסיפור הפיזיקלי נותן לנו הסתברויות גבוהות לצפות את תוצאות בטבע, גם אם הסיפורים מוטעים לחלטין.

 

[AnarchistPhilosopher]

זה משהו שמתאים לפיזיקאי להגיד.

אבל בפועל פיזיקה היא גם אמונה, אמונה שהסיפור שהיא מספרת מאחורי ההסתברות הוא נכון.
&nbsp
&nbsp

 

[Henry0]

אין שום אמונה, כי הסיפור אינו נכון

אף מדען לא מאמין בנכונות הסיפור (התאוריה), האמונה זה לדתות.
המדען יודע (לא מאמין) שהתוצאות של הסיפור יתאימו למדידות המציאות, במובהקות סטאטיסטית.

 

[AnarchistPhilosopher]

אבל איך הוא יכול לדעת את זה? הרי המשפטים של הססטיסטיקה

הם משפטי גבול, ואי אפשר לגעת באינסוף, ולכן רק דוגמים חלק מהאינסוף.
אף אחד לא מבטיח לך שהמטבע הוא הוגן גם לא אחרי שתדגום 100000000000 פעמים עדיין ייתכן שהוא לא הוגן.

יש פה אמונה שהמדגם מתנהג בהתאם להתפלגות מסויימת, אבל אין לכך שום הוכחה.