הגיגים
יש ד''ר בקופת חולים הבא לרפא גופו של אדם. יש ד''ר בפילוסופיה הבא לתקן לא את נפשו של אדם אלא את החברה כולה. דברי תוכחה של נביא העומד בשער והיה זה סוקרטס אשר מצא מותו בשל כך. יש להשאיר עקבות חיים אחרי לכתו של אדם, הווי אומר צאצאים מבשרו ודמו וחינוכו. שהרי אם החברה לא תעשה כן, לא תהיה חברה והיא תתכלה תוך דורות מספר. והדבר אינו מגיע מציווי דתי, כה אמר אלוהים, אלא ציווי מוסרי - למען החברה. מספר שנים אדם תורם עצמו לצבא הגנה לישראל במישור הצבאי, שאם לא כן, יבואו עלינו אויבינו לכלותינו. ומה עם התרומה לחברה?, הקמת בית בישראל. לא על מנת לקיים את ההבטחה לאברהם אבינו. אלא למען חוסנה של המדינה.
גלובליזציה. אין משמעות למדינה. רק חברה בינלאומית. ישראלים הפזורים בכל העולם, וכל העולם פזור בישראל. ולמה דומה איש שהצליח בעסקיו, בהשכלתו, בבריאותו. כמו לולב, עומד כפוף, שכן אין לו עם מי לחלוק את הצלחתו שעליה עבד כה רב. אצל החיות זה אינסטינקט. כל הבילוגיה מתרבה. ריבוי למען ריבוי. לרוב מהנשים אני שומע: "אני רוצה ילדים". גם במחיר של משפחה חד הורית. זה לא עניין של אברהם אבינו, זה לא עניין מוסרי למדינה. אני רוצה. זה משמעותי בעיניי. לא כיף. ילדים זה עם כפוי טובה. אבל משמעותי. והמשמעותי הזה, זה אושרי. לרוב, מהגברים אני לא שומע משפט כזה אבל לרוב הם מתחתנים עם הנשים. ילדים נוצרים, כך נראה בעיני, כתוצר לוואי.
