אז אלהים...

Henry0

Well-known member
אלו עובדות מוצקות

קל מאד למדוד את המהירות שבהן הגלקסיות מתרחקות מאיתנו.
כידוע לכל חומר כימי יש חתימה מדויקת של הקרינות שהוא מפיק, כך אנו יכולים גם לדעת מה הכימיה ע"פ הכוכב (לא במעמקיו), וכצפוי ככל שהגלקסיות רחוקות יותר, הן נוצרו בתנאים מוקדמים יותר של המפץ, והכימיה שלהן עדיין לא התפתחה למולקולות גבוהות, כך שככל שהגלקסיה עתיקה יותר, יש בה למשל יותר הליום מאשר מימן... וכך הלאה. (מתכות כבדות נוצרו מילארדים של שנים מאוחר יותר, בעזרת האנרגיה של פיצוצי סופר-נובה, וזה קורה רק לאחר שגלקסיות כבר נולדו, חיו ומתו בפיצוץ, תהליך של מיליארדי שנים).

כאשר מקור אור מתרחק מאיתנו, אורך הגל שלו משתנה לכוון האדום (מה שקרוי "הטיה לאדום"), ומדידת ההטיה אומרת לנו במדויק באיזו מהירות מקור האור מתרחק (כך עובד הראדאר).

הראשון ששם לב לתופעה הזו היה האסרופיזיקאי האבל (יש על שמו כמה דברים, כולל טלסקופ החלל המפורסם).
תופעה זו עמדה בניגוד לעמדתו הראשונה של איינשטיין שהייקום שלנו הוא יציב (ולכן הוא הכניס קבוע קסמולוגי במשוואות תורת הייחסות הכללית).
איינשטיין בא אישית לבקר את האבל במצפה הכוכבים שלו (ואיינשטיין היה תאורטיקאי, ונדיר במעבדות) כדי להווכח אישית שאכן החישובים מייצגים נכונה את התרחובות הייקום.

היום, לאחר שאנו עומדים בפני השאלות של מסה אפורה ואנרגיה אפורה, מתחילים לחשוב מחדש על הכנסת הקבוע הקוסמולוגי למשוואות איינשטיין, שאולי הן יסבירו (לפחות חלקית) למה הגלקסיות מתרחקות באיתנו בתאוצה הגדולה מזו שהחישוב התאורטי מנבה.
 

hnc

New member
לא ענית על השאלה

"מה בדיוק מתרחב במרחב"?
בנוסף, כל מה שכתבת כאן וכל מה שמעולם אמר פיזיקאי זה או אחר זה לא הוכיח שגלקסיות ינועו יותר מהר ממהירות האור.
בקשר לתאוצה ההולכת וגדלה של התרחקות הגלקסיות מאיתנו, זה פשוט כי מסביבנו יש יקומים נוספים (ומסביבם יקומים נוספים וכן הלאה...) וככל שהגלקסיות מהיקום שלנו מתקרבות אליהם כך גודל כוח הכבידה מהיקומים האלה על הגלקסיות מהיקום שלנו והנה הסיבה לתאוצה ההולכת וגדלה.
 

Henry0

Well-known member
מה מתרחב במרחב?

המרחב עצמו מתרחב.
המרחב, לפי תאורית איינשטיין, הוא דבר קיים.
הוא מוגדר ע"י ארבעה משתנים, אורך רוחב, גובה וזמן.
ומשתנים אלו אינם קבועים, אלא גדלו מאפס עם המפץ, ומאז הם גדלים, מתעקמים, עושים לולאות, אנרגיה ומסה משנים אותם....
שינוי של חלק מהמשתנים הללו, כמו מרחק או זמן, מוכחים יום יום.
לולא נילקח בחשבון שהזמן בגובה כמה מאות ק"מ איטי יותר מהזמן ע"פ כדה"א, ה- GPS לא יכול היה לחשב במדויק את המיקום.

אם אנו רואים יום יום שהזמן מהיר יותר , או איטי יותר, למה זה מפריע לך שיכול להיות מצב בו הזמן נעצר לחלוטין?

התרחקות הגלקסיות.
הגלקסיות לא נעות במהירות הגדולה ממהירות האור.
הגלקסיות הרחוקות מתרחקות מאיתנו במהירות הגדולה במהירות האור.
אלו 2 דברים שונים.

אין השפעה של יקומים נוספים על הייקום שלנו.
הגדרת המושג "יקום" פרושו אותו חלק של האנרגיה שאיתו אנו יכולים ליצור קומוניקציה.
ברגע שיש השפעה של משהוא על גלקסיות, אותו משהוא הוא חלק מהייקום שלנו, ולכן ניתן למדידות מדעיות.
 

hnc

New member
עדיין לא ענית על השאלה.

חוץ מזה, בלתי אפשרי לקדם דיון עם מי שרק נצמד לתורות פיזיקליות קיימות שעם כל הכבוד להן לא סיפקו את כל התשובות, ולכן יש שמחפשים תיאוריות חדשות...
לכן רק דבר ובזה אסיים, כשיקומים מתפשטים זה לעבר זה אז בטח שתהיה להם השפעה זה על זה...
 

Henry0

Well-known member
אינך מבין את הפילוסופיה של המדע

המדע לא מחפש תשובות לשאלות שלך, המדע לא מנסה להבין מהו הטבע (לפחות לא במצב הנוכחי של ההתפתחות המדעית).
המדע מנסה לבדוק איך הטבע מתנהג, לא איך הוא עובד.

המדע בסה"כ בודק את העובדות, ובונה מודלים המתאימים לעובדות שנבדקו, ומנבאים התנהגות עתידית.

העובדות העומדות לפני המדע הן עובדות, ולכן אין עליהן וויכוח אובייקטיבי.
המודלים שמנסה המדע לבנות, זה ניסיון לבנות תאוריה כדי להתאימה לתצפיות עבר, ולצפות תצפיות עתידיות.
אם תבין מה המדע מציע, ולא תצפה מעבר לכך, לא תתאכזב ממנו, ולא תצפה ל"תשובות" שהמדע כלל לא מתימר לתת.

כל דיבור שהוא מעבר ליכולת המדעית לדעת את העובדות, כמו קשר עם יקומים אחרים, הוא סתם מלל חסר כל ביסוס, כי זה בלתי ניתן לתצפית.
זו סתם "אמונה", טובה בדיוק כמו עשרות אלפי האמונות והדתות בעולם, שמיליארדים של אנשים מאמינים בהם, והם חסרי כל אישוש בר קיימה.

במלים אחרות,
המדע לא נותן את כל התשובות, אבל כל תשובה שהיא מחוץ למדע, היא חסרת כל ערך עובדתי.
 

Henry0

Well-known member
לא אם יש אנרגיה שלילית

זה כמו שתחפור בור באדמה, ותעביר את האדמה לגבעה ע"י.
אמנם "נולדה" מסה של הגבעה,
אבל במקביל אליה "נולד" בור של מסה שלילית.
וסה"כ המסה לא השתנה.

המרחב
אל תחשוב כל כך הרבה, כי כל הפיזיקאים חשבו המון לפני איינשטיין, ואיש לא הגיע לגישה הזו.
תאורית הייחסות הכללית (לא זו הפרטית) של איינשטיין, הוכחה בשטח, על אף שחוסר "הגיונה" ברור לכל בר אנוש.
(חוסר ההיגיון של תורת הקוואנטים עוד יותר קיצוני).

התאוריה (בהוכחה של הוקינג) אומרת שבזמן המפץ נולדו 3 דברים: האנרגיה, המסה והאנרגיה.
מכיון שאנרגית המרחב שלילית, הרי סה"כ האנרגיה הוא אפס, והפיזיקה מאפשרת שזה יקרה, ובמעבדה, בקנה מידה קטן, זה קורה אין ספור פעמים.

יש בפיזיקה עוד חוקי שימור שאמורים, לפי התאוריות של, היום להשמר. כמו חוק שימור הספין, הבארונים, התנע הזוויתית... והם אכן נישמרים במפץ.
אבל זה נכון, שהחוק הכי חשוב מבחינה פילוסופית הוא חוק שימור המסה
שאיינשטיין הרחיב אותו לחוק שימור האנרגיה-מסה,
שמי יודע איזה מדען בעתיד ירחיבו עוד יותר, או יבטלו?

המסקנוה הפילוסופית :
1. מהמהפכה של איינשטיין הגענו למסקנה, שלהיגיון שלנו אין שום ערך בתחומים שאין לנו בהם ניסיון חיים.
2. מהמפכה של הוקינג הגענו למסקנה, שהשפה של הטבע היא המתמטיקה, גם אם היא מנבאה דברים בלתי סבירים בעליל (שכעבור שנים מוכחים כנכונים).
 

hnc

New member
עם כל הכבוד לתיאוריות היחסות והקוונטים

ולהוגיהן הן לא מושלמות ואף סותרות זו את זו ובגלל זה מחפשים תיאוריה חדשה כמו תיאוריית המיתרים שגם היא בינתיים בעצמה לא מושלמת ולא מסבירה הכל, ולכן לא כל מה שהן אומרות אני מייד לוקח כאמת מוחלטת שאין עליה עוררין, ולכן אני לא מקבל דברים מסויימים כמו לדוגמה שבמפץ הגדול נולדו המסה והאנרגיה שהזכרת בהודעה שלך.
אני חושב שלפני המפץ הגדול החומר והאנרגיה היו ואיתם היו כמובן גם הזמן והמרחב.
 

Henry0

Well-known member
יש לך טעות פילוסופית

הפילוסופיה של המדע לא מחפשת איך פועל הטבע.
המדע בונה מודלים (תאוריות) איך הטבע מתנהג.
מודל נחשב מודל טוב, ככל שהוא מסביר יותר תופעות, בדיוק יותר גדול, ומנבא תופעות עתידיות.
המדע לא מתיימר ליותר מזאת (על אף שיש אולי פיזיקאים שלא מבינים זאת לעומקו).

מודל כוח הכובד של ניוטון היה מודל נהדר.
זו לא הוכחה שכך פועל הטבע, זו הוכחה שכך הטבע מתנהג, ברמת הדיוק של המודל.
תורת הייחסות הכללית של איינשטיין באה עם מודל טוב יותר, אין כוח משיכה בין גופים, ודיוקי החישוב טובים יותר.
האם זה אומר שתאורית ניוטון לא נכונה?
מודל ניוטון אמר לנו איך הטבע מתנהג, ברמת דיוק שמספקת היום לשלוח אנשים לירח, והטבע אכן כך התנהג, ברמת הדיוק המצופה מהחישוב.
אבל הטבע לא בהכרח פועל כך, לפחות לפי התאוריה הנוכחית, שגם היא עשויה להתחלף בעתיד.

רעיון התורה של הכל
התורה של הכל, כמו למשל תורת המייתרים, גם היא רק מודל , אם כי יש פיזיקאים שחושבים, או מקווים, שהם ירדו למעמקי הידע להבין איך באמת הטבע פועל, ולא רק איך הוא מתנהג. הרשה לי לפקפק בכך.

האם בגלל זה לא להאמין במפץ?
המודל הפיזיקלי של המפץ הוא מודל נהדר, הוא מסביר כמות אדירה של תופעות, והא מסביר קשרים בין המון תופעות שלכאורה לא קשורים ביניהם, והרבה מאד תופעות הסותרת את המודל מתבררות אט אט במשך השנים (אם כי עדיין לא כולן).
אל תאמין במפץ, מודל פיזיקאלי אינו אמונה, אלא טכניקה.
התייחס לאפשרויות הניבוי של המודל הזה לאיך הטבע מתנהג.
ואל תתפלא אם יבוא מודל חדש, טוב יותר (לרוב בדיוק גבוה יותר, ומפורט יותר).

מה היה לפני המפץ?
אין תאוריה פיזיקלית שמסוגלת לענות על זה.
ככל שמתקרבים יותר לזמן המפץ, הנקודה קטנה לנקודה בודדת (הסינגולרית), הזמן הולך ונעשה איטי יותר, עד שבמפץ עצמו הזמן (בדיוק כמו הרוחב, העומק והגובה) פשוט מתאפסים, הזמן עומד מלכת, צפיפות האנרגיה היא אינסופית (בדיוק כמו בכל חור שחור, שכמותם יש מיליארדים בייקום שלנו).

חוק פיזיקה בסיסי אומר, שאם יש לנו תוצאה אינסופית, חפש את הטעות.
כך שהמדע פשוט אומר שאנו לא יודעים מה קורה בנקודה הסינגולרית עצמה.
ואם אנו לא מבינים את הפיזיקה בנקודת המפץ, אין לנו שום בסיס תאורטי להתחיל ולהבין את הפיזיקה לפני כן, אם היה בכלל מושג של "לפני כן" (כי הזמן עמד מלכת).

פיזיקאים משתעשעים בכל מיני פילוסופיות ותאוריות, שאולי חלקן נכונות, או פוגעות באיזו נקודה נכונה, אך אלו הן רק תאוריות חסרות ביסוס פיזיקלי.
 

hnc

New member
ולכן המדע לבדו לא מספיק כדי לתת תשובות

לפחות לשאלות הגדולות ביותר, ואם מדע הפיזיקה אומר שאם יש לנו תוצאה אינסופית אז יש פה טעות, זה לא בהכרח נכון במציאות אלא נכון רק לגבי המדע שכאמור לבדו אינו מספיק...
 

Henry0

Well-known member
לא מספיק למה?

המדע לא יכול לתת להכל תשובות, והוא גם לא מתיימר לעשות זאת.
לצערינו, לא ידוע לנו היום על אף מקור אינטליגנטי, שיכול לתת תשובות טובות יותר.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
אז גם מסע אחורה בזמן אפשרי, למרות כל הפרדוקסים בדומה ליש

מכלום.
&nbsp
אף על פי כן נוע תנוע...
&nbsp
 

Henry0

Well-known member
גישה אישית

מצד אחד המתמטיקה של הפיזיקה מתירה הליכה אחורה בזמן (וכבר למדנו שאם המתמטיקה מתירה דברים לא הגיוניים, המתמטיקה צודקת ולא ההיגיון שלנו).

מאידך, יש פרדוקס בהליכה אחורה בזמן, ושינוי פרמטרים של העבר.

המסקנה שלי (פילוסופית, לא מוכחת מדעית), שאפשר ללכת אחורה בזמן, אך כמות זמן כה קצרה, שלא מספיקה ליצור שינויים סביבתיים המשנים נסיבות. משהוא בסדר גודל של קבוע פלאנק.

הגישה הזו מסבירה גם הליכה אחורה בזמן שניצפו במעבדות החלקיקים, כאשר לאחר שחלקיק הופצץ בחלקיקים אחרים, ניצפו חלקיקים אחרים, עוד לפני פגיעת ההפצצה.
זהו פרק זמן כה קצר, שלא היה משתנה כלום אם החלקיקים החדשים היו נוצרים מיידית עם הפגיעה.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
זה לא כלום.

אני מכיר את הטיעון שביקום של שדות ואם לא היו חלקיקים וחומר עדיין היו שדות, והחלקיקים מגיעים בזוגות של חלקיק ואנטי חלקיק מתוך הריק שהוא מלא בשדות קוונטיים.
&nbsp
כלום אמיתי גם לא יכיל שדות קוונטיים.
&nbsp
 

Henry0

Well-known member
אין ביקום שדות.

בכלל בפיזיקה, בניגוד לקיבוצים, אין שדות.
"שדה" זו המצאה מתמטית שמשחקת ב"נידמה לי".

למשל, שדה אלקטרומגנטי הוא המצאה מתמטית, איזה כוח יופעל על חלקיק מגנטי (או טעון חשמלית) אם נציב אותו בנקודה מסוימת.
תאורטית השדה קיים גם אם לא נציב שם חלקיק, אבל רק תאורטית, כי השדה קובע רק "מה יקרה אם...".

הפיזיקאים משתמשים בהמצאה המתמטית הזו, מטעמי נוחות, כי אם השדה ידוע (מהתאוריה) קל לחשב איזה כוח מופעל על חלקיק אם הוא יעבור בשדה.

כל זמן שאין אנרגיה או מסה, אין מה שיצור את ההמצאה הווירטואלית הזו הניקראת "שדה".
ברגע שמכלום נוצר חלקיק + אנטי חלקיק (וההפך), הם מייד בונים את 2 השדות הללו,
לא שדות מעשיים, אלא מבנה מתמטי תאורטי, שיאפשר לנו לחשב ביתר קלות מה יקרה למסה או אנרגיה אחרת בסביבה.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
אתה צריך לשאול את עצמך איך מכלום יכול להיווצר משהו?

זה בלתי אפשרי, אלא אם הכלום הזה הוא משהו...
&nbsp
 

Henry0

Well-known member
אל תכנע להיגיון שלך

זה שלא ראית את זה עד היום, זה לא אומר שזה לא יכול לקרות בזמנים ומקומות שעד היום לא ראית.
וזה קורה כל הזמן, בגדלים מאד מאד קטנים (קוואנטיים), גם הייקום בזמן המפץ היה רק נקודה.
והוכחה מוצקה לזאת תתמצא ב"אפקט קאזימיר", שבכלל התאוריה היא זו שהמציאה את הניסוי, שאכן אושש את התאוריה הזו.

כל העולם הקוואנטי הוא עבורינו "בלתי אפשרי":
- בלתי אפשרי שחלקיק יהיה ב-2 מקומות בבת אחת.
- בלתי אפשרי שחלקיק פתאום יעלם ופתאום יוולד.
- בלתי אפשרי שדברים ניקבעים רק לאחר שאתה מודד אותם.
....

כל הרצאה פופוליסטית שאני מרצה על תורת הקוואנטים, אני גומר במשפט: "אם הבנתם מה שאמרתי, פרושו שלא הסברתי טוב".

להבנה האנושית שלנו אין שום מעמד בטבע.
אולי מעט, רק בגדלים, בזמנים, בכוחות, במרחקים שאנו רגילים אליהם בחיי יום-יום.
כל השאר הוא הרחק הרחק מתחום יכלות האינטואיציה האנושית.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
זה לא יש מכלום....

עוד מעט תגיד לי שפיל ורוד יופיע בשמיים מכלום...

&nbsp
 

Henry0

Well-known member
ולמה זה אמור להפתיע אותך?

העולם שלנו הוא לא עולם של חומר, אלא עולם של גלים.
מה שאתה מרגיש כ"חומר", זו רק הרגשה סובייקטיבית של צבע וצפיפות, שנובעים מקרינה אלקטרומגנטית.
לפי המודלים המדעיים היום, העולם שלנו בנוי מגלים של סיכוי (תורת הקוואנטים), או גלים של אנרגיה (תורת המיתרים).
וגלים מתנהגים שונה ממה שאתה רגיל לראות בחומר בחיי יום-יום.
לגל אין מקום מסוים במרחב שבו הוא נמצא, ושני גלים יכולים להיות באותו מקום בבת אחת, וגל נמצא ביותר ממקום אחד בזמן נתון, שני גלים יכולים פתאום לבטל זא"ז (התאבכות הורסת) ואז "חומר נעלם", שני גלים יכולים ליצור התאבכות בונה ואז פתאום "חומר נולד"... ועוד כל מיני תופעות שניראות בחיי היום-יום מוזרים בעליל.

למה כניראה ולא תראה פיל וורוד בשמיים?
לא כי זה לא יתכן. הכל יתכן, והכל יקרה.
אלא זה בעל הסתברות כה קטנה (שניתן לחשבה), שהסיכוי שתצפה בזאת שואף לאפס.

כך העובדה שמעולם לא ראית פיל וורוד, וכניראה שלעולם לא תראה, זה לא חוק טבע, אלא חוק סטאטיסטי.
חוק הסטאטיסטיקה אומר שלאורך זמן מספיק ארוך (מיליארדים על מיליארדים של שנים), אי פעם זה יקרה.

ליצור פיל זה בעל הסתברות נמוכה יותר מאשר ליצור ייקום.
כדי ליצור פיל, צריך מיליארדים של חלקיקים, שבמקרה (בהסברות אפסית) כולם תואמים זל"ז ליצירת פיל.
ליצור ייקום (או פצצה אטומית) מספיק יצירת חלקיק אחד, שעקב תגובות שרשרת התופעה הולכת ומתעצמת מעצמה.
 
למעלה