נחמדה וחכמה
New member
הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ
כאשר לכל אחד יש את ה'אמת' שלו,
האם יש מקום למצוות תוכחה?
כאשר לכל אחד יש את ה'אמת' שלו,
האם יש מקום למצוות תוכחה?
הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ
- פותח הנושא נחמדה וחכמה
- פורסם בתאריך
Benny Marks
New member
אימרה נפלאה המגלמת בתוכה גם את התשובה לשאלה
האימרה היא תמציתו המזוקקת של הליך הצדק ומהותו שנתקלתי בה עד עתה.
החיים בקבוצה הם הכרחיים להישרדותם של מינים רבים בטבע. כשפלוני חבר בקבוצה כלשהי הוא מוותר על חלק מעקרונותיו ורצונותיו למען הקבוצה, בתמורה ליתרונות הישרדותיים אותם הוא מצפה לקבל ממנה. זוהי פשרה אישית הכרחית המנוסחת (בכתב או בהסכמה שבע״פ) באמנה הקבוצתית עליה הפרט ״חותם״.
כל חריגה מן האמנה על ידי פרט כלשהו, עלולה לערער את יסודות לכידותה של הקבוצה, ועד למקרה קיצון בו ישנו סיכון להמשך קיומה, ולפיכך איון של היתרונות ההישרדותיים שהיא מספקת לחבריה. על מנת למנוע הדרדרות שכזו מפעילה הקבוצה הליך תיקון לחריגה - הוא הליך הצדק.
צדק איננו נועד על מנת לפצות צד נפגע כלשהו ולהעניש צד פוגע (אם כי במקרה הפרטי זו הדרך בה נראה שהוא פועל). מטרתו העיקרית של הליך הצדק הינה ביעור חריגות מהאמנה החברתית של הקבוצה (חוזה החברות בה) על מנת לאפשר המשך קיומה ובכך המשך הפקת היתרונות ההישרדותיים עבור החברים בה.
תפיסה זו של מושג הצדק יתכן והיא קונטרוברסלית, אך ביכולתה להסביר טוב יותר דילמות משפטיות בהן נראה כי לא נעשה צדק עבור הצד הנפגע, או שהליך הצדק מבוצע בצורה חדה מידי יחסית למקרים דומים אחרים. אימרות כגון ״הצדק חייב להיעשות וגם להיראות״, או מקרים שיפוטיים נתונים למחלוקת כמו משפטו של החייל אלאור עזריה נראים באור אחר ואולי מובנים טוב יותר מנקודת מבט זו על מטרתו ודרך פעולתו של הליך הצדק.
במהותו מורכב הליך הצדק משני שלבים עיקריים:
1. הליך שיפוטי המבאר ומבהיר האם התקיימה אכן חריגה מן החוק - הוא האמנה החברתית של הקבוצה. הוכחת החריגה.
2. באם הוכחה החריגה - יבוצע הליך תיקון בו נבחרת הפעולה האפקטיבית ביותר שתביא לתיקון החריגה ומניעת הישנותה, וזאת במגוון דרכים אפשריות ושילובן, כגון ענישה, הרתעה, הרחקת גורם החריגה, וגם חידוד נהלי האמנה או שינויים על פי הצורך.
(לדרך האחרונה שציינתי משמעות עצומה החורגת הרבה מגבולות דיון זה. על מנת לגרות את התיאבון בלבד - אבולוציה מחייבת קיומו של פשע, שבלעדיו היא לא תתקיים).
עמדנו כאן על שלושה מיסודותיו הבסיסיים ביותר של הליך הצדק:
1. נחיצותו ומטרתו, ומכאן גם תחולתו - שמירה על כללי האמנה החברתית הקבוצתית למען שימור הקבוצה, על ידי ביעור חריגות מן האמנה על ידי פרט (או תת קבוצה) החבר בה. ומכאן שתחולתו של הצדק תלויה בהתקיימותה של קבוצה ואין לו שימוש בלעדיה. יסוד זה מגולם באימרה שלעיל במילה ״עמיתך״.
2. הליך השיפוט של הצדק הוא השלב בו נערך בירור וחיפוש אחר הוכחות לכך שאירעה אכן הפרה או חריגה מכללי האמנה הקבוצתית. יסוד זה מגולם באימרה שלעיל במילה ״הוכח״.
3. השלב השני בהליך הצדק הינו הליך תיקון החריגה ומניעתה. יסוד זה מגולם באימרה שלנו במילה ״תוכיח״ (מלשון תוכחה).
התשובה לשאלתך אם כן מצוייה באימרה עצמה. ה״אמת״ האינדיבידואלית אכן אינה ברת השוואה ערכית לכל ״אמת״ סובייקטיבית אחרת, אלא באשר להשפעתה על הלכידות הקבוצתית שבה חבר הפרט, ומידת החריגה שהיא מגלמת מן האמנה החברתית של הקבוצה, והסכנות הטמונות לקבוצה בחריגה שכזו (״עמיתך״).
סכנות אלו הן המצדיקות הפעלת הליך של צדק לביעור מקורן, הליך המורכב מהוכחת החריגה (״הוכח״), ומפעולות למניעתה (״תוכיח״).
״הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ״ (ויקרא יט, יז) - הרי לך אימרה מקדמת דנא בת ארבע מילים בלבד - המגלמת את הליך הצדק כולו (טוב - רובו).
האימרה היא תמציתו המזוקקת של הליך הצדק ומהותו שנתקלתי בה עד עתה.
החיים בקבוצה הם הכרחיים להישרדותם של מינים רבים בטבע. כשפלוני חבר בקבוצה כלשהי הוא מוותר על חלק מעקרונותיו ורצונותיו למען הקבוצה, בתמורה ליתרונות הישרדותיים אותם הוא מצפה לקבל ממנה. זוהי פשרה אישית הכרחית המנוסחת (בכתב או בהסכמה שבע״פ) באמנה הקבוצתית עליה הפרט ״חותם״.
כל חריגה מן האמנה על ידי פרט כלשהו, עלולה לערער את יסודות לכידותה של הקבוצה, ועד למקרה קיצון בו ישנו סיכון להמשך קיומה, ולפיכך איון של היתרונות ההישרדותיים שהיא מספקת לחבריה. על מנת למנוע הדרדרות שכזו מפעילה הקבוצה הליך תיקון לחריגה - הוא הליך הצדק.
צדק איננו נועד על מנת לפצות צד נפגע כלשהו ולהעניש צד פוגע (אם כי במקרה הפרטי זו הדרך בה נראה שהוא פועל). מטרתו העיקרית של הליך הצדק הינה ביעור חריגות מהאמנה החברתית של הקבוצה (חוזה החברות בה) על מנת לאפשר המשך קיומה ובכך המשך הפקת היתרונות ההישרדותיים עבור החברים בה.
תפיסה זו של מושג הצדק יתכן והיא קונטרוברסלית, אך ביכולתה להסביר טוב יותר דילמות משפטיות בהן נראה כי לא נעשה צדק עבור הצד הנפגע, או שהליך הצדק מבוצע בצורה חדה מידי יחסית למקרים דומים אחרים. אימרות כגון ״הצדק חייב להיעשות וגם להיראות״, או מקרים שיפוטיים נתונים למחלוקת כמו משפטו של החייל אלאור עזריה נראים באור אחר ואולי מובנים טוב יותר מנקודת מבט זו על מטרתו ודרך פעולתו של הליך הצדק.
במהותו מורכב הליך הצדק משני שלבים עיקריים:
1. הליך שיפוטי המבאר ומבהיר האם התקיימה אכן חריגה מן החוק - הוא האמנה החברתית של הקבוצה. הוכחת החריגה.
2. באם הוכחה החריגה - יבוצע הליך תיקון בו נבחרת הפעולה האפקטיבית ביותר שתביא לתיקון החריגה ומניעת הישנותה, וזאת במגוון דרכים אפשריות ושילובן, כגון ענישה, הרתעה, הרחקת גורם החריגה, וגם חידוד נהלי האמנה או שינויים על פי הצורך.
(לדרך האחרונה שציינתי משמעות עצומה החורגת הרבה מגבולות דיון זה. על מנת לגרות את התיאבון בלבד - אבולוציה מחייבת קיומו של פשע, שבלעדיו היא לא תתקיים).
עמדנו כאן על שלושה מיסודותיו הבסיסיים ביותר של הליך הצדק:
1. נחיצותו ומטרתו, ומכאן גם תחולתו - שמירה על כללי האמנה החברתית הקבוצתית למען שימור הקבוצה, על ידי ביעור חריגות מן האמנה על ידי פרט (או תת קבוצה) החבר בה. ומכאן שתחולתו של הצדק תלויה בהתקיימותה של קבוצה ואין לו שימוש בלעדיה. יסוד זה מגולם באימרה שלעיל במילה ״עמיתך״.
2. הליך השיפוט של הצדק הוא השלב בו נערך בירור וחיפוש אחר הוכחות לכך שאירעה אכן הפרה או חריגה מכללי האמנה הקבוצתית. יסוד זה מגולם באימרה שלעיל במילה ״הוכח״.
3. השלב השני בהליך הצדק הינו הליך תיקון החריגה ומניעתה. יסוד זה מגולם באימרה שלנו במילה ״תוכיח״ (מלשון תוכחה).
התשובה לשאלתך אם כן מצוייה באימרה עצמה. ה״אמת״ האינדיבידואלית אכן אינה ברת השוואה ערכית לכל ״אמת״ סובייקטיבית אחרת, אלא באשר להשפעתה על הלכידות הקבוצתית שבה חבר הפרט, ומידת החריגה שהיא מגלמת מן האמנה החברתית של הקבוצה, והסכנות הטמונות לקבוצה בחריגה שכזו (״עמיתך״).
סכנות אלו הן המצדיקות הפעלת הליך של צדק לביעור מקורן, הליך המורכב מהוכחת החריגה (״הוכח״), ומפעולות למניעתה (״תוכיח״).
״הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ״ (ויקרא יט, יז) - הרי לך אימרה מקדמת דנא בת ארבע מילים בלבד - המגלמת את הליך הצדק כולו (טוב - רובו).
נחמדה וחכמה
New member
בני, תודה רבה!
AnarchistPhilosopher
Well-known member
הרוב כמו בדר"כ קובע....
אלא אם לוקחים את המשפט מהכדורגל:"השופט צודק גם אם הוא טועה".
 
 
אלא אם לוקחים את המשפט מהכדורגל:"השופט צודק גם אם הוא טועה".
 
 
נחמדה וחכמה
New member
Benny Marks
New member
תמצית ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה
אלא שגם (ובמיוחד) בקבוצות בהן לא יתכן רוב, הליך הצדק הכרחי, ויפעל באותה צורה על מנת לשמור על לכידות הקבוצה. בהיכשלו - תפסיק לספק הקבוצה את יתרונותיה לחברים בה והיא תתפרק. למשל כמו בנישואין.
אלא שגם (ובמיוחד) בקבוצות בהן לא יתכן רוב, הליך הצדק הכרחי, ויפעל באותה צורה על מנת לשמור על לכידות הקבוצה. בהיכשלו - תפסיק לספק הקבוצה את יתרונותיה לחברים בה והיא תתפרק. למשל כמו בנישואין.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.