אז אלהים...

[AnarchistPhilosopher]

אז אלהים...

מישהו מוכן להגדיר לי אותו?

ואם אי אפשר להגדיר אותו הרי שזו גם הגדרה שלו.

 

[ה כ ל]

אלוהים

״אלוהים שהוא אינסופי במהותו, ושאפילו הגדרה זו מגבילה אותו כביכול, בורא מחדש את העולם, עכשיו ובכל רגע ורגע, כרצונו, יש מאין.״
&nbsp
&nbsp

 

[AnarchistPhilosopher]

בשבילך זה איזה ברנש זקן על ענן?

או משהו אחר?
&nbsp
מההגדרה שלך אני מבין שהוא כל מה שקיים, שזה פנתאיזם של שפינוזה.
בריאה יש מאין, איך בדיוק?
&nbsp

 

[AnarchistPhilosopher]

אחד מהדברים שהייתי רוצה ללמוד זה איך לברוא יש מאין?

עד כה כל הדברים שראיתי נולדו מדברים שהיו קיימים לפני כן.
&nbsp

 

[ה כ ל]

אתה שוכח שאתה קיים

ושאתה יש.
לכן אתה יכול ליצור יש מיש, אבל אתה לא יכול לברוא.

 

[AnarchistPhilosopher]

יש מאין?

ואני חשבתי שהיש ישנו והאין איננו.
&nbsp
יש לך איזה הסבר כיצד אפשר לברוא "יש מאין"?
&nbsp

 

[AnarchistPhilosopher]

ואלהים אינו יש?

 

[ה כ ל]

אלוהים הוא היש האמיתי

 

[Henry0]

זה נעשה כל הזמן

הפיזיקה לא מונעת בריאת יש מאין (כל עוד אין שינוי אנרגטי),
והעובדות מוכיחות שזה קורה כל הזמן, גם בווקאום.

"אנרגית הוואקום", אנרגיה (או מסה) שנוצרות מכלום, מוכחות במעבדה ב"אפקט קזימיר".
"אנרגית הוואקום" היא כיום אחת המועמדות הבכירות להסבר של "האנרגיה האפלה" וה"חומר האפל".

אני יודע שזה לא קל להבין, אך את הטבע קשה להבין.
צריך להבין שהטבע לא הגיוני, והמפץ הגדול נוצר יש מאין, באופן מקרי, בזמן מיקרי, שעומדת בהסכמה מלאה לידע הפיזיקלי שלנו כיום.

 

[hnc]

אנרגיה ומסה לא נוצרות מכלום.

זה לא רציני לומר בשם הפיזיקה שהפיזיקה לא מונעת בריאת יש מאין כפי שטענת כאן, כשמצד שני יש את חוק שימור המסה והאנרגיה של אותה פיזיקה שכן מונע בריאת יש מאין
או שזה נכון או שהאחר נכון. פשוט לא יכול להיות ששניהם נכונים (או לחילופין ששניהם לא נכונים) והפיזיקה, או יותר נכון פיזיקאים כאלה ואחרים, טוענים בעניין הזה דבר והיפוכו לפי מה שנוח להם באותו הרגע ובזה הם לא שונים מדתיים מסויימים.

 

[Henry0]

אנרגיה ומסה יכולות להווצר מכלום.

ולכך יש 2 אפשרויות:
אנטי חלקיק
1. לכל חלקיק שנוצר, נוצר בו בזמן אנטי-חלקיק, כך שסה"כ האנרגיה והמסה (שזה אותו דבר) לא משתנים.
זה מעלה בעייה לפני האסטרופייקאים, שאם העולם המוכר לנו בנוי מחלקיקים, באיזשהוא מקום בייקום יש הצטברות של אנטי חלקיקים, ולכך יכולה להיות תוצאה מעשית אדירה.
(אנטי-חלקיק של מסה, הוא לא האנטי-חלקיק הרגיל של תורת החלקיקים, כי גם המסה שלו שלילית, ולא רק הפארמטרים האחרים).

2. המרחב
לפי תורת הייחסות הכללית של איינשטיין, עם המפץ הגדול נולד גם המרחב.
המרחב אינו "כלום", המרחב הוא מארג שיכול להתפתל, להתגמש... ומכאן בכלל נובע עיקרון הכבידה.
לפי חישובי התאוריה של הוקינג למרחב יש אנרגיה, אנרגיה שלילית.
ברגע המפץ הגדול נולדה אנרגית מרחב שלילית + אנרגיה (ומסה) חיוביים, כך שהסה"כ האנרגטי נישמר.

כך שבעיקרון, אנרגיה (מסה) יכולות להווצר מכלום, אם במקביל אליהם אנרגיה שלילית נוצרת במרחב או באנטי-חלקיקים.

 

[hnc]

לא.

תקרא קצת.זה לא ארוך:
https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=93039971&nTocEntryID=93041229
וגם שאלה:
אם בזמן המפץ הגדול נולד גם המרחב, מה היה לפני כן במקום של המרחב?
בנוסף יש עוד דברים לא נכונים במה שכתבת אבל זה לא הזמן והמקום להיכנס לזה, ורק אזכיר שבין היתר אלה חלק מהדברים שבגללם הפיזיקה תקועה מזה זמן רב.

 

[Henry0]

כל מה שכתבתי, מבוסס על חוק שימור האנרגיה-מסה

עד עתה זה אחד העקרונות הבסיסיים שאנו רוצים להאמין שהם תמיד נכונים.
2 התאוריות שהבאתי (חלקיק ואנטי-חלקיק, ואנרגית המרחב) באו בדיוק לפתור את הבעייה שסה"כ האנרגיה לא משתנה (מסה זו בעצם אנרגיה).

מה היה לפני המרחב?
כלום! (לפי תאורית איינשטיין, ה"מרחב" אינו "כלום").
זה בדיוק מה שיש כיום מעבר לכדור המרחב שלנו, הקרוי "ייקום". (אלא אם יש שם מרחבים אחרים, שנוצרו במפצים גדולים אחרים, שלא נוכל לדעת עליהם כלום, אלא אם המרחבים שלנו יתנגשו).

היקום (או המרחב) נולד מנקודה קטנטנה (סינגולרית) במפץ הגדול, ומאז הוא מתפשט בתאוצה הולכת וגדלה.
מאז עברו כ- 13.7 מיליארד שנים, והמרחב כיום הוא מעל ל- 13 מיליארד שנות אור ("שנת אור" זה המרחק שעובר האור במשך שנה).
האור שמגיע אלינו מהגלקסיות הכי רחוקות, הוא בעצם אור שיצא מהגלקסיה זמן קצר לאחר המפץ, וכך הוא מסביר לנו מה היו התנאים הכימיים זמן קצר לאחר המפץ.
זו מעין הקפאה של הזמן מאז המפץ, מה שמאפשר לנו לבדוק את כל התהליכים שהתפתחו בכימיה מאז המפץ ועד היום.
אנו מסוגלים לנתח עד חלקיקי שניות לאחר המפץ, כאשר עדיין הכימיה לא נוצרה, אלא היה מרק של אנרגיה (כמו היום בתוך חור שחור).

גלקסיות שנמצאות רחוק, ממשיכות להתרחק בתאוצה ההולכת וגדלה והן תעבורנה את מהירות האור (ניראה כסתירה פיזיקלית אך זה לא כך, אם תרצה אסביר זאת).
המסקנה מכך, שתוך כמה מיליונים של שנים כשהתרחקות הגלקסיות מאיתנו תעבור את מהירות האור, האור שיפלט מהן לעולם לא יגיע אלינו.
משמע, שבעוד כמה מאות מיליונים של שנים, האנושות ע"פ כדה"א כבר לא תראה "כוכבים" (שהם למעשה גלקסיות), השמיים יהיו שחורים, והאסטרופיזיקאים יוכלו לחקור את הייקום רק על סמך רישומים שהמדענים של היום משאירים לדורות הבאים.

 

[hnc]

אבל אם מכלום נוצר משהו כפי שכתבת למעלה,

אז אין חוק שימור המסה והאנרגיה ששנינו מסכימים לו, כי המשהו הזה שנוצר מכלום מגדיל בכל מקרה את כמות המסה-אנרגיה...
לגבי המרחב, תראה, כמה שתחשוב על זה יותר תבין יותר ויותר שהמרחב הוא למעשה החלל הריק או הכלום או האין, שמעורבב עם החומר והאנרגיה או המשהו או היש, ולכן אם לפני שנוצר המרחב היה כלום כפי שציינת, אז לא המרחב נוצר אלא החומר והאנרגיה ומכאן שוב אותה בעיה עם חוק שימור המסה והאנרגיה שלא נדבר על בעיות גדולות יותר שגדולי הפיזיקאים לא יכולים להן ושבין היתר גם בגללן הפיזיקה תקועה...

 

[hnc]

ואם אתה אוהב להזכיר את איינשטיין

אז לפי איינשטיין ועל פי מה שידוע היום שום דבר לא מהיר ממהירות האור ובטח שלא גלקסיות כפי שכתבת.

 

[AnarchistPhilosopher]

הגבול העליון של מהירות המידע היא מהירות האור.

על פי יחסות.
&nbsp
אבל יש דברים שהם אינם מידע, כמו המרחב.
https://www.popsci.com/science/article/2013-09/fyi-can-anything-move-faster-light
&nbsp

 

[hnc]

רחוק מלשכנע.

לא רק לא משכנע. זאת טעות. אחת מהטעויות שבגללן הפיזיקה תקועה. כתוב שם ש"גלקסיות אינן נעות בחלל", ועל זה מתבססות כל המסקנות המוטעות שלהם.
בטח שגלקסיות נעות בחלל !
עכשיו תתאר לעצמך שהגלקסיות האלה שכן נעות בחלל נעות במהירות יותר גבוהה מ-300,000 ק"מ בשנייה...

 

[Henry0]

זה נושא שמבלבל רבים

המרחק בין שני גופים יכול לגדול במהירות הגדולה ממהירות האור.
אך אינפורמציה (אור או מסה) לא יכולה לעבור ממקום אחד למקום אחר, במהירות הגדולה ממהירות האור.

מרחק הגלקסיות בינינו לא גדל בגלל שהגלקסיה "בורחת" מאיתנו במהירות הגדולה ממהירות האור, אלא בגלל התרחבות המרחב.

דוגמא
כך בלון מנופח מעט, וצייר עליו בדיו 2 נקודות שונות.
כעת נפח את הבלון, וככל שהבלון יתנפח 2 הנקודות תתרחקנה זו מזו.
זה לא שנקודה אחת "ברחה" ישירות מנקודה שניה, אלא ששניהם יושבים על בלון שמתנפח במהירות האור, לכן אם 2 הנקודות על קצוות שונים של הבלון, הן מתרחקות זו מזו במהירות הכפולה ממהירות האור.

מכיון שלא ניתן להעביר אינפורמציה מנקודה אחת לנקודה שניה במהירות הגדולה ממהירות האור, לכן אור שנפלט מגלקסיה, המתרחקת מאיתנו במהירות הגדולה ממהירות האור, לעולם לא תגיע אלינו.
------------------------------
בדומה יכול היתה לשאול, איך זה שהאור מהגלקסיות הרחוקות מגיע אלינו רק אחרי 13 מיליארד שנים, הרי ברגע שהאור יצא מהגלקסיה היינו קרובים זה לזה, והאור היה צריך להגיע אלינו מייד.

והתשובה היא אותה תשובה, הגלקסיות בורחות מאיתנו במהירות פחותה מעט ממהירות האור (אחרי המפץ המהירות היתה נמוכה יותר), ולכן האור כן מגיע אלינו, אך במהירות הגדולה רק במעט ממהירות בריחת הגלקסיות, כך שלקח לאור 13 מיליארד שנים להגיע אלינו.

מכיון שהמרחב מתרחב בתאוצה שהולכת וגדלה, כדי להאריך את הזמן שלקח לאור מגלקסיה מסוימת להגיע אלינו, עלינו להעריך את מרחק הגלקסיה (ע"ס הבזקי פיצוצים של סופר-נובות), ואת המהירות המשתנה של האור לאורך התפתחות הייקום.

 

[אספרסו2]

קח

כך זה כהנא.

 

[hnc]

אין מה להתבלבל.

להבנת העניין רק תשאל את עצמך מה בדיוק מתרחב במרחב, ואז תבין גם שמי שהתבלבל זה מי שקבע שהמרחב הוא שמתרחב...