"רק מי שמאושר יכול להפיץ את האושר סביבו."
- פותח הנושא ה כ ל
- פורסם בתאריך
עוד כל מילה אמת
New member
מאושר אינו ממטרה ואושר אינו מים .
נחמדה וחכמה
New member
מי שטוב לו ושמח - כף ימחא!
מי שטוב לו ושמח,
שטוב לו ושמח,
שטוב לו ושמח -
כף ימחא!
מי שטוב לו ושמח,
שטוב לו ושמח,
שטוב לו ושמח -
כף ימחא!
נחמדה וחכמה
New member
Benny Marks
New member
מהו אושר?
בלי לדעת מהו אשר, איך יוצרים אותו או מגיעים אליו, ואיך אפשר להפיץ אותו - אם בכלל, נוכל לדעת האם המשפט הזה נכון.
תאור החוויה הגופנית של הרגשת ״אושר״ לבדה אינה מספקת. היום מנסים במעבדות לזקק חומרים כימיים אשר יגרמו באופן מלאכותי לחווית האושר אצל כל אחד שיטול אותם, ובכך מביאים למצב בו גם רוקחים מדוכאים יוכלו ״להפיץ״ ״אושר״.
בנוסף - בהרבה מקרים אדם מאושר יפיץ סביבו קנאה ולא אושר - בין אם ירצה בכך ובין אם לאו.
כדי לשלוט ביצירת ״אושר״ והפצתו (או הבאת אחרים אליו) צריך להבין מהו אושר, איך ולמה הוא נוצר ומה חשיבותו לנו.
בלי לדעת מהו אשר, איך יוצרים אותו או מגיעים אליו, ואיך אפשר להפיץ אותו - אם בכלל, נוכל לדעת האם המשפט הזה נכון.
תאור החוויה הגופנית של הרגשת ״אושר״ לבדה אינה מספקת. היום מנסים במעבדות לזקק חומרים כימיים אשר יגרמו באופן מלאכותי לחווית האושר אצל כל אחד שיטול אותם, ובכך מביאים למצב בו גם רוקחים מדוכאים יוכלו ״להפיץ״ ״אושר״.
בנוסף - בהרבה מקרים אדם מאושר יפיץ סביבו קנאה ולא אושר - בין אם ירצה בכך ובין אם לאו.
כדי לשלוט ביצירת ״אושר״ והפצתו (או הבאת אחרים אליו) צריך להבין מהו אושר, איך ולמה הוא נוצר ומה חשיבותו לנו.
Benny Marks
New member
במטותא מחסידיו ומוקיריו - לעניות דעתי אריסטו טועה כאן
על אף שהגדרתו רווחת ומקובלת בקרב רבים.
דגן קרובה יותר, אף שהיא מתארת בהגדרתה את הסימפטומטי הנצפה ולא נוגעת במהות האושר ומשמעותו.
הגדרה מדוייקת יותר מאותו סוג אפשר לראות כאן:
״אדם חופשי ומאושר הוא זה שלעולם אינו עושה אלא מה שהוא רוצה, ורוצה מה שהוא עושה." ~ גיום דה שולייה
הגדרה זו משלבת שני מושגים לכדי יחידה אחת: אושר וחופש, אך גם היא מתארת את המשתנים שבמשוואת האושר/חופש, מבלי להגדיר במדוייק את מהות המושגים ואופן השפעת המשתנים עליהם.
על אף שהגדרתו רווחת ומקובלת בקרב רבים.
דגן קרובה יותר, אף שהיא מתארת בהגדרתה את הסימפטומטי הנצפה ולא נוגעת במהות האושר ומשמעותו.
הגדרה מדוייקת יותר מאותו סוג אפשר לראות כאן:
״אדם חופשי ומאושר הוא זה שלעולם אינו עושה אלא מה שהוא רוצה, ורוצה מה שהוא עושה." ~ גיום דה שולייה
הגדרה זו משלבת שני מושגים לכדי יחידה אחת: אושר וחופש, אך גם היא מתארת את המשתנים שבמשוואת האושר/חופש, מבלי להגדיר במדוייק את מהות המושגים ואופן השפעת המשתנים עליהם.
נחמדה וחכמה
New member
כל אחד יכול להיות מאושר...
זה רק ענין של מודעות.
"מאושר הוא, מלך או איכר, מי שמוצא שלום בביתו" (גיתה)
בוקר טוב!
זה רק ענין של מודעות.
"מאושר הוא, מלך או איכר, מי שמוצא שלום בביתו" (גיתה)
בוקר טוב!
נחמדה וחכמה
New member
פומפיאטר, הצחקת אותי...
Benny Marks
New member
אושר איננו מטרה - אלא הכלי האבולוציוני המכוון אליה.
אושר הוא רגש ככל רגש אחר, וככזה הוא ממלא תפקיד אשר התפתח אבולוציונית ככלי העוזר לנו למצוא את דרכנו אל המטרה האבולוציונית הקבועה - הישרדות.
״מה שמכונה הסוד לאושר אינו סוד, זו החלטתנו לבחור בחיים." ~ ליאו בוסקאליה
אין דרך אל האושר - האושר הוא הדרך." ~ דיוגנס
ניטשה בדבריו הבאים מתחיל לאפיין את הקשר בין רמת אושרו של האדם לבין מעשיו בדרך למטרתו:
״האושר הוא ההרגשה שעוצמתה צומחת שגוברים על מכשול." ~ פרידריך ניטשה
ועדיין אין כאן מהלך מובנה ומובן של מהו האושר, או הנוסחה - אם תרצו, שלפיה נוכל להגדילו.
אושר הוא רגש ככל רגש אחר, וככזה הוא ממלא תפקיד אשר התפתח אבולוציונית ככלי העוזר לנו למצוא את דרכנו אל המטרה האבולוציונית הקבועה - הישרדות.
״מה שמכונה הסוד לאושר אינו סוד, זו החלטתנו לבחור בחיים." ~ ליאו בוסקאליה
אין דרך אל האושר - האושר הוא הדרך." ~ דיוגנס
ניטשה בדבריו הבאים מתחיל לאפיין את הקשר בין רמת אושרו של האדם לבין מעשיו בדרך למטרתו:
״האושר הוא ההרגשה שעוצמתה צומחת שגוברים על מכשול." ~ פרידריך ניטשה
ועדיין אין כאן מהלך מובנה ומובן של מהו האושר, או הנוסחה - אם תרצו, שלפיה נוכל להגדילו.
Benny Marks
New member
מידתו של האושר משתנה ביחס הפוך לפער בין המצוי לרצוי
גודלו של האושר של הפרט משתנה ביחס הפוך בין המצוי לרצוי הסובייקטיבי האינדיבידואלי שלו.
ככל שהפער קטן יותר בין המצב האוטופי המבטיח הישרדות אופטימלית נוחה לבין מצבו של האדם בפועל על פי תפיסתו הסובייקטיבית - כן יגדל אושרו, ולהיפך. ומכאן שכדי להגדיל את אושרנו, אנו נמצאים באופן מתמיד, החל מינקותנו ועד יומנו האחרון במאמץ/מאבק שכל תכליתם היא צמצום אותו הפער, אשרבתורו יגדיל את התחושה הטובה אליה כולנו כמהים ושואפים - תחושת האושר.
קל איפה לטעות ולבלבל בין המטרה האבולוציונית המובנית בנו (כשם שהיא מובנית אצל כל אורגניזם, צומח או חי) - הלא היא הישרדות והמשכיות, לבין אושר. למעשה האושר - כמו כל רגש אחר הינו אך כלי הדוחף/מושך אותנו לעבר המטרה היחידה - ההישרדות. ממש כמו פחד, שמחה, אהבה וכעס.
מידתה של הרגשת החופש של האדם גדלה ביחס ישר למידת ביטחונו ביכולתו לצמצם את הפער בין המצוי לרצוי - על פי תפיסתו.
הרגשת החופש נקבעת גם היא כנגזרת של אותו מנגנון עצמו. אדם ירגיש חפשי ככל שיש באפשרותו - על פי תפיסתו, לעשות כרצונו, ללא איסור, הפרעה או מכשולים. אותם מעשים המהווים את רצונו הם אלו המגדילים את אושרו, שמחתו וכיו״ב תחשות נעימות, ומקטינים את פחדיו, כעסיו ושאר רגשותיו השליליים, דהיינו מעשים התורמים להישרדותו והמשכיותו, הלא הם אותם מעשים ומאמצים אשר נועדו לצמצם את אותו הפער שבין מקומו הנוכחי, למצב האוטופי להישרדותו.
כל המרכיבים האמורים, ובכללם תפיסתם של המצב הנוכחי והאוטופיה הרצויה, האושר, תחושת החופש ושאר הרגשות המקבילים הינם סובייקטיבים ואינדיבידואלים לאדם עצמו. סובייקטיביות זו מתבטאת הן בפירוש ובתפיסה של כל אחד את מצבו ורגשותיו בשונה מאופן תפיסתם של אחרים את אותו מצב, והן בחוסר ההכרח שפירוש זה ידור בחפיפה מוחלטת עם המציאות הקרה. למעשה - ברוב המקרים אין זהות בין תפיסתו של אדם את אוטופיית הישרדותו לבין הנחוץ להישרדותו במציאות, או בין תפיסתו את מצבו הנוכחי עם מקומו המציאותי.
השאיפה האישית המתמדת לסגירת הפער שבין שני המשתנים הללו, המצוי והרצוי - על פי תפיסתם הסובייקטיבית בידי הפרט, היא שמייצרת וממננת את קיומם ורמתם של מגוון רגשות שונים ובכללם האושר והרגשת החופש, אשר כאמור, תכליתם להניענו לפעולה המצמצמת את אותו הפער.
לפיכך האושר, וכך גם הרגשת החופש (ורגשות אחרים) הם סובייקטיביים, נובעים מהפער שבין המצוי לרצוי, ומהווים כלים המכוונים אותנו לפעול לצמצום הפער.
לעובדה זו ולהבנת המנגנון העומד מאחוריה השלכות מרחיקות לכת על חיינו במישורים רבים.
לדוגמה:
1. הגם שישנו קשר בין סוג המשטר במקום בו חי הפרט לבין הרגשת החופש שלו, השפעתו על תחושת אושרו של הפרט פחותה בהרבה ולפעמים אף הפוכה מזו שאנו - בני תרבויות המערב, נוהגים לייחס לו. למעשה - חופש בחירה רב מגדיל את חוסר הביטחון של הפרט באשר לבחירת הדרך הנכונה עבורו, ואת אורך הזמן הנדרש לבחון את החלופות השונות טרם הגעה להחלטה, שניהם חסרונות מבחינה אבולוציונית.
- בנוסף - בעקבות הכנסת יותר אפשרויות לבחירה, גדל תחום ה״רצוי״ ובכך גדל הפער בינו לבין המצוי, המתבטא בהכרח בהקטנת האושר.
- בניגוד לדעה המקובלת במערב, יתכן בהחלט מצב לפיו אנשים בעלי אורח חיים מוגבל ופשוט יותר תחת משטר קומוניסטי, או דיקטטורי, יהיו מאושרים ממקביליהם (מעמד בינוני ומטה) החופשיים במדינה דמוקרטית.
2. רובנו עסוק באופן תמידי בנסיונות לשפר את מצבנו הנוכחי, ובכך להקטין את הפער בין המצוי ההולך ועולה לבין הרצוי. אולם מהנוסחה משתמע גם כי נוכל להקטין את הפער על ידי קירובו של הרצוי אל עבר המצוי, דהיינו להנמיך את צפיותינו ולהגבילם. לכאורה - בנובע מן הנוסחה, גם זו דרך אפשרית להקטנת הפער, האמורה בתורה לגרום להגדלת האושר. האם יתכן כי הקטנת שאיפותינו והגבלת צפיותינו תביא להגדלת אושרנו?
למרבה הפליאה - אכן כך הוא. הגבלת שאיפותינו לאותם מקומות שהם ברי השגה תגדיל את מספר האירועים ואת טווחי הזמן שבהם נרגיש סיפוק, ביטחון ואושר מכך שהצלחנו להגשים את חלומותינו, ואנו נמצאים במקום אותו אנו תופסים כבטוח הישרדותית עבורנו. אם ההר לא בא אל מוחמד - יבוא מוחמד אל ההר.
״גילוי״ חדש מעת לעת שהשיטה עובדת גורמת ליצירת עדות ״מאמינים״ אותם מובילים מטיפים וגורואים, מוארים ומורי דרך אשר בחלקם נפל ה״גילוי״, משל מדובר היה בנוסחה סודית לאושר הידועה ומובנת לחכמים ולהולכים בדרכם בלבד (ראה אקהרט טולה ועדת מעריציו ביניהם גם אופרה ווינפרי, פאריס הילטון, אנני לנוקס, מג ראיין ויש האומרים גם גל גדות ״שלנו״).
אלא שאין בשיטה חדש שכן היא מהווה - כאמור, חלק אינטגרלי הנובע מן הנוסחה שתיארנו כאן. בנוסף - חכמים מן העבר הרחוק כבר זיהו והצביעו עליה באמרות כגון: ״איזהו עשיר - השמח בחלקו״, ״איזהו חכם - הכובש את יצרו״, ״מרבה נכסים - מרבה דאגה״, ״שמח על שנתן לך האל…״ , ״Carpe diem״ ועוד כהנה וכהנה.
גודלו של האושר של הפרט משתנה ביחס הפוך בין המצוי לרצוי הסובייקטיבי האינדיבידואלי שלו.
ככל שהפער קטן יותר בין המצב האוטופי המבטיח הישרדות אופטימלית נוחה לבין מצבו של האדם בפועל על פי תפיסתו הסובייקטיבית - כן יגדל אושרו, ולהיפך. ומכאן שכדי להגדיל את אושרנו, אנו נמצאים באופן מתמיד, החל מינקותנו ועד יומנו האחרון במאמץ/מאבק שכל תכליתם היא צמצום אותו הפער, אשרבתורו יגדיל את התחושה הטובה אליה כולנו כמהים ושואפים - תחושת האושר.
קל איפה לטעות ולבלבל בין המטרה האבולוציונית המובנית בנו (כשם שהיא מובנית אצל כל אורגניזם, צומח או חי) - הלא היא הישרדות והמשכיות, לבין אושר. למעשה האושר - כמו כל רגש אחר הינו אך כלי הדוחף/מושך אותנו לעבר המטרה היחידה - ההישרדות. ממש כמו פחד, שמחה, אהבה וכעס.
מידתה של הרגשת החופש של האדם גדלה ביחס ישר למידת ביטחונו ביכולתו לצמצם את הפער בין המצוי לרצוי - על פי תפיסתו.
הרגשת החופש נקבעת גם היא כנגזרת של אותו מנגנון עצמו. אדם ירגיש חפשי ככל שיש באפשרותו - על פי תפיסתו, לעשות כרצונו, ללא איסור, הפרעה או מכשולים. אותם מעשים המהווים את רצונו הם אלו המגדילים את אושרו, שמחתו וכיו״ב תחשות נעימות, ומקטינים את פחדיו, כעסיו ושאר רגשותיו השליליים, דהיינו מעשים התורמים להישרדותו והמשכיותו, הלא הם אותם מעשים ומאמצים אשר נועדו לצמצם את אותו הפער שבין מקומו הנוכחי, למצב האוטופי להישרדותו.
כל המרכיבים האמורים, ובכללם תפיסתם של המצב הנוכחי והאוטופיה הרצויה, האושר, תחושת החופש ושאר הרגשות המקבילים הינם סובייקטיבים ואינדיבידואלים לאדם עצמו. סובייקטיביות זו מתבטאת הן בפירוש ובתפיסה של כל אחד את מצבו ורגשותיו בשונה מאופן תפיסתם של אחרים את אותו מצב, והן בחוסר ההכרח שפירוש זה ידור בחפיפה מוחלטת עם המציאות הקרה. למעשה - ברוב המקרים אין זהות בין תפיסתו של אדם את אוטופיית הישרדותו לבין הנחוץ להישרדותו במציאות, או בין תפיסתו את מצבו הנוכחי עם מקומו המציאותי.
השאיפה האישית המתמדת לסגירת הפער שבין שני המשתנים הללו, המצוי והרצוי - על פי תפיסתם הסובייקטיבית בידי הפרט, היא שמייצרת וממננת את קיומם ורמתם של מגוון רגשות שונים ובכללם האושר והרגשת החופש, אשר כאמור, תכליתם להניענו לפעולה המצמצמת את אותו הפער.
לפיכך האושר, וכך גם הרגשת החופש (ורגשות אחרים) הם סובייקטיביים, נובעים מהפער שבין המצוי לרצוי, ומהווים כלים המכוונים אותנו לפעול לצמצום הפער.
לעובדה זו ולהבנת המנגנון העומד מאחוריה השלכות מרחיקות לכת על חיינו במישורים רבים.
לדוגמה:
1. הגם שישנו קשר בין סוג המשטר במקום בו חי הפרט לבין הרגשת החופש שלו, השפעתו על תחושת אושרו של הפרט פחותה בהרבה ולפעמים אף הפוכה מזו שאנו - בני תרבויות המערב, נוהגים לייחס לו. למעשה - חופש בחירה רב מגדיל את חוסר הביטחון של הפרט באשר לבחירת הדרך הנכונה עבורו, ואת אורך הזמן הנדרש לבחון את החלופות השונות טרם הגעה להחלטה, שניהם חסרונות מבחינה אבולוציונית.
- בנוסף - בעקבות הכנסת יותר אפשרויות לבחירה, גדל תחום ה״רצוי״ ובכך גדל הפער בינו לבין המצוי, המתבטא בהכרח בהקטנת האושר.
- בניגוד לדעה המקובלת במערב, יתכן בהחלט מצב לפיו אנשים בעלי אורח חיים מוגבל ופשוט יותר תחת משטר קומוניסטי, או דיקטטורי, יהיו מאושרים ממקביליהם (מעמד בינוני ומטה) החופשיים במדינה דמוקרטית.
2. רובנו עסוק באופן תמידי בנסיונות לשפר את מצבנו הנוכחי, ובכך להקטין את הפער בין המצוי ההולך ועולה לבין הרצוי. אולם מהנוסחה משתמע גם כי נוכל להקטין את הפער על ידי קירובו של הרצוי אל עבר המצוי, דהיינו להנמיך את צפיותינו ולהגבילם. לכאורה - בנובע מן הנוסחה, גם זו דרך אפשרית להקטנת הפער, האמורה בתורה לגרום להגדלת האושר. האם יתכן כי הקטנת שאיפותינו והגבלת צפיותינו תביא להגדלת אושרנו?
למרבה הפליאה - אכן כך הוא. הגבלת שאיפותינו לאותם מקומות שהם ברי השגה תגדיל את מספר האירועים ואת טווחי הזמן שבהם נרגיש סיפוק, ביטחון ואושר מכך שהצלחנו להגשים את חלומותינו, ואנו נמצאים במקום אותו אנו תופסים כבטוח הישרדותית עבורנו. אם ההר לא בא אל מוחמד - יבוא מוחמד אל ההר.
״גילוי״ חדש מעת לעת שהשיטה עובדת גורמת ליצירת עדות ״מאמינים״ אותם מובילים מטיפים וגורואים, מוארים ומורי דרך אשר בחלקם נפל ה״גילוי״, משל מדובר היה בנוסחה סודית לאושר הידועה ומובנת לחכמים ולהולכים בדרכם בלבד (ראה אקהרט טולה ועדת מעריציו ביניהם גם אופרה ווינפרי, פאריס הילטון, אנני לנוקס, מג ראיין ויש האומרים גם גל גדות ״שלנו״).
אלא שאין בשיטה חדש שכן היא מהווה - כאמור, חלק אינטגרלי הנובע מן הנוסחה שתיארנו כאן. בנוסף - חכמים מן העבר הרחוק כבר זיהו והצביעו עליה באמרות כגון: ״איזהו עשיר - השמח בחלקו״, ״איזהו חכם - הכובש את יצרו״, ״מרבה נכסים - מרבה דאגה״, ״שמח על שנתן לך האל…״ , ״Carpe diem״ ועוד כהנה וכהנה.
עוד כל מילה אמת
New member
הערה אחת מאד קצרה .
צמחים חיים .
צמחים חיים .
Benny Marks
New member
מסכים בהחלט
ועל כן הם נתונים לאותם חוקים וציוויים אבולוציוניים.
ועל כן הם נתונים לאותם חוקים וציוויים אבולוציוניים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.