כוחם של רעיונות
"היינה מספר בספר השלישי של תולדות הדת והפלוסופיה בגרמניה את המעשה באותו מכונאי אנגלי ביש-גדא, שבנה אוטומט בדמות אדם והלה רדף אחריו וקרא: "!Give me a saul". סיפור אכזרי קובע היינה, ומוסיף: "ואולם הרבה יותר אכזרי ונורא ומבהיל הוא אם בראנו נשמה, וזו דורשת מאתנו שניתן לה גוף... המחשבה מבקשת להיות למעשה, המילה- להיות לבשר.
זכרו זאת, אתם, אנשי המעשה הגאים. שלא בידיעתכם, אינכם אלא הפועלים השחורים של אנשי-המחשבה, אשר לא פעם התוו לכם מראש, בדומייה ענווה וצנועה, את מעשיכם. מקסימיליאן רובספייר לא היה אלא זרועו של ז'אן ז'אק רוסו, הזרוע הרצחנית שמשכה והוציאה מרחם התקופה את הגוף שרוסו ברא את נשמתו. אותו פחד חסר מנוח שמירר את חייו של ז'אן ז'אק, כלום לא נבע מכך שבעיני רוחו כבר צפה וראה איזה מין מיילד נחוץ לה מחשבתו כדי שתצא לאוויר העולם בגופה?".
ובהידרשו לפילוסופים הגרמנים - במישרין הוא מתכוון פה לקאנט אבל לנגד עיניו עומדים גם הפילוסופים האידיאליסטים מבית מדרשם של פיכטה ושלינג, המהפכנים הגדולים בממלכת הרוח - בהידרשו אפוא לאלה שהגותם עוד לא הייתה ל"בשר", הוא כותב: "המחשבה מקדימה את המעשה כשם שהברק מקדים את הרעם. הרעם הגרמני הוא כמובן גם גרמני, ואינו קל-תנועה ביותר, הוא מתגלגל ובא לאט במקצת. ואף על פי כן בוא יבוא, ואם תשמעו יום אחד רעש גדול שעוד לא נשמע כמוהו בכל תולדות תבל, דעו לכם: הרעם הגרמני הגיע סוף-סוף אל יעדו. בגרמניה יעלה מחזה, שהמהפכה הצרפתית עשויה להיראות לעומתו כאידיליה תמימה."
(דיוניסוס הצלוב, יורגן ניראד)
"היינה מספר בספר השלישי של תולדות הדת והפלוסופיה בגרמניה את המעשה באותו מכונאי אנגלי ביש-גדא, שבנה אוטומט בדמות אדם והלה רדף אחריו וקרא: "!Give me a saul". סיפור אכזרי קובע היינה, ומוסיף: "ואולם הרבה יותר אכזרי ונורא ומבהיל הוא אם בראנו נשמה, וזו דורשת מאתנו שניתן לה גוף... המחשבה מבקשת להיות למעשה, המילה- להיות לבשר.
זכרו זאת, אתם, אנשי המעשה הגאים. שלא בידיעתכם, אינכם אלא הפועלים השחורים של אנשי-המחשבה, אשר לא פעם התוו לכם מראש, בדומייה ענווה וצנועה, את מעשיכם. מקסימיליאן רובספייר לא היה אלא זרועו של ז'אן ז'אק רוסו, הזרוע הרצחנית שמשכה והוציאה מרחם התקופה את הגוף שרוסו ברא את נשמתו. אותו פחד חסר מנוח שמירר את חייו של ז'אן ז'אק, כלום לא נבע מכך שבעיני רוחו כבר צפה וראה איזה מין מיילד נחוץ לה מחשבתו כדי שתצא לאוויר העולם בגופה?".
ובהידרשו לפילוסופים הגרמנים - במישרין הוא מתכוון פה לקאנט אבל לנגד עיניו עומדים גם הפילוסופים האידיאליסטים מבית מדרשם של פיכטה ושלינג, המהפכנים הגדולים בממלכת הרוח - בהידרשו אפוא לאלה שהגותם עוד לא הייתה ל"בשר", הוא כותב: "המחשבה מקדימה את המעשה כשם שהברק מקדים את הרעם. הרעם הגרמני הוא כמובן גם גרמני, ואינו קל-תנועה ביותר, הוא מתגלגל ובא לאט במקצת. ואף על פי כן בוא יבוא, ואם תשמעו יום אחד רעש גדול שעוד לא נשמע כמוהו בכל תולדות תבל, דעו לכם: הרעם הגרמני הגיע סוף-סוף אל יעדו. בגרמניה יעלה מחזה, שהמהפכה הצרפתית עשויה להיראות לעומתו כאידיליה תמימה."
(דיוניסוס הצלוב, יורגן ניראד)