שלושה ימים בנגב - סיכום טיול

[עמית מהשרון]

שלושה ימים בנגב - סיכום טיול

ביום חמישי יצאתי עם שותף לטייל שלושה ימים במדבר. תחזית מזג האוויר לא בישרה טובות (עד 35 מעלות חום במצפה רמון ביום חמישי), אך החלטנו לא לוותר. השארנו את הרכב בחנייה של קבר בן גוריון, ובשעה 10 בבוקר, אחרי ביקור במבואת צין של רט"ג, התחלנו בהליכה אל מצפור אייל במסעף הכביש למדרשה מכביש 40. הנוף יפה אך המצפור אינו מוסדר (יש שלט חום אך מצפור ממש לא קיים). באזור פורחת סתוונית הקליפות פה ושם, והחצבים בסוף הפריחה. ממצפור אייל, ירידה לנחל קרקש התלול (סימון ירוק). המסלול קצר (1.5 ק"מ), אך מתאים למיטיבי לכת בלבד, ירידה במשטחי סלע תלולים ובשער הצור של הנחל יש מפל בגובה כ- 2 מ' המחייב קפיצה למטה (מה שגם אומר, שהעלייה במסלול בעייתית במיוחד). (תמונה מצורפת), השתדלנו לנוח במחסות הסלע המוצלים בדרך. משפך נחל קרקש לנחל חווארים, עלינו בנחל חווארים, תחילה במסלול הכחול המוכר זה מכבר, המשך בסימון הירוק (שביל סלעי משהו), אדום לגבעה הצהובה , שער הצור וב- 12:05 הגענו לבור חווארים. החום נעשה מעיק, ופשוט רבצנו לשעה וחצי בבור המוצל, לארוחת צהריים ומנוחה.

 

[עמית מהשרון]

התמונה שברחה

המפל בנחל קרקש.

 

[עמית מהשרון]

קרקש למה?

את שיחי הקרקש, ראינו דווקא לא בנחל קרקש אלא בנחל חווארים. אם אינני טועה, השם ניתן ע"פ הצליל בעת ניעור תרמיל הפרי היבש עם הזרעים בתוכו.

 

[עמית מהשרון]

ושוב פיספסתי תמונה...

 

[ihtiyar]

../images/Emo127.gif

 

[עמית מהשרון]

בור חווארים

טוב שהריח לא עובר בצילום... בקיר הבור מקננת יונת סלע. זה היה כמעט המקום היחיד כל היום בו פגשנו מטיילים, ואגב היתה גם שמירה על הרכבים בחנייה, אינני יודע בוודאות אם היא תישאר כל החג.

 

[עמית מהשרון]

ואחרי החום

קבוצת המטיילים השנייה שהגיעה להרעיש בבור חווארים, הבריחה אותנו ב- 13:40. לשמחתנו, החום המעיק כבר התחלף במשבי רוח נעימים. יציאה לכביש, והמשך בדרך הג'יפים השחורה 15386 המגיעה לראש נחל חווארים. בדרכנו נתקלנו במספר סימונים לא במקום, ואחרי זמן קצר הגענו למסקנה שבוצעה חבלה מכוונת בסימונים, הכוללת כיפוף בזנ"טים לכיוון לא נכון והזזת אבנים עם הסימון. תיקנו את מה שיכולנו, אבל מומלץ להצטייד במפה עדכנית עם תוואי השביל. בדרך, תצפית משביל קצר מסומן ירוק על בתרונות נחל חווארים ומפל מרשים ביובל של הנחל (יובל שמשום מה, מע"צ בחרה לשלט "נחל חווארים" מהכביש הראשי - בניגוד למפה). לאורך הדרך השחורה - פריחה מפוזרת של סתוונית הקליפות. המשך בנחל חווארים מראשו, שביל ירוק קצרצר מחבר את הדרך השחורה והדרך האדומה (שבאה מח'אן השיירות), ואילו הנחל עצמו מסומן אדום. המשכנו באדום, יצאנו מהנחל אל הגבעה הצהובה והשלמנו קטע קצר בכחול עליו ויתרנו בבוקר. הפעם לא עקפנו את מפל חווארים, אלא ירדנו במפל עצמו, ירידה חווייתית של 2 מ' מתחת לסלע בולט (לא למתקשים בהליכה). המשך אל נחל צין, הליכה ל"שביל הסלון" המסומן ירוק ומסתיים בנקיק מתחת למדרשת בן גוריון (לא בדקנו אם יש משהו מעבר למפל בקצה הנקיק, אך נראה שיש אפשרות להגיע למעלה יותר, ע"י עלייה בנתיב תלול מימין למפל), חזרה לנחל צין ועלייה במעלה הגר (אדום) בחזרה לרכב בשעה 17:35 (18 ק"מ הליכה).

 

[עמית מהשרון]

היום השני - בדרך הבשמים

נסענו ללינה בחניון בארות שהיה עמוס במטיילים. ביום שישי, קמנו מוקדם והתחלנו ללכת בשעה 06:00, תחילה בציר הנפט ובדרך האדומה, המשך ההליכה בדרך הבשמים (17192), עד אבני המיל ומשם בשביל הכחול למורדות הר ארדון. טיפוס קצר ומייגע, כדי לרדת בשביל השחור 17183 לחניון הלילה במחצבה מצפון להר ארדון, שם אכלנו ארוחת בוקר. המשך בדרך הירוקה, בקירבתה ראינו ניצני פריחה של חבצלת הנגב. לראש מעלה נוח הגענו בצהריים, ומצאנו מחסה סלע נחמד להפסקה של שעה וחצי, כולל הופעת אורח של מכרסם (קוצן זהוב?). עד כאן הלכנו 13.5 ק"מ.

 

[עמית מהשרון]

הסלע החצוי

ליד נ"ג 665 (צפונית למעלה נוח). בהמשך - שיירות רבות של ג'יפים עד לראש מעלה מחמל. יצויין לרעה ש-95% מאנשי קופסאות הפח לא התעניינו בכלל במטיילים הרגליים (אנחנו), בעוד שכל המטיילים הרגליים שפגשנו באותו יום (שניים בדרך הבשמים בבוקר ועוד שניים בקרבת מעלה נוח, בדרכם לנחל אנמר) התעניינו. בהקשר זה מגיעה מילה טובה לפקחי רט"ג, מספר פעמים במהלך היום עבר לידנו ג'יפ של רט"ג (במקרה אחד ג'יפ אזרחי עם פקח מתגבר), ובלא יוצא מהכלל היתה התעניינות אם הכל בסדר. לאזור ראש מעלה מחמל הגענו ב- 15:30 (18.5 ק"מ מהתחלת המסלול) וכאן התחילו הבעיות...

 

[מיכה רגב]

עמית, שאלה

שנים שמעלה מחמל מאד בעייתי, ולכן הג'יפאים מעדיפים את מעלה נח. האם שיפרו את הדרך של מעלה מחמל?

 

[עמית מהשרון]

מעלה מחמל - להולכי רגל בלבד

אם כוונתך לצלקת המחרידה שהשאירה קצא"א בנוף המכתש, ואינה רחוקה ממעלה מחמל הקדום - אין לי מושג, (בעיניים של הולך רגל, נראה בלתי עביר, ויותר מכך - לא נראה לי שמישהו ייהנה מכמויות האבק העצומות במעלה הזה). במפה מכל מקום, יש סימון איסור נסיעה ברכב במעלה קצא"א במחמל.

 

[מיכה רגב]

../images/Emo51.gif אם כך נמשיך לנצל את ראש

מעלה מחמל לתצפית נהדרת על המכתש, ואת מעלה נח כמעבר נח.

 

[עמית מהשרון]

מעלה מחמל ובחזרה למכתש

באזור ראש מעלה מחמל, פשוט התעייפתי ומכאן והלאה - מרחק 9 ק"מ מהסוף ושעתיים מהחושך - הואט קצב ההליכה בצורה משמעותית, כולל הפסקות רבות. מעלה מחמל מרשים ביותר, וגם למאותגרי ההליכה (קרי ג'יפאים) מומלץ להשאיר את הרכב בחניון על הדרך השחורה, וללכת עד מצד מחמל ולהציץ בסדק בו עובר ראש מעלה מחמל. בדרך אפשר לראות מלכודת נמרים הרוסה ממזרח לשביל, בגבעה שלפני מצד מחמל. המשך הדרך היה לאורך דרך הנפט, עד לדרך הירוקה, מכאן השלמת דרך הבשמים עד הדרך הכחולה. זה מה שהספקנו עד החשיכה, ועם חשיכה הלכנו בדרך הנפט לכיוון חניון בארות. פקח רט"ג נתן לנו טרמפ של כק"מ וחצי לחניון (

!), ואחרי מרק חם שכבנו לישון מותשים מיום מפרך של יותר מ-12 שעות בשטח. התמונה - בראש מעלה מחמל.

 

[עמית מהשרון]

היום השלישי

התוכנית המקורית היתה עוד מסלול הליכה משמעותי, אם כי פחות מהשני - העפלה להר ארדון, גבעת חרוט, נחל ארדון, פרסת נקרות, עין סהרונים ואופציה גם להר סהרונים. בפועל, היום השני הותיר אותנו עייפים מדי, ועל כן צמצמנו בהרבה את הטיול, מסלול מעגלי של 3 ק"מ מחניון רמת סהרונים לגבעת חרוט, הדייקים ועין ארדון, אח"כ ביקור בעין ומצד סהרונים (מומלץ לראות בפורום שמירת טבע את היעל שפגשנו בעין סהרונים), חניון בארות ונסיעה צפונה מוקדם (10 בבוקר). בחניון עין סהרונים היו כ- 15 רכבים, ונוכחות ערה של מטיילים בסביבה. בחניון רמת סהרונים, כשהגענו היה אחד וכשיצאנו (בתשע) היו ארבעה בלבד. בתמונה - הנוף מגבעת חרוט לעבר הר ארדון (שיזכה לטיול נפרד, בתקווה בחורף הקרוב).

 

[עמית מהשרון]

ועוד לא סיימנו...

בעלייה במעלה העצמאות - שלושה רכבים של בדואים עמוסים בפסולת מתכת (זוכרים את השרשור מתחילת השבוע, בעקבות התאונה הקטלנית בשבטה?).

 

[עמית מהשרון]

ואפילוג

כדי לגוון, נסענו דרך כביש 204, ומעט לפני דימונה עצרנו לביקור בחוות צברי אורלי. טעימות וקנייה מתוצרת החווה (קונפיטורת צבר ופטל). קפיצה לאחים דביר למרק ושתייה קרה - המקום הורחב בחודשים האחרונים ונוסף בורגראנץ'. הגענו לת"א בצהריים. בשקילה בבית, איבדתי 5 ק"ג בשלושה ימים (וזו בהחלט לא הדרך המומלצת לעשות דיאטה). ביום השני, עם 27 הק"מ הליכה, שתיתי רק 4.5 ליטרים מים, ונראה שזה בהחלט היה פחות מדי. בינתיים התאוששתי, אבל מומלץ לא להיסחף ולא לתכנן בעונה זו טיולים ארוכים מדי במדבר...

 

[roni250b]

עמית...מרשים ביותר...../images/Emo168.gif

צריך אומץ ונחישות כדי לצאת בימים אלו טיולי מדבר רגליים..

מה הלחץ....? חכה לחורף......

 

[עוזי ק]

המפל בקרקש עקיף

בירידה ממש צמוד למפל עולים ימינה, ויורדים בנוחיות כ10 מטר אחרי המפל. עליתי עם הילדים לפני כמה חודשים ללא כל בעיה (להם לפחות). התמונה משם