אפשר בבקשה הסבר לדבר המזעזע הזה?

[1Lara1]

אפשר בבקשה הסבר לדבר המזעזע הזה?

סליחה
אבל זה פשוט מוציא אותי מדעתי.

 

[אופירA]

אני מאחלת לך שתיכנסי לדעתך בקרוב ממש

התורה לא צריכה להתיישר לפי הדעות המוכתבות ע"י התקשורת וארגונים זמניים שונים. התורה היא נצחית, ויודעת את האמת, שאדריכלי מגדל בבל המודרניים מבקשים לכפור בה.

כל הדעות הכפרניות של דורנו, הם הניסיון שלנו האם נחזיק בתורה ונלך על פיה, או נטעה ונכפור כי נהינו אחר אלו שקוראים לעצמם "מתקדמים" ו"נאורים".
החושך הגדול ביותר הוא להמשיך אלפי שנים במנהגם של אדריכלי ובוני מגדל בבל, למרות התוצאות הקשות שהיו למעשיהם, ועוד לקרוא לזה "קידמה" ו"נאורות" - לכפור במי שאמר והיה העולם.
כולל התיאורית הכפרניות של המדע.

במשמעות הרוחנית, האדם מחולק לשני תפקידים - גבר ואשה. הם נשמה אחת. תפקידו הרוחני של הגבר שונה מתפקידה הרוחני של האשה, והם משולים לראש וצוואר. עיקר תפקידו של הגבר הוא בקיום המצוות ולימוד התורה. האשה פטורה ממצוות רבות, כולל לימוד תורה, ותפקידה ממוקד יותר בבניית הדורות הבאים.
זה בעולם השקר, בעולם המעשה, איפה שאנחנו נמצאים.
בעלמא דקשוט - עולם האמת - הגבר והאשה הם נשמה אחת, והם זוכים שווה בשווה בשכר עבודתם הרוחנית המשותפת, כולל לימוד התורה ובניית הדורות הבאים.

התורה היא אמת נצחית שלא מתרגשת מ"נו נו נו" של אנשים ברי חלוף שיוצאים מדעתם ומזדעזעים מהאמת הפשוטה, בגלל שמוחותיהם נשטפו בדעות משונות שנחשבות משום מה למודרניות ונאורות. והכי גרוע - נחשבות לנכונות...

כל זוג נורמלי ובריא בנפשו יודע היטב מי מתאים יותר לשאת באחריות על הצאצאים וגידולם, ומי מתאים לדברים אחרים בחיים. ואיזו חלוקת תפקידים סבירה יותר בחיי בני הזוג. וזה בהחלט מלמד על מהות מחצית הנשמה המולבשת בגוף בעולם הזה.

את זה כותבת לך אשה, שחיה כמעט 30 שנה בעולם החילוני, וכמעט 30 שנה נוספות בעולם התורה. מכירה את דעות שני העולמות המנוגדים, חקרה ובחנה אותם היטב ולעומק. אם הדעות של ההשקפה המודרנית החילונית לא מזעזעות אותי ומוציאות אותי מדעתי יותר ממך, זה רק בגלל שאני מבינה את השורש שלהם, ולא מתפלאת (רק נדהמת כל פעם מחדש, לאיזה עומק של טמטום הן יכולות להגיע).

 

[1Lara1]

שאלתי בתמימות. ובכל זאת- אני עדיין מזועזעת.

ומזועזעת עוד יותר שאת רואה את עצמך כעבד לבעלך.

אני לא מגדירה את עצמי חילונית ולר דתיה, עולם התורה נכנס לחיי רק בשנה האחרונה. אבל אני לא חושבת שאי פעם אסכים להגדיר את עצמי כעבד לבעלי.
חס וחלילה.

 

[קליט]

וגם את הבעל

מדריכים שהאישה היא הדבר שהכי יקר לך בחיים, ועליך לכבדה ולאוהבה כגופו, להתנהג אליה ברגישות, לפנק אותה, ולקנות לה מתנה בכל חג וכו' היהדות היא עניינית ועם המון פתיחות מדהימה, ולא חוששת מאף אירגון גברים או אירגון נשים. אגב, לא כל מי שהוציא איזה חוברת או ספר או מי שיודע לדרוש - אז הוא מייצג את היהדות, גם בחז"ל יש דיעות שונות..

 

[1Lara1]

אני לא יודעת איזה ספר זה.. לכן שאלתי פה

אני לא באמת מבינה.. אבל קראתי הרבה דברים שעשו לי דיי רע, דברם שכתובים לגבי האשה (כמו המילים זנות, הפקרות, המלצות לגבר לגבי האישה כמו- לא לתת לה לצאת מהבית מעל לפעמיים בחודש).
ברור לי שהדוגמה האחרונה לא ממש קשורה להיום, אבל גם אם היא לא קשורה להיום- למה פעם היא כן הייתה קשורה?
האם, כמו שכתוב, האישה והעבד נמצאים באותו מעמד.
או "אסור לגבר לעבור בין שתי נשים. מי שעובר בין שתי נשים, כאילו עבר בין שני חמורים"

כתבתם פה הרבה על כמה הגבר טוב לאישה, ומכבדה בכל גופה.

אבל אני עדיין לא מצאתי תשובות להרבה שאלות שיש לי
מי שתוקף, לא באמת יודע להסביר.

אני לא צריכה להזכיר עוד מאות פסוקים שרעים לאישה
אני לא מסוגלת לחשוב "טוב, נבראתי בשבילו, אז בואו נבטל את קיומי"

לא מבינה איך יש נשים שנוח להן להיות נחותות יותר.
ולא, אני לא מאמינה שהגבר מקפיד לפנק אותה וברור שלא לאהוב אותה יותר מגופו.

אז איפה ההיגיון פה?

 

[אופירA]

לא מצאת תשובות? תמשיכי לשאול.

אבל תשאלי שאלות מובנות, לא אמירות כלליות על זעזוע.
אסביר לך גם על השאלות המסוימות שלך, וגם הסבר כללי עקרוני.

דברים צריכים להיקרא בהקשר בו הם נכתבים. וכן, צריך לדעת איזה ספר קוראים ומי כתב אותו, לפני שמבינים מה כתוב בו. לא כל ספר הוא תורה שבע"פ, ולא מכל ספר כל אחד יכול ללמוד כל דבר לגבי היהדות.
למה בזמן מסוים ובארץ מסוימת היה הגיוני שאשה לא תצא מהבית מעל לפעמיים בחודש? כי יש והיו תרבויות רבות מאוד ושונות מאוד בעולם האנושי, ולכן ההנחיה לגבר מסוים היתה רלוונטית לכותב מסוים בזמן מסוים ובאיזור מסוים. מה זה נוגע לך, במדינת ישראל בתקופה שלנו? היום יש לגבר ישראלי הנחיה כזו מטעם היהדות? וודאי שלא. אז למה זה מטריד אותך?
את לא יכולה לנסות לתפוס תרבות שאינך מכירה ומבינה בזמן שאינך שייכת לו, במושגייך היום בתרבותך ובזמנך. לכן זה נתפס אצלך כעיוות ומטריד אותך. אם תביני זאת, תביני שאין לך מה להיות מוטרדת ממשהו שאינך יכולה לתפוס בהבנתך.

בתורה לא כתוב שהאישה והעבד נמצאים באותו מעמד (ושוב נשאלת השאלה איפה קראת את זה?). היהדות מוכיחה שזה לא נכון, בכך שהאשה מברכת כל בוקר: ברוך שלא עשני שפחה, וגם הגבר מברך: ברוך שלא עשני עבד. אז איך יכול להיות שהיא תברך כך, אם היא במעמד של עבד?

זה לא איסור ממש לגבר לעבור בין שתי נשים. אבל זהו דבר שראוי וצריך להיזהר בו, ונכתב בגמרא, במסכת פסחים (דף קיא ע"א). מובא בגמרא שזה מקשה על הבנת הלימוד, ויש אומרים שגורם לשכחה (מסכת הוריות דף יג ע"ב).
הכתוב מדבר על מעבר בין 2 כלבים, 2 דקלים, 2 נשים. אין מדובר על חמורים. ולכן לא נשמע שמי שעובר בין שתי נשים, כאילו עבר בין שני חמורים...

אין פסוקים שרעים לאשה בתורה האלוקית - לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבע"פ. יש בה הוראות והסברים. (אם מצאת פסוק ש"רע לאשה", תביאי אותו ספציפית, ואסביר לך את הקשרו, ולמה הוא לא רע לאשה).

לפי היהדות הגבר צריך להיות טוב לאשתו (לא לכל אשה!) לאהוב אותה כגופו ולכבדה יותר מגופו. הובא המקור לכך. לא הבנתי מה השאלה שלך לגבי זה.
סביר מאוד שיש הרבה גברים שלא מקפידים לפנק את נשותיהם ולא אוהבים אותן כגופם. והם יקבלו את גמולם בכל מה שעברו על התורה. אבל מה הבעיה עם התורה, עם היהדות? האם התורה הודיעה שאין גברים שעוברים עליה? ברור שלא. אז איפה את לא רואה היגיון, לא הבנתי.

שימי לב שאת שואלת שאלות לא ברורות, אולי בגלל זה לא קיבלת עד היום תשובות.

את בהחלט לא אמורה לפי התורה היהודית לחשוב "אם נבראתי בשביל הגבר, אז בואו נבטל את קיומי". טוב מאוד שאת לא מסוגלת לכך.
למה את חושבת שאם נבראת בשביל הגבר, להיות לו עזר כנגדו, צריך לבטל את קיומך? אם היה צריך לבטל את קיומך, לשם מה נבראת? נבראת כי לא צריך לבטל את קיומך.
ברגע שתביני את הפרשנויות הלא נכונות שאת נותנת לכל משפט שאת רואה, תביני שאין שום נחיתות בשום אשה ובשום בריאה של האשה.
אגב, למרות שאין לאשה היהודיה שום נחיתות, אלא תפקיד שונה מהגבר, אני דווקא מבינה מאוד איך יש נשים שנוח להן להיות בתפקיד שיש מי שיתפוס אותו כנחות יותר משל מישהו אחר. לדוגמה, אני עובדת כקלדנית באירועים או בבתי משפט, ולידי יושבים שופט או שופטת, או שעל הבמה מופיעים נואמים חשובים או אומנים. אני אוהבת את העבודה שלי, וממש לא נוח לי להיות שופטת או נואם חשוב,] ובטח שלא זמר. אם תקראי לזה תפקיד נחות, הוא מאוד נוח לי. למעשה, התפקיד שלי מאוד חשוב ולא נחות. אבל בכל מקרה, איך שתתפסי אותו - הוא נוח לי מאוד מאוד.

באופן כללי, למעשה את צריכה להבין למה את תופסת דברים שקראת כדברים רעים. למה הפרשנות שלך היא של נחיתות, השפלה, ביטול הקיום ועוד.
אבל עוד לפני כן, אתן לך כלל פשוט שעזר לי להבין את היהדות מצוין - אל תקראי ספרים שעושים לך רע. אל תשמעי הרצאות שעושות לך רע. אל תשמעי מרצים שעושים לך רע. כל זה לא בשבילך. זו לא הדרך שלך להבין את היהדות.
לדוגמה, לי לא היתה בעיה בכלל עם ההגדרות של האשה או הגבר, כי המקום שלי ידוע לי ואין לי שום פרשנות של נחיתות או השפלה. אבל יש לי בעיה עם הגדרת אלוקים כמעניש ועם הגדרות של דין, כי יש לי פרשנויות קשות של שנאה, איבה, התעלמות ובוז - כל מיני פרשנויות שבאו לי מהילדות, מההורים שלי. אז הבנתי שאני לא צריכה לשמוע הרבה מאוד הרצאות שנתפסות בעיני "מאיימות ומפחידות", של רבנים כגון הרב אמנון יצחק ועוד. ואם שמעתי הרצאה כזו, לא לקבל אותה ולא להאמין לה, ולהמשיך לשמוע חומר שמיטיב עם נפשי ועם פרשנויותיה, ומסתדר לי עם 13 העיקרים של האמונה - שהקב"ה טוב ומיטיב וכו'.

 

[אופירA]

עוד הסבר שעלה בדעתי לגבי "נחותות" יותר

במילון כתוב שנחות הוא פָּחוּת, פּחוּת-ערך, שערכו נמוּךְ, עלוּב, יָרוּד, שָפָל, שרמתו נמוּכה; פרימיטיבי, שאינו מתקדם, שאינו משוכלל.
ברור שמעמדה של האשה היהודיה אינו שום דבר מהמילים האלה. כך שהוא אינו נחות ממעמדו של הגבר היהודי.
מה שכן, הוא נמוך ממעמדו של הגבר היהודי. או שנקרא לזה באופן יותר נכון - מעגל רחוק יותר מהמרכז.

המרכז של האנושות הוא הכהן הגדול היהודי. מעמדו הוא הרם ביותר ביהדות מבחינת הקדושה והמצוות. סביבו יש מעגל הכהנים, צאצאי אהרון, שקודשו לכהונה בבית המקדש. סביבם מעגל הלוויים, המשרתים את הכהנים בבית המקדש.

האם הלוי ירגיש נחות יותר יחסית לכהן? זה תפקיד אחר. רחב יותר, נמוך יותר בקדושה ובכמות המצוות. וגם אם הוא תופס את התפקיד הזה כנמוך יותר, זה לא מעמד פגום או פחות ערך או עלוב ושפל...
מעגל רחוק ורחב יותר הוא של ישראל - כל עם ישראל שאינו לוי או כהן. הגברים.
וסביבם מעגל הנשים, שכמות המצוות שהן חייבות בהן קטן יותר משל הגברים.

והרחוק ביותר והרחב ביותר הוא מעגל האדם הגוי, שמשרת את העם היהודי. האם זה תפקיד גרוע? פגום? עלוב? אם כן, מדוע היהדות משכנעת בכל אמיתתה את הגוי שלא כדאי לו להפוך ליהודי, אלא עדיף לו לעשות את תפקידו נאמנה ובשמחה, כפי שברא אותו אלוקים?

ועוד עניין, זה העבד הכנעני. העבד הכנעני נקנה מרצונו והתגייר מרצונו, בכדי לעלות במעמדו הרוחני. הוא חייב בכמות המצוות שחייבת אשה יהודיה. זה לא מלמד שמעמד האשה הוא כמעמדו של עבד כנעני (ובוודאי לא מלמד שמעמדה נחות כעין פגום ושפל), אלא זה מלמד שעבד כנעני בהיותו משועבד לאדונו היהודי, אינו יכול לקיים את המצוות שהזמן גרמן. בדומה לכך, גם תפקיד האשה מול בעלה וילדיה אינו מאפשר חיובה במצוות שהזמן גרמן, באשר זמנה משועבד לתפקידה.
כל פרשנות אחרת היא הוצאת דברים מהקשרם.

 

[אופירA]

כששואלים לעניין, צריך לשאול בחוכמה

ולא לזרוק שאלה בלי מחשבה, כמו טוקבקיסטים בוויינט, ועם "רקע מקדים" של זעזוע וזלזול...
אם עושים כך, התשובה בהתאם...

כששואלים באמת, לא בשביל להעביר ביקורת, שואלים פרטים. מה מפריע לך בדיוק, מה לא מסתדר לך עם ידע קודם. ונותנים גם פרטים - מה הידע הקודם שלך, ומאין ניתקת קטע מסוים של טקסט והזדעזעת ממנו, בלי להביא לנו את ההקשר הגדול של הדברים. ומאיזה ספר נלקחו הדברים.
זו שאלה רצינית.
וכך שואלים בצורה מכובדת ומכבדת - את עצמך ואת הנשאל.

אז לא אתייחס לספר שאינני יודעת מהו, אלא לרמב"ם במשנה תורה, שכותב את הדברים לגבי ההתייחסות של האשה לבעלה כאילו הוא שר או מלך, כפי הציטוט להלן:
"וכן צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו. ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז.
וכן צוו על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי ויהיה עליה מורא ממנו ותעשה כל מעשיה על פיו. ויהיה בעיניה כמו שר או מלך - מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל מה שישנא. וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגן. ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח".

לפי דברים אלה, את רואה שאף אחד לא הורה לך להתנהג או להרגיש ובוודאי שלא להגדיר את עצמך כעבד לבעלך! זו פרשנות שלך, וממנה ומדומותיה את בהחלט יכולה להזדעזע... (וגם לטעון בשמי מילים שבכלל לא אמרתי, ולהזדעזע מהם עוד יותר...)

הכוונה שההתייחסות הפנימית לבעל היא של כבוד ורצון להעניק כמו של נתין/אזרח (לא עבד!!!) למלכו. כלומר יחס של הערכה, אהבה, שמחה ורצון להעניק לו מה שהוא אוהב (לא פקודתו!!!). בדומה לכך שאנו שמחים להעניק לילדים האהובים שלנו (או לחברה או מורה או מדריכה או מנהלת אהובה ומוערכת) מתנות כפי רצונם ומה שהם אוהבים. נהנים מהערכתם על נתינתנו, נהנים מתרומתנו להם.
הבעל עבור אשתו הוא אדם שהיא רוצה ביקרו, נהנית כשהוא מצליח, מרוצה, מאושר, מעריך אותה ומוקיר אותה. לכן היא מעוניינת לתת לו כפי שהיא יודעת שהוא רוצה.
אשה שמרגישה כך כלפי בעלה, ישררו ביניהם אהבה והערכה, ויהיה להם מאוד טוב בחיי הנישואין. הם כל הזמן "יריבו" מי ייתן לשני קודם, מי יחליף לילד את הטיטול (אני אחליף! לא, אני אחליף! לא, אני אחליף! לא, את תנוחי, אני אחליף!).

הרמב"ם כמובן הקדים בהלכות את חובת כבוד הבעל לאשתו לפני חובת כבוד האשה לבעלה, והגדיר שהבעל צריך לכבדה יותר מגופו. אז יש פה הדדיות בהחלט מעוררת מחשבה (ולא זעזוע), ועם המון היגיון.
מן הסתם שגם בספר שממנו קטעת את הציטוט שלך, היה בהמשך פירוט כיצד הכוונה לכבד את הבעל, שממנו את יכולה ללמוד שלא אומרים לך שאת עבד שלו.

אבל כשרוצים להזדעזע, לא בעיה לסלף את האמא של האמת. כמו הדוגמה הרווחת בימינו - להגיד שזה "טבעי" ו"נורמלי" שיש "משפחה" עם אבא ואבא, או אמא ואמא, או אמא וחתול (בהמשך...), וצריך לאפשר גם ל"זוגות" האלה לאמץ ילדים, כאילו שזוגות מסוג זה מסוגלים באופן טבעי גם להוליד ילדים בעצמם... ומי שלא חושב כך חלילה חשוך ופרימיטיבי (למרות שהפרימיטיביות האמיתית היא לדבוק במנהגי קדם של האנשים הפרועים ביותר, שהזדווגו גברים עם גברים, נשים עם נשים, ובלעם עם אתונו...)

 

[Mor L]

בלעם עם אתונו חח

אני חושבת שמה שהרגיז בתמונה של הספר, זה שרשום שהאישה נבראה בעבור הגבר...

 

[אופירA]

יופי שהתורה מרגיזה (את מי שהיא מרגיזה)

האמת כתובה בתורה - הקב"ה אמר: לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.
כך כתוב: אעשה לו(!!!!!).

האדם היה לבדו, וזה לא טוב, אז האשה נבראה בשבילו. נקודה. face it.

הצוואר תפקידו להחזיק את הראש.
אם זה לא טוב לו ולא מתאים לו ומרגיז אותו, שיעשה הפגנות כמה שהוא רוצה. רק הוא צריך לדעת שהוא יוצא מטומטם.
לעומת זאת, אם הוא מבין שהוא צוואר, ושהוא מאוד חשוב ככזה, אז הוא עושה את העבודה שלו בשמחה, ולא עושה שטויות. וכמה שהעבודה שלו חשובה - כולנו מבינים.

 

[moonwalker1]

 

[אולי ואולי]

מה מזעזע אותך בזה?