אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
תפילה בלב
- פותח הנושא Chloe1988
- פורסם בתאריך
נאמן למקורות
New member
אפשר גם בלב.
אם כך אשמח אם תוכל להתייחס לזה בבקשה...
מדוע הרבה רבנים רושמים שצריך להתפלל בדיבור ולא בלב בהרהורים? האם הם מתכוונים לתפילה מוסכמת ולא הכוונה לתפילה אישית?
 
התשובה שנתן כאן הרב בנושא הזה בילבלה אותי כי יש שאומרים שמותר להתפלל ולבקש בלב ויש שאומרים שלפי ההלכה צריך לדבר בקול(בלחש):
"על פי ההלכה מחשבה אינו כדיבור לענין תפילה, וכפי שלמדו חז"ל בגמרא [ברכות לא א] מהפסוקים בתפלת חנה (שמואל א` א, יג) `וחנה היא מדברת על לבה וקולה לא ישמע רק שפתיה נעות`, מכאן למתפלל שצריך שיחתוך בשפתיו כלומר שיאמר התיבות כתיקונם, וקולה לא ישמע מכאן שלא ישמיע קולו בתפלתו, ומקרא דמדברת על לבה למדנו דהמתפלל צריך לכוין לבו כדכתיב [תהלים י, יז] תכין לבם תקשיב אזנך, אבל המתפלל בהרהור הלב בלבד לא יצא דקיי"ל הרהור לאו כדיבור דמי, וזה שהתירו לחולה שיהרהר בלבו זהו מפני שאינו יכול לדבר, ואע"פ שתפלה למדנו מן `ולעבדו בכל לבבכם` זהו לענין שצריך כונת הלב אבל בהרהור הלב בלבד לא יצא כלל.
 
ובספר הריקאנטי (פרשת וירא) כתב כך: "ודע כי יש אנשים ששואלים אחרי שהקדוש ב"ה יודע לבות בני אדם ורחמנא ליבא בעי, מדוע הצריכו רז"ל להוציא התפלה בפה ולא יספיק בה המחשבה לבד. ועל דרך הקבלה יש לך לדעת, כי כל עניני התחתונים צריכים לצאת בפועל או במעשה, דהיינו מצות המעשיות או בדיבור כגון תפלה ותלמוד תורה, ועקימת שפתיו הוי מעשה, ואינו מספיק הכוונה לבד". "אמרו בספר הזוהר [ח"ג רצד ע"א] בפסוק [קהלת י, כ] כי עוף השמים יוליך את הקול, בלשון הזה, כל מה שחושב האדם וכל מה שהוסכם בלבו, לא עושה את פעולתה עד שיוציא בשפתיו, והוא מכוון בו, ואותו מילה שהוציא מהפה בוקע באויר ועולה וטס בעולם ונעשה מזה קול, ואותו הקול נוטלים בעלי הכנפיים [המלאכים] ומעלים אותה לפני מלך מלכי המלכים הדא הוא דכתיב [דברים א, לד] וישמע יי` את קול דבריכם.
 
ולכן כל תפילה וכל בקשה שהאדם מבקש מהקב"ה צריך להוציא בשפתיים, שאם לא כן אין התפילה – תפילה, ולא הבקשה – בקשה" "ובשם רב סעדיה גאון ז"ל מצאתי, כי האותיות ביוצאם מן הפה ויפקידם ויניחם באויר, פלחוהו כפלח, ונתחדש ממנו דמויות מכוונות מפורדות מבוארות כנגד כוח כל אות מהן, הלא תראה במתן תורה הוריד השם יתעלה על ההר אש גדולה בהד והדר מוקפת ענן וערפל וחשך שחור, שנאמר [תהלים יח, יב] ישת חשך סתרו. ערבב הכל באש נראה דמותו בענן כדבר היוצא מחרט ומחוגה יש לו ניענוע התיבה באויר, וראו העם הדבור ודמות האותיות שנאמר [שמות כ, יח] וכל העם רואים את הקולות וגו`. והנה נראה האנוש ידבר ביום קר ביציאת האות מהפה יחתוך באויר ויתחרט בו דמות כדמות האותיות וכו`. ואם תתבונן במאמר זה עד תכליתו תבין עוד טעם לכמה ענינים הנעשים ע"י שם טהרה או להפך, וכבר רמזתי זה". ובמקום אחר מספר הזוהר [ח"ג רס ע"ב] כתוב:
 
"ובשעה שהתפילה מסתיימת, כל אותם מילים שהאדם הוציא מפיו באותו תפילה עולים למעלה ובוקעים רקיעים עד שהם מגיעים למקום מסויים ששם נעשה מזה כתר שמעטרים בראש המלך", עכ"ד. ובאמת שהדברים הנ"ל מרבי סעדיה גאון על הדיבורים ההופכים לאנרגיה, והכח היוצא מהאות הוא בצורת האות, הוכח היום בצורה מדעית ג"כ, ראה ספר `המהפך` של הרב זמיר כהן עמוד 88, ואיני יודע למה לא הביא הרב זמיר כהן את הנ"ל כסימוכין לדבריו הנפלאים. בהצלחה – מנשה ישראל"
מדוע הרבה רבנים רושמים שצריך להתפלל בדיבור ולא בלב בהרהורים? האם הם מתכוונים לתפילה מוסכמת ולא הכוונה לתפילה אישית?
 
התשובה שנתן כאן הרב בנושא הזה בילבלה אותי כי יש שאומרים שמותר להתפלל ולבקש בלב ויש שאומרים שלפי ההלכה צריך לדבר בקול(בלחש):
"על פי ההלכה מחשבה אינו כדיבור לענין תפילה, וכפי שלמדו חז"ל בגמרא [ברכות לא א] מהפסוקים בתפלת חנה (שמואל א` א, יג) `וחנה היא מדברת על לבה וקולה לא ישמע רק שפתיה נעות`, מכאן למתפלל שצריך שיחתוך בשפתיו כלומר שיאמר התיבות כתיקונם, וקולה לא ישמע מכאן שלא ישמיע קולו בתפלתו, ומקרא דמדברת על לבה למדנו דהמתפלל צריך לכוין לבו כדכתיב [תהלים י, יז] תכין לבם תקשיב אזנך, אבל המתפלל בהרהור הלב בלבד לא יצא דקיי"ל הרהור לאו כדיבור דמי, וזה שהתירו לחולה שיהרהר בלבו זהו מפני שאינו יכול לדבר, ואע"פ שתפלה למדנו מן `ולעבדו בכל לבבכם` זהו לענין שצריך כונת הלב אבל בהרהור הלב בלבד לא יצא כלל.
 
ובספר הריקאנטי (פרשת וירא) כתב כך: "ודע כי יש אנשים ששואלים אחרי שהקדוש ב"ה יודע לבות בני אדם ורחמנא ליבא בעי, מדוע הצריכו רז"ל להוציא התפלה בפה ולא יספיק בה המחשבה לבד. ועל דרך הקבלה יש לך לדעת, כי כל עניני התחתונים צריכים לצאת בפועל או במעשה, דהיינו מצות המעשיות או בדיבור כגון תפלה ותלמוד תורה, ועקימת שפתיו הוי מעשה, ואינו מספיק הכוונה לבד". "אמרו בספר הזוהר [ח"ג רצד ע"א] בפסוק [קהלת י, כ] כי עוף השמים יוליך את הקול, בלשון הזה, כל מה שחושב האדם וכל מה שהוסכם בלבו, לא עושה את פעולתה עד שיוציא בשפתיו, והוא מכוון בו, ואותו מילה שהוציא מהפה בוקע באויר ועולה וטס בעולם ונעשה מזה קול, ואותו הקול נוטלים בעלי הכנפיים [המלאכים] ומעלים אותה לפני מלך מלכי המלכים הדא הוא דכתיב [דברים א, לד] וישמע יי` את קול דבריכם.
 
ולכן כל תפילה וכל בקשה שהאדם מבקש מהקב"ה צריך להוציא בשפתיים, שאם לא כן אין התפילה – תפילה, ולא הבקשה – בקשה" "ובשם רב סעדיה גאון ז"ל מצאתי, כי האותיות ביוצאם מן הפה ויפקידם ויניחם באויר, פלחוהו כפלח, ונתחדש ממנו דמויות מכוונות מפורדות מבוארות כנגד כוח כל אות מהן, הלא תראה במתן תורה הוריד השם יתעלה על ההר אש גדולה בהד והדר מוקפת ענן וערפל וחשך שחור, שנאמר [תהלים יח, יב] ישת חשך סתרו. ערבב הכל באש נראה דמותו בענן כדבר היוצא מחרט ומחוגה יש לו ניענוע התיבה באויר, וראו העם הדבור ודמות האותיות שנאמר [שמות כ, יח] וכל העם רואים את הקולות וגו`. והנה נראה האנוש ידבר ביום קר ביציאת האות מהפה יחתוך באויר ויתחרט בו דמות כדמות האותיות וכו`. ואם תתבונן במאמר זה עד תכליתו תבין עוד טעם לכמה ענינים הנעשים ע"י שם טהרה או להפך, וכבר רמזתי זה". ובמקום אחר מספר הזוהר [ח"ג רס ע"ב] כתוב:
 
"ובשעה שהתפילה מסתיימת, כל אותם מילים שהאדם הוציא מפיו באותו תפילה עולים למעלה ובוקעים רקיעים עד שהם מגיעים למקום מסויים ששם נעשה מזה כתר שמעטרים בראש המלך", עכ"ד. ובאמת שהדברים הנ"ל מרבי סעדיה גאון על הדיבורים ההופכים לאנרגיה, והכח היוצא מהאות הוא בצורת האות, הוכח היום בצורה מדעית ג"כ, ראה ספר `המהפך` של הרב זמיר כהן עמוד 88, ואיני יודע למה לא הביא הרב זמיר כהן את הנ"ל כסימוכין לדבריו הנפלאים. בהצלחה – מנשה ישראל"
נאמן למקורות
New member
ברור שעדיף להוציא מילים בפה.
אבל תפילה שהיא אינה מתפילות החובה,ניתן להרהר - ושומע תפילה יקבלה.
 
 
אבל תפילה שהיא אינה מתפילות החובה,ניתן להרהר - ושומע תפילה יקבלה.
 
 
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.