ריבוע עגול
New member
פמיניזם ו"דמות הג'נטלמן"
היי, חיפשתי מקום לשתף בו מחשבות מהיומיים האחרונים ואני מקווה שהגעתי לפורום הנכון.
אני בן 28, לאורך השנים בהן גדלתי שלט קו חינוכי די אחיד בסביבתי, בכל סוגי פלטפורמות החיברות (ממשפחה ועד לטלוויזיה): להתנהג כמו "ג'נטלמן". בפירוש שלי היום, זה אומר "להאכיל בכפית" או לבוא לקראת נשים בעניינים יומיומיים פשוטים, רק מעצם היותי גבר והיותן נשים (אם להיות זה שמשלם, זה שיוצא, זה שעושה וזה שמקריב...)
ביומיים האחרונים נתקלתי בשני מצבים שעוררו בי מחשבות בנושא.
אתמול הסעתי בטרמפ אישה, הורדתי אותה במרחק של כמה עשרות מטרים מהמקום אליו הייתה צריכה להגיע ולא על סף השער משיקולי נוחות שלי.
היום אני ועוד מישהי ניגשנו למבחן והתקדמנו לחפש מקום ישיבה, נשאר מקום יחיד ואני הגעתי אליו ראשון. הרגשתי ש"כלל הג'נטלמן" מחייב אותי לוותר על המקום אך לא עשיתי זאת, והיא זו שנאלצה להסתדר אחרת.
בשני המקרים יצאתי עם תחושת אשמה קלה יחד עם אמונה שבעולם החדש והחותר לשוויון, כן נהגתי בצורה הנכונה בכך שלא כופפתי את כוונותיי רק כדי "לבוא לקראת האישה החלשה".
מעניין אותי לדעת איפה נמצא הג'נטלמן בשיח הפמיניסטי, כי לפי הרושם שקיבלתי המאבק של ימינו מתמקד יותר בדיכוי הכוחנות הגברית.
לפי דעתי הג'נטלמן הוא כוחני על אף נדיבותו, ולמרות שזה קשה לתקוף את מי שעושה דברים לקראתך ולמענך, חשוב שהתדמית הזאת תבוזה ולא תונצח כי ההשפעות שלה הן פשוט מסרסות.
אשמח לשמוע את דעתכן/ם ולהמשיך בדיון.
היי, חיפשתי מקום לשתף בו מחשבות מהיומיים האחרונים ואני מקווה שהגעתי לפורום הנכון.
אני בן 28, לאורך השנים בהן גדלתי שלט קו חינוכי די אחיד בסביבתי, בכל סוגי פלטפורמות החיברות (ממשפחה ועד לטלוויזיה): להתנהג כמו "ג'נטלמן". בפירוש שלי היום, זה אומר "להאכיל בכפית" או לבוא לקראת נשים בעניינים יומיומיים פשוטים, רק מעצם היותי גבר והיותן נשים (אם להיות זה שמשלם, זה שיוצא, זה שעושה וזה שמקריב...)
ביומיים האחרונים נתקלתי בשני מצבים שעוררו בי מחשבות בנושא.
אתמול הסעתי בטרמפ אישה, הורדתי אותה במרחק של כמה עשרות מטרים מהמקום אליו הייתה צריכה להגיע ולא על סף השער משיקולי נוחות שלי.
היום אני ועוד מישהי ניגשנו למבחן והתקדמנו לחפש מקום ישיבה, נשאר מקום יחיד ואני הגעתי אליו ראשון. הרגשתי ש"כלל הג'נטלמן" מחייב אותי לוותר על המקום אך לא עשיתי זאת, והיא זו שנאלצה להסתדר אחרת.
בשני המקרים יצאתי עם תחושת אשמה קלה יחד עם אמונה שבעולם החדש והחותר לשוויון, כן נהגתי בצורה הנכונה בכך שלא כופפתי את כוונותיי רק כדי "לבוא לקראת האישה החלשה".
מעניין אותי לדעת איפה נמצא הג'נטלמן בשיח הפמיניסטי, כי לפי הרושם שקיבלתי המאבק של ימינו מתמקד יותר בדיכוי הכוחנות הגברית.
לפי דעתי הג'נטלמן הוא כוחני על אף נדיבותו, ולמרות שזה קשה לתקוף את מי שעושה דברים לקראתך ולמענך, חשוב שהתדמית הזאת תבוזה ולא תונצח כי ההשפעות שלה הן פשוט מסרסות.
אשמח לשמוע את דעתכן/ם ולהמשיך בדיון.