עורכי הדין של משה קצב שוקלים לעתור לחנינה

[גאיה1323]

עורכי הדין של משה קצב שוקלים לעתור לחנינה

או כמו שכתוב בעיתונים- ״הנשיא ריבלין שוקל לחון את קצב בשל מצבו הנפשי הקשה.״
בואו נשים בצד את מה שאני חושבת על התקשורת כרגע, ונתרכז במה שבאמת קורה.
עורכי הדין של קצב שוקלים לעתור לחנינה מבית הנשיא זמן קצר לאחר שערעורו של קצב עמד לוועדה (בחודשים האחרונים) וזאת בשל מצבו הנפשי הקשה (לכאורה או לא). קצב לא הביע חרטה על מעשיו ולמעשה קשה להבין מדבריו שהוא מכיר בפגיעה שגרם, ועל רקע זה ערעורו הקודם נדחה.
עו״ד שלו כנראה מבינים שהקו של ״מרשי שוקם״ לא יעבוד אם קצב לא מראה חרטה ועל כן בוחרים בקו המשפטי (שוב, כנראה, כיוון שהחנינה עוד לא הוגשה) שטוען כי מצבו הנפשי קשה ועל כן יש לשחרר אותו.
בית הנשיא בתגובה מסר כי ידון בבקשת חנינה ככל בקשת חנינה אם וכאשר תוגש כזו, ונכון ללפני 4 שעות לא הוגשה.
על כן על מה הסערה התקשורתית ולמה ניתן להניח מרוב הכותרות כי ריבלין תומך בחנינה?
האם זה נראה לכן.ם כעילה סבירה לשחרור מהכלא במקרה של קצב?
מחשבות ותהיות נוספות תתקבלנה בברכה.

 

[aaa123]

המחשבות שיש לי בנושא באופן כללי לאו דוקא במקרה קצב

יש מקרים שאדם חף מפשע מורשע(אני לא חושב שזה המצב במקרה קצב).
האם נראה לכן סביר שאותו אדם חף מפשע יצטרך להודות בדברים שלא עשה ולהביע חרטה עליהם כדי לקבל קיצור של שליש לעונשו?
&nbsp
האם זה המסר שאנו רוצים להעביר שאם אדם הורשע אז שיודה באשמתו ולא חשוב אם הוא אשם או לא אשם?

 

[aaa123]

בקיצור לא צריך לקשור את הנושא של שליש עם הודאה באשמה,

ואני לא חושב שאנשים שהכחישו את האשמה לפני שהורשעו וטוענים שהם מתחרטים כדי לצאת מהכלא הם פחות מסוכנים מאנשים שממשיכים לטעון שהם לא אשמים.

 

[aaa123]

אפשר להוסיף שהודאה וחרטה לפני שאדם הורשע

מובאת בחשבון בגזר הדין של השופט ואם האדם לא הודה באשמה לפני שהוא הורשע אז
לדעתי אחר כך זה צריך להיות מאוחר מדי בשבילו לקבל קיצור שליש על בסיס הודאה וחרטה.

 

[גאיה1323]

זו נקודה מאוד חשובה

בגדול החרטה אינה הגורם היחיד שעומד לדיון כאשר באים לשחרר אדם, וזה גם לא הקריטריון המרכזי ברוב המקרים. אני חושבת שזה עומד לבקורת כאשר אדם מתכחש במשך שנים לנזק שהוא עשה (לא בטוחה שהוא מתכחש למעשים שהוא עשה, אלא לנזק שהוא גרם) ומתרכז לחלוטין בנזק שנגרם לו. כלומר, עניין של ראייה מאוד נרקיסיסטית לדעתי.
לכן, אני חושבת, בעניין קצב זה תופס נפח מאוד גדול.
אני מבינה מה אתה אומר, אם אדם הוא חף מפשע האם הוא מוכרח להודות בנזק שהוא גרם, כאשר הוא לא גרם אותו? האם בכלל שיטת הכליאה היא שיטה טובה, מוצלחת ומחנכת? לדעתי לא, לדעתי לא צריך להשתמש בעונש הכליאה כלל.

 

[aaa123]

אם לא משתמשים בעונש הכליאה כלל באלו עונשים כן להשתמש

כדי למנוע מהפושע לבצע פשעים נוספים,וכדי להרתיע אחרים?
&nbsp
עונש הכליאה לפחות מונע מהפושע לבצע פשעים נוספים בזמן שהוא בכלא.

 

[גאיה1323]

אפשר לא להסכים

נכון להיום לדעתי זה לא פתרון שעובד מספיק טוב, לדעתי ולפי הידע שיש לי עונש הכליאה מוביל לעלייה בפשע (כיוון שיש סוציאליזציה של אסירים זוטרים כפושעים כבדים בכלא). לצורך העניין לא בטוח שהפתרון הוא עונש, אבל זה עניין של פרספקטיבה ולא בטוח שכל כך רלוונטי לעניינינו.

 

[aaa123]

עונש הכליאה לדעתי מרתיע את אלו שלא מגיעים לכלא כלל

והסתכלות של מה קורה רק עם אלו שמגיעים לכלא היא הסתכלות חלקית בלבד.
בלי עונש הרבה אנשים שאינם פושעים (כי העונש מרתיע אותם) היו הופכים לפושעים.
&nbsp
אם את חושבת שלא בטוח שהפתרון הוא עונש אז איזה פתרון את מציעה?

 

[גאיה1323]

אני חושבת שניתן לצור שיקום גם ללא כליאה

ע״י חינוך (להבדיל משטיפת מוח).
אני חושבת שרתיעה אינה עניין שצריך להיות ממוטיבציה חיצונית אלא ממוטיבציה פנימית.
כלומר, אני לא פוגעת באנשים לא בגלל שאני חושבת שאלך לכלא, אלא כי אני מבינה את המקום שלי בחברה ואני מבינה שפגיעה באנשים היא דבר לא רצוי מבחינה מוסרית ואישית. החברה צריכה להשתנות מאוד בכדי שהמודל הזה יעבוד, אבל לדעתי מודל הכליאה יוצר יותר בעיות מפתרונות, הוא בהחלט יוצר יותר פשע מאשר מונע בקרב האוכלוסיה שנכלאה (לא נדבר כרגע על האוכלוסיה הכללית), הוא מונע מאינטרסים שאינם טובת התושבים בהרבה מדינות (ארה״ב היא דוגמא טובה לכך) ובעיני הוא לא באמת משקם.
מקרה משה קצב הוא דוגמא טובה לכך בעיני.

 

[aaa123]

פגיעה באנשים יכולה להיות רצויה מבחינה מוסרית

אם זה נעשה כדי למנוע פגיעה באנשים אחרים.
&nbsp
הנה דוגמה שאני לא רואה סיבה מוסרית שלא לפגוע במישהו:
.
נניח שראיתי שאדם א רוצח מישהו חף מפשע ודיווחתי למשטרה אבל אין ראיות כדי לשים אותו בכלא למרות הדיווח שלי.
&nbsp
האם במצב כזה יש משהו לא מוסרי בהחלטה לרצוח את אדם א?
&nbsp
אני לא אעשה את זה קודם כל בגלל חשש לעונש(ועונש כאן כולל לא רק עונש מבחינה חוקית אלא נקמה של אדם א במקרה שהרצח לא יצליח או נקמה של חבריו במקרה שהרצח כן יצליח), אבל אני לא חושב שיש משהו לא מוסרי ברצח של אדם שרצח קודם מישהו חף מפשע.

 

[A לוןA]

זהו, שלא.

אתה, כאזרח, לא יכול להחליט האם הנרצח היה חף מפשע, והאם הרוצח אשם.
ראה מקרה יונתן ימר-
אם אתה רואה רק את המקרה הפרטני, אתה רואה שני אנשים משוחחים, וכשהאחד מסתובב כדי להשתין השני תוקף אותו באלימות והורג אותו.
על פניו התוקף אדם נאלח, והיה מוסרי להרוג אותו בעיניך.
למעשה התוקף בסיפור נאנס ע"י ההרוג ולטענתו בשיחה לפני הרצח איים עליו באונס נוסף ובסחיטה.
עדיין מוסרי להרוג אותו?
&nbsp
לשם כך יש בתי משפט, ישנה חזקת החפות וכו' וכו'
לרצוח מישהו כי אתה החלטת שבמקרה הזה אתה הרשות המחוקקת השופטת והמבצעת זה צעד לפני אנרכיה (אם לא התגלמותה)

 

[aaa123]

יש מקרים שאין ספק.

נניח למשל שהרוצח ירה בתינוק וראיתי את זה אבל לא יכולתי למנוע את זה.
האם לא ברור לי במצב כזה מעבר לכל ספק שהתוקף אדם נאלח,ואפשר להסכים שמוסרי לרצוח אותו למחרת לפני שהוא ירצח עוד תינוקות(לא שאני ארצח גם במצב תיאורטי כזה).
&nbsp
בדרך כלל הסיבה שאני לא פוגע באנשים לא קשורה לכלא או לענישה כלשהי אבל יש מקרים בהם אני חושב שפגיעה באנשים נדרשת כדי למנוע פגיעה באנשים אחרים ,והסיבה שאני לא עושה את זה היא פשוט הכרה במגבלות הכוח שלי(אילו הייתי יודע שאני יכול לפגוע בהם בלי שום סכנה לעונש כלשהו אני מניח שכן הייתי עושה את זה).

 

[A לוןA]

אני מקווה שאתה מבין את ההבדל בין הגנה עצמית לבין נקמה וענישה

אם אתה רואה מישהו רוצח מישהו אחר, מחובתך כאדם לעזור למותקף. זו הגנה עצמית נטו.
&nbsp
במקרה שהבאת מעלה אין עניין של הגנה עצמית אלא של ענישה ונקמה- וזה הופך אותך לפושע- ובוודאי שאינו מוסרי. תפקידך להביא אותו לידי המשטרה (או לפחות לעזור לתפוס אותו) ופה תם תפקידך. אם מערכת המשפט החליטה שאין מספיק ראיות להעמיד אותו לדין- לא אתה תהיה השופט והמבצע במקומה. בדרך הזו אתה מצדיק בעצם כל מי שלוקח את החוק לידיו- עד אחרון נערי הגבעות.

 

[aaa123]

אני לא אעשה את זה

אבל אני לא מסכים שזה לא מוסרי.
אני לא מצדיק את כל מי שלוקח את החוק לידיו כאשר אני קובע שיש מקרים שזה לדעתי כן מוסרי. אני חולק על נערי הגבעות בשאלה באילו מקרים זה כן מוסרי.
&nbsp
צריך תמיד להפעיל שיקול דעת,ובמערכת לא מוסרית השמעות לחוק הקיים באותה נקודת זמן היא לא מוסרית בפני עצמה,ויכולה להיות גם לא חוקית בדיעבד.

 

[A לוןA]

מה שאתה אומר זה

שכל אחד יכול לקבוע את אמות המוסר של עצמו, ואם הרשויות לא "מיישרות קו" עם אמות המוסר וחוש השיפוט שלי, זה מוסרי לגמרי לקחת את החוק לידיים ולהעניש , לנקום ולהוציא לפועל את מה שאני מחשיב לצדק.
&nbsp
וברגע זה מוטטת את הבסיס לחברה האנושית. נקודה.

 

[aaa123]

לא מדוייק

אני לא קורא לכל אחד לפעול בהתאם למה שהם חושבים למוסרי ,ואפילו אני לא אפעל בהתאם למה שאני חושב למוסרי אם זה מנוגד לחוק למעט מקרים קיצונים שאינם בחוקים הקיימים(לגבי מקרים קיצונים ראה למשל חסידי אומות העולם שפעלו בניגוד לחוק הקיים בנקודת הזמן שהם הצילו יהודים מהנאצים,ואם יווצר מצב דומה(מקווה שלא) אני מקווה שיהיה לי האומץ לפעול כמותם).
&nbsp
יותר מזה לא רק שאני לא קורא לאף אחד לפעול בניגוד לחוק, אני אפילו לא מתכוון להגיד לאחרים שפעולות ספציפיות שמנוגדות לחוק הן מוסריות בעיני כי אני לא רוצה להיות מואשם בהסתה(והדוגמה שנתתי היא רק דוגמה היפותטית מאחר שלא נוצר מצב שאני יודע על רצח והמדינה החליטה שאין מספיק ראיות להעמיד לדין את הרוצח).
&nbsp
&nbsp

 

[גאיה1323]

הצבעתם פה על מעט כשלים בשיטת הענישה

אבל הכשל המרכזי שלדעתי צריך להצדיק את ביטול השיטה הזו הוא שהשיטה הנוכחית לא מביאה לשיקום ההתנהגות של הפושעים (ולעתים קרובות ההיפך הוא הנכון), ולהעניש רק בשביל שאנשים יפחדו מהמקל נראה לי כמו פרקטיקה בזויה.
לשלול מאדם את החופש שלו זה מעשה מאוד מאוד גדול ורב משמעות, צריך לשקול את העניין בכובד ראש שאין שני לו. האם זה עוזר, האם זה נכון, האם זה יעזור לחברה, האם זה נכון לאדם הזה ספציפית?
לדוגמא, אני לא משווה בין כלא לבין האלטרנטיבה של הוסטל תחת כליאה.
כאשר מישהי נמצאת בהוסטל כחלופה לכלא המטרה המרכזית היא להחזיר אותה לנורמות התנהגותיות שמאפשרות לה לחיות בחברה בלי לפגוע באחר. החופש גדול יותר, כמובן, כיוון שהמטרה אינה הרתעה אלא שיקום. בנוסף, היא לא סופגת פרקטיקות פוגעניות מהמדריכים (סוהרים בחלופה השניה) או משאר החניכות (אסירות בחלופה השניה).
בנוסף המעקב הפסיכולוגי צמוד יותר, הוועדות שמחליטות בנושא שלה מתחשבות יותר במכלול שלה כאדם, התחושה שלה היא לא שמישהו מנסה לדפוק אותה או להעניש אותה אלא לעזור לה ולדאוג לה. חנוך לנער על פי דרכו.
שתי הפרקטיקות הן צעד קיצוני מאוד של הרחקה זמנית מהחברה, אבל ניתן לראות את ההבדל בצורה מאוד משמעותית.

 

[Berethor]

בחלק מהמקרים זה מוסרי להיות Vigilante, אבל לרוב זה לא חוקי

לא במקרה הרבה מהגיבורים בסרטים(במיוחד בסרטי פעולה) הם Vigilante, והחלק מהסרטים הריאליסטים יחסית, הVigilante לא רק פועל נגד הפושעים אלא גם מתחמק מהמשטרה(לפחות עד שהוא מצליח להשלים את המשימה שלו), משום שמה שהוא עושה זה לא חוקי, אבל הוא מוכן לעשות את זה למרות הסיכון הגובה, גם מצידם של הפושעים וגם מצידה של המשטרה, לפעמים בסוף הסרט שהוא הצליח "לטפל" בכל הפושעים, אז המשטרה עוצרת אותו, ואז יש סוף שהוא Bittersweet(הגיבור הצליח במשימה אבל זה דרש הקרבה רבה ממנו). כן יש מקרים שvigilante עלול להעניש את האדם הלא נכון, אבל יש גם מקרים שמערכת החוק מענישה את האדם הלא נכון(לדוגמה אם הפלילו אדם חף מפשע), או/ו לא מצליחה להוכיח שהעבריין אשם, למרות שלכולם ברור שהוא אשם(משום שאין מספיק הוכחות או/ו משום שיש לו עורכי דין טובים).

"A vigilante is a civilian or organization acting in a law enforcement capacity (or in the pursuit of self-perceived justice) without legal authority."

""Vigilante justice" is often rationalized by the concept that proper legal forms of criminal punishment are either nonexistent, insufficient, or inefficient. Vigilantes normally see the government as ineffective in enforcing the law; such individuals often claim to justify their actions as a fulfillment of the wishes of the community."

https://en.wikipedia.org/wiki/Vigilante