כנגד ארבע בנות/ שלומית ליר
כְּנֶגֶד אַרְבָּע בנות שתקה תּורָה: אֶחָת חָכָמה, וְאֶחָת כעוסה, וְאֶחָת תמימה, וְאֶחָת שֶׁאֵינה יודֵעַת לִשְׁאול.
חָכָמה מָה היא אומֵרת? ברוכה הָעֵדות שאתן נותנות, וברוכות תהיו על כי אתן משמיעות קול ומספרות את קורותיכן וחוויותיכן. והיתה לכן נקודת מבט עיניכן עוגן אמת, ויהיו לכן דעות, אומץ וקול רם ונישא משלכן. וְאַף את אמרי לה כְּהִלְכות הפה שח: אֵין שותקות, ואין מפטירות את המבזה בלא כלום.
כעוסה מָה היא אומֵרת? מָה הפמיניזם הזה לָכֶן. לָכֶן – וְלא לה. לְפִי שֶׁהוצִיאה אֶת עַצְמה מִן הפמיניזם ואין היא רואה שהעולם ללא פמיניזם כמוהו כעולם המלא עבודה זרה. ואת הקשיבי לה ואל תשפטי אותה. כי אחר הכעס הגדול בוא תבוא נחמה, וֶאֱמרי לה: "בַּעֲבוּר הפמיניזם הזה צמחה בינינו סולידריות. וללא הפמיניזם לא היינו זוכות בשחרור וגאולה. ואת שנדמה לך שהגעת לשחרור אינך רואה כי כל הדרך הגדולה שעשית הינה בזכות הפמיניזם, ועוד ארוכה לפנינו הדרך, לגאולה ולשלום ולשוויון".
תָּמימה מָה היא אומֵרת? מַה לכן להשמיע קול? וְאָמַרְתָּן לה "בְּחוזֶק יָדינו הוצאנו עצמנו מבית עבדים, ומצאנו את קולותינו, והשמענו את דברינו והחירות שלנו לומר את דברינו היא מהות ההגשמה העצמית והתיקון החברתי".
וְשֶׁאֵינה יודֵעַת לִשְׁאול – אַתְּ פְּתַחי לה ואל תשתקי על העוול הקורה לאחותך, שקולה אינו נשמע אך צרתה גדולה וידועה. ושלחי לה ברכה בַּיום זה זכות לך להשמיע קולך ולומר את דבריך.
כְּנֶגֶד אַרְבָּע בנות שתקה תּורָה: אֶחָת חָכָמה, וְאֶחָת כעוסה, וְאֶחָת תמימה, וְאֶחָת שֶׁאֵינה יודֵעַת לִשְׁאול.
חָכָמה מָה היא אומֵרת? ברוכה הָעֵדות שאתן נותנות, וברוכות תהיו על כי אתן משמיעות קול ומספרות את קורותיכן וחוויותיכן. והיתה לכן נקודת מבט עיניכן עוגן אמת, ויהיו לכן דעות, אומץ וקול רם ונישא משלכן. וְאַף את אמרי לה כְּהִלְכות הפה שח: אֵין שותקות, ואין מפטירות את המבזה בלא כלום.
כעוסה מָה היא אומֵרת? מָה הפמיניזם הזה לָכֶן. לָכֶן – וְלא לה. לְפִי שֶׁהוצִיאה אֶת עַצְמה מִן הפמיניזם ואין היא רואה שהעולם ללא פמיניזם כמוהו כעולם המלא עבודה זרה. ואת הקשיבי לה ואל תשפטי אותה. כי אחר הכעס הגדול בוא תבוא נחמה, וֶאֱמרי לה: "בַּעֲבוּר הפמיניזם הזה צמחה בינינו סולידריות. וללא הפמיניזם לא היינו זוכות בשחרור וגאולה. ואת שנדמה לך שהגעת לשחרור אינך רואה כי כל הדרך הגדולה שעשית הינה בזכות הפמיניזם, ועוד ארוכה לפנינו הדרך, לגאולה ולשלום ולשוויון".
תָּמימה מָה היא אומֵרת? מַה לכן להשמיע קול? וְאָמַרְתָּן לה "בְּחוזֶק יָדינו הוצאנו עצמנו מבית עבדים, ומצאנו את קולותינו, והשמענו את דברינו והחירות שלנו לומר את דברינו היא מהות ההגשמה העצמית והתיקון החברתי".
וְשֶׁאֵינה יודֵעַת לִשְׁאול – אַתְּ פְּתַחי לה ואל תשתקי על העוול הקורה לאחותך, שקולה אינו נשמע אך צרתה גדולה וידועה. ושלחי לה ברכה בַּיום זה זכות לך להשמיע קולך ולומר את דבריך.