חדשה פה....

חדשה פה....

שלום,
הייתי אתמול אצל ראומוטלוג שאמר שכנראה יש לי פיברומיאלגיה (למזלי האמת אין לי כאבים חזקים, זה בעיקר תשישות, אז אני לא בטוחה שזה לא תסמונת העייפות הכרונית, אבל זה לא משנה, אם הבנתי נכון , כי בכל מקרה אין ממש טיפול שמרפא את שניהם....).
האמת שמצד אחד אני שמחה- כי סופסוף יש שם למה שאני מרגישה ולזה שאני לא מתפקדת ועזבתי את העבודה (הסימפטומים התחילו לפני כחמישה חודשים). מצד שני- קצת נגוזו לי התקוות- שבטח שבוע הבא זה יעבור....בכל אופן, אני שמחה שמצאתי את הפורום הזה, זה עוזר לדעת שאתה לא לבד.

רציתי להתייעץ אתכם- איך נכון להתנהלב היום- האם צריך להתעלם מהעייפות ולנסות לעשות דברים בכח (כי אני יכולה לשכב רוב היום במיטה) או שצריך להקשיב לגוף (כי אם אני מתאמצת יותר מידי, אני פשוט מתמוטטת, עם סחרחורות, חולשה וכאבי ראש).
אציין רק שיש לי ילדים קטנים- אז בבוקר ואחהצ- אני חייבת להיות פעילה איתם, אז השאלה היא בעיקר על השמונה שעות שהם במסגרות.
תודה ....
 

אלישבע777

Well-known member
מניסון של 20 שנה בתסמונת

אכן בהתחלה, לא הבנתי מדוע אני עייפה כל כך, ומדוע קשה לי להתכופף וגם ללכת ישר וזקוף. כאבי השרירים היו כמו אחרי מסע כומתה. שום מנוחה לא הקלה, לא על העייפות ולא על הכאבים. הקשבתי לגוף והרביתי במנוחה ונשארתי באותו מצב ולא עשיתי כמעט כלום. עד שהבנתי שאני נחה יותר מדי ו...קניתי הליכון. הליכה יום יומית של שעה ביום במהירות בינונית 5 קמש, החלה במשך הזמן להקל מעט על נוקשות המפרקים. כיום, אני רצה שעה! (פעמים חצי שעה) ומצבי יחסית להתחלה, הרבה יותר טוב. ההתקפים הם פחות חזקים, רק אחרצ ולא מהבוקר, הכושר עלה, המשקל ירד, העייפות פחתה בהרבה. עוצמת הכאבים ירדה בהדרגה לרמה נסבלת. יש ימים טובים יותר וימים פחות טובים, אבל יחסית להתחלה, זה בסדר.
מסתבר שאסור להקשיב לגוף במחלה זו. להיות פעילה פיזית, לשמור על כושר, ללכת לרוץ, לשחות כמו אדם בריא, כי אנחנו בעצם בריאות. המחלה אינה ממש מחלה, אלא תחושה, ואפשר לשפר. אני ממליצה על הליכון מול הטלויזיה, ככה הריצה המשעממת עוברת בנעימים... וגם זה בבית, אפשר לרוץ במינימום בגדים, בשעות הנוחות. לא צריך להתחיל בריצה. להעלות כושר בהדרגה. והדבר החשוב- להתמיד. לא לוותר. להכניס את הפעילות הגופנית ללו"ז היומי. זה לא קל. אני מעולם לא עסקתי בשום ספורט, השינוי הזה, עזר לי רבות מעבר להקלה בתסמונת. היא לא תעבור לעולם, אבל אפשר לשפרה ללא תרופות.
 
למעלה