עייפות כרונית (CFS) החלמה (שלעולם לא תיהיהמלאה) - הסיפור שלי

DANEAR

New member
עייפות כרונית (CFS) החלמה (שלעולם לא תיהיהמלאה) - הסיפור שלי

עמל"ק: היה לי CFS שנה וחצי, אני אפרט את הסיפור עד ההחלמה, מה עזר לי לצאת מזה, והצעה להחלמה לחולים/ות למסלול החלמה.

שלום לכולם
הצלחתי לצאת מהמחלה. נכון. מה שאתם קוראים אמיתי לגמרי. כתבתי כאן מספר פעמים לדעתי לפני כמעט שנתיים אבל מאז לא נכנסתי לכאן יותר. זה הסיפור שלי:

בסביבות ספטמבר/אוקטובר 2015, התחלתי להרגיש שפעת קטנה. באותה תקופה הייתי עמוס עמוס באין ספור דברים (עבודה מטורפת בנדלן ושיעורים פרטיים רבים, מערכת יחסים סוערת, חייתי בפלורנטין, עסקתי בפעילות גופנית אינטנסיבית מאוד וכו..). אחרי 2-3 שבועות שראיתי שהדבר לא עובר, אמרתי לעצמי "אוקי דן, תנוח יום, יומיים, שלוש מקסימום וזה יחלוף". כמובן כלום לא השתנה. מכאן החל מסע התרוצציות שכלל פגישות עם רופאים שונים (רופאי משפחה, נוירולוגים, רמטולוגים ועוד..), בדיקות דם, MRI.. בקיצור המסלול הרגיל. כל רופא כמובן שלל דברים מסויימים אבל אף אחד לא העלה דבר. אחרי חצי שנה בערך לאחר ששללו לי מחלות, איבחנו אותי 2 רופאים (פריד ועוד אחד שאני לא זוכר ממש את שמו) ב - CFS. הדבר הזה היה לי ברור מזמן שזה הסיפור (או טרשת נפוצה). התחלתי לקרוא. ראיתי את אחוזי ההחלמה מהדבר הזה. קיבלתי שוק. אמרתי לעצמי "אין סיכוי שאני לא יוצא מזה, לא מעניין אותי מה כולם אומרים אני מקשיב רק לדברים חיוביים, רק לדברים פוזיטיבים שיכולים לקדם את בריאותי" ותו לא. התחלתי לחקור את האינטרנט כל יום ויום. בלי הפסקה. אבל לא הצלחתי למצוא מרפא. ואני גמור.. אני מצליח לעבוד, אבל מהרגע שאני מתעורר ועד הרגע שאני עוצם את העיניים אני בחולשה ועייפויות מטורפות. וכלום לא עוזר. והזמן עובר ועובר וכלום לא עוזר.
סביבות סוף מאי תחילת יוני, אבא שלי לוקח אותי לטיול באיטליה (סביבות פררה ואחכ לטוסקנה). אני לא הבנתי איך (עכשיו כמובן הכל ברור לי), איך שאני נוחת שם פתאום הגוף מקבל אנרגיות! אני בשמיים! כמובן לא בשיאי אבל אני מרגיש שיפור מדהים. אחרי שבוע אני חוזר לארץ ובום! אני בקריסה טוטאלית. לצאת, לרדת ולעלות במדרגות, לדבר אני בקושי יכול. שכמובן לא לדבר על פעילות גופנית כלשהי. אחרי חודש עשיתי אחד ועוד אחד ואמרתי שאסע להודו, אולי חו"ל עושה לי טוב ויבריא אותי. קניתי כרטיס. אני זוכר שלקח לי להגיע מפלורנטין ותחנת רכבת עם מונית סביבות שעה. הייתי ככ חלש אז.. עכשיו שאני נזכר בזה זה מטורף..
בכל אופן בהודו הייתה התעוררות גם של שבוע שבוע וחצי (והאמת שבדאראמקוט פגשתי מישהי חולת פיברומיאלגיה שגם לה היה שיפור רגעי ואחכ קריסה), ושוב פעם חולשה נוראית. ועכשיו גם הצטרפו בחילות נוראיות (וזה לא מהאוכל חחחח כמובן) וכאבים בגוף. אבל לא וויתרתי. המשכתי כל יום כל יום כל יום כל היום לחפש. חיפשתי דרך, תקווה. בסוף אלוהים שלח לי. נתקלתי באתר של דן נוייפלר (נראה לי ככה זה שמו) שריכז מלא מלא סיפורים של אנשים שחלו בCFS ופיברו, והצליחו לצאת מזה. FULL RECOVERY. וואי! אני גם רוצה! רוצה רוצה רוצהההה! (אצרף לינק לאתר שלו בפייסבוק בסוף דברי). דן גם פירסם ספר, סופר סופר מפורט על מה הוא חושב שיש לעשות על מנת לצאת מהמחלה. כמובן שקניתי אותו (זה באמאזון אונליין) וקראתי בשקיקה. סיימתי אחרי יומיים שלוש. בינתיים המצב שלי בדארמקוט לא היה מזהיר בשלון המעטה והחלטתי שאין טעם להישאר בהודו ולסבול. הייתי צריך לא לזוז יום שלם כדי לבצע הליכה של ק"מ ע"מ להגיע לאוטובוס. הייתי גמור פשוט. חזרתי לארץ שבור.

תקופת ההחלמה:
כשחזרתי לארץ דבר ראשון שעשיתי זה לחזור להורים. אמא שלי, המלאך שלי, האחת והיחידה הקוסמת שאין שני לה, היא מדקרת. (איך לא ראיתי את זה לפני..) התחילה לטפל בי. התחלנו סידרה של טיפולים אינטנסיבים. בבד בבד התחלתי לקחת שורה של ויטמינים, התחלתי לעשות מדיטציה ותרגילי נשימה, עברתי לתזונה יותר "בריאה" וכמובן החלטתי להוריד עומס. אני חושב שאחרי סרייה של שבועיים התחלתי להרגיש שיפור מובהק. לא מטורף אבל שיפור. חודש וחצי אחרי שחזרתי מהודו, כבר הלכתי לעבוד. כמובן שההחלמה היא לא ליניארית וקיימות נפילות. אבל הדיקור תמיד היה מחזיר אותי לקו ההתקדמות, וקצת יותר ויותר חזק. סביבות ינואר פבואר 2017 חזרתי לתפקוד מלא! והכל תודות אמא.
חשוב לציין שהחלמה מלאה היא לא אפשרית. אנחנו, אנשי הCFS בסיכון תמידי לחזור לחולשות אם לא נתנהג תחת כללים מסויימים. אני בכיף יכול להסביר לכם למה אבל זה כבר לפוסט אחר..

ההצעה: אחרי הדברים האלה ולאחר שראיתי שבאמת אני מתפקד כבר בערך חצי שנה, החלטתי לפרסם כאן את הסיפור שלי בפורום ובנוסף להציע 2 דברים:
א. שמי דן (אבל דן אחר מהבחור שצויין למעלה), והטלפון הוא 050-8582394, וכל מי שמעוניין/נת להתייעץ איתי בכל נושא שקשור לזה יותר ממוזמן. בחינם והכי בכיף. אני יודע בדיוק מה אתם עוברים והלוואי שאוכל לעזור לכם כמה שניתן.
ב. מי שמעוניין לעבור טיפול כזה עם אמא שלי יותר ממוזמן. אני יודע שישר יעלו כאן סקפטיות וחשדות, אז אני אומר כזה דבר - אני בטח לא מרוויח מזה כלום. לא אגורה. אני את הכסף שלי עושה ואני מרוויח הרבה הרבה מעל הממוצע במשק בדברים שלא קשורים כלל לרפואה (אני מלמד מתמטיקה ועוסק בהשקעות בבורסה ובנדל"ן). דבר שני והרבה הרבה יותר חשוב - סביר להניח שאפשר לצאת מCFS גם בלי הדיקור. אבל הדיקור הוא קטליזטור מטורף. לדעתי הוא מקצר את זמן ההחלמה ל1/6 מהזמן. (כלומר במקום בערך שנה החלמה, השינוי במצב יכול לקחת חודשיים). בנוסף ההצעה היא כזאת למען הסר ספק, שהחולה הראשון מתחייב לעמוד במספר דרישות (כמו נטילת ויטאמינים, פגישה אחת איתי, ועוד כמה פעולות שיכולים כמובן רק להטיב עימו ואין בהם שום עלות כספית) ובסשן טיפולים של 20 מפגשים. עכשיו אני יודע מה אתם חושבים, 20 מפגשים?! זה מלא כסף! אז לחולה הראשון שירצה לנסות (עדיף חולי CFS עם פיברו קל) יתומחרו הפגישות בפחות מחצי מחיר (70 שח לפגישה שזה מחיר בדיחה). המפגשים יהיו על בסיס שבועי של 3 פעמיים בשבוע. אמא שלי מהרצליה אז קחו את זה בחשבון. וכמובן אותו מטופל חייב לדווח על המצב שלו כאן בפורום.
באמונה וידיעה שלמה אני יודע שמי שייכנס לזה יבריא. אני לא צוחק ולא סתם מדבר. לפי הכתב שלי אתם כמובן יכולים לראות שאני לא איש שיווק. זה מגיע מרצון לעזור לכם ולקדם את אמא שלי שכ"כ כ"כ מגיע לה.

מי ייתן ותזכו להחלמה מלאה ושקט נפשי

דן

נ.ב
זה הלינק לפייסבוק של הבחור שכתב את הספר https://www.facebook.com/cfsunravelled/
 
תודה רבה על הסיפור. משמח מאד לשמוע

מאחלת לך שתמשיך לשמור על ה"כללים", שזה שינויים בסגנון חיים שבהחלט יכולים להביא לשיפור. ואכן צריך להיות עם האצבע על הדופק ולא לחזור לחיים של סטרס או לא מספיק מנוחה, כפי שהעולם כיום דורש מאיתנו.

כנראה שיש נתונים שמדברים על 30 אחוז מהחולים ש"מתאושים" (זה התרגום שלי ל- recovery) תוך שנתיים-שלוש.

אבל צריך להזהר עם המילים "החלמה מלאה", כי זה יכול לחזור. אז עדיף להשתמש במינוח רמיסיה, או במושגים של תפקוד. כי להגיע לנאמר 70 אחוז מהתפקוד ה"נורמלי" זה המון והלוואי על כולנו.

--
אשמח לשמוע יותר פרטים, אם זה בסדר מצדך. למשל לא הבנתי את הקטע עם איטליה, שאתה כותב שאח"כ הבנת מה קרה שם, אבל לא נראה לי שבסוף כתבת את זה, או שהבנת הנקרא שלי לקויה.

והאם תוכל לספר יותר על הבריין פוג, ואיך השיפור איתו היה?

ושוב מאד מאד משמח, חצי שנה זה בהחלט זמן יפה.

- לי יש תהייה שעוד לא קיבלתי עליה תשובה, אם אני לא נפלתי בסטטיסטיקה של התאוששות אחרי שנתיים-שלוש, האם יש סיפורים של חזרה לתפקוד אחרי שנים יותר ארוכות עם המחלה?

אני אקרא כמובן את הקישור ששלחת, אבל מי שכותב פול ריקאברי קצת חשוד בעיני. מצאתי איזה מאמר שתורגם לעברית על מה יודעים על שיפור וסטטיסטיקות. ובין היתר כתוב שם שעדיין לא הוגדר הזמן שאפשר לקרוא לו "החלמה". כי עדיין חוקרים את זה ואוספים נתונים.

זה כמו שבסוגי סרטן שונים יודיעם להגיד שאם עברו כך וכך שנים זה נחשב החלמה.

==
מאחלת לך להמשיך לשמור על סגנון חיים בריא ונטול סטרס או משימות גדולות מדי לקחת על עצמנו.
ואשמח לשמוע עוד פרטים על הסיפור הכה משמח שלך.

 

DANEAR

New member
הי ממש בשמחה את יכולה להתקשר מתי שבא לך 0508582394

 
קשה לי לדבר בטלפון. זה מאד מעייף

אשמח אם תוכל לענות על גבי הפורום. זה יכול לעזור לעוד קוראים.
 
אלה השאלות מהפוסט בו שאלתי אותן

אשמח לשמוע יותר פרטים, אם זה בסדר מצדך. למשל לא הבנתי את הקטע עם איטליה, שאתה כותב שאח"כ הבנת מה קרה שם, אבל לא נראה לי שבסוף כתבת את זה, או שהבנת הנקרא שלי לקויה.

והאם תוכל לספר יותר על הבריין פוג, ואיך השיפור איתו היה?
 

DANEAR

New member
ולגבי ההתאוששות - בוודאי! יש גם אחר 5,10 ו15 שנה!

 
אשמח ללינקים לסיפורים כאלה

מי שחי חיים מאד בריאים עוד קודם, השינויים האלה לא יעזרו לו, כי למעשה זה לא שינויים, כך הוא חי כל הזמן.
מי שלא זה יכול לעשות לו קפיצת מדרגה רצינית.

יש אנשים שעשו טיפולים אלטרנטיביים, כמו דיקור (ואני חושבת שההמלצה על אמא שלך ספציפית קצת בעייתית) במשך שנים וברצף גם לפני שחלו.
ואז השינויים האלה הם לא מה שיעשה להם את ההבדל.

--
מסתמן שלכל אחד יש את הדרך שלו וכנראה שכל אחד צריך לעבור כל מיני דברים בדרך, שלא עוזרים עד שהוא מוצא מה כן עוזר לו.
אז פחות מלהגיד מה עזר לאדם ספציפי (כי מהסיפורים זה מאד מאד מגוון ואינדיבידואלי) יותר מעניין אותי התהליך של השיפור.
בעיקר העניין של הבריין פוג. האם תוכל לתאר עד כמה סבלת מזה כשהיית חולה ואיך זה הרגיש ובאיזה קצב זה השתפר?

שיהיו לנו עוד ומלא בשורות טובות
 

DANEAR

New member
מספר דברים

את מסתכלת על המחלה בצורה לא נכונה. שינוי בודד לא יביא להחלמה. יש כאן קריסה של מערכות הגוף שנובע מטירגרים שונים ואותם יש לנטרל. דיקור הוא אחד "הפתרונות" האידיאלים, מכיוון שהוא נותן לגוף בוסט אנרגיה להתגבר על אותם כשלים וזה קורה באופן מידי. כשאת אומרת "לכל אחד יש את הדרך שלו" זה נכון, אבל באופן חלקי. קיימים דברים אובייקטיבים שהגוף מוכרח לקבל ובכמויות גדולות הרבה יותר (ויטמנים, תוספי מזון, תזונה נכונה) ע"מ להתגבר על הכשל שקיים בייצור ATP בתא. החלק הנכון הוא בהרגעה של הנפש ובתפקוד המוחי שמכניס את הגוף לסרטס תמידי וגורם לגוף ליפול שוב לקריסה.
&nbsp
אני ספציפי הבריין פוג לא היה חמור במיוחד, אבל זה אינדיבידואלי: אני בן אדם שהאינטלקט אצלו עובד חזק מאוד, אני יכול ללמוד/ללמד 12-16 שעות ביום, להחזיק מספר פרוייקטים במקביל אז כמובן זה משתנה. ב"שיאי" לא הייתי יכול להחזיק יותר מישיבה אחת..
הקצב שהשתפר - זה כל הקטע! למה הדיקור הוא כזה בוסט מטורף! אני אומר לך זה פסיכי! אני לא יודע מה אמא שלי בדיוק עשתה אבל היא היתה מעלה לי מלא אנרגיה לראש. אני זוכר בהתחלה שאחד הדברים הראשונים ששמתי לב אליהם זו הצלילות שחזרה אלי לראש (את מבינה למה אני מתכוון?). אחכ חזר גם הכוח וכו..
&nbsp
 
או.קי זה עונה לי במידה מסוימת על הבריין פוג

אתה אומר שזה הדבר הראשון שהשתפר. זה היה רציף?

מעניין אותי מה קצב השיפור.

כי אני במגמת שיפור, אבל זה הולך כל כך צעד קדימה ואז מיליון אחורה שזה מאד מתיש ומטלטל. ומעניין אותי (למרות שכמובן אין לגזור מזה מאדם לאדם, אבל אין לנו הרבה הזדמנויות לדבר עם מישהו בנמצא בשיפור)

אם תוכל לנסות לתאר את קצב השיפור, לגבי הבריין פוג בתור התחלה, תוך איזה פרק זמן זה הגיע למצב שאני מבינה שהוא כמו שהיית לפני המחלה. וכמה ליניארי היה התהליך?
כמו שאומר שחר חסון: מה הלו"ז?

--
לגבי מה אמא שלך עשתה בדיקור, אפשר לשאול אותה. אני מניחה שזה לא סוד. יש כל מיני מסלולים של טיפול, לנו זה כמובן לא יגיד שום דבר כי זה לא המקצוע שלנו, אבל למי שכן מתעסק בתחום אני מניחה שהיא תדע להסביר מה היא עשתה.
 

DANEAR

New member
תשובות

היי
&nbsp
מגמת השיפור היא לא לינארית, זה מטוטלת.. אבל הכיוון הוא תמיד לשיפור זה בטוח. הקצב שיפור היה יחסית מהר תוך חודש וחצי ככה.. אבל זה היה באמת בעזרת הדיקור בעיקר ואורך חיים מאוד מאוד רגוע.. כל פעם שהיתה לי נפילה הדיקור היה מרים אותי כבר באותו יום או מקסימום יום למחרת. הדיקור היה לפי השיטה של ד"ר טאן, 10 נק'
מקווה שזה עוזר.
ויויאן תקחי מינארלים, קומפלקס בי12,מגנזיום,אומגה-3. זה נורא נורא חשוב. זה עולה אולי הכל ביחד 300 שח אבל זה ככ משמעותי. רואים את ההשפעה אחרי 2-3 שבועות.
ותנסי לעשות מדיטציה, 10-15 דק ביום.
&nbsp
 
אפשר לשאול ולא לתת הוראות

אני לוקחת את תוספי המזון שציינת ועוד נוספים, כבר כחמש שנים.
ומכירה חולים נוספים שלקחו אותם לתקופות ארוכות.
חלקם לא עשוי שינוי כלל, חלקם ביחד עם עוד המון דברים תורמים לדרך לבריאות יותר טובה. והיו גם תוספי מזון על הדרך שעשו לי מאד רע.

לא כדאי להמליץ לאנשים שאתה לא מכיר את לקיחת תוספי מזון, בלי בדיקות דם ובלי להכיר את הרקע הרפואי שלהם, כי עודף של נוטריאנטים (כבר היתה לי את המילה בעברית ביחיד ולא זוכרת אותה כרגע) יכולים לגרום נזק.
לכן גם דיאטות קיצוניות לא כדאי לעשות בלי שיש רופא ברקע. זה יכול להוביל למלחות חדשות.

--
אני מאד שמחה בשבילך על השיפור. וזה נפלא שאתה משתף אותנו.
אבל תזכור שמה שעזר לך לא עזר לחולים אחרים וכנראה לכל אחד יש את ה"תפריט" שלו והדרך שלו.

ומרכיב נוסף זה שאתה מקבל את הטיפול אקופונקטורה בתוך הבית שלך (כי כתבת שחזרת לגור אצל ההורים). וזה לא משהו שאפשרי לכולנו.
כי אכן יש טיפולים שבסוף הטיפול אני ממש מרגישה בנאדם.חדש. אבל, עם כל שאני נחה ועושה הכל לאט וברב המקרים נוסעת במוניות, השלפ הזה של לחזור הביתה מבטל את ההשפעה החיובית של הטיפול.

אם יכולנו לקבל את הטיפול בביית ולנוח מנוחה מלאה אחריו זה בודאי יותר אפקטיבי.

--
אצלי המטוטלת גם לא בעלת מאפיין שהצלחתי לעלות על הנוסחה שלו עד כה וגם זה לא כל הזמן לכיוון החיובי.

דווקא מאז שיש/ שיפור המעברים בין ממש טוב למאד גרוע הם קיצוניים במיוחד. וזה לא פשוט להתמודד עם זה, גם מבחינת פרקטית וגם מבחינת הציפיות, וה"מכה" המורלית של חזרה לאחור.

זה שאתה אומר שהבריין פוג, שאתה לא סבלת ממנו מאד קשה, ואני מאד, הוא הדבר הראשון שהשתפר זה מאד מעניין לי לשמוע. כי גם אני מרגישה ככה, שהשיפור הדרמטי הוא בזה שכאילו נכנס לי יותר חמצן למוח.

הסיפור שלך באמת משמח וממקדם אותנו במקום יותר אופטימי על הסקלה.

אני אשמח אם תשמיך לעדכן אותנו מדי פעם. כי חסרים לנו סיפורים של ה"מתאושיים".
ושוב אשמח מאד לללינקים לסיפורי מתאוששים של אחרי שנים יותר ארוכות של מחלה.

המשך בריאות טובה
 

DANEAR

New member
היי. הכוונה לא היתה תוקפנית. אני מצטער

אם נפגעת. אני חושב שאמא שלי מטפלת גם בבתים של אחרים, לא חובה קליניקה בשביל להגיע כי לא כרוך כאן עיסוי. רק השאלה כמה רחוק את מהרצליה..
בכל אופן לגבי הכיוון - אני ממש מבין אותך, את צריכה לראות את המגמה, איך היית לפני חודש חודשים, ולהשוות את עצמך לעכשיו (ברגעים הכי טובים והכי רעים). אל תשכחי שאצלך המחלה היא הרבה הרבה יותר זמן + אין לך דיקור = התאוששות הרבה יותר איטית. זה נורא הגיוני לטעמי.
עוד 3 דברים: 1. אני נורא נורא ממליץ על מדיטציה, מכל סוג שהיא, כי להרגיע את הגוף והמיינד זה סופר סופר סופר חשוב להחלמה (זה החלק הכי חשוב בהחלמה וזה מה שרוב החולים לא מבינים). אחד הכשלים הכי משמעותיים אצלנו החולים זה המוח שעבר מסיבה כלשהי (תקופה קשה, לחץ, טראומות..) טרנספורמציה מסויימת והמערכת זיהוי של מצבים שונים השתבשה לגמרי. המטרה היא להחזיר אותה לנורמאליות. זה המקור לפי מה שאני הבנתי לכל הבעיות. אם את לא יודעת לעשות מדיטציה, אני יכול להדריך אותך (טלפונית או דרך האתר כאן) על מדיטציה שהבודהה בכבודו ובעצמו תרגל, זה נורא פשוט וזה כיף!
2.לגבי הלינק - תכנסי לאתר שאני שולח לך דרך הפייס בוק, כבר פרסמתי את זה מקודם נראה לי: https://www.facebook.com/cfsunravelled/
3. לדעתי חשוב לתקוף את המחלה הזאת מכל הכיוונים אחרת זה לא יעבוד, זה גם מנשהו שהכרחי. יש הרבה אספקטים והמון טריגרים שמפעילים אצלנו את הבלאגן הזה שאנחנו לא מודעים אליהם, וזו למעשה התורה כולה.
&nbsp
אני פה לכל שאלה
&nbsp
 
למעלה