אפרתי? סכמש?

[כלנית חיננית]

אפרתי? סכמש?

 

[ריפנזל]

כן, כן,

סכמ"ש

סליחה, לא שכחתי, נגמרו לי ה"כפות"

חוזרים לשגרה! היאח הידד!

הטוב של השבוע -

והפחוטוב -

הבלתי מוגדר -

והמסקרן -

מה בשבוע הבא?

מחשבות על חזרה לשגרה -

טיפ מהוותיקים לחדשים או מחדשים לוותיקים -

ומשהו לא קשור - מצחיק/מעניין/מעורר מחשבה, השווצה שווה, או כל דבר שתחפצו:

 

[ריפנזל]

ומיד מסכמ"שת לפני ששוב אפספס

שזה מצחיק, שאני מפספסת סיכמו"ש.. בהיותי זו שמעלה אותם.. איך אמרה סבתא פירי? "נו, מה'ל'עשות."

הטוב של השבוע - השפעת מאחורי! כולל השיעולים שוברי הגב (שהקינזיו-טייפ עזר מאוד לעצור מלהפוך לגב תפוס).

עשיתי יופי של עבודה בגינה וכך זכיתי לגלות שהרקפות התחילו להרים זרועות קטנות, ולאחת כבר ממש יש עלים נאים. גם זרעתי זרעי חורף ראשונים ושתלתי ייחורים שחיכו ים זמן. בתחילת השבוע גם אספתי ערימה של סתיו שכבר כיסתה יותר מדי את הגינה - היא תשמש למצע-נגד-עשבים באיזור העציצים. עוד שני סיבובים כאלה, לדישון וסיום זריעה/שתילה ואני אהיה שוב מלכת-גינה מבסוטה מעצמה.

ואתמול שבתי בשמחה וצהלה לקבוצתי האהובה בבריכה

ואחרי עשיתי חסד קטן ומחמם לבבות חתוליים ואנושיים, וקפצתי עם אבא שלי להביא כלמני דברים למישהי מקסימה שמטפלת ביותר מדי חיות והיתה צריכה עזרה עם מזון גורים, ועם הכנת מחבואי חורף חמימים מפני הגשם לחתולי החצר - והיה לנו בדיוק משהו טוב בשביל זה. גם היה טוב לשמח, וגם היה מאוד נעים וחמים לשמוע את אבא שלי משוויץ בי על שאני מאמצת גוזלים שנפלו מהעץ.

ואתמול ערב סושי עצמאי בבית עם האחים שלי ועם ידידה של אח שלי שאנחנו מאוד אוהבים.

והפחוטוב - די, אני מטפסת מהבור, היו יומיים טובים מכדי לקטר.

הבלתי מוגדר - מה יוליד המחר. מנסה לקחת כל יום בעיתו.

והמסקרן - טיפול חדש (כפי שהמליץ הפיזיותרפיסט) שנראה לי מאוד מתאים לי. המטפלת מקסימה, זה די פרטי שלה אני חושבת, מבוסס במקור על פלדנקרייז אבל היא לקחה את זה למקומות אחרים. מאוד מאוד מאוד עדינה ומבינה את הגוף המסובך שלי באופן שממש מפתיע אותי. העבודה היא בעיקרון חצי תרגילים אקטיביים וחצי פאסיבי, ומתאימות לפי היום. הייתי כבר 3 פעמים, ואני שמחה. המטרה שלה בין השאר היא להוציא אותי מכל טיפול יותר מאוששת, לא עם צורך לנוח. מרענן.

מה בשבוע הבא? חיסון

ברצינות, היא קפצה עלינו בשבוע הראשון של אוקטובר! זה לא חוקי.
וגם - המדרסים החדשים שלי מוכנים, אוספת אותם מחר. אני סקרנית! מזכירה לעצמי שלוקח קצת זמן להתרגל.

מחשבות על חזרה לשגרה - אךךך כמה זה מבורך.

טיפ מהוותיקים לחדשים או מחדשים לוותיקים - גם הנפש חשובה, לא רק הגוף והאנשים האחרים. גם עליה צריך לשמור, ולהתחשב בה.

ומשהו לא קשור - מצחיק/מעניין/מעורר מחשבה, השווצה שווה, או כל דבר שתחפצו:

מטריית "שדה כוח", בלי "גג"! אני צריכה כזה.
http://www.iflscience.com/technology/air-umbrella-may-revolutionize-dealing-rainy-days

 

[ריפנזל]

הנה טעימה מהחורף המגיע:

 

[ויויאן טאץווד]

רקפות?

 

[ריפנזל]

כן

חילצתי אותן מאתר בנייה בקיבוץ לפני החורף הקודם. הנוי אספו את הרוב, אבל השאירו לא מעט מאחור. נכון מגניב?

 

[ויויאן טאץווד]

לגמרי

תעדכני אותנו בצילומים על ההתפתחות שלהן

 

[יחפהבפארק]

שבוע טוב ריפנזל וכל חברי הפורום

נהניתי מאוד לקרוא אותך, באמת זה היה כמו משב אוויר רענן על פניי העייפות...
אני חדשה כאן ואין לי הרבה מה להוסיף לכן או לחדש.
היה לי שבוע קשה נורא כי קיבלתי אנטיביוטיקה בגלל דלקת בדרכי השתן והאנטיביוטיקה הזאת מחרבשת לי את הנשמה. אני שונאת אנטיביוטיקות ברמה של פוביה.
היא מחלישה אותי וגורמת לי למצב רוח מדכא נורא. בנוסף, כל הגוף כואב לי מאוד וגם המסאז'ים שעושים לי בני המשפחה כבר לא ממש עוזרים. בגלל החגים לא הייתי המון זמן אצל הפיזיוטרפיסטית
ואני מרגישה את זה בעצמותיי.
מחר אני מסיימת את האנטיביוטיקה ואז אגש לחסן את עצמי.
אני לא אלאה אותכם במכאוביי, אבל הבעיה שלי היא בעיקר בשכמות ובצוואר. כלומר פלג הגוף העליון. למרות שעברו שנים רבות מאז ששברתי את הצלעות בתאונה, אני עדיין מרגישה את עצמותיי כאילו
וזה קרה לא מזמן. כנראה שזה מה שמאפיין את הפיברומיאלגיה. אחרת אין לי הסבר רציונאלי לדבר הזה. ברגע שהגוף שלי חלש בגלל האנטיביוטיקה, אז הכאבים פתאום הופכים לחזקים יותר ומעצבנים
עוד יותר... הדבר היחיד, למרבה הפלא, שעוזר לי בשלב זה, זה רק בכי טוב ומשחרר. רק אחרי זה אני מרגישה הקלה כלשהי.

בכל אופן, אשמח לשמוע קצת יותר פרטים על הטיפול החדש שלך. אולי זה יעזור לי גם.
בעניין הנפש, אני מסכימה איתך. אני חושבת שההתדרדרות חלה בימים האחרונים בגלל שאחי בבית חולים במצב קשה והאחים שלי רבים ביניהם בהקשר לזה ואני מרגישה שאני נמחצת ביניהם והם שואבים
ממני את הכוחות המעטים שעוד נותרו בי.
סליחה שפרקתי את מכאוביי כאן בפניכם, אבל זה הדבר היחיד שמקל עליי כרגע וזה פשוט להיות כאן ולדבר על זה.
תודה ושבוע טוב לכולם

 

[ריפנזל]

אני שולחת לך הודעה פרטית עם פרטים על המטפלת

שמחה שהצטרפת אלינו

 

[יחפהבפארק]

תודה

 

[ויויאן טאץווד]

אין לי מילים כרגע.

 

[יחפהבפארק]

תודה

 

[bimbo15]

יחפה בפארק יקרה, אנא אל תתנצלי. אני שמחה שמצאת אותנו

ואת יכולה לפרוק מעצמך מועקות של הגוף והנפש.
ברור שהמתחים שאת עוברת משפיעים על מצב הגוף ואת כאילו בעונש.
אני מקווה שהמצב יוטב בכל הגזרות ותרגישי יותר טוב.

איחולי להשתפרות במצב

 

[יחפהבפארק]

תודה רבה רבה זה באמת עוזר

 

[bimbo15]

רציתי גם לאחל לאחיך הבראה מהירה ושלמה

 

[יחפהבפארק]

אמן ואמן

 

[ויויאן טאץווד]

אחרי החגים שמח לכולם

לא אצליח לסכ"מש אז רק מעלה תמונה.

ומורידה את אזהרת המסע על חתולים.

התקדמתי מאז. ותודה על הרגישות.

 

[bimbo15]

איזה מתוק ומשגע!! איך קוראים לו?

 

[כלנית חיננית]

ביום שישי עוד היה לי מלא כוח לסכמש..

כמובן שהוא נעלם כלא היה תוך דקות מספר, אבל הוא היה שם.
עכשיו אני סתם דוחה כתיבת מיילים שאני חייבת לשלוח עוד הערב (טוב שלא אמרתי היום, כי היום עבר לפי כל קנה מידה אפשרי) אז נכנסתי קצת.
הטוב - אני חושבת שלראשונה בחיי העזתי לקחת את ימי החופש ולעשות בהם בדיוק מה שרציתי לעשות - כלום בריבוע!
ישנתי המון, קראתי המון וגם עשיתי כלום המון. ולא הרשיתי לעצמי לרגע אחד להרגיש רע עם זה שיש לי חופש ואני לא מנצלת אותו ל.. מיליון דברים אחרים.
התירוצים היו מוכנים בשפע: מה, להיכנס לפקקים עם כל עמך בית ישראל? מה, ללכת לכל האירועים-שהפכו-לפסטיבלים רק בשביל להגיד שניצלתי את החופש? מה, ללכת לטייל ולעייף את עצמי עוד יותר?
בסופו של דבר באחד הימים שוכנעתי ללכת ליריד של יד2 בתלביב. הגענו בזמן, מצאנו חניה חינמית לגמרי ממש לא רחוק, הלכנו קצת על החוף וקצת שכשכתי במים. זה היה כיף. היו לנו בערך 40 דקות לשרוף עד שהתחיל (בשש, או בשבע, כבר לא זוכרת). הגענו מייד עם פתיחת השערים ובכל זאת עמדנו קצת בתור.
נכנסנו, עברנו בין הדוכנים, אני חושבת שבסך הכל היינו שם קצת יותר מחצי שעה.
נורא שמחתי שאחרי חצי שעה גם חברה שלי הבינה שזה ממש לא בשבילנו. אם לסכם את החוויה בשבע מילים: היה צפוף מדי, רועש מדי ולא מאורגן מדי.
יום אחד אני עוד אבין למה בכל התקהלות של בני אדם, אנשים חייבים לשמוע מוזיקה. ממתי המוזיקה הפכה להיות חלק אינטגרלי כל כך מהחיים שלנו שאנחנו כל כך מפחדים משקט?
מה שכן, קניתי ארבעה ספרים (כל אחד בעשרה ש"ח) והחברה המדהימה שלי סחבה אותם בשבילי כמעט כל הדרך.
הפחוטוב - נגמרו החגים. זה כשלעצמו טוב, אבל זה אומר שחוזרת השגרה ואני חוזרת לעבודה וזה מדכא לי את הצורה שאין לכם מושג בכלל. אוף אוף אוף!!!!!!!
הבלתי מוגדר - מזג האוויר. כל לילה נתקעת מחדש עם השאלה האם להוציא שמיכה עבה יותר או לסגור חלון, או שמא להשאיר חרך, ואולי רק הסדין יספיק הלילה.. לא אוהבת עונת מעבר!
המסקרן - אין כל כך..
בשבוע הבא - מיליון. גם עבודה, גם טקס קבלת התואר (סוף סוף!!), גם מיליון פרוייקטים שרוצה להתחיל.. ואני בכלל עוד תת"כית וסופרת כפות כל יום.. תוהה מה אספיק. אולי זה ייכנס לקטיגורית "המסקרן".
מחשבות על חזרה לשגרה - איכסה, איכסה, איכסה!!!
טיפ - כשאנשים מתווכחים איתכם מי יותר חלש, אל תפתחו צנצנת חדשה שניה אחר כך. הם לא מאמינים לכם אחרי דברים כאלה ולכו תוכיחו שאין לכם אחות.. (מקרה אמיתי שקרה!)
ומשהו לא קשור - לא לינק, אבל מחשבה: משפחה עם הומור שחור שיושבת שבעה, זה אחד הדברים, אם לא ה-.

 

[י רדן]

צהרים טובים לכולם

אני חשה כמו תושבת חוזרת בעבר קראתי והשתתפתי בפורום ולכן חשה כמו משפחה או כמו תושבת חוזרת
נהנית לקרוא להתעדכן לנסות למצוא מזור, אשמח להיות שוב חלק מפורום זה
המשך יום נפלא לכולנו.