פיברומיאלגיה והריון

[איתי 3011]

פיברומיאלגיה והריון

שלום לכולם,
אני בת 41 , מאובחנת בערך 5 שנים כחולת פיברומיאלגיה ולהפגת הכאבים, דכאונות מידי פעם, עייפות, עוזרים לי כדורי ויפאקס.

במשך 5 השנים היו עליות וירידות למחלה והיום אני מתמודדת איתה טוב יותר כי גם לוקחת את הכדורים כל יום, עושה שיאצו לפעמים, תרגילי מתיחה בבוקר וטיפולים רגשיים כמו שיחות עם איש מקצוע כשאני מרגישה חלשה מבחינה ריגשית.

כיום אני שוקלת הריון אך חוששת מאוד, שנתיים אני מתלבטת בגלל שאני מפחדת להפסיק את הכדורים בזמן ההריון, חוששת שיהיו כאבים וקושי באופן כללי לתפקד.

מישהו יכול לייעץ לי איך ניתן לשלב הריון ופיברומיאלגיה בצורה נורמאלית?האם חייבים להפסיק את הכדורים?האם יש פעילות גופנית אפשרית?

תודה לכם,

עדי

 

[ויויאן טאץווד]

שלום עדי

לצערי אני תשושה מכדי לכתוב משהו חדש ורענן ומקורי

ומהלב. מקווה שאעשה את זה בקרוב.

בינתיים חזרי אחורה עמוד אחד בפורום וראי שרשור שכותרתו היא: פיברו והיריון. שכתבה תות. מיום 28.6. בשעה 07:04.
אני לא יודעת איך בדיוק להדביק או משהו.

גם אז לא היה לי כוח

אבל צרפתי לה שם לינקים לדיונים שהיו על הנושא בפורום. אז את יכולה להתחיל מלקרוא את הדיונים שלינקקתי שם בתור התחלה.

שיהיה סופ"ש נעים ושלו במידת האפשר בשלב זה.

מקווה לכתוב יותר אישי בקרוב.

 

[ריפנזל]

בקצרה כי עייפתי

איזה תרופות מותר בהריון - מבררים אצל מומחי טרטולוגיה (יש מילה כזאת)

פעילות גופנית אפשרית שמומלצת גם לפיברו וגם לנשים בהריון - הידרותרפיה.

יש קבוצות של הריוניות (לא פיברואיות) שעובדים בהם על השרירים החשובים ללידה, ועל הקלה בכאבי הגב וכל מני. וגם המים המציפים זה נהדר, במיוחד כשנושאים משקל עודף.

זהו, נגמר

אבל היו כמה בנות שסיפרו לנו על ההריון שלהן עם הפיברו, תעקבי אחר שביל הפירורים שהשאירה לך ויויאן

זוכרת שמלבד ההיריון עצמו, תקופה שהצריכה המון עזרה היא אחרי הלידה. זה נכון לכל אישה, אבל לנו במיוחד, כי זה חתיכת מאמץ מתיש, ואז מתחילות ההתעוררויות בלילה ולאורך כל היום - בקיצור, תכיני את המשפחה שהם הולכים לעזור לך המון

וביחד זה יעבור בשלום וכמובן שיהיה שווה את זה!

 

[איתי 3011]

תודה חמודות על העזרה

 

[ויויאן טאץווד]

קבלי שני לינקים

הראשון הוא לריכוז של דיונים בנושא:

http://www.tapuz.co.il/forums2008/links/default.aspx?forumid=672&cId=12063

וזה דיון ספציפי בנושא:

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=672&MessageId=105626181&FlagSybase=1

ויש עוד המון, תעשי חיפוש בקוביה למעלה משמאל, לפי מילות מפתח הריון ופיברו ותמצאי המון המון ששיתפו והתייעצו פה.

בהצלחה בכל החלטה שתבחרי. יש חולות שילדו ילדים אבל זה ללא ספק דורש היערכות.
וגם הופך את ההתלבטות, לצעד כל כך גדול ומחייב, ליותר קשה.

נראה שהרבה מזה תלוי בעזרה שאת יכולה לגייס ולקבל. זה לא פשוט, אבל יש אומרים שזה שווה את זה. אבל זה לא פשוט לכולם, גם ללא חולים.. זו החלטה גדולה.
אבל אם את רוצה את תמצאי את הדרך ותמצאי דרכים להתמודד עם הקשיים.

גם אם תצטרכי להפסיק את הכדורים, הטיפול הרגשי התומך והפעילות הגופנית בהחלט יכולים לעזור, יש כאלה שטיפולים אלטרנטיביים במגע "מתחזקים" אותן. אבל רצוי שזה יהיה מישהו שמבין את המצב של פיברו וגם יודע לעבוד עם נשים בהיריון.

מצטרפת מאד להמלצה של ריפנזל על הידרותרפיה.

בן זוג תומך שמוכן לקחת על עצמו הרבה מהאחריות וגם משפחה או הורים שייתנו כתף מאד יכולים לעזור.

תשקללי את כל הגורמים. ובעיקר אם זה משהו שאת מאד רוצה, אני בטוחה שתמצאי את הדרך.

יש מאיתנו שהחליטו שזה לא נכון לנו ו"גדול" עלינו וזו גם בחירה לגיטימית. זה אמנם פחות מקובל חברתית להגיד את זה, אבל אפשר לחיות חיים מלאים ומאושרים גם בלי ילדים.