החויה שלי עם כדור TRAMADEX FLASHTAB
אתמול לקחתי לקראת הערב והלכתי למיטה מוקדם.
אז לא היו תופעות כלשהן.
היום לקחתי לאחר ארוחת הצהריים וקינחתי בשני אקמולים ונורופן.
זה מה שהיה בנמצא.
לפי החגיגה אתן יכולות לתאר לעצמכן כמה כבר השתגעתי מהכאב
שלא הרפה כבר כמה ימים.
לא יודעת מין הדרדרות כזאת למרות שויויאן אומרת שאין כאלה.
בכל מקרה, אני בדרך לרופא שלישי מהבוקר, לאחר שלקחו לי ליטרים של דם
מיששו לי את כל הגוף באי עדינות שהצרכות שלי הגיעו מעבר לדלת של הרופא
וכן גם שאבו לי כמות מכובדת של נוזלים מהשד
ואני בדרכי לרופא הבא בתור שאיתן לי משהו נגד האלרגיה הנוראית שמכסה לי את הגוף
ומגרדת רצח.
בכל מקרה
אז הכדור החליט להפתח.
ואני יושבת ומרגישה שכל המרפאה היא אוניה אחת גדולה.
על הריצפה מופיעים כדמיוני הרב\ פרצופים משונים.
ואני מחזיקה את כוס הפלסטיק קרוב קרוב ללב כאילו זה מה יש לי בחיים.
ולא הבנתי למה חשוך , זה כי לא הורדתי את משקפי השמש.
בקיצור לאחר המתנה של עוד כמה זמן, אני מסטולה לגמרי.
הרופא ראה אותי-נבהל.
אמר להפסיק את הכדור מיד.
ואני נוסעת הביתה, ויוצאת מהאוטו בקלילות מדהימה
מדרגות הן לא מכשול, רק לקפץ עליהן
והיני אני בבית נהנית מהגמישות המטורפת של הגוף
קיבלתי את גופי חזרה לכמה שעות
וזה היה גן עדן.
פשוט עמדתי ועשיתי תנועות וקלילות וגמישות והעיקר ללא כאבים
תנועות שמזמן לא הגעתי אליהם.
אמה מה?- מסטולה לגמרי. צחוקים וכאלה, חבל על הזמן. ממש בלה לה לנד.
בכל מקרה, הכדור נחשב לנרקותי וממכר.
והגמילה ממנו לא קלה.
בעקבות זעמם הרב של בני משפחתי- ובצדק-ואני לא אקח אותו יותר.
ואין יותר גן עדן
כל עוד כותבת מילים אלו מרגישה את הסם מתפוגג והקשיון המוכר משתלט
על עוד חלק מהגוף ועוד ועוד.....
אתמול לקחתי לקראת הערב והלכתי למיטה מוקדם.
אז לא היו תופעות כלשהן.
היום לקחתי לאחר ארוחת הצהריים וקינחתי בשני אקמולים ונורופן.
זה מה שהיה בנמצא.
לפי החגיגה אתן יכולות לתאר לעצמכן כמה כבר השתגעתי מהכאב
שלא הרפה כבר כמה ימים.
לא יודעת מין הדרדרות כזאת למרות שויויאן אומרת שאין כאלה.
בכל מקרה, אני בדרך לרופא שלישי מהבוקר, לאחר שלקחו לי ליטרים של דם
מיששו לי את כל הגוף באי עדינות שהצרכות שלי הגיעו מעבר לדלת של הרופא
וכן גם שאבו לי כמות מכובדת של נוזלים מהשד
ואני בדרכי לרופא הבא בתור שאיתן לי משהו נגד האלרגיה הנוראית שמכסה לי את הגוף
ומגרדת רצח.
בכל מקרה
אז הכדור החליט להפתח.
ואני יושבת ומרגישה שכל המרפאה היא אוניה אחת גדולה.
על הריצפה מופיעים כדמיוני הרב\ פרצופים משונים.
ואני מחזיקה את כוס הפלסטיק קרוב קרוב ללב כאילו זה מה יש לי בחיים.
ולא הבנתי למה חשוך , זה כי לא הורדתי את משקפי השמש.
בקיצור לאחר המתנה של עוד כמה זמן, אני מסטולה לגמרי.
הרופא ראה אותי-נבהל.
אמר להפסיק את הכדור מיד.
ואני נוסעת הביתה, ויוצאת מהאוטו בקלילות מדהימה
מדרגות הן לא מכשול, רק לקפץ עליהן
והיני אני בבית נהנית מהגמישות המטורפת של הגוף
קיבלתי את גופי חזרה לכמה שעות
וזה היה גן עדן.
פשוט עמדתי ועשיתי תנועות וקלילות וגמישות והעיקר ללא כאבים
תנועות שמזמן לא הגעתי אליהם.
אמה מה?- מסטולה לגמרי. צחוקים וכאלה, חבל על הזמן. ממש בלה לה לנד.
בכל מקרה, הכדור נחשב לנרקותי וממכר.
והגמילה ממנו לא קלה.
בעקבות זעמם הרב של בני משפחתי- ובצדק-ואני לא אקח אותו יותר.
ואין יותר גן עדן
כל עוד כותבת מילים אלו מרגישה את הסם מתפוגג והקשיון המוכר משתלט
על עוד חלק מהגוף ועוד ועוד.....
