שלום לכולם. רוצה לחלוק איתכם משהו שסוחבת איתי

kaktus14

New member
שלום לכולם. רוצה לחלוק איתכם משהו שסוחבת איתי

מאז הכנס שהיה בבאר שבע.
הייתה גברת אחת שהציגה בכנס.
היא חולה בפיברו כבר כמה שנים
ניסתה כל מיני ומיני מכדורים ועד מחטים ללא תועלת רבה.
לאחר מכן עברה לאורך חיים בריא עם התעמלות וכו' וקיבלה את המחלה כחברה שלה שהיא צריכה לחלוק איתה לכל החיים.
אולי לא מילה במילה אך חברה בטוח היתה שם וזה צרם לי מאוד הרבה זמן ולא הבנתי מה
וכל הנוכחים יושבים שם ומקשיבים לה
והיא סיימה לדבר וירדה מהבמה במדרגות רגל רגל.

ואני דיברתי עם עובדת סוציאלית השבוע
איך זה ברית כזו היא הסכימה להיות חברה עם פיברו ואורח חיים בריא כזה ועדיין איך יורדת במדרגות.
ואמרתי לה שאולי אני תמימה ואולי הייתי יחידה באולם הכנסים הזה שחשבה שלא צריך חברה כזאת
ואני עדיין נמצאת בשלב של כעס
ואנ י חושבת שאני לא רוצה לעבור מהשלב הזה הלאה כי תדעך האש הזאת של הכעס
ואז אצטרך לוותר ולהשלים
ואני לא מוכנה עדיין להשלים
אני בחיים לא אהיה חברה של פיברו.

וכן הרפואה הקונונציונלית לא נותנת מענה. אז אז אפנה לרפואה סינית ויפנית גם למזדה וגם לטיוטה.
אני יותר מבטוחה שהתרופה קיימת. רק עוד לא מצאנו אותה.
לא מוכנה לרדת במדרגות רגל רגל גם לא בגיל 80.
והמחלה תצטרך לזוז הצידה.

(עדכון קטן בקשת למיץ שורשים שפעם רשמתי כאן.
בינתיים התרגלתי לטעם וכל רופא ששומע די מעודד בנושא.
התוצאות נראות בבירור לאחר חודשיים שלושה. ולפעמים לא נראות לפעמים פשוט מרגישים יותר טוב.
עדכון נוסף בהמשך)
 

ריפנזל

New member
אני איתך..


כן יש משהו בלא ללכת נגד המחלה ראש בראש, כי היא תנצח.
חייבים להקשיב לגוף יאדה יאדה, אבל חברה? בחיים לא.
 
לא מוכנה לחיות את החיים שלי בכעס

כי כעס זה רגש שלילי ואני לא רוצה רגשות שליליים בחיים שלי. לא מתאים לי.
האם אני אנסה שיטות שונות להקל על עצמי? האם אנסה תרופות חדשות? האם אתעדכן בכל המחקרים החדשים?
בטח ובטח! וגם זה מתוך אמונה שהפתרון מצוא-יימצא. אבל לא חיה בתחושות קשות. לא של תסכול, לא של כעס, לא של "למה דווקא לי?" ולא "למה לא למישהו אחר?".
אני יכולה להגיד לך שאם יש משהו אחד שלמדתי מהעבודה הנוכחית שלי, זה - שלכל אחד יש את השק שלו בחיים, שהוא צריך לסחוב. וזה שנראה לך שפיברו זה קשה, זה רק בגלל שלא התמודדת עם שק של אדם אחר.

כן, זו מחלה מציקה, מעצבנת, מכאיבה, מגבילה, לא נעימה בכלל, לא מאפשרת יותר מדי דברים, מתסכלת, מרגיזה, מחלישה, ועוד הרבה יותר מדי סופרלטיבים בכלל לא מחמיאים ואפילו די גרועים.
אז מה?
אז אלה החיים שלי. זה מה שיש ועם זה ננצח!
ועם המחלה הזו הספקתי לא מעט בחיים הלא מאוד ארוכים שלי, כולל הישגים שבדיעבד הם בכלל בכלל לא טריוויאלים לחולת פיברו ותת"כ.
ואני ממש לא מתכננת לעצור כאן. אני אמשיך עד הסוף להתקדם בחיים שלי, לא לעצור לרגע ולנצח בכל יום מחדש.

אם הייתי מכלה אנרגיה על כעס, אני לא חושבת שהיה נשאר לי כוח להשיג הישגים משמעותיים בחיים שלי.
כך, אני מפנה את האנרגיות שלי לבניה של עצמי!
 
ובנוגע ל"חברה"

היא חברה שלי פשוט כי היא שם, והיא חלק ממני, והיא לא הולכת לשום מקום.
אז אני יכולה להילחם בה (כבר הבהרתי שלא), ואני יכולה להתעלם ממנה (ולהיות מופתעת כל פעם מחדש) ואני יכולה לאמץ אותה, להתחשב בה, לדעת מה היא מסוגלת ומה המגבלות שלה, ולפעול בהתאם.
נראה לי שלה הכוונה במילה "חברה". ועם זה אני גם מסכימה
 

kaktus14

New member
אולי בהמשך דרכי אגיע לתובנות אלו

ואולי המילה "חברה" קצת בהסתייגות כי כבר הייתה לי אחת כזאת
סיגריה יקרה שלי.
אולי צריך להחליף מילה חברה ב.... משהו אחר
 
חייכת אותי עד לכדי צחוק ממש עם מזדה

וטויוטה. תודה.

מנסיוני שלי, גם עם המחלה וגם עם דברים אחרים, "שלב" הכעס הוא לא משהו שאתה יכול באופן רציונלי להחליט לעבור אותו או לדלג מעליו. כמה שתדחיק אתה עדיין תכעס, וככל שתבטא אותו לדעתי כן ייטב, לבטן ובכלל ל"זרימה" של הכעס.

שמעתי את ההרצאה הזו, והיא אמרה שהמחלה היא "מתנה", מיד קפצו לי הפיוזים, ואז הסבירה שהיא אומרת את זה במרכאות.

אז כל אחד יכול להמציא לעצמו את עולם הדימויים שלו, את ממש לא חייבת להיות חברה של המחלה.
אני למשל ממש אשמח אם היא "תמות" או תזחל בחזרה לחור שממנו באה.
אבל אני מקבלת אותה כנתון, בשלב זה. למרות שהשבוע היה לי המון זעם ותסכול, המון!!

אם את רוצה דימוי ממני, אז כמו הרעש של המקרר. הוא שם, וצריך איכשהו להתרגל אליו, למרות שבשעות לילה שקטות ומאוחרות במיוחד הוא מפריע מאד מאד.

תזכרי שאת בדרך, וטפו טפו נשמע שעלית עליה, לשיפור והטבה. אז אולי לא תנצחי אותה כליל, אבל גם לנצח בנקודות זה משהו: נכון לעכשיו זה: קקטוס - 3: פיברו 1.
את מנצחת בנקודות.
 

kaktus14

New member
ואם כבר יותר ברצינות

אז קניתי אתמול זרעי צ'יה ואני מתכוונת להכניסם לתפריט היום יומי שלי
שמעתי + קראתי עליהם נפלאות. אולי מכירה?
 
שמעתי, קראתי והכל

אבל גם כספית וגם מבחינת יכולת, אני לא מסוגלת לקנות מצרכי מזון, ובטח לא להכין מהם אוכל. בשלב זה.

קונה אוכל מוכן, זה מסתדר לי כספית יותר טוב ומשאר הבחינות. אוכלת אוכל מאוזן ובריא. ולמען האמת לא אכלתי כ"כ טוב מזה זמן רב, אוכלת ארוחות מלאות וראו זה פלא, רזיתי, נכנסת לבגדים שהרבה זמן לא נכנסתי אליהם.

שמחה בשבילך שיש לך יכולת לדאוג לשיפור התזונה שלך. זה בודאי יעשה דברים טובים
 

kaktus14

New member
קראתי גם שגוף בריא יודע לווסת את עצמו. נראה ל

לי צאצלך התהליך מצליח לפחות מבחינה תזונתית.
גוף מזוהם לא יודע לווסת
ואני עולה ועולה
מקווה שלא הרבה יקראו את ההודעה הזו בשעה כזאת
אבל אני כבר קרובה ל92 קג
בגלל זה אני נעולה קודם כל על ניקוי הרעלים ואז אני מאמינה אני לפחות אעצור
וגם לנקות את כל הזיהום של הכדורים כמובן
 
אגב, בזכותך שתיתי שבוע שעבר מיץ ירקות

וזה היה מרענן ונעים מאד.

מקווה בהמשך להכניס את זה גם לדיאטה שלי, אצטרך לקנות את המכשיר הסוחט, וכאמור גם את הירקות עצמם

שזה לא נראה באופק כרגע.. אבל נגיע גם לזה.

אבל מעכשיו כשאני אעבור ליד מיצייה, אנסה לנצל את ההזדמנות למיץ ירקות.

סלרי זה כיף
 

kaktus14

New member
שימי לב כמעט כולם שורשים. ואני כרגע ממש בענין

של ללמוד יותר על שורשים.
 

kaktus14

New member
אני מאוד שמנתי מאז שהפסקתי לעשן

למעשה ההתפרצות העיקרית של המחלה גם היתה בצמוד להפסקת עישון.
וזה קצת אירוני כי כולם טענו בתוקף שכל צרה תיעלם עם הפסקת עישון
ואני חושבת שמשקל יתר עם אי התזוזתיות שלנו לא כל כך משתלב.
וזה גם כואב לי מאוד בדורבנות וכמעט לא יכולה ללכת
אם תרצי אתן לך את הכתובת של הבחור.
הייתי אצלו בשלושה ,כמדומני טיפולים בלייזר קר.
רק הראשון התשלום.
מהיום הראשון הפסקתי לעשן בלי הרבה טרה לה לה מסביב.
וחוץ מזה זה עולה בסביבות ה1800-2000 שקל.
 
לנוכח זה לא מפתיע שעלית

טיפול בלייזר, כלשהו, כפי הנראה מאד לא טוב לנו (לכן דוחה את הרעיון של הסרת שיער)
זה משהו שנבדק מחקרית.
אז יכול להיות שההחמרה קשורה לעצם הטיפול בלייזר.

בכל מקרה הפסקת עישון (היו לי עשרות כאלה, אני כמו אוסקר ווילד) מעוררת כל מיני שינויים בגוף, לפעמים הריאקציה הראשונה היא דווקא שלילית, עד שהגוף מתנקה מה#@$#@ הזה...

כשמדברים על עלייה במשקל בעקבות הפסקת עישון זה נובע משני דברים: 1. הצורך האורלי. שדוחפים דברים לפה במקום סיגריות, או שרגילים שסיגריה אחרי האוכל היא סימן להפסיק לאכול. מסטיקים ניסיתי עד שזה כבר הפריע לאנשים הרעש (שלא לדבר על מה שעשיתי למפרק הלסת שלי), צריך לעשות שינוי הרגלי אכילה ולראות מתי אוכלים "במקום" סיגריה.

בסדנאות להפסקת עישון תמיד יש גם דיאטנית, שנותנת המלצות איך לא לעלות במשקל.

דבר שני, חילוף החומרים יורד. כי ניקוטין מעלה אותו, לרמה כמובן לא טובה ומסוכנת, הוא מכווץ את כלי הדם ומעלה את לחץ הדם וככה.
הפתרון לזה הוא לעשות יותר פעילות גופנית מקודם. זה כמובן בעיה לנו, שקשה לנו עם זה.
אבל אפשר למצוא כל מיני דרכים, אפילו להזיז רגליים וידיים בשכיבה, אני עושה את זה מדי פעם, עדיף מכלום.

אז בעצם כל מה שאמרת על עלייה במשקל בעקבות המחלה הוא בעצם התחיל אחרי הפסקת העישון. זה מאד הגיוני ויש דרכים לשלוט בזה ולנהל את זה.

גם הפסקת עישון דורשת שינוי הרגלים, לטובה אבל לשם שינוי.

אז המיצי ירקות זו כבר התחלה טובה.

וברור לך שניקוי הגוף מהתרופות, שציינת, הוא כאין וכאפס לעומת ניקוי הגוף מכל החומרים האיומים שיש בסיגריות, זה לוקח הרבה יותר זמן לנקות.

אז מאחלת לך בהצלחה עם ההתמודדות עם המשקל, ובעיקר שתמשיכי לא לעשן.
מקווה להצטרף אלייך בשלב מסוים


ולא, אני לא אעשה לייזר וגם לא אלן קאר ודברים אחרים, עשיתי כבר הכל.
 
לוקחת בחשבון עד מאד

איזה כיף לי שיש לי חברה סינית שעוסקת בתחום של תעשייה, שתביא לי בעזרת השם בחודש הבא את המכשיר הכי טוב בסין, וגם במחיר של סין.
עם דגש על "קל לניקוי".
 

kaktus14

New member
אם את מתכוונת למסחטת המיץ-אז זה מאוד קל

לתחזוקה(שימו לב-לא בלנדר)
זה מתפרק ומורכב בצורה בכי פשוטה שיש
ובסיום השימוש יש רק להעביר מים אפשר עם קצת מטלית
למרות שאני עברתי למברשת כזו עם ידית ערוכה וזה לא קשור למכשיר אבל זה עוזר מאוד בשטיפת חריצים
ולא צריך להכניס אצבעות ואז לא כואב. וגם נוגעים פחות במים
שמבחינתי לפחות זאת בעיה
 

11161

New member
אש זו גם תשוקה וזעם ומוטיבציה

אז את לא חייבת לוותר עליה..

לי אין פיברו, יש כאב כרוני -
אני רק יכול להגיד לך שהאש של תחושת העלבון העמוק ממה שאני (לא) מקבל מהחיים - מובילה אותי לדברים מדהימים (באופן חיובי. בלי לפרט כאן, אבל החיים הפכו לדבר מרתק).
פשוט תכבדי את האינטואיציה שלך - אם את מרגישה שאת לא צריכה להשלים, אז אל תשלימי כרגע..
 
למעלה