מאמינה ומקווה שכן
שעם הזמן זה יעזור יותר ויותר, והתפקוד יעלה בהתאם.
ברור שצריך לעשות סדרי עדיפויות.
רק שאצלי לפי ה"יומן מחלה" הקודם, הדברים הבסיסיים היו בראש סדר העדיפויות: להצליח לאכול, להתרחץ, לישון, וכל הדברים האלה שדי חשובים לעצם קיומך.
עכשיו זה התהפך. בחורף כמעט לא הצלחתי להתרחץ (כנראה המעברים של קור וחום) והנחתי לזה. מה שהיה טוב למארי אנטואנט כנראה גם לא יהרוג אותי.
ועכשיו יש דברים שאני צריכה לעשות שהם יותר חשובים, והניסיון להעזר באנשים שיעשו את זה בשבילי נחל כישלון, ובסוף השבוע שעבר גם שמעו את קול הנפילה
אז עכשיו דווקא לדברים הבסיסייים אני עושה אאוט סורסינג: כבר יותר מחודשים שאני קונה פעם בשבוע אוכל מבושל מוכן. זה יוצא אפילו פחות מלעשות סופר וקניות, וגם אני אוכלת טוב, וגם לא מוציאה אנרגיה על לנסות להכין, מה שלא מצליח בדר"כ.
והנה צעד גדול בתחום תחזוקת הבית. אם זה לא היה ברור קודם, וזה לא, אז היא לא מנקה טוב. אבל זה יותר טוב מכלום, ובטח יותר טוב משאני אהרוג את עצמי על זה.
שמחה שמצאת לך מישהו שיעשה את זה בשבילך. ומקווה בשביל כולנו שלאט לאט יהיה לנו יותר כוח לעשות את זה.
לי זה נותן תחושה טובה להצליח לעשות את הדברים הבסיסיים לבד. אבל עכשיו שיחררתי.
כל רעיון לקיצור דרך כמובן יתקבל בברכה תמיד