שאלה לדיון: "ללכת עם מה שאתה מרגיש או ..
"להיכנס בקירות..."?
חושבת על זה הרבה בזמן האחרון , גם כי אני מנסה לאתגר את עצמי קצת כל פעם מחדש וגם כי נמאס לי שאנשים אומרים לי שצריך לפעול למרות הכאבים,
העניין הוא כזה: מאז הפיברו ,קשה לי לטפס מדרגות/עליות . ודווקא השבוע בפגישה עם חברה שגם מתמודדת עם פיברומיאלגיה הגענו למקום עם די הרבה מדרגות,(הייתה לה שם פגישה ואני ליוויתי אותה) הרגשתי שאני לא מסוגלת לזה. במיוחד שהיו לי עוד משימות באותו היום והיה חשוב לי לשמור אנרגיה ולא להגיע מרוסקת ותשושה. והיא ניסתה לדחוק בי לעלות . משהו בי התעקש הפעם לא לעשות את זה- אוףף אני מרגישה מסורבלת עם המילים . בשורה התחתונה יש קשיים לא פשוטים, ונכון כלפעמים אין ברירה ואני מבקשת עזרה ועושה את זה איכשהו. אבל נמאס לי להתנצל או להרגיש לא בנוח בגלל שקשה לי. פעם הייתי מדלגת את המדרגות שתיים שתיים. אני פשוט לא רוצה לסבול, מעבר לקיים גם ככה. (אני עובדת על לחזק את עצמי , זה משתפר לאט ועדיין) לא פשוט.
בקיצור הסתובבתי עם השאלה הזו ואני מעלה אותה גם כאן, אשמח לשמוע מה אתם חושבים/ות..
"להיכנס בקירות..."?
חושבת על זה הרבה בזמן האחרון , גם כי אני מנסה לאתגר את עצמי קצת כל פעם מחדש וגם כי נמאס לי שאנשים אומרים לי שצריך לפעול למרות הכאבים,
העניין הוא כזה: מאז הפיברו ,קשה לי לטפס מדרגות/עליות . ודווקא השבוע בפגישה עם חברה שגם מתמודדת עם פיברומיאלגיה הגענו למקום עם די הרבה מדרגות,(הייתה לה שם פגישה ואני ליוויתי אותה) הרגשתי שאני לא מסוגלת לזה. במיוחד שהיו לי עוד משימות באותו היום והיה חשוב לי לשמור אנרגיה ולא להגיע מרוסקת ותשושה. והיא ניסתה לדחוק בי לעלות . משהו בי התעקש הפעם לא לעשות את זה- אוףף אני מרגישה מסורבלת עם המילים . בשורה התחתונה יש קשיים לא פשוטים, ונכון כלפעמים אין ברירה ואני מבקשת עזרה ועושה את זה איכשהו. אבל נמאס לי להתנצל או להרגיש לא בנוח בגלל שקשה לי. פעם הייתי מדלגת את המדרגות שתיים שתיים. אני פשוט לא רוצה לסבול, מעבר לקיים גם ככה. (אני עובדת על לחזק את עצמי , זה משתפר לאט ועדיין) לא פשוט.
בקיצור הסתובבתי עם השאלה הזו ואני מעלה אותה גם כאן, אשמח לשמוע מה אתם חושבים/ות..
