שרשור שמש

Sigal H

New member
שרשור שמש


חיוך מהיום בבוקר:
דיברתי עם מישהו על "לקום בכל בוקר ולרצות להרגיש טוב", אתן כבר מכירות את השיחה, ואני עצרתי אותו ואמרתי שאני לא רוצה לקום כל בוקר ולהרגיש טוב - אני רוצה לקום כל בוקר ולהרגיש בנאדם. הוא נעץ בי מבט מופתע. מה ההבדל, הוא שאל. חשבתי כמה רגעים. האמת, זו לא המילה שהתכוונתי לומר אבל אם כבר אז כבר. להיות בנאדם, עניתי, זה הרבה מעבר לטוב. זה אומר שאני חיה, זה אומר שיש לי אחריות על חיי - וזה בלי קשר למחלה, ליום בשבוע או למה שאומרים הכוכבים. יש בעולם עוד הרבה מעבר לסתם טוב, למה להגביל את עצמי על הבוקר?

ואז הקשבתי לעצמי.












לא יודעת מה איתכן, הקטע שהכי שימח אותי בשיחה הזו הוא שהצלחתי לאלתר תשובה בשלוף


חופן חיוכים ועוד אחד,
סיגל
 
שלוף זה הישג רציני. שאפו


כן, השאיפה ל"אושר" היא אחד הדברים הלא חכמים של התקופה שלנו.

פעם אנשים לא שאפו להיות מאושרים ולכן הם גם לא היו מדוכאים (באופן גס, כן? אפשר להכנס לדיון מאד מעמיק על זה, אבל רק לצורך הביטוי).

ולגמרי מסכימה איתך, ונכתבו על זה לא שיר אחד, שבלי שחור אין לבן, בלי חושך אין אור (ש.חנוך)

כל הוגי הדיעות והפסיכולוגים החכמים אומרים שהמצב לשאוף אליו הוא well being. שכחתי כרגע איך קוריאם לזה בעברית. שיהיה "סביר, בסדר", אושר זה לא דבר שמחזיק לאורך זמן, רגעים של אושר זה הכי הרבה, וזה המון המון.


השבוע קראתי משפט, שנורא הקסים אותי, זה מתוך "קיצור שולחן ערוך": איפה כלנית? אני לא זוכרת לפני כמה זמן זה נכתב, אבל הרבה.
והוא מגדיר את זה שם שמחה ממוצעת, וזה כל כך הקסים אותי, הביטוי הזה.

אז עוד מימים ימימה ידעו לשאוף לשמחה גדולה, כמו שבתרבות הגרידית שלנו כולם רוצים, זה אידיוטי. רק יעשה אותך עצוב ומדוכא.

אם הכל יחסית בסדר, אז זה מצוין
 
טוב, גם לי יצא אילתור

בתגובה לידיד חדש שלי, בן שמונים, שכתב לי שהוא קם בארבע בבוקר, לקח את העיתון מליד הדלת ועושה קפה, החיים יפים.

אז יצא שזה מה שעניתי לו: החיים באמת יפים, רק לפעמים מסתירים לנו אותם :)
 
סוג של משפט השבוע..

ואיפה בקיצוש"ע מדובר על "שמחה ממוצעת"? לא מכירה.. אבל הקיצוש"ע עצמו אינו ספר ותיק כל כך, ודאי לא כמו השולחן ערוך המקורי - אותו כתב רבי יוסף קארו בצפת לפני משהו כמו 500 שנה. הקיצוש"ע {יש שניים - אחד אשכנזי של הרב שלמה גאנצפריד שנכתב לפני בערך 100 שנה ואחד ספרדי, חדש יותר, שנכתב על ידי הרב חיים דוד הלוי, שהיה גם הרב הראשי של תל אביב, בשנת 1975} כתוב לרוב בשפה בהירה יותר, יומיומית יותר (כמובן שהחדש יותר, הספרדי, כתוב בצורה בהירה הרבה יותר), ובכל מקרה, שני הקיצוש"עים הם יותר כמו "התקציר לעצלנים" של ארבעה כרכים עבים וכבדים של השולחן ערוך המקורי. כך שמה שכתוב שם רחוק מלהיות איזו אבן בסיסית ברזי ההלכה.

ועד כאן פינת הדוס היומית.
 
תודה
. האשכנזי


ולנוכח ההודעה של קקטוס אני אתן את המובאה במלואה. זה רק משפט אחד מתוך הרבה דברים שהוא כתב, לפני 100 שנה, הרב גאצנפריד, לגבי הרגלי אכילה.

זה היה המשפט שהכי אהבתי ושלחתי אותו לחברה, חולה כמונו, שגם היא מתמודדת (באומץ רב אני חייבת להגיד) עם נושא המשקל.

אז קקטוס, זה גם בשבילך:

צריך להזהר שלא יאכל כשהוא בכעס או בפחד או בדאגה, אלא כשהוא בשמחה ממוצעת.
 
נו, בדיוק מה שפסיכולוגים ופסיכיאטרים רבים

אומרים לשמנים רבים: אל תאכל משעמום או מלחץ או מדאגה או כל רגש אחר. תאכל כשאתה רעב, ותדאג לרגשות האחרים שלך בדרכים אחרות.
 
זה כמובן הרבה יותר קל להגיד מאשר לבצע


הפרשנות שלי את זה כי כמובן לא לצום אם אתה במצב רוח רע


אלא לנסות, כשאתה יושב לאכול, לשים את כל המחשבות והרגשות בצד, לאכול תוך שמחה ממוצעת, אפשר גם לברך את הבורא או את היוניברס, או את החקלאי ובעיקר את הפוטוסינטזה (שהיא בעיני האלוהים, סליחה על השם המפורש), ולמצוא שמחה בזה שיש לך אוכל על השולחן - או על המיטה


ואז אחרי שגמרת לאכול, לחזור לבעסה שלך


משהו כזה.

וכמובן שבמקביל לטפל ברגשות שלך בדרך אחרת, שהיא לא הדלת של המקרר.


יש גם את המקבילה של לקנות בגדים נגד דיכאון. אתה מוציא מצב חשבון, מזדעזע מעומק האוברדראפט ומיד רץ לקנות בגדים כדי לנחם את עצמך (זה צריך להיות בלשון נקבה, אבל בשביל האפליה המתקנת אשאיר את זה ככה)
היה מישהו שקרא לזה: פסיכולוג של בגדים
 
טוב, אם במשפטי שמש עסקינן, או חידודים

אז בנושא האוכל, או יותר מדויק מאנץ'.

יש גם את: הפיצוצייה לבריאות הנפש (יותר מתאים לתושבי ת"א)

ואת: ריבת חלב נגד דיכאון.

 

Sigal H

New member
אהבתי :)

ולמקרה שזה לא ברור, שרשור שמש הוא שרשור שכולן מוזמנות לכתוב בו חיוכים, דברים טובים או משמחים שקרו.
 
זה לקח לי זמן.. המוח עובד לאט

אבל רק עכשיו נפל לי האסימון לגבי הפאוזה


שאפו. גם על זה.

לקח זמן אבל זה חילחל
 

ריפנזל

New member
הוריי! עירוי

השבועיים האחרונים היו על הפנים למרות העירוי, הפעם מגיע לי שבועיים טובים, לא?


התאוששתי מהטיול -

המחזור נגמר -

המתח הנפשי קצת ירד -


עכשיו רק שהמזגאוויר ישתף פעולה ולא ישתגע כמו בשבועיים הקודמים.
 
למעלה