מילת השבוע

[כלנית חיננית]

מילת השבוע

השבוע - בעקבות הודעה של מישהי כאן בפורום - נזכרתי שפעם רציתי לתקן את כל שגיאות הדיבור הנפוצות בפורום. מניחה שיש גם לכן דוגמאות מלבבות ומשעשעות:

והדוגמא הראשונה היא מילה שפעם היתה מאוד נפוצה בפורום, ולשמחתי שכיחותה ירדה בשנים האחרונות. עם זאת, היא שבה מדי פעם לביקור מולדת: "משכחי כאבים" -
אני מניחה שהסיבה לטעות המשעשעת הזו היא העובדה שאנשים לא מבדילים היום בדיבור (לרוב) בין חי"ת לכ"ף, אבל יכול מאוד להיות שזה נובע גם מהעובדה שהרמה של העברית המדוברת ירדה למדי בשנים האחרונות ואנשים פחות מכירים את השורש ש.כ.כ.
ובכן, הפועל "שכך" פירושו "נרגע, התמתן, עצמתו פחתה", שזו בדיוק הפעולה של, ובכן, תרופות משככות כאבים.
השימוש השגוי ב"משכח כאבים" נותן את התחושה כאילו ניתן לשכוח את הכאבים או כאילו השימוש בתרופות גורם לאבדן זיכרון - מה שלא נכון.

הדוגמא השניה (שהופיעה בפורום וגרמה לי להעלות את הפינה דווקא כך הפעם) היא "ניסוי ותהיה" -
הביטוי הנכון הוא, כמובן, ניסוי וטעיה, כלומר, שאם מנסים יש סיכוי שמא טועים, אבל אז מנסים שוב. לאחרונה אני נתקלת בלא מעט אנשים שכותבים "ניסוי ותהיה", כאילו שזו מטרת הפעולה, לתהות כל פעם מחדש מה יפעל.

הדוגמא האחרונה לכרגע היא ביטוי שהרבה משבשים, וכיוון שאם כבר - אז כבר, חשבתי שזה המקום לתקן: "במידה ו" -
בכמה מקומות בחז"ל (בעיקר במשנה) נמצא הביטוי "במידה שאדם מודד מודדים לו", כשהמשמעות היא שיש מידה כנגד מידה. אנשים רבים היום נוטים לומר ש"במידה ו.... אזי ...", אבל כמו שניתן להבין הביטוי הזה בעצם אומר ש"אם יקרה מצב שכך וכך, אזי התגובה תהיה כך וכך" כלומר, גם כאן מדובר במידה כנגד מידה.

מוזמנות לשרשר דוגמאות משלכן ואפילו שאלות. אשתדל לענות כמיטב יכולתי.

 

[שבשבת רוח]

פינה מבורכת

אין לי כוח עכשיו לחשוב על כלום, אבל לגבי "במידה ו" הטעות הזו לדעתי, כל כך שגורה, וכמו שכתבת, הרבה משבשים.
אני מאמינה שיש יותר המשבשים, מאשר לא.

 

[Sigal H]

ומה לגבי הלוואי?

מצד אחד, בועז שרעבי שר "הלוואי ומענן תרד עלינו קשת", ומצד שני שלגיה של דיסני שרה "הלוואי ש, הלוואי שאהוב ליבי יופיע יופיע היום" (מה שהפתיע אותי כשהבנתי, כי משום מה חשבתי קודם שהגיוני שהיא שרה "הלוואי ש, הלוואי שהמומינים, יופיע יופיע היום"...)

וישנו גם, אם כבר ניסוי וטעייה ותהייה, עוד אח שלפעמים עושים בו שימוש: תעייה, מלשון הליכה "על עיוור", ללא ידיעת דרך וכיוון.

הפינה כל כך באה לי בטוב, תודה

 

[כלנית חיננית]

ולשאלתך

התייעצתי עם לשונאית הבית שלי (מכרה וירטואלית ברובה עם דוקטורט בלשון) שתשובתה היתה כזו:
ה"כלל" הוא (בהנחה שאכפת לך מכללים נורמטיביים, כי לי לא), שרק ל´הואיל´ מצטרפת וו החיבור. לכל יתר המילים שפותחות משפטים טפלים, ובכלל זה ´הלוואי´, מצטרפת שין הזיקה.

כמו כן היא טוענת (המכרה) שלדעתה אפשר למצוא את הכלל הזה גם באתר של האקדמיה, אבל לא היה לה כוח לנבור שם.

 

[ויויאן טאץווד]

נכון, זה הכלל

אני הייתי גם מגיהה וגם עורכת לשונית. וזה בהחלט שימוש מוטעה צורם מאד, לי.

תודה על הפינה.

שהפעם היא חזקה ונוקבת מתמיד. יישר כוח, תמשיכי.

אני רואה שריפנזל כבר ענתה, אבל חלקנו משתמשים ב"ניסוי ותהייה" לא כטעות לשונית אלא כאיזו התחכמות שבאה דווקא מתוך היכרות עם השפה התיקנית. אלא כדי לציין מצב רגשי מסוים.

 

[כלנית חיננית]

העניין בטעויות כאלה,

שאז מגיעים האנשים הפחות חכמים/ משכילים וחושבים שכך יש לומר/ לכתוב.

 

[ויויאן טאץווד]

אבל האנשים האלה בכלל לא כותבים

הם רק "רושמים".

והם גם לא גומרים שום דבר הם "מסיימים".

 

[ריפנזל]

אצלי ניסוי ותהייה זה בכוונה

בתקופה שמנסים כל כך הרבה דברים, יש גם הרבה תהיות "מה הטעם" "מה הסיכוי שהפעם זה יפעל.." "כמה עוד אפשר לנסות לעזאזל"

ומשכחי כאבים היה מצחיק אותי נורא, וגם צורם. ומצחיק.

לגבי במידה ו.. לא ידעתי

ננסה להיזכר בעוד כאלה

 

[ויויאן טאץווד]

יש כאלה שהבינו את השנינה

משכחי כאבים נראה לי נוצר בעיקר מפיברופוג.

אבל זה שילוב (שכחתי את המילה המדויקת) בהחלט מצחיק אם כותבים אותו בכוונה. כאילו שישכיח את הכאב.

אצלנו במשפחה יש קאדר יש סיכולי מילים, שאותנו הוא מצחיק עד דמעות.

וזה הכי מצחיק כשזה יוצא טבעי. האחרון שלי היה: משכיח ניזכרות ( mashkich nizkarot) וזה בהחלט נובע מהטעויות פיברופוג המצחיקות.

לחי השפה העברית, יחי, יחי

 

[כלנית חיננית]

סיכולי מילים זה בכלל כיף

יש את גזרת השמות כמו "רחוב סנה חנש" או "גזי גבית" או "פיקה צביק"
יש את הביטויים כמו "זרח מפרחוני" או "חצי בוחק, חצי צוכה", "שבורית זכוכה", "מיש מיצמיץ, ו"חיבור צירפנה עלי" ואפילו בגזרת הציטוטים התנ"כיים את "שמשים עליך, פלישתון!".
ואז יש את כל הסיכולים באנגלית כמו "גלידת ג'ן אנד בריז", "הורס יור הולדרס", וכשלמדנו בבר אילן היו תמיד את הסטודנטים שמגיעים לשנה אחת מחו"ל, שנקראו "וואן ייר פרוגרם" ואנחנו היינו מכנים אותם "וואן ייר פרובלם".
האמת, שעכשיו אני נזכרת בעוד אחד שהיה נפוץ אצלנו: תמיד בדפים שהמורים היו מחלקים לפני טיולים (שנתיים או אחרים) הם היו כותבים שבסוף הטיול נחזור "עייפים אך מרוצים". איכשהו אצלנו זה שונה ל"עייפים אך רצוצים" - שזו בהחלט סיומת יפה לטיול פיברואי!!

וחברה הזכירה לי עכשיו את "החילזון מהשפן" שזה לא לגמרי שיכול מילים אבל זה בהחלט אחד המשעשעים בקטיגוריה.

 

[ויויאן טאץווד]

ייייששש! איזה כיף שגם את בעניין

אצלנו זה ממש לחם חוק. אנחנו נופלים לרצפה וצוחקים עם דמעות מכאלה.

יש לנו אוסף משפחתי, שכל שנה מתחזק. ובעיקר בפורים (בסעודת עד דלא ידע) אנחנו חוזרים עליו, והוא מצחיק אותנו כל פעם מחדש.

יש אוסף ששייך למגזר הדתי. אני כרגע לא זוכרת. מקווה שאחרי פורים הקרוב אצליח לזכור חלק מהם.

ויש כלליים יותר. חידשת לי פה כמה

החילזון הוא מהשפן אהוב עלי במיוחד, זה של דובל'ה גליקמן מזהו זה. אותו אני זוכרת בזמן אמת.
שמשים עלייך פלישתון זה כמובן קלאסיקה - הגשש.
מסתבר שהיה לשייקה אופיר מערכון שלם כזה, שממנו באה שבורית זכוכה. והיה בו אחד שלא הכרתי בכלל: החקולטה לפקלאות.

אצלנו יש, מקורי שלנו דברים שבאמת יצאו בטעות לגמרי, את "ההרגש מובדל". זה אחד מאלה שהכי מצחיקים אותנו.

חבר פעם שאל אותי כשהוא הגיש אוכל אם אני צריכה גם פלח ומלמל.

את הציפור אני מכירה בגרסה קצת שונה. חשבתי שזה מקורי, אבל הנה גילית לי שלא: חיפור צירבנה עלי.

יש לנו מלא, אבל הזיכרון שלי הוא ממש לא מה שהיה פעם.

אחרי סעודת פורים אני אשתדל לזכור כמה. כי אמנם כולם שתויים, ולכן מגיעים לצרחות מטורפות של צחוק. אבל אני לא משתכרת, בגלל שאסור לי לשתות עם הכדורים. אז אנסה להביא אל הפורום כמה מאלה.

נתת לי פה כמה שלא הכרתי, בעיקר את האנגלית. אבל לשייקה אופיר היה את המערכון המפורסם של המורה הערבי לאנגלית עם: טייק יור נואוז אאוט אוף יור פינגר!

ובאחת הארוחות המשפחתיות הדוסיות שהייתי בהן אז גיסי אמר לגיס השני: תנער, יש לך זקן בלחם.

היסטרי. אשמח לשרשורים כאלה בכל זמן ובכל עת.

אה, נזכרתי בעוד כמה: החדר עשון אפף

ואח שלי אמר יום אחד למישהו שהוא פגש ברחוב: פגשתי לשמוח אותך.

 

[Sigal H]

האחרון שבה אותי

 

[כלנית חיננית]

גם אותי. בהחלט.

 

[ריפנזל]

יוו הרגתן אותי מצחוק!

ואני בכלל צריכה להיות דבוקה למיטה ולא לקרוא שטויות בפורום

סיימתי את קרסולי (והעירוי חלף עבר לו, אחרי 8 ימים טובים. בראשון הסיבוב הבא. יצא רחוק מדי בגלל תורים תפוסים... שישימו וולטרן!)

 

[Sigal H]

אוי...

 

[ויויאן טאץווד]

נקווה שבקרוב כשתחזרי לקצב הרגיל

אז הטיפול יעזור יותר ימים. ומשם - השמיים הם הגבול

ותחזרי להצחיק אותנו, וגם את הקופים - תספרי להם מה כותבים בפורום, הם ימותו מצחוק

ותספרי לנו מה הקופים אומרים / עושים. הם חיות מצחיקות בטירוף.

ומזל טוב על עניין הקרסול שמאחוריך

כן, שישימו וולטרן.

אני עוד צריכה לעדכן אתכם במה שהיה אמור להיות הפגישה הראשונה של CBT באיכילוב. זהו, שלא היתה. 140 ש"ח מוניות הלוך חזור בשביל כלום. שישימו וולטרן

מלא.

 

[ריפנזל]

משהו פצפון חדש מהפארק

עורבנים אוהבים לעשות חיקויים. כשעזבתי היה שם עורבני שחיקה חתול כל הזמן, ועכשיו יש שם שניים שמחקים את הקופים, נשבעת לכם! יש להם כמה קולות של קופים שונים שהם התלבשו עליהם - היסטרי.

קוף אחרי בנאדם עאלק

 

[ויויאן טאץווד]

קורע

מעניין מה הקופים חושבים עליהם? הם לא זורקים עליהם קקי בתגובה?

פעם שמעתי קול של גור חתולים בוכה בוכה. ואני כמובן מיד נזעקתי להבין מי הוא החתול הזקוק להצלה. חיפשתי, חיפשתי ולא מצאתי. הלכתי אחרי הקול, ואז ראיתי, אני חושבת שזה היה דררות או ציפור אחרת - עושה קולות של גור חתולים בוכה למעלה על העץ.

ויש גם אנשים ששמים קול של חתול ברינגטון. וכבר היו עם זה קטעים. פעם הייתי במונית שירות ופתאום היה הרינגטון הזה והנהג נכנס ללחץ - מה, יש פה חתול? מי הכניס חתול?

 

[ו אולי]

 

[ויויאן טאץווד]

יאללא, משנכנס אדר (ב') מרבים ב

עתש אותו יקוץ

ויש גם טעויות של ילדים. אצלנו יש את - שפרפר (שרפרף)

"פִיל סְפּוּד!" (שיבוש של "פוּל ספּיד", ביטוי באנגלית שמשמעותו "סע במלוא המהירות"). - זו מהויקי.

•כְּמַעַיָר המִתְגַבֵּן (כמעין המתגבר).

פינת העברית

חביבה עלי עד מאד